גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מצוקת שטח בתי הקברות מחייבת פתרונות יצירתיים

בתי הקברות הפסטורליים הולכים ונכחדים בשל מצוקת הקרקעות ● 1.8 מיליון איש ייקברו בישראל עד 2048, אך הממשלה לא מתכננת לטווח הארוך ● חוששים היכן תיקברו? כנראה שבצדק ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד 

בית קברות / צילום: shutterstock
בית קברות / צילום: shutterstock

בעבר היה נהוג להקצות לבתי עלמין מקומות בשולי הערים עם נוף יפה, כגון הר הזיתים, או בטבריה, במדרון הצופה לכנרת. ואולם, בשנים האחרונות המציאות משתנה. כמות המתים הולכת וגדלה, הערים מתרחבות ומתפשטות והלחץ על הקרקע רב.

ההלכה היהודית קשוחה, ומתוך ציפיה לתחיית המתים, היא אינה מאפשרת פינוי קברים או בתי קברות קיימים לטובת התייעלות או פיתוח אורבני. יחד עם זאת, מסתבר שכדי לפתור את היעדר המקום ובעיית הצפיפות, עולים יותר ויותר פתרונות יצירתיים ומרתקים. את בתי העלמין המקומיים מחליפים בתי עלמין אזוריים, את מקומה של "קבורת השדה" תופסת קבורה במבנים גבוהים, ואף נוספים דיירים חדשים לקברים הקיימים.

לכל הכתבות בפרויקט ישראל 2048

בית הקברות החדש שניבנה בימים אלה בתוך מנהרות במעבה האדמה, מתחת להר המנוחות, בכניסה המערבית לירושלים, ע"י חברה קדישא וחברה פרטית הוא דוגמא מרתקת למיזם שיתן מענה למחסור בשטח לקברים וגם יהיה כלכלי.

מחקר שנערך ע"י קרן המטבע העולמית מעלה שאוכלוסיית ישראל צומחת בקצב המהיר ביותר בקרב מדינות ה-OECD, אחרי לוקסמבורג ומקאו הקטנות. בתוך 30 שנים צפויה אוכלוסיית ישראל לצמוח מ-8.8 מיליון ל-15.2 מיליון תושבים (17 מיליון לפי התחזית הגבוהה של הלמ"ס). בדיקה ראשונית מסוגה שנערכה במיוחד עבור 'גלובס' ע"י מכון גיאוקרטוגרפיה, מגלה שהגידול באוכלוסיה יקבל ביטוי גם בתחום התשתיות לקבורה. בהתאם לקצב גידול האוכלוסייה, עד שנת 2048 יידרשו עוד כ-1.8 מיליון קברים. השאלה היא כמובן, איפה יקברו את כל המתים החדשים?

חנניה שחור, דור שמיני למשפחת קברנים ומנהל החברה קדישא של קהילת ירושלים - ארגון הקבורה הגדול בבירת ישראל שמחזיק ביותר ממחצית שטח הקברים בהר המנוחות, מספר שעניין הקבורה הרוויה "מקנן אצלו בראש כבר 35 שנים": "לפני כ-25 שנים בנינו את מבנה הקבורה הראשון, שהוא מבנה קבורה רוויה מעל הקרקע, וזה היה שינוי בתפיסת עולם".

בית הקברות בירושלים / צילום: גיא נרדי

בימים אלה מקדם שחור את פרויקט בניית בית הקברות התת קרקעי בהר המנוחות, שמציע 23,025 קברים חדשים, מהם יותר מ-10,000 בקבורת שדה, בצפיפות של 3,800 קברים לדונם. בית הקברות התת-קרקעי בהר המנוחות עלה לגמר בתחרות התכנון בתת-הקרקע העולמית שנערכה בפריז בחודש נובמבר, תחת קטגוריית החדשנות.

לדבריו של שחור, מי שמניע את מהפכת הקבורה בארץ הן חברות קדישא: "אנחנו, חברות הקדישא, מושכים את הרגולטורים באף. אנחנו יודעים שאין ברירה. אם הן לא יעשו אף אחד לא יעשה והנפטרים ישארו ללא קברים. זה לא נושא שנעים לטפל בו. אף אחד לא יקבל רייטינג מזה שהוא עשה קברים. הנושא הזה של קברים לא מטופל בשום מנגנון ממשלתי וחברות קדישא הבינו שאם הן לא יעשו, לא יהיה שום פתרון ולכן חיפשנו מן הגורן ומן היקב על מנת שנוכל להמשיך ולבצע קבורות. תאמין לי שלחברות קדישא היה הרבה יותר זול לעשות את הקבורות, כמו שעשו אבותינו, ולא לבנות בנייני ענק. הרבה יותר זול לקבור בקומה אחת".

מנכ"ל המשרד לשירותי דת, עו"ד עודד פלוס, יודע לספר שההערכה היא כי ממוצע המתים יהיה כ-50 אלף איש בשנה. לדבריו, עיקר המצוקה בתחום אתרי הקבורה היא אצל האוכלוסייה היהודית ובאזור המרכז ושבמגזר הערבי אין בעיה ממשית. כך או כך, הוא מסביר שהמשרד לשירותי דת פועל מול האוכלוסיה היהודית, הנוצרים מתמעטים והמוסלמים הינם תחת אחריות משרד הפנים: "אנחנו פועלים לתת מענה לאוכלוסיה בצורה של בתי עלמין אזוריים. כלומר, להפסיק את המצב שבו כל עיר תדאג לאוכלוסיה שלה בעיר שלה", אומר פלוס.

"למשל, יש לנו כרגע את בית העלמין 'תל רגב', שנותן מענה לאיזור חיפה והקריות, ומהווה מודל מוצלח. אנחנו קוברים שם בצפיפות של 700 קברים לדונם. לשם השוואה, בבית קברות שדה רגיל יש בסביבות 300 קברים לדונם. בבית קברות ירקון הצפיפות היא 1,500 קברים לדונם, ובהר המנוחות בירושלים - 1,600, אנחנו מנצלים שם את הטופוגרפיה וגם את תת-הקרקע".

בית עלמין ירקון / צילום: איל יצהר

מי הם המתנגדים העיקריים לבתי הקברות האזוריים?

"זה שילוב של שני גורמים: הציבור לא מעוניין לנסוע רחוק, והמועצות האזוריות לא מעוניינות לתת מענה לאנשים שלא חיים בהם. אחת הסיבות שבית העלמין בברקת, ליד שוהם, התעכב היא שראש המועצה האזורית בא ואמר שהוא מעדיף בשטחים שלו מרכזים לוגיסטיים ואין לו עניין לתת מענה לאור יהודה וקרית אונו. אני חושב שמינהל מקרקעי ישראל ומינהל התכנון מבינים עכשיו שאי אפשר להקים עיר בלי לתת מענה לעניין הקבורה. לאט לאט אנחנו הופכים לפרטנרים".

זאת הסיבה שאתם מבקשים להעביר את הדיון בנוגע לבתי העלמין מהמועצה הארצית לתכנון ובנייה לוות"ל (הוועדה הלאומית לתשתיות)?

"בהחלט. את הקמת בית הקברות בברקת, שיכיל כ-320 אלף קברים, הצלחנו לקדם אחרי 10 שנים. היינו צריכים לעבור את כל ועדות התכנון, מהוועדה המקומית, דרך ועדה מחוזית, ועד מועצה ארצית - הבנו שאנחנו צריכים להגיע לגורם תכנוני עליון, שיש לו אינטרס רוחבי. בסופו של דבר זה כמו כל תשתית אזורית (בהגדרה של תשתיות ע"פ חוק התכנון והבניה כלולים, בין היתר, נמל תעופה, נמל, מעגן, מתקן להתפלת מים, מתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מתקני תקשורת, תחנת כוח, מתקן אחסון גז ודלק, דרך, מתקני גז ועוד. ג.נ)".

מדינה קטנה עם הרבה קברים

איזה בתי קברות אזוריים קיימים ואיזה מקודמים?

"מלבד ברקת, העברנו עכשיו במועצה הארצית בית עלמין באזור התעשיה אפק, ליד ראש העין, ששטחו 120 דונם. ייעוד השטח היה של גן לאומי והצלחנו לשנות אותו לבית עלמין; בנוה ימין, ליד כפר סבא, יש עוד 120 דונם ויש אדמות בקיבוץ געש, שמנסים להכשיר. בירושלים יש את הר המנוחות. בראייה ארוכת טווח יש את בית עלמין נוחם, במטה יהודה. יש גם שטח במעלה אדומים, אבל שם יש בעיה פוליטית. בפריפריה יש פחות בעיה - בית העלמין של באר שבע יכול לגדול ובתי העלמין באזור יודעים לתת מענה לעוד 30 שנים קדימה (ערד, דימונה). בטבריה יש בית קברות שייתן מענה אזורי".

איך בתי קברות אזרחיים משתלבים בתכנון שלכם?

"קשה לנו לאמוד את מידת הביקוש המדויקת. יש מחלוקת אם מדובר ב-6%, 10%, או 17% שייקברו בקבורה אזרחית (אנשים חסרי דת, או כאלה שאינם מעוניינים בקבורה דתית). אני משכנע את חברות קדישא לא לדקדק בדקדוקי עניות בענייני הטקס, כי המומחים יודעים שזה רק 10% הלכה והשאר תרבותי. אני אומר שצריכה להיות בהם נכונות: למשל, מוזיקה, הספדים של נשים, ועוד".

בעשר השנים האחרונות יש מהפך גם בתחום האדריכלות של מתחמי הקבורה. יש מבנים חדשים, שמציעים סוגי קבורה חדשים.

"בימים אלה יש שינוי מדהים. גילינו שהקטע של הכוכים בבית קברות ירקון הוא בעייתי. לאנשים קשה עם זה תרבותית. זה נראה כאילו מכניסים מישהו לטאבון. הבנו שעדיף לעלות עוד קומה ואפילו שתי קומות, ולקבור קבורת שדה. אנחנו לא מאשרים יותר את שיטת המגירות. אתה מגיע לקומה ובה מסודרים הקברים על מישור הרצפה כמו בבית קברות רגיל.

"עוד דבר שאנחנו עושים היום זה 'קבר עילי'. הכוונה היא לקבורה של אדם אחד מעל קרוב משפחתו שטמון באדמה. מכפלה בדיעבד, אחד מעל השני. מייצרים חציצה ואז מעליו קרוב משפחה. אנחנו מקדמים גם בנייה של קומות מעל בתי הקברות הקיימים, למשל בחולון. הכוונה היא להגדיל את הציפוף ע"י זה שנוסיף עמודים ופשוט נבנה עוד קומה ובה נייצר קבורת שדה. תצא מנקודת הנחה שאנשים שקבורים שם בקושי באים לבקר אותם (אלו קברים מלפני עשרות שנים. ג.נ). בראייה עתידית, מדובר בניצול מקסימלי של הקרקע".

מי מממן את בתי הקברות החדשים? הלא האדריכלות הזאת מאד יקרה...?

"יש מימון צולב. אלה שקונים את החלקות היקרות מממנים את החלקות הזולות. יש השתתפות של מדינת ישראל, אבל רוב המימון מגיע מעצמו. זה 'חי הנושא את עצמו' (ביטוי השאול מכלל הלכתי המתייחס לשבת. ג.נ). למעשה, בתי העלמין אמורים לייצר לעצמם מבנה כלכלי שמאפשר להם לממן את המבנה הזה".

כולם רוצים בתי קברות, אבל לא בחצר האחורית שלהם

מאז שתמ"א 19 (תכנית המתאר הארצית לבתי עלמין) אושרה בשנת 1987, היא עברה לא מעט תיקונים המתייחסים, בין היתר, למיקומם של בתי העלמין האזוריים באזור מטרופולין ת"א. בפועל, אף רשות, מקומית או אזורית, לא מעוניינת בבית קברות בתחומה. ברוח זו הוחלט שלא להקים בית עלמין ליד אזור, בפארק אריאל שרון, וגם לא בשטח תעש השרון.

אלי ברכה, ראש המועצה האזורית חוף השרון, שבתחומה מתוכנן בית קברות גדול, מיטיב לתאר את הבעייתיות הכרוכה בעניין: "אנחנו נמצאים בלב ליבו של המטרופולין הגדול במדינה, לא בשוליו. בין נתניה, רעננה, הרצליה, כאשר המרחב שלנו, שהוא לא גדול, מיועד להיות מרחב הטיילות היומיומית של תושבי הערים. אין עוד מרחב כזה. כקונספציה, לשים בית עלמין באמצע השטח שלנו, זה הדבר הכי לא נכון לעשות. הלא לא היית שם באמצע ת"א בית עלמין".

"המדינה תכננה לשים את בית הקברות ליד מתחם התחבורה (חניון חנה וסע, שכולל גם תחנת רכבת) שאמור להיבנות מול שפיים. עומדים לקום חמישה כאלה בגוש דן, והגדול מביניהם הוא אצלנו. אתה מטייל באירופה ורואה את מרכזי התחבורה, שנראים כמו שדות תעופה. זה כמו שפירים, אבל משודרג.

"מה שהולך לקרות זה שלוקחים את המתחם שגודלו 20 דונם ורוצים לתקוע לידו בית עלמין בגודל של 300 דונם. מה שיקרה זה שהמתחם נעלם. חוויית הנוסע, שאמורה להיות חוויה נעימה, הופכת לחוויה מעיקה".

עוד כתבות

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר