גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אנשי הביג דאטה השתלטו על המחלקות למשאבי אנוש

עדכנתם פרופיל בלינקדאין? אתם טיפוס שעוזב עבודות אחת לכמה זמן? מנהלים אוספים את המידע הזה, לא תמיד בידיעת העובדים, כדי לגייס ולשמר טאלנטים ● האם התקנות האירופיות המחמירות להגנה על הפרטיות יטרפו את הקלפים?

ביג דאטה / צילום: שאטרסטוק
ביג דאטה / צילום: שאטרסטוק

נניח שאתם בתקופה קשה, לא ביג-דיל. אתם מתפקדים, מגיעים לעבודה מדי יום. לא שיתפתם אף אחד, חוץ בן או בת זוג, וחבר קרוב. אבל אז, המנהל קורא לכם לשיחה ואומר לכם שהוא יודע שמשהו לא כשורה. הוא יודע לא כי הוא ניחן באינטליגנציה רגשית יוצאת דופן, הוא פשוט קיבל ניתוח של נתוני התפקוד שלכם, וכל הסימנים מעידים שאתם צפויים ללקות בדיכאון קליני, וזה - לא רק שזה לא בריא לכם, זה לא בריא לחברה.

התרחיש הזה אולי עדיין לא קרה, אבל הוא בהחלט עשוי לקרות. לארגונים יש הכלים והטכנולוגיה לדעת עלינו דברים שאנחנו בעצמנו עדיין לא יודעים. קחו לדוגמה את הסמארטפון, שאולי אפילו קיבלתם אותו מהעבודה - הוא מלווה אותנו ברגעים הכי אינטימיים ויכול לשמש המרגל המושלם שינטר את ההתנהגות שלנו באמצעות שלל האפליקציות המותקנות בו. טכנולוגיית הביג דאטה מאפשרת לארגונים לאסוף שפע של מידע, שבסופו של דבר יוכל לשרת את שורת הרווח של הארגון.

ליטל שמר חיים, יועצת לחברות וחוקרת ארגונית עצמאית המתמחה ב-People Analytics, ניתוח נתונים במשאבי אנוש, מעידה שמדובר בתחום חדש יחסית, שהוליד מקצוע חדש, ושיאו עוד לפנינו. "אני לא יכולה להצביע על נקודה בזמן שבה זה התחיל", היא אומרת בשיחה עם "גלובס", "מדובר בתהליך של שנים".

לדבריה, בארבע השנים האחרונות פחות או יותר, יצא הידע הארגוני מטריטוריית המחלקה למשאבי אנוש והחל להיקשר לתהליכים עסקיים יותר, לדוגמה איך משפרים ביצועים באמצעות ניתוח הנתונים של אנשים בארגון. היום כבר מדברים על ה-Data Science של משאבי האנוש. "זה עולם רב-תחומי שכולל הבנת תהליכים ארגוניים, מודלים של למידת מכונה, והוא גם יכול להתממשק ל-IT (טכנולוגיות מידע) ולתכנות. לכן התחום הזה דורש אנשים רקע רב-תומי, המשלב יכולת לתכנת ולהבין טכנולוגיה לצד הבנה עסקית".

הרקע של שמר חיים עצמה הוא לימודי כלכלה והנדסת תעשייה וניהול בטכניון. "אבל גם למדתי פסיכולוגיה וליוויתי את עולם משאבי האנוש", היא אומרת. לדבריה, חברות גדולות בעולם מחזיקות היום צוות שעוסק בניתוח הנתונים, או אדם מומחה בתחום, תלוי בגודל החברה.

המגמה הזאת תקפה לא רק בחברות הייטק. "גם בנקים, חברות ביטוח וקמעונות עוסקות בזה", מדגישה שמר חיים. "ענקית הקמעונאות וולמארט, למשל, עוסקת בזה".

השאלות עסקיות, התשובות - בדאטה של העובדים

"כשאנחנו מדברים על people analytics, הכוונה היא לכך שאנחנו שואלים שאלות עסקיות ומחפשים את התשובות בדאטה שיש על העובדים", אומרת שמר חיים. "יש מידע מסורתי, שנמצא במקור במחלקות משאבי אנוש, כמו ניודים, קידומים ושכר, אבל היום יש דאטה על עובדים בכל מקום. במערכות התפעוליות של call center, לדוגמה, יש נתונים על כל מה שהם עשו, כמה זמן הם עבדו ובאילו תוצאות. ויש גם סמארטפונים ואפליקציות לניהול פרויקטים וקשרים בתוך הארגונים. החידוש הגדול הוא ביכולת לעשות אינטגרציה של הנתונים המסורתיים והחדשים".

רועי ריבשטיין, מנכ"ל שותף ב-Join Digital Talent Agency, המעניקה שירותי ייעוץ לחברות, מפרט איזה מידע מחפשים מעסיקים. "כשעובד מחפש עבודה הוא מעדכן פרופיל בלינקדאין או משוטט בו. יש הרבה מוצרים שבודקים ולוקחים מידע במערכות אם נעשה שינוי בלינקדאין. אנחנו למשל עושים בזה שימוש", הוא אומר. "יש גם מערכות ניבוי שיודעות להעריך בוודאות מסוימת שאנשים דומים נוטים לחפש עבודה אחרי תקופה מסוימת, כחלק מדפוסים קבועים שאנחנו מכירים. זה מצטרף למגמה בתעשייה מסוימת שיש בה שינויים דרמטיים - כמו בעולמות הפרסום באינטרנט שהיו שם שינויים רגולטוריים שהשפיעו גם על העובדים. אפשר לראות גם תנועת אנשים בתוך חברה - זה לא נעצר ברגע אחד. יש תבניות ויש גל שהולך וגדל ככל שאת עוקבת יותר, גם אחרי מתחרים ואנשי מכירות של מתחרים".

"לארגונים יש מלחמה קשה על טאלנטים", מוסיפה שמר חיים, "וזה קורה גם במוסדות מסורתיים, לא רק בהייטק. באמצעות נתונים על מקומות בארגון שבהם התרחשה נטישה בולטת, אפשר להצביע סטטיסטית על אוכלוסיות בסיכון לפרוש, וכך להתערב ולעזור. חברת נילסן חקרה וגילתה שניוד תפקידים בתוך הארגון תורם לשימור של עובדים, וזה מתחבר לשינוי נוסף - אם בעבר הסתכלנו על הנתונים הקיימים או על אלה שהיו בעבר, היום באמצעות הטכנולוגיה אפשר ליצור ניבוי וחיזוי של תמונת המצב העתידית ולהגיב עליה".

באמצעות איתור דפוסים זהים?

"כן, ובניית מודלים סטטיסטיים שמנבאים מצבים דומים. אנחנו מכירים את זה מעולם השיווק. כשאת נכנסת לאמזון, כבר מכירים אותך ונותנים לך המלצות ומשתמשים בזה כדי לנבא את הרצון שלך. בעולם משאבי האנוש, משתמשים בנתונים על עובדים ומנבאים למשל מי צפוי להצליח ומי לעזוב, או איך לחבר נכון אנשים לצוותים שיהיו יעילים יותר. זה כמובן מקדם קבלת החלטות שתורמות לשורה התחתונה של העסק".

ולאו דווקא תורם לעובד.

"זה תורם גם לעובד. בשיטת הגיוס המסורתית היינו מוצאים שני עובדים בולטים שלפי תחושת הבטן שלנו יש להם סיכוי גדול להצליח בתפקיד. היום יש לי נתונים על ביצועים של עובדים, אנחנו יכולים לאפיין מצליחנים ולחפש את התכונות המאוד ספציפיות האלה בקרב המועמדים. כשנביא בנאדם שהיכולת החזויה שלו גבוהה, יש יותר סיכוי שנעזור לו לשגשג. כך לא רק העסק שחוסך עלויות גיוס מרוויח, גם לעובד שהוא האדם הנכון במקום הנכון זה עוזר".

אבל אנחנו לא קצת מפספסים? נניח, אדם יכול לחוות משבר שפוגע באופן נקודתי בביצועיו. שיחה אתו יכולה לתרום יותר מנתונים יבשים שאולי יילכו לאיבוד בים הדאטה.

"יש עניין של אתיקה. אנחנו צריכים לזכור שכשאנחנו מדברים על למידת מכונה או מודל סטטיסטי, אנחנו בונים מודל חזוי בעל רמת דיוק מסוימת. היא אולי גבוהה מהטלת מטבע, אבל היא לא מדויקת במאה אחוז. אנחנו צריכים להביא את זה בחשבון. המודלים צריכים לתמוך בקבלת החלטות אבל לא להחליף את שיקול הדעת. יש תחזיות אפוקליפטיות שהרובוטים יחליפו אותנו - זה לא רחוק מהמציאות. לבינה המלאכותית יש בעיות. כשאנחנו מנתחים דאטה, אנחנו מנתחים משהו שמייצג מציאות מסוימת.

"אם הקריטריון שאני לוקחת להצלחה הוא מי קודם בשנים האחרונות בארגון, אנחנו לא בהכרח מביאים בחשבון הפליה מבנית של נשים ומיעוטים. המודל הסטטיסטי ינבא הצלחה רק לגברים לבנים, ומה עשינו בזה? לימדנו את המודל את ההטיות שלנו. אנחנו חייבים להיזהר, ולכן היום השיח סביב people Analytics מדבר על אתיקה. אם מודל סטטיסטי מנבא שאני צפויה לנטוש את העבודה, והמנהל שלי יודע את זה, הוא יכול למדר אותי ולהפסיק להשקיע בי וזו כבר יכולה להיות סכנה של נבואה שמגשימה את עצמה".

ליטל שמר חיים

ואז באה הרגולציה: "ארגונים יחשבו פעמיים אם לשמור מידע"

אחת השאלות הקריטיות בסיפור איסוף הנתונים על העובדים היא עד כמה הם מודעים לכך שאוספים עליהם מידע, ואיזה מידע. הרי עם כל הורדת אפליקציה אנחנו מתבקשים לשר את הגישה למידע אישי. באירופה צפויות להיכנס בחודש מאי לתוקף תקנות ה-GDPR המבהירות מה מותר לעשות עם דאטה של אנשים.

"ארגונים יצטרכו להחליט להיות שיפוטיים יותר ולא ליישם את הדאטה על כל דבר. זה קורה כבר באירופה, ולדעתי היא תשפיע על כל העולם ובעיקר בעולם הארגונים והעובדים. מדד גלאסדור, שמשווה בין מקומות עבודה ובו העובדים מכתירים את מקומות העבודה המוערכים, יוכל להביא את זה בחשבון. אנשים לא יסתכלו רק על המסיבות והדברים המגניבים שיש בארגון, אלא גם על האתיקה של השימוש במידע עליהם".

ובכל זאת, אומרת שמר חיים, "לצד הרבה שאלות ופינות חשוכות שצריך להעיר, אנחנו לא יכולים לעצור את הטכנולוגיה. אנחנו כן יכולים לבחור את המכונות והרובוטים הנכונים שיותאמו לרגולציה. הרגולציה תמיד קצת מפגרת אחרי השינוי, וברור שהמקום של האתיקה הוא קריטי. אלה דיני נפשות".

עינת גז, מנכ"לית פפאיה גלובל, חברה המסייעת לארגונים גלובליים לנהל עובדים מחוץ ל"בסיס האם" שלהם, אומרת שאיסוף מידע הוא חשוב, לדוגמה כשרוצים לוודא מה ההטבות המקובלות ושהעובד נהנה מכל חוקי העבודה המקומיים, אבל הוא מעמיד לא מעט דילמות.

"כל הרגולציה משתנה היום עם ה-GDPR. אם פעם למחלקת משאבי אנוש היה קל לשמור כל מידע שהיא רצתה על העובד בארגון, לדוגמה גיל ילדיו, מתי הוא עבר דירה ומתי התחתן, כדי לתת לו מעטפת יחס פרסונלית יותר, ה-GDPR מחייב אותנו למינימליזם. חברות לא יסחרו בפרסונל דאטה של העובד כדי לעשות כסף על חשבונו. המידע הזה הרי יכול להימכר לארגונים שיכולים לטרגט אותו לטובתם. ה- GDPR בא למנוע את זה כך שהעובד יצטרך לאשר למעסיק לעשות משהו עם המידע".

אם הוא יודע בכלל שהמידע נאסף.

"נכון. תראי, אנחנו עוסקים בעובדים גלובליים. שליחת עובד לחו"ל, פתיחת אישור עבודה וביטוח רפואי - לצורך זה עלינו לאסוף מידע אישי. האם מותר לי לשמור את המידע? יעזור לי לשמור אותו, כי אני רוצה להמשיך ולשמור את אישור העבודה. אבל תקנות ה-GDPR אומרות שלעובד יש אפשרות לראות את הנתונים ולצמצם אותם למינימום ושהמעסיק ומחויב לשמור על המידע הזה מפני פריצה, למשל. לכל ארגון יש המון דאטה שיכול להיפרץ מאוד בקלות. אני חושבת שה-GDPR יעשה שינוי. ארגונים יחשבו פעמיים אם להחזיק מידע".

למרות שיש להם הזדמנות להחזיק מידע שפעם לא יכלו להחזיק בו.

"אני לא הייתי עובדת בארגון שמנטר את פרופיל הלינקדאין שלי כדי לדעת מתי אני מחפשת עבודה. אני מאמינה שהקשר הפרסונלי ינצח תמיד. ישראל בשלב זה לא מחויבת לתקנות ה-GDPR האירופיות, אבל אני חושבת שבסופו של דבר כולם יתחילו ליישר קו".

"בישראל הקנסות על הפרת פרטיות זניחים"

תקנות GDPR להגנה על הפרטיות, שייכנסו לתוקף ב-28 במאי, נועדו למנוע שימוש במידע על אנשים על ידי ענקיות הטק אבל הן רלוונטיות גם לארגונים שאוספים מידע. לדברי עו"ד אלה טבת, ראש מחלקת קניין רוחני ופרטיות במשרד עוה"ד גרוס GKH, כל חברה ישראלית שמציעה מוצרים או שירותים לאירופאים או אוספת מידע אישי עליהם, תצטרך לעמוד בתקנות. "מה שעדיין לא ברור לדעתנו, הוא מה הדין אם יש לחברה עובד בעל אזרחות אירופית".

"נכון לעכשיו", היא אומרת, "הרשות להגנת הפרטיות בישראל לא מאמצת את התקנות. בשנת 2011 ישראל הוכרה על ידי האיחוד האירופי כמדינה בעלת הגנת פרטיות ברמה זהה לזו האירופית. זה מאוד הקל, למשל, על האירופאים להעביר מידע על עובדים ישראלים במקרה של חברות בנות. התקנות החדשות מחמירות יותר. הן כוללות למשל זכויות קבועות כגון הזכות להישכח, כלומר אדם יכול לומר לארגון 'אל תשמרו את המידע עליי, תמחקו אותו', והארגון מחויב לעשות זאת".

גם המחיר שישלם הארגון על הפרת התקנות השתנה. "מחירה של הפרת תקנה יהיה 20 מיליון אירו", אומרת טבת, "בישראל הקנסות זניחים ונמוכים הרבה יותר - כ-25 אלף שקל. זה אומר שכעת באירופה יבחנו את החוק הישראלי וייבדקו אם עדיין אפשר לשמור על אותה רמת פרטיות. הרשות להגנת הפרטיות בודקת היום מה צריך לשפר בדין הישראלי כדי להתאים אותו לאירופה".

האם חברות מקומיות יאמצו בעצמן את התקנות כדי להיות אטרקטיביות לעובדים?

"כרגע חברה ישראלית לא צריכה לעמוד בזה, ונראה שאף אחת לא תיקח את זה על עצמה, אלא אם כן היא פועלת באירופה, כי אלו תקנות מאוד מחמירות. waze, למשל, או גט טקסי, שיש להן נוכחות באירופה יצטרכו לעמוד בזה".

עם זאת, לדברי טבת התפרסמה באחרונה הצעת חוק שמשפרת את אפשרות האכיפה במקרה של חריגת אבטחה ושמירת פרטיות, והקנס יעמוד על יותר ממיליון שקל. בנוסף, בשבועות הקרובים יצאו בארץ גם תקנות אבטחת מידע מפורטות יותר, שכוללות למשל את החובה לדווח על כל פריצת מידע.

תגובת משרד המשפטים: "במדינת ישראל קיימת רגולציה ענפה בתחום הפרטיות, והזכות לפרטיות מוכרת כזכות יסוד. הרגולציה שכוללת גם הגנות על זכויות עובדים לפרטיות, באה לידי ביטוי בחוק הגנת הפרטיות, בתקנות שהותקנו מכוחו, לרבות תקנות אבטחת מידע שייכנסו לתוקף בעוד פחות מחודש, בהנחיות שוק אותן מגבשת הרשות להגנת הפרטיות, בפעולות אכיפה שמבוצעות על ידיה, וכן באמצעות פסיקה של בית הדין הארצי לעבודה.

"הרגולציה האירופאית החדשה (GDPR) מחזקת את האכיפה של דיני הגנת הפרטיות באירופה ומוסיפה מימושים חדשים לזכויות. היא בתהליך בחינה במשרד המשפטים ששוקל תיקוני חקיקה בתחום הגנת הפרטיות".

עוד כתבות

הנשיא טראמפ עומד ברקע פסלי ראשי הנשיאים של ארה"ב, של הר ראשמור המפורסם / צילום: Alex Brandon, Associated Press

דונלד טראמפ נגד "האספסוף הזועם"

לנוכח סקרים מזעזעים, נשיא ארה"ב מגייס את קודמיו המתים למסע הבחירות שלו ● הוא מבטיח להציל אותם מידי "השמאל הפשיסטי" הזומם למחוק את ההיסטוריה ● האם זה יעזור לו? ספק

לפעמים אילוץ דווקא נחוץ / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

מחקר אחד בשבוע: לפעמים אילוץ דווקא נחוץ

אריק, מנהל ייצור במפעל מכשור רפואי, חושש שעבודת הצוות נפגעת בגלל העבודה מרחוק ● אבל הוא טועה: מחקרים מראים שאילוצים הם דווקא טריגר ליצירתיות

אתי אנטה-שגב עם זהו זה / צילום: אלבום אישי אתי אנטה-שגב

ולא אחרת: כך הפכו חמישה גברים בני 70 לדבר הכי חם על המסך

סיום העונה הראשונה של "זהו זה 2020" (כאן 11) הוא הזמנה לפענח את סוד ההצלחה של החלק הכי מקסים בתוכנית – השירים ● "אתמול ברחוב, עצר אותי מישהו על קטנוע, הרים את הקסדה ואמר לי: 'אתם הביטלס'!"

פרופ' מארק בליית / צילום: (c) Courtesy of Open Society Foundation

הוא חזה את עליית טראמפ ואת הברקזיט. הוא חושב שהקפיטליזם מת והוא בעיקר יודע למה כולם כל כך כועסים

איך ההסבר על ‘ביל גייטס שנכנס לבר' קשור לקורונה ולג'ורג' פלויד? פרופ' בליית משוכנע שהוא יודע מה השתבש בשיטה ואיך אפשר לתקן אותה ● בראיון פוקח עיניים ל־G הוא מתריע: הכעס בעולם יגיע לנקודת רתיחה - אלא אם כן מנהיגים יגלו סוף־סוף קצת אומץ פוליטי ● האזינו

צוותים רפואיים בווהאן. רק ל־14% מהסינים יש מספיק חסכונות להתמודד עם מקרה חירום רפואי  / צילום: Ng Han Guan, Associated Press

בלי פרמיה חודשית: בסין מצאו חלופה אטרקטיבית לביטוח הרפואי

תוכניות עזרה הדדית של ענקיות כמו חברת המסחר המקוון עליבאבא ויצרנית הסמארטפונים שיאומי גייסו כבר 150 מיליון משתמשים בסין ● הרציונל: במקום תשלומים קבועים לקרן, החברים מכסים ישירות את ההוצאות הרפואיות של עמיתים שחלו במחלות קשות, כולל קורונה

אלכס איברהים, מנהל השווקים הבינלאומיים בבורסת ניו יורק / צילום: NYSE

להנפיק בעת משבר בבורסה הגדולה בעולם. ראיון עם אחד שיודע

אלכס איברהים, מנהל השווקים הבינלאומיים ב-NYSE, בורסת ניו יורק, מסביר מדוע התקופה הנוכחית נפלאה להנפקות, למה יותר חברות ישראליות התחילו להנפיק בניו יורק במקום בנאסד"ק ומדוע זה עדיף להן: "ראית איך למונייד כיכבה בכל הרשתות החברתיות אחרי ההנפקה"

הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס  / צילום: דימה טליאנסקי

בעקבות סערת פוקס: דיבידנדים בימים קשים

גם בימים כתיקונם נדרש הדירקטוריון למבט שקול קדימה, בעת שהוא מבקש לחלק דיבידנדים ● אם כן, כיצד עליו לנהוג בימים שבהם הראות קשה, הסיכונים גדלים וחוסר הוודאות שולטת?

מלון ליר סנס. "יצרנו חבילות חדשות לכלות וחתנים"  / צילום: סימפלקס 360

"יולי היה יכול להיות פיצוץ, אבל המצב קטטוני": המלונות בפרברים מחפשים מודל עסקי חדש

מצליינים לסדנאות רוחניות, מאנשי הייטק לזוגות מתחתנים: המלונות שנפתחו במקומות שמחוץ לאתרי התיירות המרכזיים היו מלכתחילה צריכים להתאמץ יותר, ובעקבות הקורונה הם צריכים למצוא אפיקים חדשים לגמרי

הפגנה ליד הפסל של מרטין לות'ר קינג ביום ציון שחרור העבדות / צילום: Jacquelyn Martin, Associated Press

למה המצב מדאיג ומתי המחאה תגיע לכאן: שלוש דעות על המהומות בארה"ב

מותו של ג'ורג' פלויד הצית גל מחאות רחב ברחבי ארה"ב והדיון הציבורי בסוגיה עדיין מתנהל ● האם הגזענות מתדלקת את ההפגנות ברחוב, מתי המחאה תגיע אלינו ולמה המצב בארה"ב מדאיג ● פרויקט מיוחד

ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרה על הנחיות חדשות למשבר הקורונה / צילום: Gali Tibbon, Associated Press

לו הייתי בנימין נתניהו: כך הייתי מסכם את מורשתי המשפטית

השבוע בו איכזב רבים במחנה השמרני הוא הזדמנות טובה לנסות ולדמיין כיצד היה מסכם ראש הממשלה בנימין נתניהו את מורשתו המשפטית ● מסמך 10 הנקודות שמעולם לא נכתב, אבל אולי עוד ייכתב

לא אפריקה, כאן בערבה. בתי בוץ, בנייה אקולוגית לאנרגיות מתחדשות / צילום: אביטל ניסימוב

סוף שבוע משפחתי בערבה: ביקור ב"כפר מנותק מרשת"

סוף שבוע חווייתי המיועד לכל המשפחה כולל סיור מודרך ב”כפר מנותק רשת” בקיבוץ קטורה, ביקור במפעל האצות של הקיבוץ וביקור אצל “מתושלח” - עץ התמר העתיק בעולם שנבט מגרעין שנמצא בחפירות הארכיאולוגיות במצדה

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

נעילה חיובית בוול סטריט; נטפליקס הובילה את הנאסד"ק לשיא כל הזמנים

תוצאות הניסוי של גיליאד מראים שהסיכון למוות בקרב חולים בנגיף הופחת בכ-62% בהשוואה לטיפול הסטנדרטי ● מספר מקרי הקורונה המאומתים בעולם הכפיל את עצמו בששת השבועות האחרונים ויו"ר ארגון הבריאות העולמי ציין כי "ניתן להשתלט על הווירוס, אך ברוב העולם הוא אינו תחת שליטה אלא מתחזק"

תיירות מצטלמות השבוע ליד הספינקס במצרים / צילום: Mohamed Abd El Ghany, רויטרס

מצפצפים על הרופאים, חוזרים לתיירות וקורצים לישראל: כך מתמודדים בעולם הערבי עם הקורונה

הממשלה בקהיר ממהרת לפתוח מלונות, למרות שלא בטוח שהשתלטה על המגפה שעד כה הדביקה 80 אלף מצרים ● תיירי העולם מוזמנים לבוא, אך לא הישראלים ● למרות שהסיפוח עשוי לערער את היחסים עם איחוד האמירויות, חברות מקומיות עושות עסקים עם תעשיות ביטחוניות ישראליות

ההפגנה הערב בכיכר רבין / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"הכל נמחק, כולם פוטרו": העצמאים הוציאו אלפים לרחובות

הקורונה הכלכלית איחדה את העצמאים להפגנת מחאה שהתקיימה הערב בכיכר רבין ● אתמול נפגשו נציגי העצמאים עם ראש הממשלה שהבטיח להיפגש עמם מעתה בכל יום שישי ● יוזמת ההפגנה: "רשות המסים שאומרת שרוב העסקים קיבלו מענק. זה בולשיט"

עורך דינו של רה"מ נתניהו, עמית חדד, ועורך דינו לשעבר מיכה פטמן  / צילום: עמית שאבי, ידיעות אחרונות

כולם היו סנגוריו של רה"מ - והמחיר כבד

מאז מות עו"ד יעקב וינרוט, החליף ראש הממשלה יותר מעשרה סנגורים • בין היתר, על רקע ענייני שכר טרחה ולאור סירוב ועדת ההיתרים לאפשר לו לקבל מימון להגנתו • את המחיר משלמים לא רק הסנגורים שלא קיבלו שכר טרחה, אלא הציבור כולו שמוסדותיו מותקפים ע"י נתניהו

מפגינים נגד אלימות משטרתית. הרפובליקאים הצעירים קרובים יותר בדעותיהם לבני דורם הדמוקרטים / צילום: John Minchillo, Associated Press

הגיע הזמן להכיר את ארה"ב של העשור הבא

עולם מופלא נפרס בפני ילידי הדור שלאחר מלחמת העולם השנייה, ולעומתם בני דור ה-Y בגרו לשוק שבו משרות מעמד הביניים הצטמצמו • המבוגרים צברו נכסים, ובמקביל קוצצו מסים ומימון התקציב התחלף ממסים לחוב • המילניאלס הם אלה שיצטרכו לשלם את החובות

נועם לוי / צילום: איל יצהר, גלובס

"יסגרו אותנו עד הקיץ הבא, וזאת מכת מוות"

שיחה אישית ומקצועית עם נועם לוי, יו"ר התאחדות בעלי האולמות, על היתמות בגיל מוקדם, העבודה באולמות ונזקי הקורונה ● "אנחנו נמצאים במו"מ עם משרד האוצר על מתווה סיוע, ואם הוא לא יהיה הוגן, לא נוכל יותר להחזיק את החברים ונצא למלחמה"

אמזון./ צילום:  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

מתניעה מחדש: אמזון חוזרת למכור סחורה לישראל בתעריפי שילוח זולים יותר

בתחילת מרץ, עם התפשטות מגפת הקורונה, הופסקו המשלוחים מאמזון ארה״ב ואירופה לישראל; לפני חודשיים הוחזרו המשלוחים בעלויות משלוח שהפכו את הקנייה לבלתי משתלמת ● אולם גם כעת, כנראה שתידרשו לחפש בפינצטה מוצרים עם מחירי שילוח אטרקטיביים

הדמיה: המסעדה הראשונה בישראל ללא מגע יד אדם
 / צילום: גו נודלס

הריחוק החברתי מגיע לשוק המסעדות: נפתחת המסעדה הראשונה בישראל ללא מגע יד אדם

במסעדה החדשה של גו נודלס אין נותני שירות – לא מארחים ולא מלצרים ● הלקוח נדרש לבצע את ההזמנה באמצעות מסך מקוון, והוא אוסף אותה באמצעות סיסמה מאחד מ-24 הלוקרים שניצבים בחדר

הכוח הגדול של העסקים הקטנים / איור: חן ליבמן

דווקא בעת משבר: הכוח הגדול של העסקים הקטנים

חדשנות, יצירתיות ותעוזה יכולות לסייע לעסקים קטנים לצלוח את משבר הקורונה ואפילו לצאת ממנו מחוזקים ● כך תעשו את זה נכון