אלן רוז
אלן רוז, אחיה של סבתי אילנה, נולד ב-1921 והיה להוט להתגייס לצבא אנגליה בפרוץ מלחמת העולם השנייה. מאחר שהיה צעיר מדי הוא ניסה לזייף את תעודת הזהות שלו, אולם הדבר התגלה בלשכת הגיוס והוא נשלח בחזרה לביתו.
במהלך המלחמה עברה המשפחה להתגורר במנהרות הרכבת התחתית כדי להגן על עצמם מהפצצות הצבא הגרמני. בשלב מסוים הם פונו לכפר נידח באזור בקינגהם, שם העבירו הילדים את רוב זמנם מתחת לשולחנות כשניסו להתגונן מההפצצות האוויריות. סבתי, שהייתה אז בת 10 בלבד, מספרת שהעבירה כמה שנים בשינה מתחת לשולחנות עד שהדבר נראה לה טבעי לגמרי. לנו תמיד סיפרה ש"זאת הייתה תקופה אלימה מאוד. הרבה חברים שלי נהרגו. זה היה אכזרי, היינו רק ילדים. יחד עם זאת, לא הייתה אלימות בין אנשים, הייתה סולידריות".
אחיה, שהיה כל-כך להוט כאמור להצטרף לשורות הצבא, הגיע לגיל 18 והתגייס לחיל השריון האנגלי ואף מונה תוך זמן קצר למפקד טנק. במהלך הלחימה הוא עבר מחזית לחזית ונפל פעמיים בשבי. הפעם הראשונה, בשנת 1942, הייתה בקרב אל-עלמיין במצרים. הוא שוחרר לאחר תקופה קצרה על-ידי הצבא הבריטי והשתתף בפלישה לאיטליה. ב-1943 נשבה שוב, הפעם על-ידי הצבא האיטלקי, ושוחרר בשנית על-ידי כוחות בעלות הברית. בכל פעם התעקש רוז לחזור ללחימה, למרות שצוות הטנק שלו כולו נספה בקרבות העזים.
הוא השתתף במספר קרבות מרכזיים לאורך המלחמה, לרבות במבצע אוברלוד (הפלישה לנורמנדי) של בעלות הברית לכיבוש מערב אירופה. באפריל 1945 הוא לקח חלק בשחרור מחנה הריכוז וההשמדה ברגן-בלזן, ופיקד על הטנק שהוביל את הכוחות האנגלים שנכנסו לשחרר את המחנה. למרות שחווה את כל זוועות שדות הקרב של המלחמה ונפל כאמור בשבי, לא היה דבר שיכין אותו למחזה שנגלה אז בפניו ובפני חבריו לנשק, שהיה קשה מנשוא. רוז חזר לביתו בתום המלחמה כשהוא סובל מפוסט-טראומה קשה, ולאחר 3 חודשים של הסתגרות בחדרו מבלי שיצר קשר עם חבריו ובני משפחתו, גמלה בליבו ההחלטה להקדיש את חייו למען זכויות אדם בכלל והקהילה היהודית בפרט.
הוא החל לעסוק בפעילות הומניטרית בקרב הקהילה היהודית בדרום אפריקה, אך אווירת האפרטהייד גרמה לו לעזוב את המדינה ולעבור לקנדה. הוא עסק רבות בקידום הנושא של זכויות אדם והכרה בחשיבות של ערכי השוויון ורב-תרבותיות, ובמקביל הצטרף בשנת 1970 כחבר לקונגרס היהודי הקנדי. ב-1974 הוא מונה לסגן נשיא הקונגרס היהודי הקנדי, שאותו ניהל בפועל במשך יותר משלושה עשורים. בנוסף, הוא הצטרף כחבר הנהלה לקונגרס היהודי העולמי, וכיהן לאורך השנים כחבר במועצת יהדות רוסיה וכחבר בוועדה לתביעות להשבת רכוש היהודים מגרמניה.
לאורך השנים פעל רוז כשליח של הקונגרס היהודי בעולם, והצליח לסייע למאמצי המוסד הישראלי להעלאת יהודי ברית המועצות לישראל בשנות ה-70 והעלאת יהודי אתיופיה בשנות ה-80.
רוז זכה לאורך השנים באותות ובפרסים רבים, לרבות אות המסדר הקנדי - האות היוקרתי ביותר שניתן לאזרחים מטעם ממשלת קנדה; אות הכבוד הנשיאותי של ארה"ב על חלקו בשחרור מחנה ברגן בלזן; אות הלחימה נגד הפשיזם מטעם ממשלת צ'כוסלובקיה; מדליית השחרור הצבאי מטעם ממשלת צרפת; פרס ירושלים מטעם הקונגרס היהודי העולמי ועוד.
הוא נפטר בשיבה טובה בשנת 1995 בקנדה, כאשר הוא מותיר אחריו אישה ואחות, ומורשת ערכית מדהימה של גבורה, עשייה חברתית ותרומה לזולת.