גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אנשי הביג דאטה השתלטו על המחלקות למשאבי אנוש

עדכנתם פרופיל בלינקדאין? אתם טיפוס שעוזב עבודות אחת לכמה זמן? מנהלים אוספים את המידע הזה, לא תמיד בידיעת העובדים, כדי לגייס ולשמר טאלנטים ● האם התקנות האירופיות המחמירות להגנה על הפרטיות יטרפו את הקלפים?

ביג דאטה / צילום: שאטרסטוק
ביג דאטה / צילום: שאטרסטוק

נניח שאתם בתקופה קשה, לא ביג-דיל. אתם מתפקדים, מגיעים לעבודה מדי יום. לא שיתפתם אף אחד, חוץ בן או בת זוג, וחבר קרוב. אבל אז, המנהל קורא לכם לשיחה ואומר לכם שהוא יודע שמשהו לא כשורה. הוא יודע לא כי הוא ניחן באינטליגנציה רגשית יוצאת דופן, הוא פשוט קיבל ניתוח של נתוני התפקוד שלכם, וכל הסימנים מעידים שאתם צפויים ללקות בדיכאון קליני, וזה - לא רק שזה לא בריא לכם, זה לא בריא לחברה.

התרחיש הזה אולי עדיין לא קרה, אבל הוא בהחלט עשוי לקרות. לארגונים יש הכלים והטכנולוגיה לדעת עלינו דברים שאנחנו בעצמנו עדיין לא יודעים. קחו לדוגמה את הסמארטפון, שאולי אפילו קיבלתם אותו מהעבודה - הוא מלווה אותנו ברגעים הכי אינטימיים ויכול לשמש המרגל המושלם שינטר את ההתנהגות שלנו באמצעות שלל האפליקציות המותקנות בו. טכנולוגיית הביג דאטה מאפשרת לארגונים לאסוף שפע של מידע, שבסופו של דבר יוכל לשרת את שורת הרווח של הארגון.

ליטל שמר חיים, יועצת לחברות וחוקרת ארגונית עצמאית המתמחה ב-People Analytics, ניתוח נתונים במשאבי אנוש, מעידה שמדובר בתחום חדש יחסית, שהוליד מקצוע חדש, ושיאו עוד לפנינו. "אני לא יכולה להצביע על נקודה בזמן שבה זה התחיל", היא אומרת בשיחה עם "גלובס", "מדובר בתהליך של שנים".

לדבריה, בארבע השנים האחרונות פחות או יותר, יצא הידע הארגוני מטריטוריית המחלקה למשאבי אנוש והחל להיקשר לתהליכים עסקיים יותר, לדוגמה איך משפרים ביצועים באמצעות ניתוח הנתונים של אנשים בארגון. היום כבר מדברים על ה-Data Science של משאבי האנוש. "זה עולם רב-תחומי שכולל הבנת תהליכים ארגוניים, מודלים של למידת מכונה, והוא גם יכול להתממשק ל-IT (טכנולוגיות מידע) ולתכנות. לכן התחום הזה דורש אנשים רקע רב-תומי, המשלב יכולת לתכנת ולהבין טכנולוגיה לצד הבנה עסקית".

הרקע של שמר חיים עצמה הוא לימודי כלכלה והנדסת תעשייה וניהול בטכניון. "אבל גם למדתי פסיכולוגיה וליוויתי את עולם משאבי האנוש", היא אומרת. לדבריה, חברות גדולות בעולם מחזיקות היום צוות שעוסק בניתוח הנתונים, או אדם מומחה בתחום, תלוי בגודל החברה.

המגמה הזאת תקפה לא רק בחברות הייטק. "גם בנקים, חברות ביטוח וקמעונות עוסקות בזה", מדגישה שמר חיים. "ענקית הקמעונאות וולמארט, למשל, עוסקת בזה".

השאלות עסקיות, התשובות - בדאטה של העובדים

"כשאנחנו מדברים על people analytics, הכוונה היא לכך שאנחנו שואלים שאלות עסקיות ומחפשים את התשובות בדאטה שיש על העובדים", אומרת שמר חיים. "יש מידע מסורתי, שנמצא במקור במחלקות משאבי אנוש, כמו ניודים, קידומים ושכר, אבל היום יש דאטה על עובדים בכל מקום. במערכות התפעוליות של call center, לדוגמה, יש נתונים על כל מה שהם עשו, כמה זמן הם עבדו ובאילו תוצאות. ויש גם סמארטפונים ואפליקציות לניהול פרויקטים וקשרים בתוך הארגונים. החידוש הגדול הוא ביכולת לעשות אינטגרציה של הנתונים המסורתיים והחדשים".

רועי ריבשטיין, מנכ"ל שותף ב-Join Digital Talent Agency, המעניקה שירותי ייעוץ לחברות, מפרט איזה מידע מחפשים מעסיקים. "כשעובד מחפש עבודה הוא מעדכן פרופיל בלינקדאין או משוטט בו. יש הרבה מוצרים שבודקים ולוקחים מידע במערכות אם נעשה שינוי בלינקדאין. אנחנו למשל עושים בזה שימוש", הוא אומר. "יש גם מערכות ניבוי שיודעות להעריך בוודאות מסוימת שאנשים דומים נוטים לחפש עבודה אחרי תקופה מסוימת, כחלק מדפוסים קבועים שאנחנו מכירים. זה מצטרף למגמה בתעשייה מסוימת שיש בה שינויים דרמטיים - כמו בעולמות הפרסום באינטרנט שהיו שם שינויים רגולטוריים שהשפיעו גם על העובדים. אפשר לראות גם תנועת אנשים בתוך חברה - זה לא נעצר ברגע אחד. יש תבניות ויש גל שהולך וגדל ככל שאת עוקבת יותר, גם אחרי מתחרים ואנשי מכירות של מתחרים".

"לארגונים יש מלחמה קשה על טאלנטים", מוסיפה שמר חיים, "וזה קורה גם במוסדות מסורתיים, לא רק בהייטק. באמצעות נתונים על מקומות בארגון שבהם התרחשה נטישה בולטת, אפשר להצביע סטטיסטית על אוכלוסיות בסיכון לפרוש, וכך להתערב ולעזור. חברת נילסן חקרה וגילתה שניוד תפקידים בתוך הארגון תורם לשימור של עובדים, וזה מתחבר לשינוי נוסף - אם בעבר הסתכלנו על הנתונים הקיימים או על אלה שהיו בעבר, היום באמצעות הטכנולוגיה אפשר ליצור ניבוי וחיזוי של תמונת המצב העתידית ולהגיב עליה".

באמצעות איתור דפוסים זהים?

"כן, ובניית מודלים סטטיסטיים שמנבאים מצבים דומים. אנחנו מכירים את זה מעולם השיווק. כשאת נכנסת לאמזון, כבר מכירים אותך ונותנים לך המלצות ומשתמשים בזה כדי לנבא את הרצון שלך. בעולם משאבי האנוש, משתמשים בנתונים על עובדים ומנבאים למשל מי צפוי להצליח ומי לעזוב, או איך לחבר נכון אנשים לצוותים שיהיו יעילים יותר. זה כמובן מקדם קבלת החלטות שתורמות לשורה התחתונה של העסק".

ולאו דווקא תורם לעובד.

"זה תורם גם לעובד. בשיטת הגיוס המסורתית היינו מוצאים שני עובדים בולטים שלפי תחושת הבטן שלנו יש להם סיכוי גדול להצליח בתפקיד. היום יש לי נתונים על ביצועים של עובדים, אנחנו יכולים לאפיין מצליחנים ולחפש את התכונות המאוד ספציפיות האלה בקרב המועמדים. כשנביא בנאדם שהיכולת החזויה שלו גבוהה, יש יותר סיכוי שנעזור לו לשגשג. כך לא רק העסק שחוסך עלויות גיוס מרוויח, גם לעובד שהוא האדם הנכון במקום הנכון זה עוזר".

אבל אנחנו לא קצת מפספסים? נניח, אדם יכול לחוות משבר שפוגע באופן נקודתי בביצועיו. שיחה אתו יכולה לתרום יותר מנתונים יבשים שאולי יילכו לאיבוד בים הדאטה.

"יש עניין של אתיקה. אנחנו צריכים לזכור שכשאנחנו מדברים על למידת מכונה או מודל סטטיסטי, אנחנו בונים מודל חזוי בעל רמת דיוק מסוימת. היא אולי גבוהה מהטלת מטבע, אבל היא לא מדויקת במאה אחוז. אנחנו צריכים להביא את זה בחשבון. המודלים צריכים לתמוך בקבלת החלטות אבל לא להחליף את שיקול הדעת. יש תחזיות אפוקליפטיות שהרובוטים יחליפו אותנו - זה לא רחוק מהמציאות. לבינה המלאכותית יש בעיות. כשאנחנו מנתחים דאטה, אנחנו מנתחים משהו שמייצג מציאות מסוימת.

"אם הקריטריון שאני לוקחת להצלחה הוא מי קודם בשנים האחרונות בארגון, אנחנו לא בהכרח מביאים בחשבון הפליה מבנית של נשים ומיעוטים. המודל הסטטיסטי ינבא הצלחה רק לגברים לבנים, ומה עשינו בזה? לימדנו את המודל את ההטיות שלנו. אנחנו חייבים להיזהר, ולכן היום השיח סביב people Analytics מדבר על אתיקה. אם מודל סטטיסטי מנבא שאני צפויה לנטוש את העבודה, והמנהל שלי יודע את זה, הוא יכול למדר אותי ולהפסיק להשקיע בי וזו כבר יכולה להיות סכנה של נבואה שמגשימה את עצמה".

ליטל שמר חיים

ואז באה הרגולציה: "ארגונים יחשבו פעמיים אם לשמור מידע"

אחת השאלות הקריטיות בסיפור איסוף הנתונים על העובדים היא עד כמה הם מודעים לכך שאוספים עליהם מידע, ואיזה מידע. הרי עם כל הורדת אפליקציה אנחנו מתבקשים לשר את הגישה למידע אישי. באירופה צפויות להיכנס בחודש מאי לתוקף תקנות ה-GDPR המבהירות מה מותר לעשות עם דאטה של אנשים.

"ארגונים יצטרכו להחליט להיות שיפוטיים יותר ולא ליישם את הדאטה על כל דבר. זה קורה כבר באירופה, ולדעתי היא תשפיע על כל העולם ובעיקר בעולם הארגונים והעובדים. מדד גלאסדור, שמשווה בין מקומות עבודה ובו העובדים מכתירים את מקומות העבודה המוערכים, יוכל להביא את זה בחשבון. אנשים לא יסתכלו רק על המסיבות והדברים המגניבים שיש בארגון, אלא גם על האתיקה של השימוש במידע עליהם".

ובכל זאת, אומרת שמר חיים, "לצד הרבה שאלות ופינות חשוכות שצריך להעיר, אנחנו לא יכולים לעצור את הטכנולוגיה. אנחנו כן יכולים לבחור את המכונות והרובוטים הנכונים שיותאמו לרגולציה. הרגולציה תמיד קצת מפגרת אחרי השינוי, וברור שהמקום של האתיקה הוא קריטי. אלה דיני נפשות".

עינת גז, מנכ"לית פפאיה גלובל, חברה המסייעת לארגונים גלובליים לנהל עובדים מחוץ ל"בסיס האם" שלהם, אומרת שאיסוף מידע הוא חשוב, לדוגמה כשרוצים לוודא מה ההטבות המקובלות ושהעובד נהנה מכל חוקי העבודה המקומיים, אבל הוא מעמיד לא מעט דילמות.

"כל הרגולציה משתנה היום עם ה-GDPR. אם פעם למחלקת משאבי אנוש היה קל לשמור כל מידע שהיא רצתה על העובד בארגון, לדוגמה גיל ילדיו, מתי הוא עבר דירה ומתי התחתן, כדי לתת לו מעטפת יחס פרסונלית יותר, ה-GDPR מחייב אותנו למינימליזם. חברות לא יסחרו בפרסונל דאטה של העובד כדי לעשות כסף על חשבונו. המידע הזה הרי יכול להימכר לארגונים שיכולים לטרגט אותו לטובתם. ה- GDPR בא למנוע את זה כך שהעובד יצטרך לאשר למעסיק לעשות משהו עם המידע".

אם הוא יודע בכלל שהמידע נאסף.

"נכון. תראי, אנחנו עוסקים בעובדים גלובליים. שליחת עובד לחו"ל, פתיחת אישור עבודה וביטוח רפואי - לצורך זה עלינו לאסוף מידע אישי. האם מותר לי לשמור את המידע? יעזור לי לשמור אותו, כי אני רוצה להמשיך ולשמור את אישור העבודה. אבל תקנות ה-GDPR אומרות שלעובד יש אפשרות לראות את הנתונים ולצמצם אותם למינימום ושהמעסיק ומחויב לשמור על המידע הזה מפני פריצה, למשל. לכל ארגון יש המון דאטה שיכול להיפרץ מאוד בקלות. אני חושבת שה-GDPR יעשה שינוי. ארגונים יחשבו פעמיים אם להחזיק מידע".

למרות שיש להם הזדמנות להחזיק מידע שפעם לא יכלו להחזיק בו.

