גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיטת גיוס המתמחים: בלי יושרה, בלי כבוד ובחוסר תום-לב

על משרדי עורכי הדין לגלות אחריות ומנהיגות ולהוביל לשינוי דחוף בהליך הקבלה להתמחות ● אם שינוי כזה לא יתרחש, אל לציבור עורכי הדין לקחת עוד חלק בתהליך בלתי ראוי אשר אינו מכבד את ערכי היסוד של המקצוע ● פרשנות

מתמחים במשפטים בטקס ההסמכה / צילום: ליאור מזרחי
מתמחים במשפטים בטקס ההסמכה / צילום: ליאור מזרחי

בעת האחרונה נסתיים לו עוד סיבוב של מיון מתמחים וקבלתם להתמחות במשרדי עורכי הדין ובשירות המדינה. תהליך זה מעורר מחשבות נוגות על הסד שאליו הוכנסו, בעל-כורחם, המועמדים להתמחות ומאמניהם העתידיים - סד של חוסר אמון, אשר עלול להוביל להטעיה ולכחש, שכולם פרי שיטת המיון הנוכחית.

עד לשנת 2016 יכול היה כל סטודנט למשפטים לפנות בכל מועד מתחילת לימודיו ולהציע את מועמדותו להתמחות. המשרדים מצידם רשאים היו להחליט, על-פי שיקול-דעתם הבלעדי, את מי לראיין ומתי.

שיטת גיוס זו עוררה ביקורת, שהתמקדה בעיקר בטענה שהמרוץ אחר מקום התמחות משובח גרם לכך שהמועמדויות הוגשו ממש בתחילת הלימודים, ללא כל אינדיקציות ממשיות ליכולות האקדמיות; וכן שבכך נפגע עיקרון השוויון בין המועמדים.

ביקורת זו הובילה בשנת 2016 לתיקון חקיקה, שבמסגרתו נקבע מועד בחודש מארס של השנה השלישית ללימודי המועמדים, אשר לפניו אסור למשרד לראיין מתמחה, ואסור למתמחה להתראיין במשרד. נקבע מועד מאוחר בכ-10 ימים ליום תחילת הראיונות, אשר לפניו אסור למשרד ולמתמחה הנבחר לסכם על ההעסקה.

רק לאחר 10 ימי ראיונות, בשעה 08:00 בבוקר, המשרדים הורשו להודיע למתמחים שבהם בחרו על בחירתם בהם. ככל שהבחירה הייתה הדדית, קמה התחייבות בכתב לקשירת שני הצדדים. ברור שהייתה לשני הצדדים אי-ודאות לגבי מצבם.

תוצאת אי-הוודאות הייתה שמשרדים רבים שיגרו ביום ההודעות בשעה 8:00 הצעת התמחות למספר מתמחים גדול בהרבה מזה שהם זקוקים לו. זאת, מתוך הנחה שחלק מן המועמדים שרצו בהם יבחרו בהתמחות במשרד אחר. המתמחים מצידם נתנו תשובות חיוביות למציע, או למציעים הראשונים, כי הם לא ידעו אם יתקבלו למשרד המועדף עליהם ביותר.

כך נוצרו סיטואציות בלתי מוסריות של הצעות התמחות והודעות הסכמה, שלא כולן יכובדו. זאת, בשל כך - על-פי תורת המשחקים - שכל אחד מהשחקנים פעל בדרך המיטבית להשגת מטרתו.

על-מנת לנסות ולמנוע מצב דברים זה, משרדים רבים הפרו את האיסור למתן תשובה למועמדים עד ל"יום ההודעות" ומסרו להם הודעת קבלה מלווה בדרישה מיידית להתחייבות להתמחות כבר בתקופת הראיונות. הדבר העמיד את המועמדים במצב בלתי אפשרי, שבו עדיף היה להם לסכם, מבחינת הביטחון, עם משרד בעדיפות נמוכה יותר, שמציע להם הצעה ברורה.

במצב דברים זה נפגעה זכותם של המתמחים לשקול את כל המשרדים ולקבל את מיטב ההצעות ביום ההודעות. מצד שני, נפגעו גם זכויותיהם של משרדים אשר צייתו לכללים, להתחרות בהגינות על מועמדים אשר כבר סיכמו, בתקופת הראיונות, על התמחות במשרד אחר.

בעקבות תופעות אלה הותקן השנה, 2018, "כלל הקריצה", אשר מתיר למאמן ליצור קשר עם המועמד לאחר הראיון, בטרם מועד מתן ההצעות, ולהודיע למועמד כי בכוונת המשרד להציע לסטודנט להתמחות אצלו ביום ההודעות. אבל במקביל, על המועמד חל איסור לאשר למשרד כי הוא מתחייב להתמחות בו, ואין הצדדים יכולים להתקשר בהסכם מחייב.

נראה כי התיקון לא השיג את יעדו. השיטה הנוכחית עדיין מעמידה את משרדי עורכי הדין ואת המועמדים בעמדה של חוסר אמון, גם כאשר צד אחד מאותת לשני. גם עתה מוכנסים כל השחקנים במערכה לבעיה שעל-פי תורת המשחקים יש "לשחקה" נכון על-מנת למקסם את סיכוייך לקבל את מבוקשך.

ליצור מסך איפול

בהיעדר סנקציה על מפירי הכללים, ימשיך להתקיים כאן קרקס הכזבים, שגוזל אלפי שעות עבודה במשרדי עורכי הדין וגורם למועמדים לרוץ אחוזי תזזית מראיון לראיון. המצב הבעייתי הזה יוצר - עוד טרם ההתמחות - יחסים בין המועמדים למשרדים, שבינם לבין יושרה, כבוד ותום-לב אין דבר.

דרך נאותה למנוע מצב דברים בלתי ראוי זה היא ליצור מסך איפול בין המועמדים לבין המשרדים, באמצעות תוכנת התאמה שתפעיל לשכת עורכי הדין, ואשר כל ה"שחקנים" יהיו מחויבים לפעול במסגרתה בלבד. כך, כל שחקן ידרג את עדיפויותיו האמיתיות ללא ידיעה מה הן עמדותיהם של השחקנים האחרים; והציוות ייעשה על-פי ניתוח העדפות הצדדים, באופן שיחייב את כולם. כך ייחסך מחול השדים הבלתי מכובד המאפיין היום את התהליך.

על משרדי עורכי הדין לגלות אחריות ומנהיגות ולהוביל לשינוי דחוף בהליך הקבלה להתמחות. אם שינוי כזה לא יתרחש, אל לציבור עורכי הדין לקחת עוד חלק בתהליך בלתי ראוי אשר אינו מכבד את ערכי היסוד של מקצוע עריכת הדין.

■ הכותב הוא שותף וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ובינלאומית במשרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן. 

עוד כתבות

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה