גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מנהיגים מעדיפים סטטוס קוו - מעשים חושפים אותם לביקורת"

בשנים האחרונות, פרופ' דן אריאלי חורג לעתים מעיסוקו מכלכלה התנהגותית לשאלות פוליטיות רחבות יותר ● בראיון ל"גלובס" הוא מדבר על הסיבות לקיפאון המדיני של העשור האחרון ועל מה שהמנהיגים והאזרחים יכולים לעשות כדי להפשירו ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

דן אריאלי / צילום: Gettyimages ישראל
דן אריאלי / צילום: Gettyimages ישראל

שנות שלטונו הנוכחי של בנימין נתניהו, תשע במספר, מאופיינות יותר מכל בקיפאון מדיני. נאום בר אילן משנת 2009 כבר נשכח, וגם הקפאת הבנייה בהתנחלויות היא זיכרון רחוק. הישראלים אמנם תומכים בפתרון שתי המדינות, אם מאמינים לסקרים בנושא, אך לא בוחרים במנהיגים שמקדמים אותו או כל פתרון אחר. אם היה צריך לבחור במילה אחת שמשקפת את המצב הנוכחי, כנראה שזו הייתה המתנה - בשני הצדדים. המתנה לפתרון קסם, שספק אם קיים; המתנה לייאוש באחד הצדדים שיוביל לפריצת דרך; המתנה למצב כה מסובך שייטיב עם בעלי עמדה מסוימת, למשל תומכי המדינה האחת.

לכל הכתבות בפרויקט ישראל 2048

מה גורם לכך שהישראלים לא דורשים קידום הליך מדיני? לדברי פרופ' דן אריאלי, שעוסק בכלכלה התנהגותית, ניתן לבחון את הנושא באמצעות התחום של קבלת החלטות ופסיכולוגיה. "הדבר הראשון שגורם לקושי במציאת פתרון הוא 'הסטטוס קוו' (ברירת המחדל), כלומר העדפה של אנשים למצב הנוכחי על פני בחירה באופציות אחרות. כל דבר שבו לא צריך לשנות כלום קל יותר לאנשים", אומר אריאלי בראיון טלפוני ל"גלובס".

"בוא נדמיין עולם הפוך, שבו ברירת המחדל היא אחרת - יש הסכם כלשהו עם הפלסטינים, אך אין שקט - מדי פעם יש פיגועים, הרוגים בצד שלנו ובצד שלהם, אבל כן קיים הסכם. האם אתה חושב שבמצב כזה אנשים היו קוראים לביטול ההסכם ותומכים בחזרה למצב של מלחמה? למרות שזה לא מצב אידיאלי, אני חושב שאנשים לא היו רוצים לוותר עליו. התרגיל המחשבתי הזה מלמד אותנו שחלק גדול מהסיבות לקיפאון נובעות מזה שאנחנו לא רוצים לשנות את המצב הקיים".

אריאלי אומר כי הדבר מתחבר גם לחרטה. "אם אנחנו נשארים בברירת מחדל - קשה לנו להתחרט על זה. כשאנחנו יודעים שהייתה אופציה נוספת, אנחנו נוהגים לעשות השוואה בין מה שעשינו לבין מה שהיינו יכולים לעשות. אם אין לנו אופציה נוספת בראש, אז אין חרטה. למשל, אדם נוסע כל בוקר בדרך מסוימת מהבית למשרד. יום אחד הוא החליט לנסוע בדרך אחרת, ועץ נפל לו על האוטו - הוא ישאל את עצמו: 'למה לא נסעתי בדרך הרגילה?'. אם היה נוסע בדרך הרגילה והיה נופל עליו עץ, הוא לא היה מרגיש חרטה.

"בוא נחזור לתחום המדיני - אם המנהיגים יחתמו על הסכם ביום מסוים, אז הם יכולים לבקר את עצמם. אבל אם הם לא יחתמו - הם לא יגידו לעצמם: איך ב-15 באפריל לא חתמתי על הסכם? אנחנו מתרגזים על המנהיגים שלנו שהם לא עושים כלום, אבל לא יכולים להתמקד בתאריך ספציפי, ולכן חרטה היא משהו לא סימטרי".

