גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מנהיגים מעדיפים סטטוס קוו - מעשים חושפים אותם לביקורת"

בשנים האחרונות, פרופ' דן אריאלי חורג לעתים מעיסוקו מכלכלה התנהגותית לשאלות פוליטיות רחבות יותר ● בראיון ל"גלובס" הוא מדבר על הסיבות לקיפאון המדיני של העשור האחרון ועל מה שהמנהיגים והאזרחים יכולים לעשות כדי להפשירו ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

דן אריאלי / צילום: Gettyimages ישראל
דן אריאלי / צילום: Gettyimages ישראל

שנות שלטונו הנוכחי של בנימין נתניהו, תשע במספר, מאופיינות יותר מכל בקיפאון מדיני. נאום בר אילן משנת 2009 כבר נשכח, וגם הקפאת הבנייה בהתנחלויות היא זיכרון רחוק. הישראלים אמנם תומכים בפתרון שתי המדינות, אם מאמינים לסקרים בנושא, אך לא בוחרים במנהיגים שמקדמים אותו או כל פתרון אחר. אם היה צריך לבחור במילה אחת שמשקפת את המצב הנוכחי, כנראה שזו הייתה המתנה - בשני הצדדים. המתנה לפתרון קסם, שספק אם קיים; המתנה לייאוש באחד הצדדים שיוביל לפריצת דרך; המתנה למצב כה מסובך שייטיב עם בעלי עמדה מסוימת, למשל תומכי המדינה האחת.

לכל הכתבות בפרויקט ישראל 2048

מה גורם לכך שהישראלים לא דורשים קידום הליך מדיני? לדברי פרופ' דן אריאלי, שעוסק בכלכלה התנהגותית, ניתן לבחון את הנושא באמצעות התחום של קבלת החלטות ופסיכולוגיה. "הדבר הראשון שגורם לקושי במציאת פתרון הוא 'הסטטוס קוו' (ברירת המחדל), כלומר העדפה של אנשים למצב הנוכחי על פני בחירה באופציות אחרות. כל דבר שבו לא צריך לשנות כלום קל יותר לאנשים", אומר אריאלי בראיון טלפוני ל"גלובס".

"בוא נדמיין עולם הפוך, שבו ברירת המחדל היא אחרת - יש הסכם כלשהו עם הפלסטינים, אך אין שקט - מדי פעם יש פיגועים, הרוגים בצד שלנו ובצד שלהם, אבל כן קיים הסכם. האם אתה חושב שבמצב כזה אנשים היו קוראים לביטול ההסכם ותומכים בחזרה למצב של מלחמה? למרות שזה לא מצב אידיאלי, אני חושב שאנשים לא היו רוצים לוותר עליו. התרגיל המחשבתי הזה מלמד אותנו שחלק גדול מהסיבות לקיפאון נובעות מזה שאנחנו לא רוצים לשנות את המצב הקיים".

אריאלי אומר כי הדבר מתחבר גם לחרטה. "אם אנחנו נשארים בברירת מחדל - קשה לנו להתחרט על זה. כשאנחנו יודעים שהייתה אופציה נוספת, אנחנו נוהגים לעשות השוואה בין מה שעשינו לבין מה שהיינו יכולים לעשות. אם אין לנו אופציה נוספת בראש, אז אין חרטה. למשל, אדם נוסע כל בוקר בדרך מסוימת מהבית למשרד. יום אחד הוא החליט לנסוע בדרך אחרת, ועץ נפל לו על האוטו - הוא ישאל את עצמו: 'למה לא נסעתי בדרך הרגילה?'. אם היה נוסע בדרך הרגילה והיה נופל עליו עץ, הוא לא היה מרגיש חרטה.

"בוא נחזור לתחום המדיני - אם המנהיגים יחתמו על הסכם ביום מסוים, אז הם יכולים לבקר את עצמם. אבל אם הם לא יחתמו - הם לא יגידו לעצמם: איך ב-15 באפריל לא חתמתי על הסכם? אנחנו מתרגזים על המנהיגים שלנו שהם לא עושים כלום, אבל לא יכולים להתמקד בתאריך ספציפי, ולכן חרטה היא משהו לא סימטרי".

נקודת האל-חזור היא דבר חמקמק, אבל מי שמאמין בפתרון שתי המדינות היה יכול לדרוש הקפאה של ההתנחלויות כדי לא לטרפד הסכם עתידי.

"גם כאן הסיבה היא ברירת המחדל. נגיד שיש נתניהו א' ונתניהו ב', בשני יקומים שונים - הראשון מחליט להקפיא את ההתנחלויות והשני לא. אל מי מהם יש יותר סיכוי שנבוא בטענות? אל זה שהקפיא את ההתנחלויות. כי למי שלא עשה כלום קשה יותר להגיד - איך לא ראית את זה? אל נתניהו שהקפיא את ההתנחלויות אפשר לבוא בטענות - למה ההקפאה הייתה כל כך מקיפה, למה לא התנית את ההקפאה בקבלת תמורה מהצד מהפלסטינים וכו'".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: שאטרסטוק

אז איך בכל זאת נחתמו בעבר הסכמי שלום - גם בישראל וגם במדינות אחרות?

"אני לא אומר שזה בלתי אפשרי, אלא שהכוחות נגד הם מאוד מאוד חזקים. אלו כוחות שמאוד קשורים לברירת מחדל ולחרטה לא סימטרית. צריך מנהיג מאוד חזק שמוכן שאנשים יבואו אליו בביקורת. אם מנהיג מפחד מביקורת או לחלופין מאוד חשוב לו לשמור על הכיסא שלו - זה מאוד מקטין את הסיכוי שהוא יהיה מוכן לעשות הסכם שלום".

אתה מזהה את זה אצל המנהיגים שלנו?

"בוודאי. דרך אגב, אצל כל המנהיגים, אבל זאת מגמה מאוד חזקה אצל המנהיגים שלנו. אני גם חושב שזה קרה לערפאת - הוא הבין לאחר הסכם אוסלו, שהאופן שבו הוא ייזכר בהיסטוריה יכול מאוד להשתנות".

"ליצור אמון, ליצור אפשרויות"

"נישואין אלו חוזים לא שלמים, כלומר לא ניתן לדעת מראש מה יהיו כל התרחישים. אנשים משתנים, צרכים משתנים, ובכל זאת אנשים מחליטים להיות ביחד לתמיד, לטפל ולדאוג אחד לשני. אותו דבר בהסכמי שלום. אי אפשר לדעת אם יקום ארגון טרור שינקוט דרכי פעולה חדשות. לכן אנחנו צריכים לסמוך על הצד השני. כרגע האמון שלנו הוא בשפל המדרגה. אנחנו לא מאמינים לממשלה שלנו, ולא מאמינים לצד הפלסטיני. אצלם זה אותו דבר. לכן לדעתי לא צריך לעבוד רק על הסכם, אלא גם על יצירת אמון, כבר עכשיו", אומר אריאלי.

 אבו מאזן / צילום: רויטרס

אריאלי גם מתייחס ליכולת של אנשים ומדינות ליצור לעצמם אפשרויות הצלחה. "אנשים עם מזל אלו אנשים שמנסים דברים חדשים. למשל, יש שני שחקני כדורסל: הראשון זורק לסל רק כשהוא בטוח שיצליח, וקולע פעמיים מתוך שני ניסיונות. השני זורק 20 פעם וקולע מחצית מהזריקות. כלומר השני מצליח יותר, גם אם האחוזים שלו יותר נמוכים. אבל החיים הם לא משחק כדורסל שבו התוצאה היא בינארית. התהליכים האמיתיים ארוכים יותר. אנחנו לא זורקים לסל אלא מתחילים כל מיני יוזמות, ואז אנחנו יכולים לזהות לאיזה יוזמות יש יותר סיכוי ולאילו פחות.

"איזה יוזמות אפשר לעשות? יש המון. יוזמות כלכליות, פארק תעשייה שיתופי פעולה עם עזה, פרויקטים משותפים באוניברסיטה ועוד. הרעיון לחכות עד שיהיה את הפתרון האופטימלי לשלום ורק אז נזרוק לסל - הסיכוי הוא מאוד נמוך. צריך ליצור אפשרויות. אלה לא חייבים להיות פתרונות לטווח הארוך או פתרון לכל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אלא משהו זמני, חלקי. אם ננסה, יש סיכוי שנשיג דברים. האידיאל הוא שהמנהיגים הם אלה שייזמו כי רק להם יש כוח לעשות דברים בקנה מידה גדול, אבל כמובן, אם הם לא יוצרים - אנחנו צריכים לעשות את זה".

בעבר לא התעסקת בנושא המדיני. מה גרם לך להתחיל לעשות זאת?

"גם היום אני לא עושה את זה הרבה. כשהתחלתי את דרכי לפני הרבה שנים כמדען של קבלת החלטות, התעסקתי בכל מיני החלטות קטנות. עם השנים התחלתי להבין טוב יותר את ההשפעה והדמיון גם על החלטות יותר גדולות, וגם התחלתי לרצות להשפיע יותר".

"כן שלום, אבל לא כרגע"

אריאלי נותן דוגמה נוספת שמשקפת איך החשיבה לטווח קצר של המנהיגים פוגעת ביכולת שלהם להגיע להישגים בתחום המדיני. "מישהו בא יום אחד לחבר שלו במחלקה והציע לו להטיל מטבע - אם ייצא עץ, החבר ייתן לו 100 דולר. אם ייצא פלי, הוא ייתן לחבר 120 דולר. החבר לא רצה לשחק והסביר כי הכאב על הפסד יהיה גדול יותר מהשמחה על רווח, אף על פי שהרווח גדול יותר. 'אם אני צריך ללכת הביתה ולספר לאשתי שהפסדתי 100 דולר, זה יגרום לי להרגיש גרוע', אמר החבר. ואז אותו אדם שאל את החבר: 'ואם אני אציע לך לשחק 3,000 פעמים?' והחבר השיב שכן היה משחק. זה אומר שאנחנו חושבים כל פעם על טווח קצר ונרתעים, אך אם היינו חושבים לטווח ארוך - כן היינו מוכנים לקחת את הסיכון.

"צריך לחשוב ככה גם על הסכם שלום - בכל יום אדם יכול להחליט שהוא לא רוצה את הסיכון הגלום בהסכם. ואולם אם היו שואלים אותו - האם אתה רוצה מלחמה עד סוף הדורות, זה היה גורם לו להבין שהוא לא רוצה לחיות ככה. כשאנשים אומרים, 'אני רוצה שלום, אבל לא כרגע, אני לא מוכן לקחת את הסיכון', זה בעצם שקול לאמירה 'אני לא הולך לעשות את זה'".

מה יגרום לאנשים להבין שהם מדחיקים את הנושא?

"אני לא בטוח שאפשר להגיד שהם מדחיקים. אולי זאת דחיינות. יש מה שנקרא 'נקודת החלטה' - הניסוי הכי טריוויאלי זה כשנותנים לאדם בקולנוע פופקורן, בכלי אחד גדול או בארבעה כלים קטנים. כמות הפופקורן זהה. מה שרואים זה שאנשים אוכלים פחות פופקורן כשהם מקבלים אותו בארבעה כלים. הם מפסיקים בין אחד לשני. יש לפעמים נקודות מעבר, נקודות החלטה - שבהן אנחנו מחליטים אם אנחנו רוצים להפסיק או להמשיך. אני לא חושב שזה להדחיק, הבעיה ידועה. אבל אנחנו לא רוצים לקבל החלטות ואנחנו צריכים ליצור איזשהו מנגנון שיכריח אותנו לקבל החלטה.

"למשל, אני חושב שאם היינו יכולים להגיד: יש חלון הזדמנויות עכשיו, צריך להחליט אם לסגור אותו או לא, והחלון הבא ייפתח עוד 10 שנים - זה היה גורם לנו להחליט. לכן אני לא חושב שזאת הדחקה אלא ההבנה שאנחנו בנקודת החלטה כל הזמן ואנחנו לא צריכים להתעלם מזה".

עוד כתבות

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

באיראן טוענים: עשרות כטב"מים בדרך לישראל

התרעות הופעלו ברחבי הארץ אחרי שיגורים מאיראן • פיצוצים בבסיס האמריקני בבחריין, וגם באבו דאבי • דיווח: התקיפות הישראליות מתמקדות במערך הטילים, האמריקניות - בגרעין ובמשטר האיראני • גורם ביטחוני ל-N12: "'מבצע עם כלביא היה הפרומו" • הנשיא טראמפ בקריאה היסטורית לעם האיראני: "יש לכם הזדמנות שאסור לפספס" • עדכונים שוטפים

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● תרחיש של פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

הפלת המשטר באיראן? כדאי קודם לדעת איך הוא בכלל בנוי

המנהיג העליון והנשיא על הכוונת הישראלית-אמריקאית, אבל איראן בנתה משטר עם מבנה הרבה יותר מסובך • המשרוקית של גלובס מסבירה: כך מורכב שלטון האייתוללות

עשן בשמי דוחא לאחר התקיפות / צילום: Reuters

לא רק ישראל: ברחבי המפרץ הפרסי מדווחים על פגיעות איראניות

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

30 יעדים הותקפו: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות