גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מצוקת שטח בתי הקברות מחייבת פתרונות יצירתיים

בתי הקברות הפסטורליים הולכים ונכחדים בשל מצוקת הקרקעות ● 1.8 מיליון איש ייקברו בישראל עד 2048, אך הממשלה לא מתכננת לטווח הארוך ● חוששים היכן תיקברו? כנראה שבצדק ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד 

בית קברות / צילום: shutterstock
בית קברות / צילום: shutterstock

בעבר היה נהוג להקצות לבתי עלמין מקומות בשולי הערים עם נוף יפה, כגון הר הזיתים, או בטבריה, במדרון הצופה לכנרת. ואולם, בשנים האחרונות המציאות משתנה. כמות המתים הולכת וגדלה, הערים מתרחבות ומתפשטות והלחץ על הקרקע רב.

ההלכה היהודית קשוחה, ומתוך ציפיה לתחיית המתים, היא אינה מאפשרת פינוי קברים או בתי קברות קיימים לטובת התייעלות או פיתוח אורבני. יחד עם זאת, מסתבר שכדי לפתור את היעדר המקום ובעיית הצפיפות, עולים יותר ויותר פתרונות יצירתיים ומרתקים. את בתי העלמין המקומיים מחליפים בתי עלמין אזוריים, את מקומה של "קבורת השדה" תופסת קבורה במבנים גבוהים, ואף נוספים דיירים חדשים לקברים הקיימים.

לכל הכתבות בפרויקט ישראל 2048

בית הקברות החדש שניבנה בימים אלה בתוך מנהרות במעבה האדמה, מתחת להר המנוחות, בכניסה המערבית לירושלים, ע"י חברה קדישא וחברה פרטית הוא דוגמא מרתקת למיזם שיתן מענה למחסור בשטח לקברים וגם יהיה כלכלי.

מחקר שנערך ע"י קרן המטבע העולמית מעלה שאוכלוסיית ישראל צומחת בקצב המהיר ביותר בקרב מדינות ה-OECD, אחרי לוקסמבורג ומקאו הקטנות. בתוך 30 שנים צפויה אוכלוסיית ישראל לצמוח מ-8.8 מיליון ל-15.2 מיליון תושבים (17 מיליון לפי התחזית הגבוהה של הלמ"ס). בדיקה ראשונית מסוגה שנערכה במיוחד עבור 'גלובס' ע"י מכון גיאוקרטוגרפיה, מגלה שהגידול באוכלוסיה יקבל ביטוי גם בתחום התשתיות לקבורה. בהתאם לקצב גידול האוכלוסייה, עד שנת 2048 יידרשו עוד כ-1.8 מיליון קברים. השאלה היא כמובן, איפה יקברו את כל המתים החדשים?

חנניה שחור, דור שמיני למשפחת קברנים ומנהל החברה קדישא של קהילת ירושלים - ארגון הקבורה הגדול בבירת ישראל שמחזיק ביותר ממחצית שטח הקברים בהר המנוחות, מספר שעניין הקבורה הרוויה "מקנן אצלו בראש כבר 35 שנים": "לפני כ-25 שנים בנינו את מבנה הקבורה הראשון, שהוא מבנה קבורה רוויה מעל הקרקע, וזה היה שינוי בתפיסת עולם".

בית הקברות בירושלים / צילום: גיא נרדי

בימים אלה מקדם שחור את פרויקט בניית בית הקברות התת קרקעי בהר המנוחות, שמציע 23,025 קברים חדשים, מהם יותר מ-10,000 בקבורת שדה, בצפיפות של 3,800 קברים לדונם. בית הקברות התת-קרקעי בהר המנוחות עלה לגמר בתחרות התכנון בתת-הקרקע העולמית שנערכה בפריז בחודש נובמבר, תחת קטגוריית החדשנות.

לדבריו של שחור, מי שמניע את מהפכת הקבורה בארץ הן חברות קדישא: "אנחנו, חברות הקדישא, מושכים את הרגולטורים באף. אנחנו יודעים שאין ברירה. אם הן לא יעשו אף אחד לא יעשה והנפטרים ישארו ללא קברים. זה לא נושא שנעים לטפל בו. אף אחד לא יקבל רייטינג מזה שהוא עשה קברים. הנושא הזה של קברים לא מטופל בשום מנגנון ממשלתי וחברות קדישא הבינו שאם הן לא יעשו, לא יהיה שום פתרון ולכן חיפשנו מן הגורן ומן היקב על מנת שנוכל להמשיך ולבצע קבורות. תאמין לי שלחברות קדישא היה הרבה יותר זול לעשות את הקבורות, כמו שעשו אבותינו, ולא לבנות בנייני ענק. הרבה יותר זול לקבור בקומה אחת".

מנכ"ל המשרד לשירותי דת, עו"ד עודד פלוס, יודע לספר שההערכה היא כי ממוצע המתים יהיה כ-50 אלף איש בשנה. לדבריו, עיקר המצוקה בתחום אתרי הקבורה היא אצל האוכלוסייה היהודית ובאזור המרכז ושבמגזר הערבי אין בעיה ממשית. כך או כך, הוא מסביר שהמשרד לשירותי דת פועל מול האוכלוסיה היהודית, הנוצרים מתמעטים והמוסלמים הינם תחת אחריות משרד הפנים: "אנחנו פועלים לתת מענה לאוכלוסיה בצורה של בתי עלמין אזוריים. כלומר, להפסיק את המצב שבו כל עיר תדאג לאוכלוסיה שלה בעיר שלה", אומר פלוס.

"למשל, יש לנו כרגע את בית העלמין 'תל רגב', שנותן מענה לאיזור חיפה והקריות, ומהווה מודל מוצלח. אנחנו קוברים שם בצפיפות של 700 קברים לדונם. לשם השוואה, בבית קברות שדה רגיל יש בסביבות 300 קברים לדונם. בבית קברות ירקון הצפיפות היא 1,500 קברים לדונם, ובהר המנוחות בירושלים - 1,600, אנחנו מנצלים שם את הטופוגרפיה וגם את תת-הקרקע".

בית עלמין ירקון / צילום: איל יצהר

מי הם המתנגדים העיקריים לבתי הקברות האזוריים?

"זה שילוב של שני גורמים: הציבור לא מעוניין לנסוע רחוק, והמועצות האזוריות לא מעוניינות לתת מענה לאנשים שלא חיים בהם. אחת הסיבות שבית העלמין בברקת, ליד שוהם, התעכב היא שראש המועצה האזורית בא ואמר שהוא מעדיף בשטחים שלו מרכזים לוגיסטיים ואין לו עניין לתת מענה לאור יהודה וקרית אונו. אני חושב שמינהל מקרקעי ישראל ומינהל התכנון מבינים עכשיו שאי אפשר להקים עיר בלי לתת מענה לעניין הקבורה. לאט לאט אנחנו הופכים לפרטנרים".

זאת הסיבה שאתם מבקשים להעביר את הדיון בנוגע לבתי העלמין מהמועצה הארצית לתכנון ובנייה לוות"ל (הוועדה הלאומית לתשתיות)?

"בהחלט. את הקמת בית הקברות בברקת, שיכיל כ-320 אלף קברים, הצלחנו לקדם אחרי 10 שנים. היינו צריכים לעבור את כל ועדות התכנון, מהוועדה המקומית, דרך ועדה מחוזית, ועד מועצה ארצית - הבנו שאנחנו צריכים להגיע לגורם תכנוני עליון, שיש לו אינטרס רוחבי. בסופו של דבר זה כמו כל תשתית אזורית (בהגדרה של תשתיות ע"פ חוק התכנון והבניה כלולים, בין היתר, נמל תעופה, נמל, מעגן, מתקן להתפלת מים, מתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מתקני תקשורת, תחנת כוח, מתקן אחסון גז ודלק, דרך, מתקני גז ועוד. ג.נ)".

מדינה קטנה עם הרבה קברים

איזה בתי קברות אזוריים קיימים ואיזה מקודמים?

"מלבד ברקת, העברנו עכשיו במועצה הארצית בית עלמין באזור התעשיה אפק, ליד ראש העין, ששטחו 120 דונם. ייעוד השטח היה של גן לאומי והצלחנו לשנות אותו לבית עלמין; בנוה ימין, ליד כפר סבא, יש עוד 120 דונם ויש אדמות בקיבוץ געש, שמנסים להכשיר. בירושלים יש את הר המנוחות. בראייה ארוכת טווח יש את בית עלמין נוחם, במטה יהודה. יש גם שטח במעלה אדומים, אבל שם יש בעיה פוליטית. בפריפריה יש פחות בעיה - בית העלמין של באר שבע יכול לגדול ובתי העלמין באזור יודעים לתת מענה לעוד 30 שנים קדימה (ערד, דימונה). בטבריה יש בית קברות שייתן מענה אזורי".

איך בתי קברות אזרחיים משתלבים בתכנון שלכם?

"קשה לנו לאמוד את מידת הביקוש המדויקת. יש מחלוקת אם מדובר ב-6%, 10%, או 17% שייקברו בקבורה אזרחית (אנשים חסרי דת, או כאלה שאינם מעוניינים בקבורה דתית). אני משכנע את חברות קדישא לא לדקדק בדקדוקי עניות בענייני הטקס, כי המומחים יודעים שזה רק 10% הלכה והשאר תרבותי. אני אומר שצריכה להיות בהם נכונות: למשל, מוזיקה, הספדים של נשים, ועוד".

בעשר השנים האחרונות יש מהפך גם בתחום האדריכלות של מתחמי הקבורה. יש מבנים חדשים, שמציעים סוגי קבורה חדשים.

"בימים אלה יש שינוי מדהים. גילינו שהקטע של הכוכים בבית קברות ירקון הוא בעייתי. לאנשים קשה עם זה תרבותית. זה נראה כאילו מכניסים מישהו לטאבון. הבנו שעדיף לעלות עוד קומה ואפילו שתי קומות, ולקבור קבורת שדה. אנחנו לא מאשרים יותר את שיטת המגירות. אתה מגיע לקומה ובה מסודרים הקברים על מישור הרצפה כמו בבית קברות רגיל.

"עוד דבר שאנחנו עושים היום זה 'קבר עילי'. הכוונה היא לקבורה של אדם אחד מעל קרוב משפחתו שטמון באדמה. מכפלה בדיעבד, אחד מעל השני. מייצרים חציצה ואז מעליו קרוב משפחה. אנחנו מקדמים גם בנייה של קומות מעל בתי הקברות הקיימים, למשל בחולון. הכוונה היא להגדיל את הציפוף ע"י זה שנוסיף עמודים ופשוט נבנה עוד קומה ובה נייצר קבורת שדה. תצא מנקודת הנחה שאנשים שקבורים שם בקושי באים לבקר אותם (אלו קברים מלפני עשרות שנים. ג.נ). בראייה עתידית, מדובר בניצול מקסימלי של הקרקע".

מי מממן את בתי הקברות החדשים? הלא האדריכלות הזאת מאד יקרה...?

"יש מימון צולב. אלה שקונים את החלקות היקרות מממנים את החלקות הזולות. יש השתתפות של מדינת ישראל, אבל רוב המימון מגיע מעצמו. זה 'חי הנושא את עצמו' (ביטוי השאול מכלל הלכתי המתייחס לשבת. ג.נ). למעשה, בתי העלמין אמורים לייצר לעצמם מבנה כלכלי שמאפשר להם לממן את המבנה הזה".

כולם רוצים בתי קברות, אבל לא בחצר האחורית שלהם

מאז שתמ"א 19 (תכנית המתאר הארצית לבתי עלמין) אושרה בשנת 1987, היא עברה לא מעט תיקונים המתייחסים, בין היתר, למיקומם של בתי העלמין האזוריים באזור מטרופולין ת"א. בפועל, אף רשות, מקומית או אזורית, לא מעוניינת בבית קברות בתחומה. ברוח זו הוחלט שלא להקים בית עלמין ליד אזור, בפארק אריאל שרון, וגם לא בשטח תעש השרון.

אלי ברכה, ראש המועצה האזורית חוף השרון, שבתחומה מתוכנן בית קברות גדול, מיטיב לתאר את הבעייתיות הכרוכה בעניין: "אנחנו נמצאים בלב ליבו של המטרופולין הגדול במדינה, לא בשוליו. בין נתניה, רעננה, הרצליה, כאשר המרחב שלנו, שהוא לא גדול, מיועד להיות מרחב הטיילות היומיומית של תושבי הערים. אין עוד מרחב כזה. כקונספציה, לשים בית עלמין באמצע השטח שלנו, זה הדבר הכי לא נכון לעשות. הלא לא היית שם באמצע ת"א בית עלמין".

"המדינה תכננה לשים את בית הקברות ליד מתחם התחבורה (חניון חנה וסע, שכולל גם תחנת רכבת) שאמור להיבנות מול שפיים. עומדים לקום חמישה כאלה בגוש דן, והגדול מביניהם הוא אצלנו. אתה מטייל באירופה ורואה את מרכזי התחבורה, שנראים כמו שדות תעופה. זה כמו שפירים, אבל משודרג.

"מה שהולך לקרות זה שלוקחים את המתחם שגודלו 20 דונם ורוצים לתקוע לידו בית עלמין בגודל של 300 דונם. מה שיקרה זה שהמתחם נעלם. חוויית הנוסע, שאמורה להיות חוויה נעימה, הופכת לחוויה מעיקה".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת וההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

אנתוני בלינקן / צילום: Associated Press, Evelyn Hockstein

בלינקן לראש ממשלת קטאר: לסלק את בכירי חמאס מדוחה אם ימשיכו להתנגד לעסקה

מחבלים חוסלו בפעילות צבאית סמוך לטולכרם ● הערכה: ישראל קרובה להסכם עם חיזבאללה שיביא לסיום ההסלמה בגבול הצפוני ● דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח • החות'ים מאיימים: נפגע בכל ספינה ישראלית - גם בים התיכון • עדכונים בולטים

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו