גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

6 רפורמות שצריך לעשות - ואף פוליטיקאי לא מקדם

יש החלטות שקשה להעביר, הן מורכבות ומסובכות ודורשות זמן ומשאבים ● אבל יש כאלו שרק מחכות לביצוע: 6 החלטות מדיניות שצריך ואפשר לקדם כבר מחר בבוקר, אם מישהו רק ירים את הכפפה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

מבט לעתיד / צילום: שאטרסטוק
מבט לעתיד / צילום: שאטרסטוק

הרחבה מהירה של שירותי התחבורה הציבורית / נתי יפת

הפער העצום בין חומרתו של משבר הפקקים לבין הפשטות שבה ניתן לפתור אותו, הוא העדות החזקה ביותר לכך שאנחנו חיים בחלם. שר התחבורה מקפיד ליחצ"ן באגרסיביות את פרויקטי הענק של הרכבות הקלות, הרכבלים, חישמול רכבת ישראל והקמה ושדרוג של עוד ועוד כבישים למכוניות הפרטיות, ורק מדבר אחד, החשוב ביותר כרגע, הוא נמנע: הרחבה מהירה של שירותי התחבורה הציבורית. שאר הפתרונות פשוט לא טובים מספיק, ודאי לא לטווח הקצר.

לכל הכתבת בפרויקט ישראל 2048

הכוונה ב"הרחבה מהירה" פשוטה: הגדלת מספר האוטובוסים בתחבורה הציבורית מכ-9,000 ל-15,000 לפחות, במקביל להגדלת מספר מוניות השירות מ-800 ל-5,000, אם לא כפול מזה. המוניות - במודל הקווים הקבועים ובמודל המאפשר להזמין נסיעה משותפת מנקודה קרובה - הן כלי התחבורה האורבני היעיל ביותר. אלפי אוטובוסים נוספים המגיעים מדי יום מכל נקודה במרכז הארץ לגוש דן, הפוגשים אלפי מוניות שירות הנעות בתזזיתיות כמעט בכל רחוב, הם התשתית לשינוי ההכרחי.

כשזה יקרה, יהיה ניתן לקבוע היטלי גודש במקומות העמוסים, לבצע סימון מאסיבי של נתיבי תחבורה ציבורית ולהתאים בהם את הרמזורים לטובת האוטובוסים ומוניות השירות. שילוב הצעדים יחייב עשרות אחוזים מהנהגים הנכנסים מדי יום לאזורי העומס לשנות את הרגליהם. בתחילה הם ודאי יקטרו, אבל מהר מאוד יגלו כמה זה נוח לא לנהוג, וכמאמר הסיסמה המוכרת: פשוט ליהנות מהדרך.

צמצום פערים חברתיים-כלכליים עובר בארנונה / עמרי זרחוביץ'

לאחרונה נפגשתי עם איש חינוך, שאמר לי: "אם הייתי צריך לבחור בתפקיד שר שישפיע באופן מקסימלי על מערכת החינוך - הייתי בוחר להיות שר הפנים. אם רוצים לצמצם פערים כלכליים-חברתיים, הדרך לעשות זאת עוברת בתקציבי הארנונה". תקציב החינוך הוא רק דוגמה, ולמעשה מדובר על כל התקציבים שמיועדים לשירות לתושבים. עיריות עשירות מספקות שירותים טובים יותר לתושבים שלהן, ותושבים בעיריות עניות נשארים מאחור ונאלצים להסתפק בתקציבים שהמדינה מקצה.

איך ניתן לקבוע מדיניות חברתית לאומית, כשבסופו של דבר מקום המגורים הוא זה שקובע את היקף השירותים שהתושב יקבל? גם אם עיריית תל אביב מקצה תקציבים דיפרנציאליים בתוך העיר עצמה, בהתאם למצב הסוציו-אקונומי, תלמיד בצפון תל אביב מקבל אלפי שקלים לשנה בעוד תלמיד ברהט מקבל 400 שקל בלבד.

הדבר חריג עוד יותר כשחושבים על כך שתושב הוא בסך הכל הפסדי לעירייה - השירותים שהוא מקבל נמוכים מהארנונה שהוא משלם. ההכנסות הגדולות של העירייה מארנונה מגיעות משטחי מסחר. כך, קניונים, מרכזים מסחריים ומשרדים הם אלו שמונעים צמצום פערים בחברה.

הבעיה ידועה עשרות שנים, אך חוץ מהקמת ועדה אחר ועדה, לא קורה כלום. לא רק זאת - התלות בשטחי המסחר פוגעת גם ביכולת לתכנן את המדינה בהיגיון, שכן יישובים מפתחים שטחי מסחר רק בגלל הרצון להשיג הכנסות. הגיע הזמן לשנות את מודל הארנונה, ויפה שעה אחת קודם.

אילוסטרציה תלמידים בכיתה / צלם: איל יצהר

שיטת התקצוב של משרד החינוך מצריכה דוקטורט / עמרי זרחוביץ'

בחודש שעבר פורסמה בערוץ עשר ידיעה, ובה נטען כי משרד החינוך מאשר הפרטת בגרויות. כלומר, יהיה ניתן לגבות סכומי כסף נוספים בעבור בגרויות של 5 יחידות במתמטיקה ואנגלית. ככל הנראה, זאת לא הייתה כוונת המשורר, אך בואו נשאיר את כוונתו של משרד החינוך בצד, ונתמקד בניסיון שלו לפרק את המוקש - במשך קרוב לשבוע ניסו במשרד להסביר לכ-10 כתבי חינוך מסמך של עמוד וחצי בלבד, ולא בהצלחה מסחררת.

איך זה יכול להיות? פשוט מאוד (או שלא...) - שיטת התקצוב של משרד החינוך היא מסובכת, במיוחד בכל הנוגע לתקצוב של בתי ספר תיכונים, שנמצאים בבעלויות של עמותות, רשויות מקומיות ורשתות כמו עמל ואורט.

מנהל תיכון - אם אין לו גב מקצועי מהגורם שמחזיק בבעלות על בית הספר שלו - לא צריך להיות איש חינוך משכמו ומעלה, אלא דווקא מנכ"ל מצוין. הוא צריך לדעת לנצל את התקציבים שאפשר לקבל ממשרד החינוך, כדי שהתלמידים שלו יקבלו ערך מוסף. הדברים עמומים, המורכבות מאפשרת לנצל את ההורים לתשלומים נוספים, והפיקוח עצמו פחות אפקטיבי.

תקציב החינוך הוא השני בגודלו בישראל ועומד על קרוב ל-60 מיליארד שקל, לאחר שבעשור האחרון צמח באופן משמעותי. כדי לשפר את מערכת החינוך לא צריך רק לחזק את מעמד המורה או להכניס שיטות לימוד חדשניות, צריך גם להפוך את התקציב לפשוט ויעיל יותר.

להעלות את גיל הפרישה לנשים / עמירם ברקת

גיל הפרישה לנשים בישראל (62) הוא הנמוך ביותר כיום בין מדינות העולם המערבי בעוד תוחלת החיים של הנשים בישראל (84) היא מהגבוהות בעולם. כמעט כל המדינות המערביות העלו בשנים האחרונות את גיל הפנסיה, אך בישראל העלאת גיל הפרישה ל-64 תקועה. שר האוצר חושש להצטייר כמי שפוגע בנשים מבוגרות וקשות יום שיספגו דחייה במועד תחילת קבלת קצבת הזקנה שלהן. הפיצוי שהאוצר מציע לאותן נשים אינו מספק, לדעת חלק מהפעילים בתחום, ומשה כחלון מסרב להכריע כל עוד אין קונצנזוס.

נגידת בנק ישראל, לעומת זאת, תומכת בהעלאת גיל הפרישה ולטענתה הניסיון מהעלאת הגיל הקודמת שהייתה ב-2004 (מ-60 ל-62) מראה שהמהלך לא הגדיל את שיעור האבטלה בקרב הנשים בגילאי הדחייה (60-62).

כל הכלכלנים מסכימים שהשארת גיל הפרישה על 62 מקדימה מאוד את היום שבו המוסד לביטוח לאומי וקרנות הפנסיה הוותיקות לא יוכלו לעמוד בתשלומי הפנסיה והמדינה תיאלץ להעלות מסים כדי לממן אותם. ומה לגבי הנשים? דחיית גיל הפרישה תאפשר להן לחסוך יותר לפנסיה ולהגדיל משמעותית את הגמלה. על-פי בנק ישראל, גמלת פנסיה ממוצעת בגיל 62 עומדת על 71% מהמשכורת האחרונה, לעומת 92% בגיל 67. בקיצור, מדובר בדוגמה מובהקת למהלך הכרחי שלא מתבצע רק בשל היעדר הנהגה.

דרוש דיון ציבורי בהטבות המס / עמירם ברקת

הוצאות המדינה גדלות בשנים האחרונות בקצב מהיר. הגידול הזה הוא ברובו המכריע קבוע, משום שהגדלת קצבאות לנכים, ילדים וקשישים הופכת להוצאה קבועה בכל שנת תקציב. למרבה המזל, קצב הגידול בהכנסות המדינה ממסים הדביק בשנים האחרונות את הגידול בהוצאות. הבעיה שחלק ניכר מתוספת ההכנסות הייתה בזכות אירועים חד-פעמיים, לכן השאלה היא - איך תממן המדינה את הגידול בהוצאותיה בשנים "רזות" שבהן לא יהיו לה הכנסות חד-פעמיות ממיסוי אקזיטים או מייבוא מכוניות בהיקף חריג?

אפשר להגדיל את הגירעון התקציבי, אבל בנק ישראל, קרן המטבע הבינלאומי וה-OECD סבורים שהנהגה אחראית לא צריכה לגלגל חובות ולשעבד את עתיד ילדיה. במקום הגדלת הגירעון הם ממליצים למדינה להגדיל את הכנסותיה ממסים. לפני שמגיעים לצעד הכל כך לא-פופולרי הזה אפשר לבדוק אם ניתן להפחית את הטבות המס.

על פי דוח הכלכלן הראשי באוצר, כחלק ממדיניות הפטור המדינה תוותר ב-2019 על הכנסות בהיקף 66.7 מיליארד שקל לפחות, או כ-21% מכלל הכנסותיה ממסים*. חלק ניכר מהטבות המס מוצדקות, אבל האם כולן? קחו למשל גופים שנהנים מפטור היסטורי ממסים כמו הסוכנות או קרן רוטשילד קיסריה, קחו את הפטור ממס למי שמשכיר דירה במחיר שנמוך מ-5,030 שקל לחודש. הרשימה כוללת עשרות הטבות לגופים וקבוצות שחלקם זכו להטבה רק בזכות כוח פוליטי.

"החיסרון הגדול של הטבות המס נובע מהיעדר דיון ציבורי לגבי התועלת שבהן", כותבים באוצר, ואנחנו כמובן מסכימים.

* כלכלנים בכירים ובהם ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, טענו בעבר כי האומדן של האוצר מופרז משום שביטול הטבות המס יקטין בהכרח את הפעילות הכלכלית שנהנית מההטבות האלו וכתוצאה מכך, גם את תקבולי המס. 

הגיע הזמן לאיחוד רשויות / דרור מרמור

עוד לפני שהכרזנו על עצמאות, ראש הממשלה הראשון פחד מתל אביב. "יש בידינו להקים מדינה עירונית גדולה בתל אביב, עם מיליון תושבים ויותר", כתב בן גוריון בשנת 1935, "אבל סופה יהיה כסופה של קרתגה: אותה התרבות התלושה, אותו חוסר השורש, אותה התלות בסביבה כפרית זרה, אויבת, אותה העצמיות המדומה - הנחכה גם לאותו הסוף?".

וכך, בין אם באמתלה היסטורית ובין אם מתוך רצון לבצר את השלטון המרכזי כך שהשלטון המקומי יהיה סמוך על שולחנו, נולד גם אצלנו מודל "הפרד ומשול". 257 רשויות מקומיות, 1,220 ישובים, פחות מ-2,000 משקי בית לכל ישוב בישראל.

עיריית תל אביב - יפו / צילום: תמר מצפי

היום (ואתמול ושלשום) כבר ברור שזה לא עובד. שצו השעה הוא מיזוג ואיחוד רשויות. זה לא רק הבזבוז הכספי של המנגנונים הכפולים והכר הפורה לשחיתות (או לסתם חוסר מקצועיות) במאות ישובים קטנטנים שבהם הקבלן, ראש העיר וראש האופוזיציה נפגשים ברחוב, אלא בעיקר היכולת לתכנן פריסה מרחבית שפויה של מגורים, מסחר, תעסוקה, מבני חינוך, תחבורה ועוד. תכנון שבו שכונת גבעתיים (60 אלף) ושכונת בת ים (130 אלף), הן חלק בלתי נפרד מהשכונה המרכזית שנקראת תל אביב (450 אלף), שבאורח נס אוחדה בתחילת שנות ה-50 עם יפו.

אבל הסיכוי שזה יקרה שואף כמובן לאפס. הרי מה כבר נשאר לפוליטיקאים שלנו בירושלים, חוץ מתחושת השליטה המוגזמת והמיותרת ברשויות המקומיות? גם ככה תל אביב מפחידה אותם, עם תקציב מאוזן ופחות מחצי מיליון תושבים (ראו מלחמות חולדאי והשר כ"ץ). אז תפסיקו לפנטז על עוד כמה ערים יותר מדי חזקות.

עוד כתבות

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו