גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טוב לעבוד בנמלי ישראל: שכר ממוצע של כ-30 אלף ש' בחודש

חנ"י פרסמה טיוטת תשקיף ראשונה לקראת גיוס חוב ענקי של עד 2.7 מיליארד שקל ● תמורת ההנפקה מיועדת לפירעון אשראי בנקאי שנלקח בעיקר לצורך מימון פעולות החברה להקמת נמל הדרום ונמל המפרץ

סחורות בנמל אשדוד. עלייה אחרי תקופה ארוכה של קיפאון וירידות / צילום: איל יצהר
סחורות בנמל אשדוד. עלייה אחרי תקופה ארוכה של קיפאון וירידות / צילום: איל יצהר

חברת נמלי ישראל (חנ"י) מתקרבת לבורסה, והבוקר (ב') פרסמה טיוטת תשקיף ראשונה לקראת המהלך, במסגרתו היא מעוניינת לגייס סכום ענק של עד 2.7 מיליארד שקל. חנ"י הוקמה ביולי 2004, בעקבות שינוי מבני ורפורמה בנמלי הים שביצעה ממשלת ישראל, והחלה לפעול בפברואר 2005 כחברת הפיתוח והנכסים של נמלי הים חיפה, אשדוד ואילת.

בהתאם להגדרותיה, חנ"י מחזיקה בקרקעות, בעיקר בתחומי שלוש נמלי ים אלה, מעמידה לאחרים קרקעות לשימוש בתחומי נמלי הים, מתכננת ומפתחת נמלי ים ופועלת לקידום התחרות "בין הגורמים הפועלים בנמלי הים". 

מנתונים שפרסמה חנ"י בתשקיף עולה כי החברה מעסיקה כ-140 עובדים, נוסף לכ-90 עובדי קבלן בתחומי האבטחה, ניקיון ומיחשוב. עלות שכרם המצרפית של עובדי החברה עמדה אשתקד על 52 מיליון שקל - ממוצע של כ-30 אלף שקל בחודש. בחנ"י מציינים כי סך עלות ה שכר השנתית והנלוות של עובדיה המועסקים על-פי הסכם קיבוצי - 84 עובדים בסוף 2017, הסתכמו בשנה שעברה בכ-30 מיליון שקל.

עוד מפרטת החברה כי סך עלות השכר השנתית של 22 פקידיה הבכירים המועסקים על-פי חוזה אישי עמדה אשתקד על כ-14 מיליון שקל, וכ-34 עובדים שאינם בכירים קיבלו כ-8 מיליון שקל. עלות שכר המנכ"ל, שלמה ברימן, עמדה ב-2017 על כ-1 מיליון שקל. יו"ר חנ"י, רם בלינקוב, לשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, קיבל 330 אלף שקל במשרה בהיקף של 50%. 

בעקבות סכסוך עבודה שהתעורר בחנ"י בין היתר על רקע כוונת החברה לגייס אג"ח וחששות העובדים מהשלכות מהלך זה, לפני שנה, באפריל 2017, נחתם הסכם קיבוצי מיוחד עם ההסתדרות במסגרתו הצטרפו העובדים להסכם מסגרת של המגזר הציבורי שנחתם ב-2016 והעניק תוספות שכר ומענקים חד-פעמיים. בנוסף, מנהל רשות החברות הממשלתיות העביר מכתב הבהרה להסתדרות, בו ציין כי הליך הנפקת האג"ח לא יפגע בהסכמי ותנאי העבודה. בדצמבר 2017 ובינואר 2018 הודיעה נציגות העובדים על סכסוך עבודה נוסף, ובחנ"י דרשות לחזור מהכרזה זו. 

עלויות העסקת עובדי חברת נמלי ישראל, 2017

דירוג חוב של AAA

לקראת ההנפקה קיבלה חנ"י דירוג חוב של AAA מחברות הדירוג S&P מעלות ודירוג Aa1 מחברת מידרוג. הדירוג הגבוה סמך בעיקרו על הקשר ההדוק שלה למדינה, כשבמידרוג מעריכים "את התלות בין החברה למדינה כגבוהה מאוד ואת הסבירות לתמיכה מיוחדת כגבוהה", ומציינים כי שחיקה בהערכת הקשר בין המדינה לחברה "עלולה להוביל להורדת דירוג משמעותית".

במעלות מוסיפים כי "מעמדה המונופוליסטי של החברה תומך מאוד בפרופיל הסיכון העסקי שלה", וזאת למרות הצפי של מעלות לירידה של כ-11% בהכנסות ב-2018 כתוצאה "מצמצום ניכר בתעריפי הסחורות הנגבים מיבואנים ומיצואנים בהתאם לצו התעריפים" ולמרות המשך הצמיחה הצפויה בפעילות.

במעלות מסבירים כי חנ"י פועלת במודל של 'בעל בית' (Landlord) "והיא מקבלת תשלום מחברות התפעול של נמלי הים: חיפה, אשדוד ואילת כמו גם מהיבואנים, מהיצואנים ומגורמים אחרים הפעילים בנמלים", ולגבי מנגנון ההכנסות מוסיפים במידרוג כי הוא "יוצר יציבות תזרימית ואינו מושפע מהתחרות שעתידה לחול לאחר הפעלת הנמלים החדשים".

במידרוג מוסיפים כי "בשל חשיבותם האסטרטגית של נכסי החברה למדינת ישראל, אין בכוונת הממשלה להפריט את החברה", ולגבי השינוי המבני שנעשה בתחום, וכחלק ממנו הוקמה חנ"י, מוסיפים כי הוא מבוסס "על עיקרון ההפרדה בין הבעלות על הנכסים ופיתוח התשתיות הלאומיות שנעשה על-ידי גורם ממשלתי (במקרה דנן, החברה), לבין התיפעול השוטף של המסופים השונים במרחב הנמל, המתבצע על-ידי חברות הנמל, המתחרות זו בזו". לפי מידרוג, "העיקרון המנחה את השינוי המבני הינו כי הפעלה אופטימאלית של התשתיות הנמליות, תתקיים בסביבה בה חברות הנמל, הפועלות באותה בריכת נמל, מתחרות זו בזו על רמת השירות הנמלי ומחירו ללקוח הקצה".

מפרטי הטיוטה עולה בין היתר כי את תמורת ההנפקה מייעדת חנ"י לפירעון אשראי בנקאי "שנלקח בעיקר לצורך מימון פעולות החברה להקמת נמל הדרום ונמל המפרץ". מדובר בשני נמלים - אחד באזור הדרום סמוך לנמל אשדוד ואחד בצפון בסמוך לנמל חיפה - המתוכננים לקום על רקע העלייה הצפויה בתנועת המטענים בנמלים, ואשר עלות הקמתם מוערכת בכ-9 מיליארד שקל.

חנ"י כבר ביצעה את הליכי התכנון שלהם והתקשרה עם קבלנים להקמתם ועם גופים שיפעילו אותם והם נמצאים בימים אלה בהליכי הקמה, הכוללים הארכת שובר גלים, הקמת רציפים, שטחי אחסון ותפעול, עבודות חפירה ימית ועבודות תשתית נוספות. נמלים אלה, הצפויים להיות מופעלים על-ידי מפעילים פרטיים, מתוכננים "להיות בעלי עומק שיאפשר טיפול באוניות גדולות ומתקדמות...ואורך שיאפשר טיפול במספר כלי שיט גדולים במקביל". 

הכנסות של כ-940 מיליון שקל

מהנתונים שמציגה חנ"י עולה כי כ-99% מהסחורות במונחי משקל מיובאות לישראל ומיוצאות מישראל דרך נמלי הים. לפי הנתונים הללו, תנועת המטענים בנמלי ישראל רושמת עלייה ממוצעת של כ-4% בשנה, וב-2017 הגיעה ל-53.6 מיליוני טונות מטענים, אחרי 52.3 מיליון טונות ב-2016.

"נמלי הים מהווים את השער העיקרי לפעילות יבוא ויצוא בישראל", מסבירה חנ"י בטיוטת התשקיף, וזאת בשל העובדה כי ישראל היא 'כלכלת אי' שאינה מקיימת קשרים כלכליים משמעותיים עם המדינות הגובלות בה ואף אינה בעלת קשרי תחבורה משמעותיים עימן".

כיום בישראל פועלים שלושה נמלים מסחריים - שניים ממשלתיים בחיפה ובאשדוד ואחד פרטי באילת, הנמצא בבעלות פפו ספנות.

את הכנסותיה מפצלת חנ"י לשלושה מגזרים עיקריים - דמי תשתית הנובעים מתנועת מכולות ומהווים את עיקר ההכנסות שלה, דמי שימוש בגין מתן זכות השימוש בקרקעות שלה, תשלומים בגין שירותים נמליים המתייחסים ליבוא ויצוא של מוצרים ייחודיים, ודמי שימוש משתנים. בנוסף היא נהנית מהכנסות ממתן זכויות שימוש בנכסים. 

תוצאות חני

מנתוני חנ"י עולה בין היתר כי הכנסותיה ב-2017 עלו ב-10% והתקרבו ל-940 מיליון שקל, וזאת בעיקר בזכות עלייה מדמי תשתית בשל "קיטון בתשלומי ההשבה וגידול בכמות המכולות שנפרקו". עוד מדווחת חנ"י על עלייה בתשלומים בגין שירותים נמליים, וזאת בעיקר בגין תשלום מחברת הזיקוק בז"ן בעקבות פסק דין שהתקבל.

לצד השיפור בהכנסות, חנ"י נהנתה מצמצום משמעותי בהוצאות ההחזקה וההפעלה שלה, בשל תשלום של חברת נמל אשדוד עבור חוב משנים קודמות, היוון אגרות והיטלים וצמצום בהפרשה בנוגע לאיכות סביבה. עוד בסעיפי ההוצאה היא הציגה ירידה בהוצאות הנהלה וכלליות וזאת "בעיקר מביטול הפרשה לחוב מסופק של לקוח", ששילם את חובו בעקבות פסק דין שהתקבל.

כך, הרווח התפעולי שלה זינק ב-46% ל-564 מיליון שקל והרווח הנקי שלה עלה בשיעור דומה (47%), ל-362 מיליון שקל. בדרך לשורת הרווח נהנתה חנ"י מהכנסות חד-פעמיות של 54 מיליון שקל "בגין שינוי ייעוד מקרקעין עבור דרכי גישה לנמל המפרץ", וכן הציגה הכנסות מימון נטו של 70 מיליון שקל, לעומת הוצאות מימון של 40 מיליון שקל שרשמה ב-2016, בהשפעת עלייה ברווח מהשקעה המיועדת לפנסיה ושיערוך נגזרים פיננסיים. לצד זאת ובשל העלייה ברווחים עלו גם הוצאות המסים שלה, שהושפעו גם מעדכון נכסי מסים נדחים. 

גל גיוסי חוב

הנפקתה של חנ"י, אם תצא לפועל כמתוכנן, תצטרף להנפקת החוב הראשונה שביצעה בחודש שעבר חברת הדיור הממשלתית עמידר, שגייסה במסגרת זו כ-900 מיליון שקל. שתי הנפקות אלה, ככל הידוע, מסמנות את תחילת גל גיוסי החוב המתוכנן לכמה חברות ממשלתיות נוספות, שלפי פרסומים קודמים צפוי להצטבר לסכום של כ-10 מיליארד שקל תוך קצת יותר משנה.

מלבד עמידר, בבורסה המקומית כבר נסחרות כיום כמה חברות ממשלתיות באמצעות אג"ח, הבולטת שבהן היא חברת החשמל, ולצידה חברת המים מקורות, רכבת ישראל והתעשייה האווירית. ברשות החברות הממשלתיות הסבירו בנוגע להנפקת אג"ח סחיר לחברות אלה כי חברות "המעוניינות לממן את פעילותן השוטפת או השקעות חדשות, יכולות לגייס מימון חיצוני, בנו בנוסף על מימון באמצעות ההון העצמי שלהן. מימון באמצעות הון זר, הנקרא גם מינוף, משפר את התשואה להון שרואה החברה על השקעתה".

ברשות החברות הממשלתיות מונים כמה יתרונות לגיוס אג"ח בבורסה לראייתם ומציינים כי "החברות יכולות לגייס מימון חיצוני באמצעות הנפקת חוב לציבור, המפחיתה את עלויות המימון לחברה, מורידה את נטל המימון מתקציב המדינה, מגבירה את שקיפותה של החברה לציבור ומשפרת את האוריינטציה העסקית שלה".

ת.ז חנ"י

שנת הקמה: 2004

תחום פעילות: החזקה, תכנון ופיתוח נמלי ים

נכסים עיקריים: קרקעות בתחומי נמלי הים חיפה, אשדוד ואילת

מנכ"ל: שלמה ברימן

יו"ר: רם בלינקוב

מספר עובדים: 140

עוד כתבות

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה מזנקת

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן