גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נוכחים-נפקדים: איך מתכננים לטווח ארוך בלי 20% מהציבור?

ערביי ישראל נעדרים כמעט לחלוטין מוועדות התכנון, מהאקדמיה ומשירות המדינה, מה שלא פעם גורם להשלכות הרסניות עבורם ועבור כולנו ● תאגידי המים הם משל להדרה שיצרה קריסה בתשתיות, אבל זה ממש לא המקרה היחידי ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

ערבים בירושלים / צילום: shutterstock
ערבים בירושלים / צילום: shutterstock

איש מבין הוגי ומתכנני חוק תאגידי המים והביוב לא היה ערבי או דרוזי. הקביעה הזאו לא נבדקה ברשומות הכנסת ולא נבדקה בגוגל. אבל היא נאמרת בביטחון, שכן השלכותיו של החוק על המגזר הלא יהודי כה הרסניות, שברור לחלוטין שהן כלל לא נבחנו במהלך הכנתו. איך? החוק מחייב הקמתם של תאגידי מים וביוב וקובע לשם כך כללים ומגבלות וכך יישובים לא יהודים רבים פשוט לא מצליחים להקים תאגידים, בגלל המגבלות שאינן תואמות את נתוניהם (למשל, מספר תושבים מינימלי של 60 אלף). כך למשל, ביישובים הדרוזיים שעל הכרמל, דליה ועוספיא, ניסו במשך שנים להתחבר לתאגידי ביוב של ערים ומועצות אחרות, אך נענו בשלילה.

לכל הכתבות בפרויקט ישראל 2048 

עוספיה / צלם: גיל ארבל

לכן לא הוקמו בהם תאגידים, לכן תשתית הביוב שלהן קורסת ומזהמת, ולכן אין אפשרות לתת היתרי בנייה לבתים חדשים, שכן אין תאגיד חוקי שבסמכותו לתת היתר כזה. התוצאה: יותר מ-6,000 בתים נבנו ביישובים אלה ללא היתר, פשוט כי אין אפשרות אחרת. התמונה זהה בעוד יישובים רבים אחרים במגזר הערבי. זו לא הסיבה היחידה לתופעת הבנייה הבלתי חוקית במגזר, אבל היא מסבירה לפחות חלק ממנה.

האשם חוסיין, שסיים לא מכבר את כהונתו כמנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, אומר כי הסיבה לכך היא שאף אחד לא היה שם להסביר למכיני החוק בכנסת ובממשלה את הנתונים הייחודיים ליישובים במגזר הלא יהודי. הנה עוד דוגמה: כביש 85 בגליל מחבר בין עכו לצומת עמיעד, ובשנים האחרונות שופץ ללא הכר והפך לדו-מסלולי בכל כיוון עם גדר הפרדה ותאורה. אלא שבקטע אחד, זה שבין כרמיאל לכפר ראמה, בכביש 85 יש רק מסלול אחד לכל כיוון. למה? ככה. חוסיין, תושב ראמה, אומר כי הבעיה נעוצה בתכנון, או ליתר דיוק בהיעדר הקשר בין המתכננים לבין המצב בשטח. בפניותיו אל משרד התחבורה התברר כי הם לא שמעו ולו נציג אחד של תושבי האזור הלא יהודים, לא הביאו בחשבון את גודל האוכלוסייה ואת צרכיה. התוצאה: נסיעה בת דקות ספורות בכביש פתוח הפכה ברבות משעות היממה לפקק מתמשך בן ארבעים דקות ויותר.

קיבוץ בארי חילק לחבריו דיבידנדים של

"החלטות שמהוות בכייה לדורות"

ראש הממשלה בנימין נתניהו צוטט פעם כאומר: "אם אתה מנכה את הערבים והחרדים ממדדי האי-שוויון - אנחנו נמצאים במצב מצוין...". נתניהו, שהשיקול הכלכלי היה חשוב לו תמיד, יודע כמובן שאי אפשר להפריד, ושחשיבות שיפור מצבו הכלכלי ושילובו של המגזר הלא יהודי בכלכלת ישראל חשובים לאין ערוך למדינת ישראל. זו הסיבה העיקרית שהממשלות בראשותו הן מובילות השינוי העיקריות בנושא, כולל גולת הכותרת - תוכנית החומש למגזר שהתקבלה לפני שנתיים. הפערים גדולים אבל צמצומם בר ביצוע, אלא שאחד מהמכשולים העיקריים בדרך לכך הוא היעדרם של נציגי המגזר ממוקדי קבלת ההחלטות, אפילו מוקדי קבלת ההחלטות בענייניהם שלהם.

לאחר בחירות 2013 הקים נתניהו את צוות 100 הימים ובו עשרות פקידים בכירים, אנשי מקצוע מהאקדמיה, אנשי עסקים וכלכלנים במטרה לגבש עקרונות אסטרטגיים ליישום מעשי במדיניות הממשלה. מתוך קרוב ל-100 משתתפים נמנה רק לא יהודי אחד, האשם חוסיין, שהיה אז איש משרד ראש הממשלה. לקראת סיום עבודת הצוות הגיע לכמה מהדיונים גם איימן סייף, כלכלן שעבד גם הוא במשרד ראש הממשלה.

"זו רק הדוגמה לכך שבעת קבלת ההחלטות החשובות ביותר עבור הציבור הלא יהודי בישראל, נציגיו של ציבור זה נעדרים ממנו, והדבר גורם להחלטות הנוגדות את המצב בשטח, ולעתים מהוות בכייה לדורות, כמו במקרה כביש 85", אומר חוסיין, "מי שלא מיוצג - פשוט נדפק". בתפקידיו השונים במשרדי הממשלה ובראשם כמנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, הוא נוכח לראות שאין כמעט מעורבות של נציגי המגזר בתכנון הכללי בישראל, וזה נובע מהיעדרם מהמשרות הבכירות, מהפקידות הבכירה. הוא מוסיף, כי גם אם יש נציגים כאלה הם לעתים ממודרים ממוקדי קבלת החלטות בנושאים המוגדרים "רגישים". חוסיין מעיד עם זאת, כי בהכנת וביצוע תוכניות הנוגעות ישירות למועצה או עיר, ראשי היישובים מעורבים יותר, הן בתהליכי קבלת ההחלטות והן בביצוען.

כיום לאחר סיום תפקידו של חוסיין, הפקיד הערבי הבכיר היחידי בממשלה הוא סמנכ"ל במשרד המשפטים. בממשלה מכהן שר לא יהודי, איוב קרא שר התקשורת.

סייף, ערבי-ישראלי תושב ערערה, נכנס לשירות המדינה ב-1994 כאשר ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל ביקש לשנות את התמונה, והורה על קבלת 30 אקדמאים ערבים למשרות ממשלתיות. סייף החל לעבוד ככלכלן במשרד הכלכלה ובתפקידו האחרון כיהן כמנהל הרשות לפיתוח כלכלי של מגזרי המיעוטים. לדבריו, נוכחותם הדלה של פקידים בכירים ערבים מעידה כי הממשל בישראל עדיין לא מצליח לעכל קידום של עובדיו הערבים. יש תקרת זכוכית מוחשית, הוא אומר, ורבים מהפקידים הערבים כלל לא ניגשים למכרזים על משרות בכירות מתוך הבנה כי אין להם סיכוי לקבל את התפקיד, ואת זה צריך לשנות. המעורבות הפוליטית באיוש משרות בכירות מקשה עוד יותר, שכן יש מעט מאוד ערבים במפלגות השלטון שמהן באים שרי הממשלה.

איימן סייף / צילום: איל יצהר

סייף מצביע על עוד מוקד בעייתי - התכנון הפיזי של היישובים הערביים וסביבתם. אין כמעט בכלל נציגות ערבית בוועדות התכנון המחוזיות, ובוודאי לא בגופי התכנון הארציים, המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ורשות מקרקעי ישראל. הגופים הללו קובעים את ההחלטות הכי משמעותיות בתחומם כמעט בלי לשמוע את נציגי האוכלוסייה, ויתרה מכך - בוחרים משרדי אדריכלות ותכנון רק מהמגזר היהודי, כאלה שלא בהכרח מבינים את אופי וצורכי החברה הערבית. "אנחנו לא במשחק", הוא מסכם.

עוזר פקיד בכיר במגזר הציבורי, ערבי-ישראלי, אומר בנוגע לכך: "יושבים להם כמה פקידים בירושלים או בתל אביב, מוקפים יועצים ומקורבים, כולם מאותו שטאנץ, שוכרים חברת תכנון או ייעוץ מאזור המרכז ואחרי כמה ישיבות מחליטים החלטות עם השפעה מכרעת על תושבי הפריפריה ובכללם הפריפריה המגזרית, האוכלוסייה הלא יהודית של ישראל".

לדברי סייף, בעשור האחרון יש שינוי של ממש במדיניות הממשלה ושיאו בהחלטה 922, תוכנית החומש המקצה 15 מיליארד שקל שמטרתם העיקרית צמצום הפערים מהמגזר היהודי. סייף, האחראי על יישום התוכנית, אומר כי ההתחלה הייתה לא קלה אבל בחודשים האחרונים ניכרת תזוזה, התכנון מתקדם ועמו ההסדרה של קרקעות ומבנים, ואפילו הרחבה של ממש בשטחי השיפוט של מועצות ערביות.

תוכנית החומש הזו מעידה גם על השינוי בגישת הממשלה. לראשונה השתתפו בקביעת עקרונות התוכנית האסטרטגית הזו הן חברי כנסת (אחמד טיבי ואיימן עודה) והן פקידים בכירים דוגמת סייף, ועמם כמה מראשי השלטון המקומי הערבים. בתוכנית עצמה הוקצה מימון להתמקצעות והכשרה של אנשי הרשויות המקומיות הערביות, מתן כלים ויכולות לתכנון נכון, שימוש בתקציבים ועוד.

"הממשלה צריכה להסתכל על החברה הערבית כנכס ולא נטל, כמנוע צמיחה של המדינה, וזה יוביל לשינוי תפיסה ולקידום האמיתי של המגזר ושל המדינה", אומר סייף. החזון שלו הוא למצוא את התחומים שבהם למגזר הערבי יש יתרון יחסי, כמו למשל מקצועות פארמה ומקצועות פרא-רפואיים שבהם יש אלפי אנשי מקצוע ערבים, ולהכריז עליהם כבעלי עדיפות לאומית בתחום, כפי שנעשה עם באר שבע שהוכרזה עיר הסייבר.

"לצערי היעד לא נמצא בראש סדר העדיפויות של ראשי הציבור הערבי", הוא מעיד וקורא לראשי המגזר להוביל את השינוי, להכניס אנשי מקצוע לגופי ממשל ולקדם ערבים-ישראלים לתפקידים בכירים, כפי שניסה לעשות ח"כ אחמד טיבי, שעמד בראש ועדה פרלמנטרית שחקרה מ-2008 את בעיית קליטת העובדים הערבים במגזר הציבורי.

אחמד טיבי / צילום: איל יצהר

טיבי, שהקים לאחרונה עוד ועדה בכנסת שתעסוק באותו נושא, מעודד מהכפלת אחוז המועסקים הערבים בשירות המדינה - 10% כיום לעומת 5% בלבד בשנת 2010 . "הפעם נעסוק במשרות הבכירות", הוא מבטיח, "שם מתקבלות ההחלטות ואנחנו רוצים וצריכים להיות שותפים להן".

הוא מציג את הנתונים העגומים שלפיהם רק 2% מעובדי הכנסת ערבים, ורק 2.5% מהעובדים במוסדות האקדמיים בכל הרמות הם ערבים. לפי דוח נציבות שירות המדינה, האוכלוסייה הערבית מהווה היום רק 3.2% מהסגל הבכיר בשירות המדינה בכללותו (דרגות 44 ומעלה); ורק 5.3% מ"סגל תיכון" (דרגות הביניים הגבוהות, 42-43, שמהן מקודמים עובדים לסגל הבכיר) - כרבע ממשקלם היחסי באוכלוסייה בישראל.

לדברי טיבי, ההיעדרות מתהליכי קבלת ההחלטות במישור התכנוני-אסטרטגי בישראל גורמת לכך שניתן אולי מענה לצרכים עכשוויים, אבל הם לא עוסקים בתכנון עתידי אמיתי. טיבי היה מהשושבינים של תוכנית החומש הממשלתית, ולדבריו אי-השילוב הכלכלי של המגזר הערבי עולה למשק הישראלי כ-40 מיליארד שקל בשנה.

על הנתון הזה סומכים את ידיהם גם אנשי משרד האוצר. אחד מבכירי המשרד אומר ל"גלובס": "זו לא רק התדמית והנתונים המוצגים מול העולם ומשפיעים בין השאר על הדירוג הבינלאומי שלנו. זו הזדמנות אדירה לתוספת צמיחה של קרוב לאחוז בשנה, אם אכן נדע לסגור את הפער בין המגזרים, ונבין את הדרך לעשות כן בסיוע אנשי מקצוע בכירים מתוך המגזר, כאלה שיבנו את הגשר הנכון לשילוב הכלכלי הזה".

למי דואגים הח"כים הערבים?

נהוג לבקר את חברי הכנסת הערבים כי הם עוסקים בענייני הסכסוך הישראלי-פלסטיני בלבד ומגינים בעיקר על הפלסטינים תושבי השטחים במקום על בוחריהם. סקר שפורסם לפני הבחירות האחרונות הראה שגם בוחרים אלה, הערבים-ישראלים, חושבים כך על נציגיהם. אלא שמחקר של נעמי היימן-רייש מהאוניברסיטה העברית מגלה שזה לא ממש מדויק.

מהמחקר עולה, כי חברי הכנסת הערבים פעילים בחקיקה במגוון רב של נושאים, רבים מהם הנוגעים לתחומים החשובים למגזר שאותו הם מייצגים, אבל לא רק שם. רוב החקיקה שהם הובילו או השתתפו בה הייתה בנושאים חברתיים ותקציביים, ורובם עוסקים בבעיות המעסיקות את המגזר שלהם. את העניינים הפולייטים-מדיניים הם משאירים לנאומים ולהצהרות, שהפרובוקטיביות שלהם באוזניים ישראליות ממסגרת את תדמיתם כנציגי הפלסטינים יותר ממייצגי הערבים-ישראלים.

עוד כתבות

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון