גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה נתניהו מאשים את שיטת הממשל - אבל לא משנה אותה?

הפוליטיקאים סבורים כי צריך לשנות את שיטת הממשל, עד שזה נוגע לכיסא שלהם ● הגבלת כהונה יכולה לעודד בעלי תפקידים לפעולה - אבל לא נראה שמישהו מעוניין לקדם זאת ● במקום לדאוג לעתידה של ישראל, נבחרי הציבור ימשיכו לחיות ממהדורת חדשות אחת לשנייה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

בנימין נתניהו / צילום: shutterstock
בנימין נתניהו / צילום: shutterstock

מהר-מהר. טווח המחשבה הקצר של הפוליטיקאים הוא לצייץ ולזכות בלייקים ושיתופים. לפעמים הם מתכננים משהו קצת יותר ארוך טווח - מהדורת השעה הבאה ברדיו. טווח התכנון הפוליטי שלהם נמתח במקסימום עד לשמונה בערב, למהדורות החדשות המרכזיות בטלוויזיה.

לחשוב עם הפוליטיקאי על החודש הבא זה עוון. לשאול אותו על השנה הבא, חטא. ואם מישהו רוצה להעלות את העשור הבא של מדינת ישראל - עד 2028 - זה כבר פשע.

■ לכל הכתבות בפרויקט ישראל 2048

מי מסוגל להגיע עד לשם ומדוע שהפוליטיקאי יטרח לעמול על חזון ליום רחוק, שבו אף אחד לא ייתן לו קרדיט? הציפייה שפוליטיקאים יחשבו עשרות שנים קדימה שקולה למחשבה שפו הדוב יתרכז בדחיית סיפוקים מעבר לליקוק צנצנת דבש.

ממש לאחרונה התחרו ביניהם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך נפתלי בנט, למי יש ניסוח יותר חזק לאופן שבו תבוטל עליונותו הנורמטיבית של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו על פני חוקים רגילים. האם באמצעות חקיקת פסקת התגברות או שמא בחוק נפרד, שמבטל את סמכות בית המשפט לדון בהשלכותיהם של חוקים?

בנימין נתניהו נפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע"מ רוני שיצר

הפוליטיקאים שלנו - והם לא מאוד שונים מפוליטיקאים זרים - לא מביאים בחשבון את ההשלכות ארוכות הטווח האמיתיות. למשל, מה תהיה ההשפעה של מהלך כמו ביטול סעיף-על בחוק יסוד בראייה רחבה של שנת 2048, כאשר מדינת ישראל תהיה בת 100 ועדיין תרצה להיות הדמוקרטיה הליברלית היחידה במזרח התיכון.

תכנון לטווח קצר טבוע בדי.אנ.איי של המהות הפוליטית. באנגלית מכנים זאת Political Short-termism. תופעה מוכרת במדע המדינה. תועלתנות פוליטית לטווח קצר, כיוון שנבחר הציבור מודע לכך שעליו להיבחר שוב.

הוא לא מוכן להשקיע בנושאים מורכבים, להסביר דקויות, לחשוב על הצורך לנצל את הזמן כדי להשאיר חותם. הוא רוצה לממש את הסטטוס-קוו כדי לא להעיר פחדים מיותרים. לשדר יציבות במקום מעוף ומחשבה מעמיקה. והוא נאלץ לספק הסברים לציבור קולני, מחאתי, הרוצה ממנו אמירות נחרצות ותוצאות מיידיות ולא שיחה על תהליכים.

מעטים מהם בעלי הגות וחזון, שמוכנים להקריב את ההווה הפוליטי ולאפשר לנבחר ציבור ממולח מן העתיד לקצור את פירותיהם בעוד שלושה עשורים.

פילוסופיית החיים של פו הדוב

אז מדוע לדבר על 2048 בזירה הפוליטית, אם אין כל ציפיות ממנהיגות נבחרת לחשוב על העתיד הרחוק?

בעשור האחרון בישראל, במיוחד בהשוואה לדמוקרטיות אחרות, נוצר מעגל שוטים רדוד. בכל פעם שפוליטיקאים נתפסים במחדל הקשור לאי-תכנון, ראייה קצרת טווח וכו', הם מתרצים את היעדר העשייה בקשיי המשילות ובעיות מבנה השלטון בישראל. הם ידברו על "שלטון הפקידים" או "השתלטות היועצים המשפטיים". לעיתים זו "אשמת בג"ץ" ופעמים אחרות יש צורך ב"שינוי שיטת הממשל".

ההאחזות בססמת שינוי שיטת הממשל כפתרון קסם לבעיות היא כה נפוצה, עד שבכל מערכת בחירות מופיע המוטו הזה כסלוגן בחירות מנצח.

"הפוליטיקה הישראלית מתפוררת. אנחנו מתפרקים למפלגות קטנות ובינוניות, כשאף אחת מהן לא יכולה באמת למשול ולנהל את מדינה", אמר נתניהו ב-5 בינואר 2015, בפסקה הראשונה בנאום הראשון בהשקת מערכת הבחירות לכנסת ה-20. "החזון שלי הוא לתקן את הכשל הזה באופן יסודי ל-40 השנים הבאות" הבטיח הפוליטיקאי שטווח התכנון שלו ביום טוב מגיע עד למהדורות המרכזיות בטלוויזיה.

"אנחנו הולכים על מהלך דרמטי שישנה את פני המדינה. נחוקק חוק שישנה את שיטת הממשל בישראל. בבחירות לאחר מכן, לא הקרובות, ראש המפלגה הגדולה הוא זה שאוטומטית ירכיב את הממשלה". הדברים זכו למחיאות כפיים נלהבות, אך דבר לא נעשה בנוגע לכך והוועדה לרפורמות בממשל לא הוקמה. גם בשנים 2019 ו-2013 (מיד אחרי או תוך כדי מערכות בחירות) הבטיח נתניהו לשנות את שיטת הממשל.

מילות הקסם "שיטת הממשל" כאילו נלקחו מתוך פילוסופיית החיים של פו הדוב, כפי שלוקטה על ידי א.א.מילן: "ברגע שהבנת איזו מכפות הרגליים היא כף הרגל הימנית, כבר אין לך הרבה התלבטויות מי מהן היא הכף השמאלית, וכעת רק נותרה הבעיה באיזו מהן להתחיל לצעוד". וכמוהו גם הפוליטיקאים - מה מנע מהם מלצעוד קדימה עם שינוי שיטת הממשל? התשובה היא כמובן ששינוי שיטת הממשל עשויה לא לשרת אותם בטווח הקרוב.

בהערת אגב כדאי להוסיף, שגם אם פוליטיקאים היו מנסים לשנות את שיטת הממשל במסגרת איזה נס של חשיבה ארוכת טווח, המרקם החברתי הישראלי - זה של קבוצות רבות ומגובשות שיודעות להפעיל לחץ פוליטי אפקטיבי מכיוונים שונים - היה מפעפע לתוך מארג הנורמות החדשות ומוצא את הפרצות החוקתיות החדשות כדי להפעיל את אותם הלחצים מכיוונים חדשים.

האם אפשר ליצור מערכת שתעודד קבלת החלטות ארוכות טווח? שינויים בשיטת הממשל באספקטים מסוימים ומוגבלים יכולים אולי לכוון פוליטיקאים להיות מחויבים יותר לציבור. ניתן לגרום לפוליטיקאים לפעול לטווח הזמן הבינוני, לתקופה של 7-8 שנים.

הנה דוגמה אחת, שאולי יכולה לזכות לאהדת הציבור: הגבלת תקופת הכהונה. ביום שבו פוליטיקאי נבחר, הוא יידע ששעון העצר הציבורי שלו מתקתק. התפיסה הזו מניחה, שאם נבחר הציבור לא התחיל להזיז דברים במשך 10 שנים, הוא גם לא יתחיל זאת בשנה ה-11 או ה-12 לתפקיד. אם נתניהו, שנכנס לשנתו העשירית בתפקיד, היה סבור ששינוי שיטת הממשל היא דבר חשוב, הוא היה מניח הצעת חוק ודוחף אותה. מה שלא התחיל להזיז עד היום, כנראה כבר לא יתרחש עכשיו.

במושב הקיץ בכנסת לפני פחות משנה, ניסתה ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) לשכנע שיש להגביל כהונת ראש ממשלה. מיכאלי הסבירה שאינה מתכוונת להגביל את נתניהו בטווח הזמן המיידי, אלא רק בתום הכהונה הבאה (אחרי הכנסת ה-21). אבל אפילו אורך הרוח של מיכאלי - שנת 2023 שבה יסיים לכאורה נתניהו את הכהונה החמישית שלו כראש ממשלה - לא עזר. החוק הופל ברוב של 55 נגד 48.

מדברים על הגבלת כהונה, ונצמדים לכיסא

גם יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, מי שרואה עצמו מועמד לראשות הממשלה, הסכים שיש להגביל כהונה, בדיוק כפי שנתניהו חשב לפני שנהיה ראש הממשלה בפעם השנייה. בדיון על הצעתה של מיכאלי אמר לפיד: "הסיבה לשתי קדנציות היא ששלטון צריך דם חדש. שפעם בכמה זמן נזיז את הרעיונות הישנים ונכניס רעיונות חדשים ותכניות חדשות. ראש הממשלה, מה שלא עשה בארבע קדנציות, לא יעשה לעולם". מלים כדורבנות, שמגיעות ממי שתקנון מפלגתו מקנה לו כהונה בלתי מוגבלת בזמן.

יאיר לפיד / צילום: רויטרס - Ammar Awad

אבל לא רק בהגבלת כהונת ראש ממשלה יש לדון. אלא גם בהגבלת כהונת חברי כנסת, שרים ובעיקר בהגבלת כהונת ראשי ערים. האחרונים נבחרים לחמש שנים בכל פעם, ויכולים לשבת כראשי ערים למשך שנים ארוכות. השיא מוחזק על ידי ראש עירית מעלות-תרשיחא, שלמה בוחבוט, שמכהן בתפקידו 42 שנים רצופות מאז 1976. רוב בעלי זכות הבחירה בבחירות לרשויות באוקטובר 2018 עוד לא נולדו כשבוחבוט התיישב על כיסאו לראשונה. ובוחבוט לא לבד.

שלמה בוחבוט/ צילום:אביהו שפירא

הבעיה היא מה שהפוליטיקאים עושים כאשר הם נבחרים לתפקיד הביצועי. הם מיד מפסיקים לחשוב על "חזון" ועל הדבר הנכון לעשות ופועלים לשמר את השיטה שמחזיקה אותם במקום. האם נתניהו או מי משריו מנסה כיום לחשוב איך תיראה הזירה הפוליטית בשנת ה-100? איזה כללים של הכנסת יתאימו לשיטת הייצוג של החברה הישראלית בבוא אותם הימים?

החברה המשוסעת והמפולגת הישראלית זקוקה לחזון שמאחד ומאפשר להמשיך לחיות ביחד, קבוצות קבוצות. הפוליטיקה הייצוגית הולמת אותנו, אך אולי אינה כוללת מספיק כללים שיעזרו לצדדים רחוקים זה מזה לגבור על קשיים ואתגרים. הפוליטיקה הנוכחית מדגישה את השונה ואת הקשה.

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה, ל"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

השוטר שהפך לברון סמים: החיסול הדרמטי במקסיקו, וההשלכות

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שגורם לחברות לחשב מחדש את מדיניות הרילוקיישן שלהן

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI