מישל סטרבצ'ינסקי / איור: גיל ג'יבלי
עליתי לארץ באוקטובר 1985, חודשים ספורים לאחר הכרזת תוכנית הייצוב, שהוציאה את המשק מההיפר-אינפלציה לאחר תום העשור האבוד. באותם ימים, אף אחד לא היה מהמר על כך ש-33 שנה לאחר מכן נחגוג את יום העצמאות ה-70, כאשר כלכלת ישראל נמצאת מזה זמן במצב של יציבות מחירים. קשה עוד יותר היה לשער שנגיע לעודף מבני בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, המובל על ידי יצוא שירותים (כולל תיירות), שהולך וגדל שנה אחר שנה. ההתקדמות של המשק קבלה ביטוי גם בהצטרפות ל-OECD ב-2010, שסימנה אימוץ של סטנדרטים גבוהים בתחומים רבים המשפיעים על חיינו, בדומה למדינות המפותחות.
■ לכל הכתבות בפרויקט ישראל 2048
התפנית המרשימה שביצע המשק קשורה למעבר ממעורבות ממשלתית להקצאה על ידי כוחות השוק, בעיתוי שבדיעבד אנו מבינים שהיה מוצלח ביותר. סיום המלחמה הקרה ותחילת עידן הסכמי השלום בשנות ה-80 אפשרו לנו לשחרר מקורות מתחום הביטחון תוך מעבר של גורמי ייצור למשק האזרחי בכלל ולענפי הטכנולוגיה בפרט, בדיוק בתקופה בה התעצמה הגלובליזציה - שנות ה-90. הגידול בביקוש לטכנולוגיה עילית בעולם שהתרחש תוך ירידה בהגבלות לסחר (שלצערנו עלולות שוב לאיים על הכלכלה העולמית) ולתנועות ההון, פגש את היתרון היחסי שלנו בהון אנושי - שהתחזק עוד יותר בעקבות גל העלייה מברית המועצות לשעבר.
האם נוכל לבצע עוד שינוי חד בסדר גודל כזה ב-30 השנים הבאות, שיאפשר לנו לצמצם את הפער בהכנסה לנפש מול המדינות המפותחות? בנושא זה, האתגר צפוי להיות יותר קשה. העולם הפך לתחרותי, ובכל שנה "נולדים" מוקדים חדשים שמאיימים על מיצוי היתרון היחסי בהון אנושי של המשק הישראלי. האיום הוא כפול: בעוד מדינות אחרות מתקדמות יפה, מבית נדרש שיפור בהיערכות כדי לשבח את הפריון של כוח העבודה. בעוד שהבעיה המרכזית עמה מתמודד העולם המפותח היא הזדקנות האוכלוסייה וירידה מתמשכת בשיעור הצעירים, ישראל מתמודדת עם הצורך בשינוי מבני דווקא בקרב האוכלוסייה הצעירה - הצורך בהשבחת ההון האנושי.
בעוד 30 שנה שיעורם של הערבים והחרדים באוכלוסייה צפוי להתקרב לכמחצית, ובממוצע, האוכלוסייה הצעירה בשני מגזרים אלה אינה זוכה להכשרה הנדרשת אפילו כדי לשמור על רמת ההון האנושי הקיימת. בכל אחד מהמגזרים נדרש שינוי מסוג אחר: בעוד שבקרב החרדים נדרש שינוי תפיסתי של ההנהגה שיאפשר לצעירים ללמוד את המקצועות המאפשרים כניסה לענפי הטכנולוגיה העילית. בקרב הערבים נדרש שינוי בתקציב הממשלתי המוקדש לחינוך, והסרת החסמים התעסוקתיים. לכן ובהקשר כללי יותר, מומלץ כי הממשלה תתגבר את תקציב החינוך, גם אם הדבר כרוך בהעלאה מסוימת של נטל המס אשר היום נמוך מזה שמוטל במרבית המדינות המתחרות.
אתגר מרכזי של הממשלה בהסתכלות ארוכת טווח הוא יצירת מדיניות התומכת בהגברת הפריון: במיוחד, שיפורים בתחום התחבורה, ויצירת תשתית המאפשרת לפירמות הישראליות להתחרות בזירה הבינלאומית.
אזכיר לסיום שני מושגים, שנכון שינחו אותנו לקראת 2048: הראשון הוא צמיחה ירוקה - הפיתוח חייב לתת מקום לשיקולי איכות הסביבה; השני הוא צמיחה מכלילה - בעולם שבו היוזמה הפרטית הופכת למרכיב מרכזי בהתפתחות האנושית, הרחבת קבוצת הפרטים שנוטלת חלק בכלכלה ונהנית מפירותיה היא משימה לאומית מרכזית; אם נמנע מצב שבו אוכלוסיות נשארות מאחור, נקדם את המשק לעתיד טוב יותר.
■ הכותב הוא מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל