גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה גם במשרד התחבורה אין מדיניות לטווח ארוך?

למרות תשע שנים יציבות במשרד התחבורה, כבישי ישראל סובלים מהיעדר תכנון ארוך-טווח ותוכנית מקיפה ● משרד התחבורה: "גם ב-7 שנים לא ניתן לפתור בעיות של 70 שנה" ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

פקקים / צילום: איל יצהר
פקקים / צילום: איל יצהר

נתחיל דווקא בחדשות הטובות: הקמת מסילת רכבת רביעית לאורך תוואי נחל האיילון אושרה בשבוע שעבר בוועדה הארצית לתכנון ובנייה. מדובר כנראה בפרויקט החשוב ביותר בתחום התחבורה בשנים הקרובות, בוודאי בתחום רכבות הנוסעים, שעבר עוד שלב פורמלי לפני שהתוכנית המיוחלת תעבור לביצוע.

לכל הכתבות בפרויקט ישראל 2048

כמעט כל קווי רכבות הנוסעים בישראל עוברים על-גבי שלוש המסילות שלאורך נתיבי איילון. ללא מסילה רביעית ניתן להעביר רק 28 רכבות בשעה בכל הקווים - מה שאומר איחורים ועומס בלתי נסבל בקווים הפעילים, שמקשה עוד יותר על המאמצים להקלת הגודש בכבישים. הרי מי ירצה לעזוב את הרכב הפרטי הממוזג לטובת קרון רכבת דחוס ומיוזע. מעבר לכך, כל הוספת קו רכבת חדש באה על-חשבון התדירות בקווים הקיימים. ההכנות לפתיחת הקו המהיר לירושלים, למשל, אילצו את הרכבת להפסיק את הפעלת קו הרכבת מתחנת ראשונים בראשון לציון לתל-אביב. הקו המהיר עצמו יוכל להציע למאות אלפי הנוסעים שיעברו בו רק שתי רכבות בשעה, כולל בשעות השיא.

אז החדשות הרעות הן שהקמת המסילה הרביעית לא תסתיים לפני 2025 ושלמרות שהעניינים התחילו לזוז, מדובר בבעיה שהייתה ידועה כבר לפני שני עשורים - אז למה רק עכשיו?

התשובה היא היעדר יד מכוונת ותכנון לטווח ארוך בתחום התחבורה בישראל, מה שגורם לקבלת החלטות מאוחרת, רק כאשר כבר אין ברירה. כאשר תוקם המסילה הרביעית בתוואי נחל איילון, גם היא כנראה כבר לא תספק את המענה הראוי לכמות ההולכת וגדלה של הנוסעים ברכבת. זה שנים מדברים על הצורך בהקמה של מסילה חמישית ושישית אך בינתיים, מעבר לכתיבת הדוחות, אין אפילו תוכנית.

אז איך בכל זאת מתכננים במשרד התחבורה את בניית הכבישים והמסילות? נכון להיום, המשרד מתנהל ללא תמ"א ארוכת טווח לתכנון רשת דרכים מאושרת ומעודכנת. "יש מגמות שונות שאמנם בכיוונים נכונים, אבל הם לא מסתכמים לראייה כוללת", אומר גורם בענף התחבורה. "אין תוכנית מקיפה שמשלבת בתוכה את כל הגורמים שצריך להביא בחשבון".

השר כ"ץ מעדיף את הפריפריה

היעדר התכנון התחבורתי בישראל בולט במיוחד על-רקע העובדה שתחום התחבורה זוכה לשר ממונה שלא התחלף כבר 9 שנים. אף תחום כלכלי אחר לא זכה לרמת יציבות שלטונית כזאת ולשר "בולדוזר" שגם יריביו אינם חולקים על יכולותיו לקדם פרויקטים.

שר התחבורה ישראל כ"ץ נכנס ללשכה לראשונה ב-2009 - יחד עם ממשלת נתניהו השנייה. לא מעט שינויים חלו מאז בענף התחבורה - החל מרפורמת "השמיים הפתוחים" בענף התעופה ועד לרפורמה הנמלים במסגרתה יישבר לראשונה המונופול של שני הנמלים הגדולים ביותר בישראל, נמל חיפה ונמל אשדוד.

אלא שמבחינת התכנון של התחבורה הציבורית נדמה שסדר העדיפויות של השר היה מעוות. תושבי הפריפריה זכו מכ"ץ - ובצדק - להשקעה ניכרת בזמן ניהולי ובתקציבים, אך תושבי המרכז הוזנחו. "לשר הזה יש העדפה לתכנן רכבות בפריפריה, כמו למשל רכבת לבית שאן ולבאר-שבע - בעלות אפקטיביות מאוד נמוכה", אומר לנו גורם בענף התחבורה. "בפרויקטים האלה הושקע כסף רב, אך ההכנסות שלהם מאוד נמוכות. היה אפשר להשקיע את אותם סכומים בצורה נבונה יותר".

ישראל כץ / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

הקדנציה הראשונה של כ"ץ הוקדשה לתוכנית נתיבי ישראל, שכללה השקעות עתק בקווי רכבת חדשים, בעיקר לחיבור יישובים בצפון הארץ למרכז: רכבת העמק חיברה את בית שאן, וקו עכו-כרמיאל חיבר את הגליל העליון.

התוכניות להקלת הגודש בכניסה לגוש דן ותל-אביב לא קיבלו אצל כ"ץ עדיפות גבוהה. הוא החליט אמנם להלאים את פרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, אבל נתן לפרויקט החיוני הזה להתעכב שנים בגלל הנהלה כושלת לפני שנכנס בעצמו לעובי הקורה ודאג להביא את האנשים המתאימים.

אותו הסיפור חזר על עצמו גם במקרה של המסילה הרביעית באיילון. גם כאן אבדו שנים יקרות בגלל ויכוחים עקרים בין פקידים ורגולטורים - ויכוחים שהיו יכולים להגיע מהר מאוד להכרעה אילו כ"ץ היה מזמן למשרדו את כל הצדדים ודופק על השולחן כפי שהוא יודע.

האם ההסבר לסדר העדיפויות של כ"ץ הוא פוליטי? האם עברה במחשבתו של שר התחבורה העובדה שיישובים כמו עפולה, בית שאן או קריית שמונה הם גם מעוזי ליכוד? אפשר להניח שכן. האם מאותה סיבה זכה גוש דן, שתושביו מצביעים יותר מרכז ושמאלה, להפניית כתף מהשר כ"ץ? ייתכן, אבל זו בטח לא הייתה הסיבה היחידה ואולי גם לא העיקרית.

כ"ץ, טוענים בענף בתחבורה, חושב במונחים של גזירת סרטים. הפרויקטים שהתמקד בהם בקדנציה הראשונה היו כולם מיועדים להסתיים עוד לפני תום הקדנציה והבחירות. התוכניות להסעת המונים בגוש דן, מה לעשות, היו אמורות להימשך לפחות שתי קדנציות.

האירוניה היא שאילו שר התחבורה היה יודע מראש שהוא עתיד להישאר במשרד שלוש קדנציות (לפחות), הוא היה בוחר להתחיל דווקא בתל-אביב.

רכבת העמק/ צילום: איל הצפון

נדמה כי לאחרונה משקיעים משרד התחבורה והשר כ"ץ מאמצים עילאיים כדי לנסות ולהפחית את הנזק שנוצר במצב התחבורתי - גודש בכבישים ותחבורה ציבורית לא יעילה. ברקע - ביקורת נוקבת של ארגוני מחקר חשובים. רק לפני חודש קבעו קרן המטבע הבינלאומית, בנק ישראל וה-OECD כי מצב הגודש בכבישי ישראל הוא מבין החמורים בקרב המדינות המפותחות.

במשרד התחבורה הודיעו לאחרונה על הוזלת התחבורה הציבורית על ידי הרחבת כרטיס הרב קו גם לנסיעות בינעירוניות. הדבר צפוי לעודד נסיעות בתחבורה ציבורית, אלא שזו נחשבת ללא נוחה עם רמת שירות נמוכה.

בנוסף, הודיע לאחרונה משרד התחבורה על התחלת שני פרויקטים חשובים: שלב הפיילוט של הניסוי נעים לירוק-3 והתחלת הפיילוט של נסיעות שיתופיות בנתיבי תחבורה ציבורית. שניהם בעלי חשיבות רבה שאמורים לשפר את מצב הגודש בכבישים, אבל רק בעוד כמה שנים. עד אז, ככל הנראה נמשיך לעמוד בפקקים ולהעדיף רכב פרטי על התחבורה הציבורית.

בתחום התכנון התחבורתי אפשר לזהות שיפור ברמת המטרופולין. ירושלים למשל היא דוגמה לעיר שזוכה היום לראייה תכנונית כוללת, בדמות ה-Jnet, חמישה קווי רכבת קלה שאמורים להיות מופעלים כרשת על-ידי זכיין יחיד. אבל לדברי גורמי מקצוע, התכנון ברמת המטרופולין אינו מתואם עם התכנון ברמה הארצית.

מהפכת הסייבר תשפיע על הפקקים

הכנת תוכנית מתאר ארצית עלולה לקחת פרק זמן ממושך הנמדד בשנים. בעשור האחרון הוכנה תמ"א 42 שתקפה גם לכבישים וגם למסילות, אך הכנתה לא הסתיימה ואין לה תוקף מחייב. מדובר בתוכנית מתאר ארצית שעליה עמלים במשרד התחבורה מאז 2008.

היא נועדה כאמור להחליף את תמ"א 3 - תוכנית המתאר הארצית לדרכים שקיימת משנת 1976 ואת תמ"א 23, "החדישה" יותר - משנת 1986. שנת היעד של התוכניות האלה היא אמנם 2040, רק שהן מבוססות על מודלים ישנים שלא לוקחים בחשבון את השינויים הטכנולוגיים וההתנהגותיים הצפויים בעתיד.

השנה החל משרד התחבורה בהליכי מכרז לבחירת גורם שיכין מודל תנועה חדש שישלב בין דרכי תחבורה שונות, ובשינויים הטכנולוגיים והשפעתם על הרגלי הנסיעה של האוכלוסייה. המודל לא יכול להוות תחליף לתמ"א, אלא כלי תומך שיאפשר לבחון בצורה טובה יותר את הנחיצות והתועלות של פרויקטים עתידיים בתחום התחבורה, ללא התוויית מדיניות. התוכנית הקודמת שנעשתה בנושא ומשמשת כיום את משרד התחבורה בוצעה ב-2007.

אם כן, העבודה על תוכנית האב לתחבורה שאמורה לחזות את הצרכים העתידיים של התחבורה בישראל עד שנת 2050, כבר החלה. באמצעות הנתונים שמתקבלים מהחברות הסלולריות, החוקרים מנסים למפות את הנסיעות שמבוצעות על ידי רכבים פרטיים בארץ, ולהבחין בין נסיעות חד-פעמיות לנסיעות קבועות של אוכלוסיות שונות. הדבר יאפשר כבר בתקופה הקרובה לתכנן תחבורה ציבורית נוחה ויעילה יותר.

התוכנית אמורה להתחשב גם בשינויים טכנולוגיים והתנהגותיים שצפויים לקרות בעתיד. "כבר היום ניתן לומר שאם האנשים לא ישנו את הרגלי הנסיעה, אנחנו נהיה בברוך עצום", טוען גורם בענף התחבורה. "מבחינת השינויים ההתנהגותיים - כמות הנסיעות צפויה לקטון בישראל בעתיד בגלל מהפכת הסייבר.

יש לכך פוטנציאל משמעותי מבחינת ההשפעה על הגודש בכבישים, למשל עבודה בסביבת הבית בחללי עבודה מיוחדים על ידי החיבור מרחוק למקום העבודה. אם אדם אפילו פעם בשבוע לא ייסע לעבודה ויעבוד מהבית או בקרבתו, זה כבר ייצור הקלה עצומה על מצב הפקקים".

לדבריו, גם הפוטנציאל הטכנולוגי יהווה גורם משפיע על מצב התחבורתי בישראל בעתיד, כאשר כניסת הרכבים האוטונומיים היא אחד המשפיעים שבהם. באמצעותו ניתן יהיה לתכנן תחבורה ציבורית חכמה יותר ונוחה יותר.

שינוי נוסף שצפוי לנו בעתיד הוא בתחום המכונה בעגה המקצועית "ניהול ביקושים". מדובר בפרויקט "נעים לירוק" שכעת נמצא בשלב הפיילוט שצפוי להסתיים רק בעוד כעשור. מדובר בעידוד הנהגים לשנות את הרגלי הנסיעה באמצעות תמריצים כספיים. נהג שיימנע מנסיעה בשעות העומס בכבישים פקוקים יזכה להטבות כספיות ואולי אף לפטור מחובת תשלום אגרת הרכב השנתית.

למרות השינויים האלה שצפויים להפחית את הגודש בכבישים, רמת המינוע, לעומת זאת, רק תלך ותגדל. כיום, רמת המינוע בישראל עומדת על כ-350 כלי רכב לכל 1,000 איש וההנחה היא שתעלה לכ-430 בישראל של 2040. לאיש אין ספק כי גם אם התחבורה הציבורית תשתפר ללא הכר, רמת המינוע תעלה כתוצאה מהעלייה הצפויה ברמת החיים. עיקר הגידול צפוי להיות באזורים המרוחקים מהמרכז ובמגזר הערבי. ההנחה היא שגם בשנת 2050 רמת המינוע בישראל לא תגיע לזו של אירופה, בגלל שמבנה הגילאים שמאפיין את ישראל שונה עם מספר ילדים גדול יותר בכל משפחה.

ייתכן כי השינויים הטכנולוגיים בשילוב עם השינויים ההתנהגותיים יקטינו בעתיד את הצורך בבניית תשתיות מאסיבית - דוגמת רכבות קלות, מה שמחזק וממחיש את הצורך בהכנת תוכנית אסטרטגית שתשלב בתוכה גם את ההיבטים החזויים של השינויים במשק.

משרד התחבורה: "בעיצומה של מהפכת תשתיות"

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "מדובר בטענות שאין להן כל אחיזה במציאות. משרד התחבורה נמצא בעיצומה של מהפכת התשתיות הגדולה ביותר מאז קום המדינה. אולם יש לזכור כי גם ב-7 שנים לא ניתן לפתור בעיות של 70 שנה.

"המשרד מקדם כיום פרויקטים תחבורתיים בהיקף של יותר מ-100 מיליארד שקל שנועדו להתמודד עם עומסי התנועה במטרופולינים הגדולים בכלל ובגוש דן בפרט. בין היתר, מוקמת מערכת הסעת המונים של רכבות עיליות ותחתיות בכל גוש דן, בהיקף של יותר מ-50 מיליארד שקל. כמו כן, מקודמים כיום נתיבים מהירים בכל הכניסות לתל-אביב, וכן רשת נתיבי תחבורה ציבורית עירונית ובינעירונית בהיקף של כ-10 מיליארד שקל.

"השר כ"ץ הוציא לפועל תוכניות שעוכבו במשך שנים רבות, ובהן הלאמת הקו האדום וביצועו והמסילה הרביעית באיילון. כיום, מקדם המשרד את הקמת המסילה החמישית והשישית באיילון, בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים".

באשר לטענות על רכבות הפריפריה, מציינים במשרד כי מספר הנוסעים בקווים עולה בהרבה על תחזיות המומחים שניבאו את כישלון הקווים.

באשר לתוכנית המתאר הארצית החדשה לתחבורה נמסר: "משרד התחבורה פועל לאישור התוכניות מול כל הגורמים הרלוונטיים, זה מספר שנים. אולם יש לזכור כי מדובר במהלך מורכב ביותר, הכולל אינטרסים סותרים של גופים שונים ואישורים רבים של כל גורמי התכנון. במהלך תוכנית התמ"א, שונתה מדיניות מינהל התכנון, דבר שחייב בחינה מחודשת של חלקים מרכזיים של התוכנית".

עוד כתבות

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן / צילום: ap, Vahid Salemi

על רקע המו"מ - נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין את ראשנו"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית