גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בארה"ב משקיעים מוטרדים שהמנכ"ל לא מרוויח מספיק. ובארץ?

שכר בכירי החברות הישראליות הדואליות ואלה שנסחרות רק בארה"ב, שאמור להתפרסם עד סוף החודש, גבוה מהמקובל בארץ ● עו"ד עודד הר אבן מזיסמן אהרוני גייר: "ברגע שחברות הופכות לדואליות, היקום שלהן מתרחב, אבל הרישום בוול סטריט אינו הצדקה להיות חזיר"

גיל שוויד / צלם: תמר מצפי
גיל שוויד / צלם: תמר מצפי

החברות הדואליות, אלו הנסחרות במקביל בת"א וגם בוול סטריט, מככבות בצמרת דירוג שכר הבכירים. אך אין מה לדאוג גם לבכירי החברות הישראליות שנסחרות רק בארה"ב - גם שם נרשמו אשתקד עלויות שכר נאות. הטבלה המצורפת מציגה את חלקן, כאשר חלק מהחברות שבהן עלויות השכר גבוהות בדרך כלל, טרם פרסמו את הדיווח בנוגע לשכר הבכירים שלהן ל-2017.

את הדוח המורחב בו מתפרסם בדרך כלל נתון השכר, ניתן לפרסם עד סוף אפריל. בחלק מהחברות הדיווח מתפרסם במסגרת זימון לאסיפה השנתית. כך שבימים ובשבועות הקרובים נוכל להתעדכן למשל בעלויות השכר של גיל שויד מצ'ק פוינט, דן בודנר מוורינט וגיא סלע מסולאראדג'. את עלות שכרו של מנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן, החברה צפויה לפרסם השנה מאוחר מהרגיל, בעקבות דחיית האסיפה השנתית של בעלי המניות, כשברקע מאבק הפרוקסי מול קרן ההשקעות סטארבורד.

מנהל אנגלי, חוק ישראלי

מדוע מנהלי החברות הדואליות מקבלים שכר בעלות גבוהה יחסית? לדברי עו"ד מיקי ברנע, שותף מנהל משרד ברנע, "בהרבה מקרים לחברות דואליות יש עסקים משמעותיים בחו"ל והן צריכות לגייס מנהל שמגרש המשחקים שלו הוא לא ישראלי. להחיל על חברות אלה מגבלות שכר ישראלי וגם כללי משטר תאגידי ישראלי, זו בעיה גדולה".

יתרה מכך, הוא מרחיב זאת גם לחברות ציבוריות שנסחרות רק בישראל ועיקר עסקיהן בחו"ל: "לדוגמה, אבגול שהפעילות הישראלית שלה היא חלק קטן מתוך סך הפעילות שלה. המנכ"ל שגויס הגיע מאנגליה. תחת המשטר התאגידי הישראלי, אתה צריך לומר למנכ"ל המועמד: 'אנו מאוד רוצים אותך, הדירקטוריון אישר את העסקתך ואף חותמים איתך על הסכם ההעסקה, אבל קח בחשבון שכל זה עדיין כפוף לקבלת אישור מבעלי המניות'. הוא חי באנגליה, האלטרנטיבות שלו הן לא שוק הניהול הישראלי וקשה לו להבין ולקבל את הדרישות האלה".

עו"ד עודד הר אבן, שותף מנהל בפירמת עורכי הדין ZAG-S&W (זיסמן אהרוני גייר), סבור שכאשר אנליסט בוול סטריט מסתכל על חברה ישראלית בשווי 200-300 מיליון דולר ומעלה, הוא משווה אותה לחברות אמריקאיות אחרות ברמת הביצועים. "חברות כאלה מחפשות לצרף להנהלה אנשים בעלי קליבר בינלאומי, לכן הסטנדרטים אינם ישראליים. הן מתחרות בחברות בינלאומיות. כשמשקיע מחליט להשקיע בחברה הזאת ולא בחברה ההיא, הוא משווה ביניהן, טבעי שכך יעשו גם המנהלים", הוא אומר. "למה שמנהל ירוויח מיליון דולר במקום אחד, ובמקום אחר - בגלל שזו חברה מישראל - ירוויח רק 200 אלף?".

איל ולדמן, מלאנוקס. עד סוף החודש יתפרסמו נתוני השכר שלמנהלי החברות הישראליות בוול סטריט ל-2017 / איור: גיל ג'יבלי

הר אבן מוסיף שלחברות דואליות יש גם חשיפה יותר גדולה. "בת"א החשיפה היא למשקיעים בת"א ולחקירות רשות ניירות ערך. ברגע שחברות הופכות לדואליות, היקום שלהן מתרחב. קהל 'השופטים' גדל, ובהגדרה כל הפרמטרים משתנים". עם זאת, הוא מסייג ואומר כי "כל מקרה לגופו. חברה ישראלית מקרטעת בשווי 20 מיליון דולר, לא צריכה לשלם אותו שכר כמו חברה גדולה ובכל מקרה הרישום בוול סטריט זו לא הצדקה להיות חזיר".

עו"ד שי ברנוב, גם הוא ממשרד ZAG-S&W, ושעומד בראש המחלקה הבינלאומית של המשרד, מזכיר שעד 2014 חברות דואליות לא היו מחויבות בגילוי שכר הבכירים על בסיס אישי, ובמקרים רבים התגמול האישי לבכירים לא היה ידוע כלל.

לדבריו, נושא שכר הבכירים יותר ויותר מעניין את המשקיעים בוול סטריט; עם זאת, בניגוד לישראל, שבה בעלי המניות נדרשים לאשר את שכר הבכירים, בארה"ב הנושא עולה להצבעה לא מחייבת (say on pay). "התפיסה בארה"ב שונה: הטענה היא שיש שוק, ידוע כמה מקובל להרוויח באיזו פוזיציה והשוק אמור לעשות את שלו", הוא אומר. "לא פעם אני נתקל בחברה ישראלית שמבצעת הנפקה והמשקיעים האמריקאים מוטרדים מכך שהמנכ"ל לא מרוויח מספיק, שמעת על דבר כזה בארץ? המשקיע אומר 'אני רוצה מנכ"ל רוק-סטאר, אני יודע שצריך לשלם ורוצה לשלם יותר כדי שיהיה מחויב לחברה'. בארה"ב כשמנכ"ל מקבל בונוס שמן על ביצועים טובים, אף אחד לא יוצא מגדרו, אבל כשלא מגיע - הוא יחטוף על הראש".

עלות השכר של מנכלים בולטים

"צריך לוותר על אישור בעלי המניות לשכר"

האם נכון להשוות את המצב בישראל לזה הנהוג בארה"ב, ולתת לבעלי המניות להצביע על שכר הבכירים רק על בסיס לא מחייב? עו"ד ברנע סבור שהתשובה לכך חיובית. "בעוד שאנחנו יכולים לדבר על המגבלה של 2.5 מיליון שקל על שכר נושאי משרה בבנקים ומוסדות פיננסיים - בהתחשב בעובדה שאנחנו בעלי מניות בהם, נותנים להם את הכסף וכ"ו - הם סוג של שליחי ציבור, אז יש לגיטימיות להתערבות ציבורית בשכר שלהן. אבל זה פחות נכון בחברות ציבוריות בכלל.

"זה מבלי להתעלם מהעובדה שישנם מקרים של חזירות בלתי נסבלת. כך בארה"ב ישנם מקרים בהם תגמול המנהלים מעביר ערך מבעלי המניות למנהלים. אני כן חושב שגם בישראל נכון לוותר על הדרישה לאישור בעלי המניות, וללכת לכיוון של non-binding say on pay. תהיה שקיפות ותהיה אחריות דירקטורים. לתת לבעלי המניות לקבל החלטות כאלה, זה מערב אותם בניהול וזה עובר את גבולות הסביר. גם באנגליה זה say on pay דומה למודל האמריקאי ותרזה מיי, ראש ממשלתה בריטניה, אמרה שתנסה לחזק את זה, אבל יש קו מאוד ברור בין תפקיד בעלי המניות לתפקיד חברי הדירקטוריון והנהלת החברה".

בהקשר זה ברנע חוזר להיסטוריה: "ארנסט יפת היה המנכ"ל המיתולוגי של בנק לאומי וחבר דירקטוריון, שאותו דירקטוריון אישר לו תנאי פרישה מופלגים. מהסיפור הזה נוצר תיקון 4 לפקודת החברות, שנכנס לתוקף בתחילת שנות ה-90 ובין היתר הכניס את הנושא של חובת אישור בעלי מניות לתנאי העסקה וגמול של דירקטורים. הוא גם עיגן בחוק את חובות האמונים של הדירקטורים. לא סביר שהדירקטוריון יאשר את הגמול לחברי הדירקטוריון. זה כלל יפה וגם הוא מעבר לנורמות המקובלות עד היום באנגליה ובארה"ב. זה שהעלינו את אישור השכר של המנכ"ל לבעלי המניות, הלכנו כבר רחוק מדי".

תיקון 20 לחוק החברות, שנכנס לתוקף בסוף 2012 ונתן לבעלי המניות כוח לאשר את שכר הבכירים, הוא לדברי ברנוב "כלי מגביל ולא יעיל. להיפך, הוא עלול להזיק". הסיבה, לדבריו היא שהתיקון מייצר הגבלה וקובע במדיניות התגמול מהו המקסימום שהבכיר יכול לקבל; "הדירקטוריון קובע את הקו הזה גבוה מאוד, וכשנושאי המשרה רואים את קו הגבול, הם אומרים 'למה שלא נגיע לשם?' בכך התקרה הופכת להיות רצפה".

הר אבן: "החבר'ה בישראל יודעים לדאוג לעצמם טוב מאוד. בארץ יש החזר הוצאות רכב ובארה"ב לא תמיד, בישראל יש בכירים עם חברות ארנק ובארה"ב כמעט אין. יש הרבה פטנטים ישראלים, הטבות כאלה ואחרות. לא אלמן ישראל".

עוד כתבות

ועדת חוץ ובטחון  / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

השב"כ לא מסתפק במעקב אחר חולים, הוא רוצה לקבל החלטות

במסגרת דיון בוועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים התברר כי בשב"כ מתנגדים לנסיונות לקבוע כי מי שיחליט על ביצוע איכונים לטלפונים של חולי קורונה יהיו גורמים בכנסת ● היועץ המשפטי של משרד המשפטים והיועץ המשפטי של השב"כ טענו שהשב"כ לא יסכים להיות רק קבלן ביצוע

מיכאל (מימין) ודניאל זלקינד, בעלי חברת אלקו  / צילום: ישראל הדרי

אלקו רוצה להציף ערך בסופרגז: מקדמת הנפקת החברה בשווי כפול מזה שבו נרכשה

על פי ההערכות בשוק, את ההנפקה, המתוכננת להתבצע בשבועות הקרובים, מעוניינת אלקו לבצע לפי שווי חברה של כ-1 מיליארד שקל לסופרגז "לפני הכסף", ולגייס לה 200-300 מיליון שקל

טראמפ, השבוע / צילום: רויטרס - Yuri Gripas

טראמפ מאיים לסגור את טוויטר לאחר שסימנה ציוצים שלו לבדיקה

הטענות הללו של הנשיא מגיעות לאחר שטוויטר הוסיפה בדיקת עובדות לסדרה של ציוצים שלו מאתמול, בה הוא קרא לבחירות דרך הדואר "הונאה"

ניר שטרן, רן גוראון, גיל שרון, איציק בנבנישתי / צילומים: תמר מצפי, איל יצהר, עיבוד תמונה: טלי בוגדנו

דוח פניות הציבור של משרד התקשורת לשנת 2019: פלאפון בולטת לטובה

פלאפון סיימה את 2019 עם הכי הרבה פחות תלונות מוצדקות ביחס למספר הלקוחות שלה ● פרטנר אחריה במקום השני, ואחריהן גולן טלקום, סלקום והוט מובייל

קפה ביאליק בת"א. מתלבטים אם לפתוח / צילום: איל יצהר, גלובס

תחת ערפל, הנחיות מבלבלות וגל קריסות: המסעדות חוזרות היום, בקושי

רק אתמול בלילה אישרה הממשלה את ההנחיות החדשות באופן רשמי • רונן נמני, בעלי קבוצת "קפה קפה": "אחרי כל ההתנהלות ההזויה עד כה, גם הפעם אנחנו לא יודעים עד הרגע האחרון מה קורה"

אורי לוין, מנכ"ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרניגר, יח"צ

דיסקונט הרוויח 279 מיליון שקל ברבעון; הפסדי האשראי קפצו ב-365%

הבנק דיווח על ירידה של 31% ברווח הנקי ברבעון הראשון לרמה של כ-279 מיליון שקל, לעומת רווח של 405 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2019 ● התשואה על ההון עמדה על 6%

נמל אשדוד  רכבים חדשים/ צילום: תמר מצפי

אין חסינות מהקורונה: מכה קשה לגורם המייצב של שוק הרכב

הענף שנחשב במשך עשורים לגורם המייצב של שוק הרכב, ספג מכה קשה עקב המשבר • אבל למרות הנתונים השליליים ברבעון הראשון והצפי למיתון, בליסינג ממשיכים לשדר אופטימיות, והמלווים מגלים סבלנות

חנן פרידמן / צילום: רפי דלויה

השפעות הקורונה על לאומי: זינוק בפיקדונות ומעבר להפסד ברבעון

בנק לאומי רשם הפסד חריג של 232 מיליון שקל ברבעון הראשון למרות גידול בהכנסות מעמלות ● שיעור ההוצאות בגין הפסדי אשראי מיתרת האשראי לציבור קפץ ל-1.2%

מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן / צילום: שלומי יוסף

בהלת הקניות במשבר הקורונה ובחג הפסח הזניקה את רווחי שופרסל ב-88%

שופרסל נהנתה גם מצמיחה מואצת בפעילות האונליין שלה בשל נסיבות המשבר ● הגם שמדובר בצמיחה מרשימה מאוד, הרי שחלק משמעותי ממנה הוא בצמיחה ייחודית לתקופה, שלא ברור כמה ממנה יישאר בעתיד עם שינוי הרגלי הצריכה של הציבור

שלמה Sixt/ צילום: איל יצהר

קבוצת שלמה Sixt דיווחה על סגירת כל ההליכים המשפטיים נגדה

קבוצת שלמה Sixt דיווחה היום על סגירת כל ההליכים המשפטיים נגדה ● כפי שנחשף אתמול ב"גלובס", הקבוצה תשלם מס בהיקף 12.7 מיליון שקל וכופר בסך 478 אלף שקל בתמורה לסגירת התיק הפלילי שנפתח נגדה בחשד להעלמות מס במסגרת שירותי הליסינג וההשכרה שהעניקה

מני מזוז/ צילום: רפי קוץ

"המציאות בה נאשם בפלילים מקים ממשלה משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה"

11 שופטי בג"ץ פרסמו את נימוקיהם  בעניין הטלת המנדט על בנימין נתניהו  ● השופטים מבקרים את המצב בו נאשם בפלילים מקבל את הרכבת הממשלה, אך טוענים שהתערבות בהחלטה המכוננת את הרשות המבצעת "כמוה כהתנגשות חזיתית עם רצון הבוחר כפי שבא לידי ביטוי בהצבעת נציגיו בכנסת"

איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר / צילום: תמר מצפי

הפעילות הקווית של פרטנר מפצה במעט על השחיקה בסלולר

הכנסות פרטנר ברבעון הראשון הסתכמו ב-807 מיליון שקל, עלייה של 2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד אך ירידה משמעותית לעומת הרבעון הקודם ● הקורונה השפיעה על ההכנסות משירותי סלולר, שנשחקו ב-4% והסתכמו ב-423 מיליון שקל

השרה גילה גמליאל / צילום: רפי קוץ, לע"מ

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: "בקרוב נפרסם תוכנית ליציאה ממשבר הקורונה באמצעות השקעות בסביבה"

השרה להגנת הסביבה הצהירה הערב כי בקרוב יציג משרדה תוכנית "גרין ניו דיל" ישראלית, במטרה ליצר חוסן חברתי-כלכלי באמצעות השקעות בסביבה ● "משבר הקורונה, בצד האתגרים שיצר, מהווה הזדמנות יוצאת דופן לקדם צמיחה כלכלית שתומכת בסביבה ובבריאות"

רן עוז / צילום: רמי זרנגר

הפסדי ההשקעה בשל משבר הקורונה העבירו את מגדל מרווח רבעוני של 543 מיליון ש' להפסד של 564 מיליון ש'

מדובר בהרעה צפויה בתוצאותיה של החברה שבניהולו של רן עוז, ושנובעת בעיקרה מנסיבות חיצוניות שיפגעו בענף כולו ● השינוי של עקום הריבית הביא לגידול בעתודות ביטוח החיים בסך של כ-134 מיליון שקל

יפתח רון טל / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

יו"ר חברת החשמל: "נדרוש מתמר להוזיל את הגז ב-35% לפחות"

לאחר הבהרת פומפאו כי ארה"ב לא רואה בעין יפה פעילות סינית בישראל, יו"ר חברת החשמל יפתח רון-טל מצהיר כי החברה לא תמנע מרוכשים סיניים להשתתף בקבוצה שתרכוש תחנת כוח

בנק מזרחי-טפחות,?בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק לאומי, בנק איגוד ובנק מרכנתיל / צילומים: איל יצהר, אייל הצפון, בר-אל

דעה: עמוד השדרה של המשק תקין - הבנקים בישראל עמדו במבחן משבר הקורונה

מערכת הבנקאות הישראלית הגיעה מוכנה למשבר הקורונה, אף שהוא מאתגר עבורה יותר מאשר המשבר הכלכלי הגדול של 2008

מימין: איציק שנידובסקי, מנכ"ל אנליסט, ונועם רוקח, סמנכ"ל ההשקעות אנליסט / צילום: איל יצהר, גלובס

הקורונה הביאה להפסדי נוסטרו של 22 מיליון שקל באנליסט שעבר להפסד רבעוני

הרווח התפעולי הרבעוני הסתכם בכ-3.7 מיליון שקל ● השפעת הקורונה על אנליסט באה לידי ביטוי בהשפעה ישירה על שווי הנכסים הפיננסים המנוהלים, ובעיקר על תיק הנוסטרו, שרשם הפסד של כ-22 מיליון שקל

רוכב אופניים בחליפת מגן בברלין / צילום: משה חדד

האיחוד האירופי מתכנן: קרן נוספת בשווי 750 אירו למאבק במשבר הקורונה

לפי הצעה שטרם אושרה, 500 מיליארד מתוך הסכום, כפי שהסכימו ביניהן צרפת וגרמניה, יבואו מגיוס חוב משותף ויחולקו כמענקים למדינות הזקוקות לתמיכה, לראשונה בתולדות האיחוד ● הקמת הקרן נתקלת באופוזיציה צפון-אירופית, ובשבועות הקרובים ידונו בה נציגי המדינות באיחוד

שדה דב / צילום: יוסי פישר

יו"ר ההסתדרות דוחף לפתיחה מחודשת של שדה דב: "להציל את אילת הגוססת מהקורונה"

האם בחסות משבר הקורונה שדה דב יקום לתחייה? ל"גלובס" נודע כי יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ורה"מ בנימין נתניהו שוחחו על הנושא בימים האחרונים, וכי נתניהו הפגין גישה חיובית לרעיון ● מנכ"ל ישראייר ל"גלובס": "הרעיון נחמד אבל לא ישים בזמן הנוכחי"

אביב כוכבי / צילום: Oded Balilty, Associated Press

דעה: על דוגמה אישית ושכר הרמטכ"ל; האם זה באמת הזמן לתת תוספת לביטחון?

שכרו החודשי של הרמטכ"ל הוא כסף קטן בתקציב הביטחון, אבל הוא ששיבח את הדוגמה האישית בתפוצת נאט"ו, איך זה מתיישב עם הבקשה להוסיף לתקציב הביטחון? • וגם, ארה"ב התערבה כדי למנוע מחברה סינית להקים את מתקן ההתפלה בשורק 2, איך זה שונה מהמתקן הקיים?