"אני לא הייתי עובדת בארגון שמנטר את פרופיל הלינקדאין שלי כדי לדעת מתי אני מחפשת עבודה. אני מאמינה שהקשר הפרסונלי ינצח תמיד. ישראל בשלב זה לא מחויבת לתקנות ה-GDPR האירופיות, אבל אני חושבת שבסופו של דבר כולם יתחילו ליישר קו".

"בישראל הקנסות על הפרת פרטיות זניחים"

תקנות GDPR להגנה על הפרטיות, שייכנסו לתוקף ב-28 במאי, נועדו למנוע שימוש במידע על אנשים על ידי ענקיות הטק אבל הן רלוונטיות גם לארגונים שאוספים מידע. לדברי עו"ד אלה טבת, ראש מחלקת קניין רוחני ופרטיות במשרד עוה"ד גרוס GKH, כל חברה ישראלית שמציעה מוצרים או שירותים לאירופאים או אוספת מידע אישי עליהם, תצטרך לעמוד בתקנות. "מה שעדיין לא ברור לדעתנו, הוא מה הדין אם יש לחברה עובד בעל אזרחות אירופית".

"נכון לעכשיו", היא אומרת, "הרשות להגנת הפרטיות בישראל לא מאמצת את התקנות. בשנת 2011 ישראל הוכרה על ידי האיחוד האירופי כמדינה בעלת הגנת פרטיות ברמה זהה לזו האירופית. זה מאוד הקל, למשל, על האירופאים להעביר מידע על עובדים ישראלים במקרה של חברות בנות. התקנות החדשות מחמירות יותר. הן כוללות למשל זכויות קבועות כגון הזכות להישכח, כלומר אדם יכול לומר לארגון 'אל תשמרו את המידע עליי, תמחקו אותו', והארגון מחויב לעשות זאת".

גם המחיר שישלם הארגון על הפרת התקנות השתנה. "מחירה של הפרת תקנה יהיה 20 מיליון אירו", אומרת טבת, "בישראל הקנסות זניחים ונמוכים הרבה יותר - כ-25 אלף שקל. זה אומר שכעת באירופה יבחנו את החוק הישראלי וייבדקו אם עדיין אפשר לשמור על אותה רמת פרטיות. הרשות להגנת הפרטיות בודקת היום מה צריך לשפר בדין הישראלי כדי להתאים אותו לאירופה".

האם חברות מקומיות יאמצו בעצמן את התקנות כדי להיות אטרקטיביות לעובדים?

"כרגע חברה ישראלית לא צריכה לעמוד בזה, ונראה שאף אחת לא תיקח את זה על עצמה, אלא אם כן היא פועלת באירופה, כי אלו תקנות מאוד מחמירות. waze, למשל, או גט טקסי, שיש להן נוכחות באירופה יצטרכו לעמוד בזה".

עם זאת, לדברי טבת התפרסמה באחרונה הצעת חוק שמשפרת את אפשרות האכיפה במקרה של חריגת אבטחה ושמירת פרטיות, והקנס יעמוד על יותר ממיליון שקל. בנוסף, בשבועות הקרובים יצאו בארץ גם תקנות אבטחת מידע מפורטות יותר, שכוללות למשל את החובה לדווח על כל פריצת מידע.

תגובת משרד המשפטים: "במדינת ישראל קיימת רגולציה ענפה בתחום הפרטיות, והזכות לפרטיות מוכרת כזכות יסוד. הרגולציה שכוללת גם הגנות על זכויות עובדים לפרטיות, באה לידי ביטוי בחוק הגנת הפרטיות, בתקנות שהותקנו מכוחו, לרבות תקנות אבטחת מידע שייכנסו לתוקף בעוד פחות מחודש, בהנחיות שוק אותן מגבשת הרשות להגנת הפרטיות, בפעולות אכיפה שמבוצעות על ידיה, וכן באמצעות פסיקה של בית הדין הארצי לעבודה.

"הרגולציה האירופאית החדשה (GDPR) מחזקת את האכיפה של דיני הגנת הפרטיות באירופה ומוסיפה מימושים חדשים לזכויות. היא בתהליך בחינה במשרד המשפטים ששוקל תיקוני חקיקה בתחום הגנת הפרטיות".

עוד כתבות

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר, ואף עשוי להגיע ליותר מכך ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בנימוק כי הבורר סבור שהוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה - מהן עולה חדש ליחסי תן וקח בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העילית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין - ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת בצעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לאמריקה וכיצד תושפע הפעילות בישראל

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"