גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"האליטות זזות, והערסים הגיעו"

"מאחורי מה שנראה כמו חשיבה אסטרטגית עמוקה, לפעמים יש רק 'שכונה', לחם ושעשועים", מגלה צוריאל שרון, מנהל הקמפיינים הוויראליים ברשת

סרטון בנט ואילת
סרטון בנט ואילת

ימים בודדים לפני חג הפסח שחררו השרים איילת שקד ונפתלי בנט לרשתות סרטון היתולי, הומאז' לארץ נהדרת, והרשתות צהלו. אלפי שיתופים, מאות אלפי צפיות, ותשבחות מכל קצוות הקשת הפוליטית.

האיש שעומד מאחורי הסרטון הוא צוריאל שרון, 33, מנהל קמפיינים ברשת, שכבר הספיק להיות שותף בקמפיינים פוליטיים גדולים, ובהם קמפיין הסלולר של הליכוד, שיש האומרים שהביא לנתניהו את 8 המנדטים שהכריעו את יום הבחירות. "שבוע לפני החג התקשרו אליי מהלשכה של שקד בבקשה לעשות סרטון לקראת חג הפסח, במשותף עם בנט. היו לי חמישה ימי עבודה להרים סרטון, בלי שום רעיון ממשי.

"גייסתי להפקה את הדס מושל, כותבת מוכשרת, והחלטנו לעשות טייק אוף על אסתי וראובן מ'ארץ נהדרת'. בהתחלה היססתי, אבל בנט ושקד נדלקו על זה לגמרי. קבענו צילומים בלוח זמנים מטורף והבאנו צלם שגם מצלם ב'ארץ נהדרת'. שקד ובנט עברו על מערכונים של אסתי וראובן כדי להבין את הז'רגון ולהתכונן, ותוך שעה וחצי צילמנו את זה. אי אפשר לומר שלא חששתי שנצא מפגרים במקרה שזה לא יצא מספיק טוב, אבל זה היה מטורף. מהרגע שהוצאנו את זה - זה פשוט טס. להערכתי חצינו את 2 מיליון הצפיות".

למה השרים שלנו מנסים ליצור אסימילציה לקומיקאים?

"שקד ובנט היו 'הראשונים לזהות'. הם הראשונים בדור החדש של הפוליטיקאים שמבינים את הצורך, ושיש להם היכולת לדבר עם הקהל באמצעים החדשים. היום, גם פיזית, אנחנו מסתכלים על הפוליטיקאים מלמעלה. הם בתוך הסמרטפון שלנו. תם עידן ה'מורמים מעם'. אנחנו מסתכלים עליהם וחושבים 'אחי, אני שולט בך, אני מנהל אותך. אתה בפיד שלי. אני מחליט אם לדלג עליך או לא. אני כבר לא ניזון מהעולם של החדשות בטלוויזיה, אני מחליט אם לראות אותך, או שתיעלם'. מדורת השבט של חדשות 20:00 לא רלוונטית לאנשים מתחת לגיל 40. הישראלי הממוצע גולש במובייל 10 שעות ביום. כל הנראות שלנו והעולם שלנו שם. התפיסה היא אחרת לגמרי, ופוליטיקאים שרוצים לשרוד ולהיות בעניינים, מבינים את זה. גם נתניהו, אגב, תפס את זה מאוד מהר, למרות שהוא בכלל טכנופוב. כשהוא הבין שזה המדיום, ושאיתו צריך לדעת להתכתב, הוא למד איך להשתמש בפלטפורמה הזו. הוא מנהיג מהמאה הקודמת שיודע לדבר עם הדור החדש. פוליטיקאי שלא מבין את זה, לא מבין איפה הקהל שלו נמצא.

"בנט ושקד הבינו שלשלוח עוד גלוית 'חג שמח' בנאלית, או להחליף את הקאבר בפייסבוק - זה משהו שהגולשים כבר לא יספרו. אין לזה משמעות, אין שם רגש. כדי לתפוס אנשים עם סף גירוי גבוה, שמחפשים כל הזמן ריגושים חדשים, צריך היום לעשות דברים יוצאי דופן. בנט ושקד לקחו את זה צעד אחד קדימה. הבאנו להם רעיון מופרע, באמת מופרע, והם זרמו איתו. אני לא בטוח שנתניהו, אגב, היה זורם עם סרטון כזה. המחויבות לממלכתיות נוגעת בו יותר מעצם תפקידו. בנט ושקד במקום אחר, ולכן לגיטימי מבחינתם לצאת עם הפקה כזו. הם שיחקו אותה ביג טיים עם חשיפה אורגנית מטורפת ברשתות ובמדיות המסורתיות, בלי להוציא שקל על קידום".

הם ניסו לצאת מגניבים בעיני החילונים. כמו ב-'קמפיין ההיפסטר'.

"ממש לא. אפשר להירגע - לא נגעו לכם בשמנת. קראתי טורים של כמה עיתונאים ולא נעים להגיד כמה שזה בלוף. לא הייתה כאן חשיבה של 'להתחנף לחילונים'. אנחנו לא במערכת בחירות. 'קמפיין ההיפסטר' נעשה במהלך הבחירות, והוא לחלוטין נועד לגרור קהלים חדשים, גם חילונים, לכיוון הבית היהודי. כאן זה ממש לא היה הכיוון. לאורך הסרטון היו בדיחות שצונזרו דווקא כדי לא לפגוע בקהל החרד"לי, הבייס של בנט ושקד. יש שם בדיחות שמובנות רק לקהל של הבית היהודי, ופחות לחילונים. בנט ושקד זרמו עם מה שחם כרגע. נכון, הקהל שלהם בדיגיטל צעיר, אבל איזה קהל חילוני הם מנכסים עם הסרטון הזה בדיוק?

"לחלק מהעיתונאים, בעיקר מהשמאל, יש נטייה לחשוב שיש קונספירציה. במבחן המציאות - הרבה פעמים אין חשיבה אסטרטגית עמוקה, ולפעמים זו 'שכונה'. זה לחם שעשועים. ככה צריך לדבר היום עם האנשים, זה סף הריגוש שצריך לגרות".

"לחלק מהעיתונאים, בעיקר מהשמאל, יש נטייה לחשוב שיש קונספירציה". צוריאל שרון / צילום: דוד סקורי

לפרוט על הפחד

בבחירות לכנסת ניהל שרון, כאמור, את מערך תוכן הסלולר בקמפיין הליכוד. דווקא הזירה הזאת, הרחוקה ממגרש הדיגיטל, נראית לו טבעית לחלוטין. "השיטה הזו נוצרה מכורח המציאות, כדי להתמודד עם הנעה של מאות אלפי מצביעים ביום פקודה, ואין לה תחליף. תוך כדי הקמפיין גילינו שבליכוד יש אוכלוסייה גדולה מאוד שלא נמצאת בפייסבוק - חתך עצום של אנשים מבוגרים. כדי להגדיל את אחוזי ההצבעה בבייס הטבעי שלנו, היינו צריכים להשתמש בהודעות sms, שיטה שאולי נראתה לרבים מיושנת. היכולת לזהות איפה הקהלים נמצאים קריטית, ויש קהל שלם שלא נמצא במגרשי הדיגיטל שאנחנו משחקים בהם".

אתה חושב שכל האמצעים שהשתמשתם בהם בקמפיין הזה היו כשרים?

"הייתה ביקורת על השיטות ובחירת המילים, אבל צריך לזכור שבחירות זה עניין אמוציונלי. זה רק רגש. הלכנו על הקלף הזה בקמפיין הודעות ה-sms. אלו היו מכות חזקות רגשית, את יכולה לקרוא לזה 'לפרוט על פחדים', אבל זה מה שהכריע את הקרב הזה, במערכת בחירות שהיא תמיד רגשית. מי שלא מבין את זה, שלא יעלה למגרש. אני לא מתנצל על הקמפיין הזה".

איך השתנתה המנהיגות בשנים האחרונות?

"אם מסתכלים על תהליכים, רואים שהרשתות החברתיות פתחו צוהר לדעות וקולות שלא נשמעו במרחב. רחשי הלב של העם לא היו ברורים עד אז. בא לך היום נהג מונית, שפעם היה מדבר על בגין רק עם הנוסעים שלו, ועכשיו, אם הוא מספיק מגניב ומעניין ויש לו סמרטפון ביד, אז יש לו קהל שומעים עצום. פתאום הוא מגלה שהוא לא לבד - יש לא מעט אנשים שחושבים כמוהו ומגבים אותו. אין ספק שכשאתה פותח לכל הציבור את האפשרות לדבר ולתקשר, יש לזה השלכות, וזה יכול לפעמים לרדד את השיח. אלו לא האנשים המהונדסים, ואולי המשכילים, שאוחזים במיקרופון. התוצאה היא שעכשיו המנהיגים חייבים ליישר קו עם הציבור, ולא להפך.

"תראי מה קרה עם ריבלין. הייתי שותף מלא לקמפיין שלו, וביום שהוא נבחר הייתי בטוח שהוא יהיה אחד הנשיאים הכי אהובים במדינת ישראל, אבל הציבור הימני היום סולד ממנו בצורה מטורפת. זה בגלל שהוא לא מיישר קו עם השפה העממית, והמסרים שלו מורכבים מדי למציאות החדשה. הוא דמות מאד מאחדת, בשעה שבה הציבור הולך לקצוות, ואת זה הפוליטיקאים מתדלקים.

"תראי, מאידך, את נתניהו. הוא חושב פייסבוקית ומבין מה המילה שהציבור ייתפס אליה. אני חושב שאם הוא היה יכול להמשיך עם קו ממלכתי יותר ולא להיגרר למה שמכונה השפה ה'אורן חזנית' - הוא היה עושה את זה. אבל הכלים החדשים לוקחים גם את המנהיגים לשיח מתלהם ושטחי, בטח היום, כשנשיא ארה"ב מנהל את העולם בטוויטר. כולם חושבים איך לעבור את סף הריגוש של הציבור, ומה לעשות באופן קיצוני כדי שיזכרו אותם. אם אתה לא כזה, לא סופרים אותך".

ומה הציבור רוצה?

"יש ציבור מאוד גדול שמרגיש שהקול שלו לא נשמע במשך שנים ארוכות ומחפש מישהו שיאפשר לו פורקן. נתניהו בעניין הזה הוא ממשיך דרכו של בגין; מהכיכרות - לרשתות החדשות. הציבור הזה גאה בו על כך, והחשיפה שלו היא בהתאם. השמאל נמצא היום במגננה מטורפת שהוא לא יודע איך להתמודד איתה, כשהימין נמצא באותן מדיות דיגטליות ובכוחות מחוזקים. כשנכנסתי לטוויטר לראשונה, לא הבנתי מה קורה שם. לא הבנתי את השפה. בחיי שפחדתי לצייץ. הייתה שם שפה של קודים, וסליחה, קצת פלצנית. עד היום חלק מהחברים שם בטוחים שהם מנהלים את העולם. בסביבות שנת 2015, בסמוך לבחירות, הייתה פתאום נהירה של ימנים לטוויטר. תוסיפי לזה את ערוץ 20, הפיצול של ערוץ 2, ופתאום יש השתלטות על אחד המבצרים הגדולים של השמאל - התקשורת. הנה, האליטות זזות ו'הערסים הגיעו'. יש עכשיו תנועה של הצד השני לתקשורת, שעושה את הדבר ההפוך, ואומר 'תסתמו את הפה, עכשיו אנחנו רוצים לדבר'. ועד שהאנשים האלו לא יסיימו להוציא את כל מה שיש להם לומר, זה לא יעבור. במובן מסוים, לקמפיינרים מהמקום שאני מגיע ממנו, רחוק מהברנז'ה, לא היה סיכוי מול הדור הישן. גם היום קל לי יותר להתכתב עם הציבור מאשר עם חלק מהעיתונאים ".

הגיוון בתקשורת מאוד גדל בשנים האחרונות, אבל זה לא הרגיע את השיח.

"תראי את מה שקורה סביב המהדורה של ערוץ 20 ברשתות החברתיות, והם כבר מתחרים ראש בראש בתאגיד על הרייטינג. השטח לא יירגע כל כל מהר. 40 שנות מהפך - אבל הציבור מרגיש שלמבצר התקשורתי הוא הגיע רק עכשיו. אלו תהליכים שלא קורים ביום אחד. הם ילוו אותנו שנים וזה רק ילך ויתעצם. אני לא יודע להגדיר נקודת זמן, אבל מתישהו יגיע הפיצוץ".

מי עושה את השימוש הכי אפקטיבי בכלי המנהיגות החדשה?

"נתניהו, כאמור, למד אותם בצורה מדהימה. הוא המנהיג מהדור הקודם, שיודע לעשות את זה עם שני יועצים בני 27 שמנהלים לו את הדיגיטל ישירות מולו. בנט, שקד, לפיד - דור ה-40 וקצת שנכנסו לזירה, גם ממש שם. יחימוביץ' מדהימה בזה מול הקהלים שלה. יש לה חותם ייחודי. לכל אחד יש את השפה העיצובית והמיתוגית שהוא בנה סביב עצמו בפיד שלנו. לבנט יש את הכוכביות, לשלי את ה'היי זאת שלי'. כשבנינו את הפרופיל הדיגיטלי של רובי ריבלין במהלך הבחירות לנשיאות, החלטנו שהוא יסיים ב'שבת שלום מירושלים' או יתחיל ב'שלום מירושלים'. המטרה היא לייצר שפה ייחודית. רוב הפוליטיקאים הם אנשים די אפרוריים, לא לכולם יש טוויסט להכניס. אבל הטובים מוצאים את זה".

עוד כתבות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

גר בראש העין, משקיע באינדיאנה

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא