שאול אלוביץ ובנימין נתניהו / צילומים: תמר מצפי
תיק 4000, לפחות מבחינה תקשורתית, כמעט נעלם באחת מהכותרות. בין שבגלל החגים ובין שהמשטרה הצליחה לרסן את ההדלפות מהחקירה, לא שמענו על התפתחות כלשהי בחקירה. ייתכן שהמשטרה שומרת את הקלפים שלה צמוד לחזה וייתכן שאין לה בינתיים קלפים כאלה, אבל בכל מקרה, ההתפתחות המשמעותית הגלויה בחקירת התיק בחודש האחרון הייתה למרבה הפלא הדוחות השנתיים המפורטים של חברת בזק.
הם מספקים מידע רב שנוגע לחקירה, שבבסיסה החשד שניתנו לכאורה הטבות לבזק ולשאול אלוביץ, בעל השליטה לשעבר בחברה, בתמורה לסיקור אוהד של משפחת נתניהו באתר וואלה!
בחודשיים האחרונים אני בוחן את החשדות האלה בשורה של מאמרים, באמצעות העובדות הכלכליות והעובדות בכלל. ראשית, בדיקה של כותרות וואלה! במשך שנתיים (2015-2016) העלתה שאין שום עדות לסיקור אוהד של ראש הממשלה בנימין נתניהו; שנית, וזה הדבר היותר חשוב, אין שום עדות כלכלית להטבות שניתנו על ידי נתניהו בכובעו כשר התקשורת לבזק ולשאול אלוביץ. עסקת בעלי העניין למיזוג בזק-yes אמנם נמצאה פגומה והיטיבה עם אלוביץ בסופו של דבר, אלא שנתניהו לא היה קשור אליה כלל.
גם ניתוח של דוחות בזק והתנהגות מניית החברה מאז תחילת כהונתה של הממשלה האחרונה מעלה שלא רק שאין עדות להטבות חריגות לבזק שהעניק נתניהו לחברה, אלא שהוא היה אחד הגורמים העיקריים לכך שאלוביץ, לכאורה חברו וידידו, מוצא את עצמו היום בפשיטת רגל. כן, עד כמה שזה יישמע מוזר למי שנעול על תפיסה מסוימת, נתניהו היה בין אלה שהביאו את אלוביץ לפשיטת רגל. הניתוח הזה נעשה על בסיס עובדות, לא על בסיס ספקולציות.
1. מניית בזק צנחה, הביטחונות צנחו ויורוקום הגיעה לחדלות פירעון
אתמול (ד') התקיים עוד דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בניהולו של הנשיא איתן אורנשטיין. כפי שזה נראה עתה, לא יהיה מנוס מפירוק יורוקום ומכירתה בחלקים. העובדה של"חלק" המרכזי של קבוצת יורוקום - בזק - אין שום קונה בנמצא, מדברת בעד עצמה. יש לכך שתי סיבות: האחת היא שהחברות שעל המדף מלמעלה (אינטרנט זהב ובי.קום וכמובן יורוקום עצמה) הן למעשה חדלות פירעון בגלל הירידה הדרמטית במניית בזק.
הסיבה השנייה, שמתחברת לראשונה, היא שהשווקים הבינו שבזק מאוימת תחרותית בעסקי הליבה שלה (אינטרנט וכבלים, ומזמן גם בסלולר), ולכן הם לחצו את המניה למטה והרחיקו בתורם את הקונים הפוטנציאליים. עסקי תקשורת, מתברר, לפחות בעת הזאת, הם לא מציאה גדולה ולא פוטנציאל להשיג תשואות יפות כבעבר.
הרושם שנוצר הוא שהירידה במניית בזק נגרמה בגלל החקירות והרעש השלילי במשך זמן רב מדי סביב החברה. הטיעון הזה לא ממש מחזיק מים בהתחשב בלוחות הזמנים הבאים:
■ מארס 2015, בחירות לכנסת.
■ מאי 2015, תחילת כהונתה של ממשלת נתניהו. ראש הממשלה ממשיך לכהן כשר התקשורת עד פברואר 2017.
■ 20.6.2017, החלה חקירה גלויה של רשות ני"ע בפרשת בזק.
■ 6.11.2017, רשות ני"ע מעבירה את התיק לפרקליטות עם המלצות להגיש כתבי אישום נגד בכירי בזק, ובראשם שאול אלוביץ. החשד החמור ביותר: מניפולציה חשבונאית בדוחות yes כדי שיורוקום תוכל לקבל תוספת של 170 מיליון שקל בעסקת בעלי העניין עם yes. חשד נוסף: קידום האינטרסים של בזק במשרד התקשורת באמצעות שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת ומי שנחשב יד ימינו של נתניהו. ראש הממשלה נותר מחוץ לחקירות וכמובן להמלצות.
■ 18.2.2018, חקירה משותפת של המשטרה ורשות ני"ע שהולידה את תיק 4000, עם גיוס פילבר וניר חפץ, כשעל הפרק, כאמור, יחסי נתניהו-אלוביץ-בזק-וואלה!
עכשיו צריך לשים לב היטב מה קרה למניית בזק ולמשמעויות של ההתנהגות הזאת. כדאי להציץ בגרף הראשון שצירפתי. מניית בזק המריאה לשיא כל הזמנים במארס 2016 ומאז החלה להידרדר. כלומר, מגמת הירידה החלה הרבה לפני שנפתחה החקירה הגלויה של רשות ני"ע (שנה ויותר לפני) והמגמה הזאת נמשכה בצורה ברורה מאוד לאורך השנתיים האחרונות. יתרה מכך, זו לא הייתה ירידה מינורית, אלא חבטה די גדולה במניות: צניחה של כ-40% מהשיא (מתואם דיבידנד, נומינלית), כשבזק נסחרת כעת לפי שווי של כ-12.7 מיליארד שקל. כלומר, איבוד הערך הדרמטי ערער את הביטחון המרכזי בקבוצת יורוקום (מניית בזק) וערעור הביטחון המרכזי של הקבוצה (בנוסף לצרות בחברת חלל) הוביל אותה לחדלות פירעון.
החקירות של בכירי החברה אינן יכולות להצדיק ירידה כה דרמטית. אז מה כן? הנתונים הפונדמנטליסטיים, כלומר, נתוני הבסיס והביצועים של החברה, השוק שבו היא פועלת והמיצוב התחרותי שלה והרגולציה על החברה. כל אלה משתקפים היטב בהרעה, כפי שניתן לראות בסעיפים הבאים.
2. ההצלחה של רפורמת השוק הסיטונאי בתקופתו של נתניהו הזיקה לבזק ולהכנסותיה
אחת הטענות המרכזיות נגד בזק היא שהחברה תקעה מקלות בגלגלים ברפורמת השוק הסיטונאי. ייתכן שהיא ניסתה לעכבה, ייתכן שהיא הערימה עליה קשיים, אבל הרפורמה עושה את שלה - היא עובדת, והיא עובדת יפה מאוד בכהונת הממשלה הנוכחית. מספר קווי האינטרנט הסיטונאיים עבר את החצי מיליון (ראו טבלה 3), כלומר, מדובר בקווי אינטרנט באמצעות שירות סיטונאי לספקי שירות אחרים (קרוב לשליש מהקווים), מה שבהחלט פוגע בבזק שאיבדה קרוב ל-300 אלף מנויים קמעונאיים בעוד שההכנסה של בזק מקו מקורי עומדת על יותר מ-90 שקל בממוצע, ההכנסה על קו סיטונאי עומדת על כ-40-50 שקל בלבד. זה נכון שעוגת מנויי האינטרנט צומחת אבל בזק מאבדת מנויים קמעונאיים והמגמה היא ברורה: שחיקה בהכנסות.
השורה התחתונה: יותר מחצי מיליון מנויי אינטרנט רוכבים על התשתית של בזק באמצעות חברות אחרות ומקבלים אינטרנט זול יותר, תוך פגיעה בבזק. איפה פה בדיוק ההטבה לבזק? אין ולא יכולה להיות.
3. החטיבה הנייחת: ההכנסות נשחקות, אבל בזק מצליחה להתייעל ולמצוא הכנסות חדשות
הפעילות הנייחת של בזק, המאגדת את הטלפוניה הקווית ותשתית האינטרנט, היא למעשה לב לבה של החברה ומכונת המזומנים האדירה שלה. היא מייצרת תזרים של יותר מ-2 מיליארד שקל לשנה, והיא ספקית הרווחים העיקרית בקבוצת בזק. במכונה הזו יש סימני שחיקה, כפי שאפשר לראות בטבלה 2. השחיקה במספר המנויים הקוויים ורפורמת השוק הסיטונאי עושות את שלהן - יש ירידה בהכנסות וברווחיות הנקייה. בזק, ייאמר לזכותה, מצליחה לשמור על שיעורי הרווחיות הגבוהים, בזכות שילוב של שני דברים: התייעלות ומציאת מקורות הכנסה חלופיים שלא מפוקחים רגולטורית.
למה כוונתי? את ההתייעלות אפשר לראות בירידה במספר העובדים: בשקט-בשקט בזק נפרדה בשנתיים (מסוף 2015 עד לסוף 2017) מיותר מ-300 עובדים בחטיבה הנייחת וכעת עומד מספר העובדים בחטיבה על קרוב ל-5,600 עובדים.
את מציאת מקורות הכנסה חלופיים אפשר למצוא בפילוח שעושה בזק לראשונה השנה להכנסות החטיבה. מתברר שהכנסותיה בסעיף שנקרא "שירותי ענן ודיגיטל" צומחות יפה מאוד והגיעו השנה ל-230 מיליון שקל, גידול של 13% לעומת אשתקד. כלומר, בזק מפצה את עצמה על השחיקה בעסקים המסורתיים שלה במקורות אחרים - מה שמצליח לבלום, ולו חלקית, את הירידה בעסקי הליבה.
4. הצלחת רפורמת השוק הסיטונאי פוגעת גם ב-yes: עשרות אלפי מנויים נטשו
הנה עוד דוגמה להצלחה של הרפורמה בשוק הסיטונאי: יותר מ-180 אלף מנויים יש לשירות הטלוויזיה של סלקום (שהושק כבר בסוף 2014) ויותר מ-60 אלף מנויים יש לשירות הטלוויזיה של פרטנר (השירותים הללו רוכבים על התשתית של בזק) - וכל זה במחירים נמוכים יותר לצרכנים.
המיזמים של סלקום ופרטנר ובעקבותיהם המיזמים של yes והוט, משקפים היטב את הגברת התחרות בשוק הטלוויזיה וגרמו לנטישה של עשרות אלפי מנויים ב-yes (ראו גרף 4). הנטישה הזאת ניכרת היטב בדוחות הכספיים של yes - ירידה בהכנסות, ירידה משמעותית ברווחיות התפעולית, ירידה בהכנסה החודשית הממוצעת למנוי, ומעבר להפסד בשנת 2017. השורה התחתונה היא שרפורמת השוק הסיטונאי פגעה ב-yes ותמשיך לפגוע בה - רואים זאת מדי רבעון בגידול במנויי הטלוויזיה של סלקום ופרטנר וירידה במנויי yes והוט.
אגב, דווקא בשנה הלא פשוטה שעוברת yes, במיוחד על רקע החשדות הכבדים נגד רון אילון, אושר לו "מענק מיוחד" בסך של 557 אלף שקל "בגין השקעת מאמץ חריג ויוצא דופן בקידום והוצאה לפועל של פרויקט מכירת תוכן לחו"ל, שלא נכלל בתוכנית העבודה המקורית של yes, ואשר ייצר לחברה מנוע צמיחה חדש ופוטנציאל רווח אפשרי חדש" - אלו הנימוקים בדוחות בזק.
כנראה שלדירקטוריון בזק לא היה נעים במיוחד להעניק את המענק המיוחד לאילון אז הוא קיזז לו 100 אלף שקל "לנוכח מכלול הנסיבות ביחס לתוצאות הכספיות של החברה בשנת 2017", מה שאומר שתמיד אפשר למצוא את המילים הנכונות כדי לשלם מענקים מיוחדים למנהלים. בסך הכול עמדה עלות שכרו של אילון על כ-4 מיליון שקל בשנה האחרונה וייתכן מאוד שהוא ייאלץ לפרוש בקרוב בעקבות המלצת רשות ני"ע להגיש כתב אישום נגדו ונגד סמנכ"ל הכספים של yes, מיקי ניימן.
5. בזק עדיין חזקה אבל מאוימת תחרותית בתחומי הליבה שלה: האינטרנט והטלוויזיה
הסיכום של כל הניתוח הזה הוא שהירידה במניית בזק היא, בעיקר, לא תוצאה של החקירה, אלא שינוי בסביבה התחרותית של החברה שגורם ללחץ על הכנסותיה, על רווחיה ועל התזרים שלה.
הגורם העיקרי ללחץ הזה הוא, בין היתר, הלחץ הרגולטורי על החברה, שהתבטא בהאצה של רפורמת השוק הסיטונאי. וכל זה נעשה כששר התקשורת הוא ראש הממשלה נתניהו ומנכ"ל המשרד הוא עד המדינה שלמה פילבר.
ההצלחה של רפורמת השוק הסיטונאי הכבידה על מניית בזק ובסופו של דבר הכבידה על קבוצת יורוקום, שזה הנכס המרכזי שלה. כן, נתניהו, בין שהתכוון לכך ובין שלא התכוון, הוביל את אלוביץ לפשיטת רגל.
eli@globes.co.il