השופט ירון לוי / צילום: שלומי יוסף
אתמול (ד') נמשך שלב ההוכחות במשפטה של סגנית שר החוץ לשעבר פאינה קירשנבאום, המואשמת בקבלת שוחד בפרשת "ישראל ביתנו". הדיון נפתח בהודעת המדינה על כך שסגן שר החוץ לשעבר דני איילון, לא התייצב פעם נוספת לעדות בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב - הודעה שהובילה לנזיפה באיילון מצד השופט ירון לוי הדן בתיק. לוי אמר, בין היתר, כי "מחובתו של כל אזרח להתייצב בבית המשפט בלא קשר לתפקידו בעבר בהווה או בעתיד".
איילון אינו היחיד שננזף על-ידי לוי לאחרונה בעקבות אי-התייצבות לדיון מטעמי "מחלה". גם הנאשם דאוד גודובסקי, שאיחר פעם לדיון זכה לנזיפה מהשופט כשנכנס ואמר כי חש לא טוב בבוקר. באחד הדיונים שהתקיימו בחודש שעבר תהה השופט היכן נמצא הנאשם גודובסקי, ששימש כמנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו, והואשם יחד עם פאינה קירשנבאום בקבלת שוחד בפרשה (להבדיל מאיילון שהוא עד, ולא מעורב בפרשה).
סנגורו של גודובסקי הודיע אז כי הנאשם מתעכב היות שאינו מרגיש טוב, אך השופט העיר כי זה לא מקובל שגודובסקי לא נמצא ולא הומצא לו אף אישור רפואי המעיד על כך שהוא אינו יכול להגיע לבית המשפט. זמן קצר לאחר מכן הגיע גודובסקי והתנצל על האיחור, תוך שהוא מסביר לבית המשפט כי הרגיש לא טוב. מאז, גודובסקי לא נעדר מאף דיון, ובינתיים גם חתם מאז על הסדר טיעון עם הפרקליטות.
נוהג בנוקשות עם הצדדים
הצדדים באולמו של השופט ירון לוי כבר לא מופתעים, כאשר הוא נוזף או מעיר הערות לעדים ולנאשמים. לוי, שעתיד לגזור את דינה של קירשנבאום בהמשך הדרך, ממתג את עצמו כשופט פעיל ומעורב ביותר, שלא עושה הנחות לעורכי הדין המופיעים בפניו, וגם לא לעדים; ולא מהסס לקחת את מושכות החקירה לידיו, כשהוא רואה בכך צורך.
לוי, נוהג עם הצדדים בנוקשות בכל הקשור לאופן שבו יתנהלו הדיונים באולמו. הוא אינו מאשר חיסורים של הנאשמים מחלק מימי הדיונים הארוכים (גם כאשר העדים המובאים באותו יום לא נוגעים לאישומים של אותו נאשם ספציפי), נוזף בצדדים כאשר העדים מטעמם מאחרים, ואף שלח ניידת משטרה להביא מיידית עד שלא התייצב לעדותו ללא התראה, ותירץ את אי-הגעתו במחלה שפקדה אותו באותו הבוקר.
הדיונים באולמו של לוי נמשכים לאורך ימים ארוכים, הוא שומע עדים רבים ברצף כמעט ללא הפסקות, ובפעם האחת שאיפשר לצדדים הפסקה "ארוכה" של חצי שעה (הפסקה יחידה במהלך יום דיונים שלם), התברר שלוי ניצל את ההפסקה על מנת לנהל דיון קצר בתיק אחר.
במהלך הדיונים מפגין לוי בקיאות בחומר הראיות, כאשר לא פעם הוא מפנה את העדים לאמירות שלהם מעדויות קודמות ומחקירותיהם במשטרה, מעמיד עדים ודברים על דיוקם, ומבקש להתעכב בנקודות משמעותיות בעדותם.
לאחר שסנגוריו של דאוד גודובסקי, עורכי הדין מאור ברדיצ'בסקי ולירן זילברמן הציגו לשופט לוי את הסדר הטיעון שאליו הגיעו עם הפרקליטות, שלפיו גודובסקי יודה בעובדות כתב האישום המתוקן, והצדדים יטענו לעונש בנפרד, הניחו הנוכחים שהשופט יאשר כמצופה את ההסדר במהירות, וניתן יהיה לשוב ולשמוע את העדים שהמתינו באותה העת מחוץ האולם.
אך לוי קרא לגודובסקי להתייצב בפניו, והחל לסקור איתו את כל 17 העמודים של כתב האישום המתוקן. עו"ד זילברמן ניסה להיחלץ לעזרתו של לקוחו מספר פעמים, ולשכנע את השופט שהדברים הוצגו לו, ואין צורך לבחון אותו על בקיאותו בפרטים, אך לוי הגיב בביטול: "תחסכו ממני, אני צריך להשתכנע שהנאשם יודע במה הוא מודה, במיוחד שזה בא אחרי כפירה כל-כך מפורטת. אני רוצה למנוע תקלות בטיעונים לעונש".
בהזדמנות אחרת הקשה לוי על התובעים בתיק, וביקש לברר מדוע לא ננקטו הליכים נגד גורמים במכון ווינגייט, לאור העדויות שהצטברו בדבר חלקם של גורמים במכון בהפעלת מנגנון העברת הכספים הקואליציוניים של מפלגת ישראל ביתנו לאיגודי ספורט שונים. זאת, באמצעות עסקאות סיבוביות וחשבוניות פיקטיביות.
השופט שאל: "מדוע לא ננקטו הליכים גם נגד גורמים בווינגייט במסגרת הפרשה?". וד"ר אבן-חן השיב לו מטעם התביעה: "כמו רבים וטובים אחרים שנחקרו באזהרה, והוחלט בסוף לא להגיש נגדם (כתבי אישום), הוחלט שצריך להתמקד בעיקר".
"דרשה וקיבלה שוחד"
פרשת השחיתות הציבורית הגדולה במערכת הפוליטית ובשלטון המקומי, פרשת "ישראל ביתנו", מתנהלת זה תקופה ארוכה במערכת המשפטית. שלב ההוכחות במשפטה של סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, המואשמת בקבלת שוחד - ומכחישה את כל העבירות המיוחסות לה - מתנהל זה תקופה בפני השופט ירון לוי.
במקביל מתנהל משפטם של "נותני השוחד" לכאורה, באולמו של השופט צבי גורפינקל בבית המשפט המחוזי בת"א.
ברקע נחתמו לאחרונה מספר הסדרי טיעון עם נאשמים שונים בפרשה, כאשר המרכזי שבהם הוא הסדר הטיעון שנחתם עם דוד גודובסקי, שהורשע על-פי הודאתו בשורת עבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד והלבנת הון. כתבי האישום בפרשה הוגשו לבית המשפט באוגוסט אשתקד, על-ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות, נגד 10 נאשמים בפרשה, והם כוללים יותר מ-10 פרשיות שחיתות שונות.
לפי כתב האישום המרכזי, קירשנבאום וגודובסקי ניצלו באופן ציני ומושחת את תפקידיהם כעובדי ציבור, ואת כוחם ואת שליטתם על תקציבי מדינה, כדי לדרוש שוחד ולקחת שוחד ממוסדות ומגורמים פרטיים. זאת, בין היתר, בדמות טובות הנאה פסולות עבור קירשנבאום או עבור בני משפחתה.