גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שלום רוסי?

מה דעתכם על הזמנה להצטרף אל סידור אסטרטגי חדש - תעודת ביטוח רוסית תמורת קיצוץ הכנפיים?

השגרירה האמריקאית לאו"ם ניקי היילי עם השגריר הרוסי וסילי נבנזיה / צילום: רויטרס - Eduardo Munoz
השגרירה האמריקאית לאו"ם ניקי היילי עם השגריר הרוסי וסילי נבנזיה / צילום: רויטרס - Eduardo Munoz

איזה הבדל בין 11 באפריל 2018 ל-26 במאי 1967. ב-11 באפריל, נשיא רוסיה מחזיר טלפון לראש ממשלת ישראל. הם מדברים על המתח הגואה בגבול ישראל-סוריה. הם כבר נפגשו, הם יחזרו וייפגשו. ב-26 במאי, שגריר ברית-המועצות מעיר את ראש הממשלה לוי אשכול בשלוש לפנות בוקר, ומוסר לו איגרת מראש ממשלתו, אלכסי קוסיגין, שמאשים את ישראל בכך שהיא מרכזת צבא בגבול סוריה. אשכול מציע להסיע מיד את השגריר לגליל, כדי שייווכח במו עיניו. הוא גם מציע לצאת למוסקבה, כדי להסביר לקוסיגין פנים-אל-פנים. הסובייטים לא טרחו לענות. ניסיון רציונלי ליישב אי-הבנות ייתכן רק אם שני הצדדים מעוניינים ביישובן.

תום שגב, שראיין את צ'ובאחין שנים רבות אחר כך, כתב שהדיפלומט הסובייטי המנוסה דווקא תמך בפגישה. הוא חשב שאילו יצאה אל הפועל, אפשר שהמלחמה הייתה נמנעת. (שגב, "1967", עמ' 287).

ברית-המועצות שקדה כמעט תמיד על טריקת הדלתות. היא ניתקה את הקשרים עם ישראל פעמיים, ובפעם השנייה הם נותרו מנותקים עשרים שנה ויותר. במרוצת עשרים השנה האלה התחילה לעמוד בספק עמדתה הקודמת, שלישראל יש הזכות להתקיים.

ב-1970, בעיצומה של מלחמת ההתשה, כוחות צבא סובייטיים התחילו להיפרס על אדמת מצרים ומטוסי קרב סובייטיים ריחפו בשמיה (חיל האוויר הפיל ארבעה מהם). שר הביטחון משה דיין דיבר אז על "סובייטיזציה של מצרים", ועל האפשרות של עימות ישיר.

ב-1973, הנשיא ניקסון נאלץ להעמיד את ארצות-הברית בכוננות גרעינית עליונה, כדי להניא את הסובייטים מהתערבות במלחמת יום הכיפורים, כאשר היה נדמה להם שישראל שוקלת לעלות על דמשק ועל קהיר.

היסטורית, היו בארץ אנשים כבדי-ראש, שחשבו כי האינטרס העצמי של ישראל מצריך פנייה לעבר ברית-המועצות. ביניהם היו דמויות מפתח במערכת הביטחון, כמו משה סנה ויצחק שדה. מפ"ם, אז המפלגה השנייה בגודלה, הרחיקה מאוד לכת בעניין הזה, והתקרבה לקבל עליה עול מצוות מרקס וסטאלין.

מוסקבה לא הייתה מעוניינת בציונים, אפילו כשנשבעו אמונים ל"מולדת השנייה". אבל תיאורטית, אילו ישראל בחרה מדיניות של "אי-הזדהות", נניח ב-1950, סביב משבר קוריאה, אולי היה נמצא לה מקום במערכת השמש הסובייטית. שנה אחת אחר כך, האופציה חדלה להתקיים, אפילו על הנייר.

נמאס לה מן המערב

רוסיה אינה ברית-המועצות. היא אינה שולטת בחצי אירופה, היא אינה מחזיקה בסיסי צבא באפריקה ובאסיה, היא אינה מעורבת במלחמות ובסכסוכים מעבר לאוקיאנוס, היא אינה נושאת הדגל של חלופה רעיונית לקפיטליזם הנצלני ולקולוניאליזם המערבי. אבל היא רוצה להיות חשובה, חזקה ומכובדת. היא רוצה שמאגר הטילים הגרעיניים שלה יתורגם ללשון של השפעה. היא ספגה שורת השפלות מידי המערב בתחום ההשפעה ההיסטורית שלה, בין נהר הדנייפר לים האדריאטי, בין הים השחור לים הבאלטי.

בהדרגה היא פיתחה דפוסי התנהגות היאים לימי המלחמה הקרה. אפשר עכשיו להגיד עליה שהיא שוחרת עימות עם המערב. מאמר מדהים למדי מאת ולדיסלב סורקוב, יועץ מדיני של הנשיא פוטין, הכריז בשבוע שעבר, כי הקיץ הקץ על "ניסיונותיה החוזרים והעקרים של רוסיה להפוך לחלק מן הציוויליזציה המערבית". לפי סורקוב, הניסיונות האלה נמשכו "400 שנה ויותר".

ההפרזה המגוחכת הזו, גם בתאריכים וגם במניעים, אינה צריכה להיבחן אקדמית. היא מעניינת וצריכה ציטוט באשר היא מבטאת מצב-דעת כמעט מוטרף. אם נאמץ את נוסחת סורקוב, רוסיה מגלה עכשיו נטיות מסוכנות יותר ממה שגילתה "זה 400 שנה". היא מחפשת שדות קרב בכוונה יתרה. באירופה מעריכים שאחד השדות האלה הוא מערב הבלקן, זאת אומרת יוגוסלביה לשעבר. סוריה היא השדה השני, עם פוטנציאל התרחבות אפשרי לחלקים אחרים של המזרח התיכון.

היי שלום, דמוקרטיה מערבית

האם ישראל צריכה לחתור אל הסכמה אסטרטגית רחבה עם רוסיה, על חשבון יחסיה עם ארצות-הברית? מוטב לקוות שבחירה בין רוסיה לאמריקה לא תהיה נחוצה. מקומה הטבעי של ישראל מוסיף להיות במחנה הדמוקרטיות המערביות, אם כי ייתכן שבעניין זה אני מביע רק משאלת לב. האגף הימני-לאומי-דתי של הפוליטיקה הישראלית אולי אינו מעוניין עוד בדמוקרטיה המערבית, והוא מעדיף גלגול סמכותני (אותוריטרי) שלה, בנוסח הונגריה.

ההתקפה על מרכזי המחקר והפיתוח של נשק כימי בסוריה אינה צריכה להטעות אותנו. עד כמה שאפשר לשפוט, דונלד טראמפ אינו מתכנן עתיד ארוך-טווח בסוריה, או באיזושהי ארץ במזרח התיכון. הוא להוט להחזיר את ארצות-הברית "הביתה", גם אם ישמור לעצמו את הזכות לשלח טילים מפעם לפעם, ממרחק בטוח.

הבדל חשוב אחד בין ההווה לבין תור הזהב של השפעת ברית-המועצות במזרח התיכון הוא שפחת מאוד ערכה של שנאת ישראל בשער החליפין הערבי. ישראל חדלה להיות האויבת העיקרית ברוב הארצות הסוניות. בניגוד לשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, ספק אם רוסיה תצא נשכרת מניתוק היחסים, או מצינונם, אלא אם כן היא תחליט לכונן ברית אסטרטגית ארוכת-טווח עם איראן ועם טורקיה, השוחרות את פירוק ישראל.

הייתכן שגיאופוליטיקה חדשה משתלטת על מחוזותינו? הייתכן שישראל תוזמן להחליט בשנים הבאות אם היא רוצה להפוך לחלק מ"שלום רוסי" (Pax Russica), שיבטיח את קיומה, אבל גם יגביל את חופש התמרון שלה? "שלום רוסי" הוא רעיון המפעפע עכשיו במערכת הפוליטית של רוסיה. נודפים ממנו הניחוחות הלא-נעימים של שיגיונות אימפריאליים. אבל סבירותו מתחזקת ככל שאמריקה מתרחקת משאר העולם.

ישראל כוואסאלית של רוסיה? לא סביר, אבל אולי פחות לא סביר ממה שהיה. זה הזמן לוויכוח ציבורי רציני.

עוד כתבות

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן