גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיטת גיוס המתמחים: בלי יושרה, בלי כבוד ובחוסר תום-לב

על משרדי עורכי הדין לגלות אחריות ומנהיגות ולהוביל לשינוי דחוף בהליך הקבלה להתמחות ● אם שינוי כזה לא יתרחש, אל לציבור עורכי הדין לקחת עוד חלק בתהליך בלתי ראוי אשר אינו מכבד את ערכי היסוד של המקצוע ● פרשנות

מתמחים במשפטים בטקס ההסמכה / צילום: ליאור מזרחי
מתמחים במשפטים בטקס ההסמכה / צילום: ליאור מזרחי

בעת האחרונה נסתיים לו עוד סיבוב של מיון מתמחים וקבלתם להתמחות במשרדי עורכי הדין ובשירות המדינה. תהליך זה מעורר מחשבות נוגות על הסד שאליו הוכנסו, בעל-כורחם, המועמדים להתמחות ומאמניהם העתידיים - סד של חוסר אמון, אשר עלול להוביל להטעיה ולכחש, שכולם פרי שיטת המיון הנוכחית.

עד לשנת 2016 יכול היה כל סטודנט למשפטים לפנות בכל מועד מתחילת לימודיו ולהציע את מועמדותו להתמחות. המשרדים מצידם רשאים היו להחליט, על-פי שיקול-דעתם הבלעדי, את מי לראיין ומתי.

שיטת גיוס זו עוררה ביקורת, שהתמקדה בעיקר בטענה שהמרוץ אחר מקום התמחות משובח גרם לכך שהמועמדויות הוגשו ממש בתחילת הלימודים, ללא כל אינדיקציות ממשיות ליכולות האקדמיות; וכן שבכך נפגע עיקרון השוויון בין המועמדים.

ביקורת זו הובילה בשנת 2016 לתיקון חקיקה, שבמסגרתו נקבע מועד בחודש מארס של השנה השלישית ללימודי המועמדים, אשר לפניו אסור למשרד לראיין מתמחה, ואסור למתמחה להתראיין במשרד. נקבע מועד מאוחר בכ-10 ימים ליום תחילת הראיונות, אשר לפניו אסור למשרד ולמתמחה הנבחר לסכם על ההעסקה.

רק לאחר 10 ימי ראיונות, בשעה 08:00 בבוקר, המשרדים הורשו להודיע למתמחים שבהם בחרו על בחירתם בהם. ככל שהבחירה הייתה הדדית, קמה התחייבות בכתב לקשירת שני הצדדים. ברור שהייתה לשני הצדדים אי-ודאות לגבי מצבם.

תוצאת אי-הוודאות הייתה שמשרדים רבים שיגרו ביום ההודעות בשעה 8:00 הצעת התמחות למספר מתמחים גדול בהרבה מזה שהם זקוקים לו. זאת, מתוך הנחה שחלק מן המועמדים שרצו בהם יבחרו בהתמחות במשרד אחר. המתמחים מצידם נתנו תשובות חיוביות למציע, או למציעים הראשונים, כי הם לא ידעו אם יתקבלו למשרד המועדף עליהם ביותר.

כך נוצרו סיטואציות בלתי מוסריות של הצעות התמחות והודעות הסכמה, שלא כולן יכובדו. זאת, בשל כך - על-פי תורת המשחקים - שכל אחד מהשחקנים פעל בדרך המיטבית להשגת מטרתו.

על-מנת לנסות ולמנוע מצב דברים זה, משרדים רבים הפרו את האיסור למתן תשובה למועמדים עד ל"יום ההודעות" ומסרו להם הודעת קבלה מלווה בדרישה מיידית להתחייבות להתמחות כבר בתקופת הראיונות. הדבר העמיד את המועמדים במצב בלתי אפשרי, שבו עדיף היה להם לסכם, מבחינת הביטחון, עם משרד בעדיפות נמוכה יותר, שמציע להם הצעה ברורה.

במצב דברים זה נפגעה זכותם של המתמחים לשקול את כל המשרדים ולקבל את מיטב ההצעות ביום ההודעות. מצד שני, נפגעו גם זכויותיהם של משרדים אשר צייתו לכללים, להתחרות בהגינות על מועמדים אשר כבר סיכמו, בתקופת הראיונות, על התמחות במשרד אחר.

בעקבות תופעות אלה הותקן השנה, 2018, "כלל הקריצה", אשר מתיר למאמן ליצור קשר עם המועמד לאחר הראיון, בטרם מועד מתן ההצעות, ולהודיע למועמד כי בכוונת המשרד להציע לסטודנט להתמחות אצלו ביום ההודעות. אבל במקביל, על המועמד חל איסור לאשר למשרד כי הוא מתחייב להתמחות בו, ואין הצדדים יכולים להתקשר בהסכם מחייב.

נראה כי התיקון לא השיג את יעדו. השיטה הנוכחית עדיין מעמידה את משרדי עורכי הדין ואת המועמדים בעמדה של חוסר אמון, גם כאשר צד אחד מאותת לשני. גם עתה מוכנסים כל השחקנים במערכה לבעיה שעל-פי תורת המשחקים יש "לשחקה" נכון על-מנת למקסם את סיכוייך לקבל את מבוקשך.

ליצור מסך איפול

בהיעדר סנקציה על מפירי הכללים, ימשיך להתקיים כאן קרקס הכזבים, שגוזל אלפי שעות עבודה במשרדי עורכי הדין וגורם למועמדים לרוץ אחוזי תזזית מראיון לראיון. המצב הבעייתי הזה יוצר - עוד טרם ההתמחות - יחסים בין המועמדים למשרדים, שבינם לבין יושרה, כבוד ותום-לב אין דבר.

דרך נאותה למנוע מצב דברים בלתי ראוי זה היא ליצור מסך איפול בין המועמדים לבין המשרדים, באמצעות תוכנת התאמה שתפעיל לשכת עורכי הדין, ואשר כל ה"שחקנים" יהיו מחויבים לפעול במסגרתה בלבד. כך, כל שחקן ידרג את עדיפויותיו האמיתיות ללא ידיעה מה הן עמדותיהם של השחקנים האחרים; והציוות ייעשה על-פי ניתוח העדפות הצדדים, באופן שיחייב את כולם. כך ייחסך מחול השדים הבלתי מכובד המאפיין היום את התהליך.

על משרדי עורכי הדין לגלות אחריות ומנהיגות ולהוביל לשינוי דחוף בהליך הקבלה להתמחות. אם שינוי כזה לא יתרחש, אל לציבור עורכי הדין לקחת עוד חלק בתהליך בלתי ראוי אשר אינו מכבד את ערכי היסוד של מקצוע עריכת הדין.

■ הכותב הוא שותף וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ובינלאומית במשרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן. 

עוד כתבות

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל הודיע על החלטתו להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי בהחלטת הבנק המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאופוליטית ● שר האוצר: "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת שבוע שעבר, גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתה, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר