מטבע, כסף איראני / שאטרסטוק
בצל המתיחות הגיאופוליטית המטבע האיראני הגיע לשפל חדש: לפני שבועיים דיווחנו כאן על הצניחה החופשית של המטבע האיראני, הריאל, אל מול הדולר. עם או בלי קשר להתפתחויות בסוריה, וכנראה עם הרבה קשר למדיניות האקטיבית יותר של ממשל טראמפ, עד כדי תקיפה צבאית במדינה, בת החסות של איראן, ערכו של הריאל קורס ממש.
ביום שני בלילה הודיעה הממשלה בטהראן כי שערו הרשמי של הריאל יתוקן מכמעט 38 אלף ריאל, ל-42 אלף. נפילה של שליש משווי המטבע בתוך חצי שנה. אבל בפועל הנפילה חדה עוד הרבה יותר. לפי דיווחים באתרי חדשות עצמאיים המדווחים על הנעשה באיראן, השער בשוק השחור הגיע לקרוב ל-60 אלף ריאל.
ההודעה הזו של השלטונות הריצה את הציבור אל דלפקי מטבע החוץ בבנקים ואל חלפני הכספים, אלא ששם הודיעו להם שנגמר השטר הירוק, ואין ודאות מתי הבנק המרכזי של איראן יחליט לשחרר עוד דולרים לשוק. יתרות מטבע חוץ, ובכלל זה דולרים, לא חסרות לבנק המרכזי בשל יצוא הנפט שהכניס למדינה בשנת 2017 24 מיליארד דולרים, גידול של 57% בקירוב לעומת שנת 2016, אם כי גם כאן ניכרת ירידה, קטנה אמנם, בהפקת הנפט ברבע האחרון ב-2017 ובתחילת 2018.
סוכנות הידיעות הצרפתית דיווחה על נוכחות מוגברת של שוטרים ברחובות בטהראן, שבהם שוכנים משרדי חלפני הכספים, ובעיקר ברחוב פרדוסי במרכז הבירה האיראנית. הסוכנות ציטטה חלפנים שלדבריהם העלאת השער הרשמי חיובית אך מפגרת בהרבה אחר הערך האמיתי של המטבע. כלכלן איראני שהתראיין בעילום שם, אמר כי ערכן של כמעט כל הסחורות יורד, ובכלל זה גם הנדל"ן, והדבר היחיד שעולה הוא שער הדולר.
השלטונות בינתיים מחריפים את המאבק בשוק השחור של הדולר. סגן הנשיא, אשאק ג'אהאנגירי, אמר בראיון טלוויזיוני כי מי שייתפס במסחר לא חוקי במטבע זר ייחשב כאילו סחר בסמים. העונש על סחר בסמים באיראן הוא מוות, והאזהרה של סגן הנשיא מעידה על חומרת המצב ועל חוסר האמון של הציבור האיראני ביכולתו של השלטון בטהראן לטפל בבעיות הכלכליות.
איראן רוויה בבעיות כלכליות קשורות ולא קשורות לעימותים הבינלאומיים שהיא צד בהן. שיעור האבטלה הרשמי במדינה עמד בחודש ינואר 2018 על 11.9%, נתון המעיד על עלייה קבועה בשנתיים האחרונות, לאחר 2016 שהייתה שנה כלכלית טובה בעקבות הסכם הגרעין שפתח מחדש חסמים וביטל עיצומים. שיעור האבטלה בפריפריה ובקרב צעירים נוסק לכ-20%, בעיקר בקרב צעירים משכילים, שם לפי מדד של trading economics הוא מגיע ל-25% לפחות.
תוצאות הסכם הגרעין ניכרות לחיוב רק בענפים הקשורים ליצוא הנפט, ויתר הענפים מדשדשים. סיבה חשובה אחת היא מבנה המשק המסורבל והנתון לגחמות המשטר התיאוקרטי, מה שמרחיק משקיעים זרים, וכמובן החשש האמיתי מקריסת הסכם הגרעין וחידוש העיצומים, לפחות מצד ארצות-הברית.
מה זה אומר לגבי המצב בסוריה? אפשרות אחת: המשטר יסלים את העימות מול ישראל, אם במתקפה של חיזבאללה או בניסיון לפגוע במטוסי חיל האוויר המפטרלים באזור. תגובה צבאית אמריקאית בשל מתקפת הגז בדומא עשויה לטרוף כאן את הקלפים, אבל מי שיקבע את הכללים הוא נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שהאיראנים לא ירצו להרגיזו.
פוטין שיחרר באמצעות נציגיו ביקורת חריפה על ישראל בשל ירי הטילים על בסיס חיל האוויר הסורי השבוע, אבל לא סביר שיאפשר הסלמה ועימות ישיר של איראן וחיזבאללה נגד ישראל. גם הרצון להראות את יעילותן של מערכות ההגנה האוויריות הרוסיות שנמכרו לאיראן ולסוריה, לא מספיק עז וחשוב למוסקבה עד כדי הסיכון לעימות צבאי של ממש באזור.