נקודת האל-חזור היא דבר חמקמק, אבל מי שמאמין בפתרון שתי המדינות היה יכול לדרוש הקפאה של ההתנחלויות כדי לא לטרפד הסכם עתידי.

"גם כאן הסיבה היא ברירת המחדל. נגיד שיש נתניהו א' ונתניהו ב', בשני יקומים שונים - הראשון מחליט להקפיא את ההתנחלויות והשני לא. אל מי מהם יש יותר סיכוי שנבוא בטענות? אל זה שהקפיא את ההתנחלויות. כי למי שלא עשה כלום קשה יותר להגיד - איך לא ראית את זה? אל נתניהו שהקפיא את ההתנחלויות אפשר לבוא בטענות - למה ההקפאה הייתה כל כך מקיפה, למה לא התנית את ההקפאה בקבלת תמורה מהצד מהפלסטינים וכו'".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: שאטרסטוק

אז איך בכל זאת נחתמו בעבר הסכמי שלום - גם בישראל וגם במדינות אחרות?

"אני לא אומר שזה בלתי אפשרי, אלא שהכוחות נגד הם מאוד מאוד חזקים. אלו כוחות שמאוד קשורים לברירת מחדל ולחרטה לא סימטרית. צריך מנהיג מאוד חזק שמוכן שאנשים יבואו אליו בביקורת. אם מנהיג מפחד מביקורת או לחלופין מאוד חשוב לו לשמור על הכיסא שלו - זה מאוד מקטין את הסיכוי שהוא יהיה מוכן לעשות הסכם שלום".

אתה מזהה את זה אצל המנהיגים שלנו?

"בוודאי. דרך אגב, אצל כל המנהיגים, אבל זאת מגמה מאוד חזקה אצל המנהיגים שלנו. אני גם חושב שזה קרה לערפאת - הוא הבין לאחר הסכם אוסלו, שהאופן שבו הוא ייזכר בהיסטוריה יכול מאוד להשתנות".

"ליצור אמון, ליצור אפשרויות"

"נישואין אלו חוזים לא שלמים, כלומר לא ניתן לדעת מראש מה יהיו כל התרחישים. אנשים משתנים, צרכים משתנים, ובכל זאת אנשים מחליטים להיות ביחד לתמיד, לטפל ולדאוג אחד לשני. אותו דבר בהסכמי שלום. אי אפשר לדעת אם יקום ארגון טרור שינקוט דרכי פעולה חדשות. לכן אנחנו צריכים לסמוך על הצד השני. כרגע האמון שלנו הוא בשפל המדרגה. אנחנו לא מאמינים לממשלה שלנו, ולא מאמינים לצד הפלסטיני. אצלם זה אותו דבר. לכן לדעתי לא צריך לעבוד רק על הסכם, אלא גם על יצירת אמון, כבר עכשיו", אומר אריאלי.

 אבו מאזן / צילום: רויטרס

אריאלי גם מתייחס ליכולת של אנשים ומדינות ליצור לעצמם אפשרויות הצלחה. "אנשים עם מזל אלו אנשים שמנסים דברים חדשים. למשל, יש שני שחקני כדורסל: הראשון זורק לסל רק כשהוא בטוח שיצליח, וקולע פעמיים מתוך שני ניסיונות. השני זורק 20 פעם וקולע מחצית מהזריקות. כלומר השני מצליח יותר, גם אם האחוזים שלו יותר נמוכים. אבל החיים הם לא משחק כדורסל שבו התוצאה היא בינארית. התהליכים האמיתיים ארוכים יותר. אנחנו לא זורקים לסל אלא מתחילים כל מיני יוזמות, ואז אנחנו יכולים לזהות לאיזה יוזמות יש יותר סיכוי ולאילו פחות.

"איזה יוזמות אפשר לעשות? יש המון. יוזמות כלכליות, פארק תעשייה שיתופי פעולה עם עזה, פרויקטים משותפים באוניברסיטה ועוד. הרעיון לחכות עד שיהיה את הפתרון האופטימלי לשלום ורק אז נזרוק לסל - הסיכוי הוא מאוד נמוך. צריך ליצור אפשרויות. אלה לא חייבים להיות פתרונות לטווח הארוך או פתרון לכל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אלא משהו זמני, חלקי. אם ננסה, יש סיכוי שנשיג דברים. האידיאל הוא שהמנהיגים הם אלה שייזמו כי רק להם יש כוח לעשות דברים בקנה מידה גדול, אבל כמובן, אם הם לא יוצרים - אנחנו צריכים לעשות את זה".

בעבר לא התעסקת בנושא המדיני. מה גרם לך להתחיל לעשות זאת?

"גם היום אני לא עושה את זה הרבה. כשהתחלתי את דרכי לפני הרבה שנים כמדען של קבלת החלטות, התעסקתי בכל מיני החלטות קטנות. עם השנים התחלתי להבין טוב יותר את ההשפעה והדמיון גם על החלטות יותר גדולות, וגם התחלתי לרצות להשפיע יותר".

"כן שלום, אבל לא כרגע"

אריאלי נותן דוגמה נוספת שמשקפת איך החשיבה לטווח קצר של המנהיגים פוגעת ביכולת שלהם להגיע להישגים בתחום המדיני. "מישהו בא יום אחד לחבר שלו במחלקה והציע לו להטיל מטבע - אם ייצא עץ, החבר ייתן לו 100 דולר. אם ייצא פלי, הוא ייתן לחבר 120 דולר. החבר לא רצה לשחק והסביר כי הכאב על הפסד יהיה גדול יותר מהשמחה על רווח, אף על פי שהרווח גדול יותר. 'אם אני צריך ללכת הביתה ולספר לאשתי שהפסדתי 100 דולר, זה יגרום לי להרגיש גרוע', אמר החבר. ואז אותו אדם שאל את החבר: 'ואם אני אציע לך לשחק 3,000 פעמים?' והחבר השיב שכן היה משחק. זה אומר שאנחנו חושבים כל פעם על טווח קצר ונרתעים, אך אם היינו חושבים לטווח ארוך - כן היינו מוכנים לקחת את הסיכון.

"צריך לחשוב ככה גם על הסכם שלום - בכל יום אדם יכול להחליט שהוא לא רוצה את הסיכון הגלום בהסכם. ואולם אם היו שואלים אותו - האם אתה רוצה מלחמה עד סוף הדורות, זה היה גורם לו להבין שהוא לא רוצה לחיות ככה. כשאנשים אומרים, 'אני רוצה שלום, אבל לא כרגע, אני לא מוכן לקחת את הסיכון', זה בעצם שקול לאמירה 'אני לא הולך לעשות את זה'".

מה יגרום לאנשים להבין שהם מדחיקים את הנושא?

"אני לא בטוח שאפשר להגיד שהם מדחיקים. אולי זאת דחיינות. יש מה שנקרא 'נקודת החלטה' - הניסוי הכי טריוויאלי זה כשנותנים לאדם בקולנוע פופקורן, בכלי אחד גדול או בארבעה כלים קטנים. כמות הפופקורן זהה. מה שרואים זה שאנשים אוכלים פחות פופקורן כשהם מקבלים אותו בארבעה כלים. הם מפסיקים בין אחד לשני. יש לפעמים נקודות מעבר, נקודות החלטה - שבהן אנחנו מחליטים אם אנחנו רוצים להפסיק או להמשיך. אני לא חושב שזה להדחיק, הבעיה ידועה. אבל אנחנו לא רוצים לקבל החלטות ואנחנו צריכים ליצור איזשהו מנגנון שיכריח אותנו לקבל החלטה.

"למשל, אני חושב שאם היינו יכולים להגיד: יש חלון הזדמנויות עכשיו, צריך להחליט אם לסגור אותו או לא, והחלון הבא ייפתח עוד 10 שנים - זה היה גורם לנו להחליט. לכן אני לא חושב שזאת הדחקה אלא ההבנה שאנחנו בנקודת החלטה כל הזמן ואנחנו לא צריכים להתעלם מזה".

עוד כתבות

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד