גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שנה לבחירות ברשויות המקומיות: דרעי כבר יחתום

כמו בכל שנת בחירות, גם את 2018 צפויות הרשויות המקומיות לסיים עם שיא בגרעונות המופיעים בדוחות הכספיים; בפועל, מדובר בסינוס שחוזר על עצמו מדי חמש שנים ובגרעונות שיכוסו בדיעבד על ידי משרד הפנים, ובעיקר מלמדים כמה חלשה הממשלה מול השלטון המקומי ● פרויקט מיוחד לרגל ועידת ישראל לנדל"ן

רחוב בטייבה / צילום: תמר מצפי
רחוב בטייבה / צילום: תמר מצפי

ב-30 באוקטובר יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות. בעוד שמועד הבחירות ידוע ומוכר, ישנו תאריך פחות מוכר - ה-30 במארס 2019, המועד שבו מרבית הרשויות המקומיות ישלימו את הגשת הטיוטות של הדוחות הכספיים המבוקרים למשרד הפנים, בראשות השר אריה דרעי. ב-1 לאפריל 2019 כבר יהיה ברור ששוב, כפי שקורה כל חמש שנים בשנת בחירות, היקף הגרעונות של הרשויות המקומיות שילש את עצמו, במרבית המקרים בעקבות חריגות בתקציבי הפיתוח - התב"רים (תקציב בלתי רגיל).

עד יוני 2019 יאושרו בדיעבד חלקן הארי של החריגות בתקציבי הפיתוח. רשויות רבות יאבדו את מעמד "רשות יציבה", ואולי חלק מהרשויות האיתנות יאבדו את היתרונות הנובעים ממעמד זה למשך שנתיים-שלוש. ייתכן שבחלק מהמקרים, משרד הפנים אף ימנה חשבים מלווים. במקרים חריגים הוא גם עשוי להפעיל את הוועדה לחיוב אישי (שעד היום חלק מבדיקותיה לגבי החריגות בשנת 2013 טרם פורסמו).

באוקטובר-נובמבר 2019, עת יפורסמו הדוחות הכספיים המבוקרים של הרשויות, ירעשו כותרות העיתונים ליום יומיים. התקשורת תספר על הגרעונות הרבים ברשויות המקומיות, הכותרות ידברו על שחיתויות, ראשי ערים חדשים ילינו על הירושה שקיבלו מקודמיהם, ועד סוף 2019 אף אחד כבר לא יזכור דבר, לפחות עד 2024. אבל מה שרוב הציבור בישראל לא יודע הוא שמרבית הגרעונות הללו, שחוזרים כמו גל סינוס כל חמש שנים, הם גרעונות רישומיים שנובעים מביורוקרטיה, מהכוח המתעצם של הרשויות המקומיות מול חולשתו של משרד הפנים ולא ממחסור בכסף בקופת הרשויות.

מספר הרשויות המקומיות שיש להן גירעון נמצא בירידה

גרעון בתקציב הפיתוח

בשנת 2003, בשיא המשבר של הרשויות המקומיות, היה הגרעון של הרשויות המקומיות כ-6.8% מכלל הכנסות הרשויות. 18% ממנו שויך לגרעון בתקציבי הפיתוח של הרשויות.

בחלוקה בין הרשויות היהודיות לערביות, בלטה העובדה שהרשויות היהודיות "הצטיינו" בגרעוניות בתקציב הפיתוח, בעוד שהרשויות הערביות היו גרעוניות בעיקר בתקציבן השוטף. כ-13 שנים לאחר מכן ולאחר אין ספור ועדות קרואות וחשבים מלווים, הרשויות הערביות יישרו קו ומאז הגרעון הדומיננטי של כל הרשויות בישראל הוא גרעון בתקציב הפיתוח (לרוב מעל 70% מהגרעון).

דבר אחד לא השתנה בכל אותה תקופה. כל חמש שנים - בשנת בחירות, הגרעון המצטבר של כלל הרשויות המקומיות מגיע לשיא.

ניתן היה לחשוב שבעקבות הגרעוניות המחזורית הזאת נראה גם גידול בהיקף המלוות של הרשויות המקומיות לצורך כיסוי הגרעונות, אך בפועל רמת החוב של הרשויות המקומיות בישראל לא השתנתה משמעותית (13.9 מיליארד בממוצע, עם שינויים של עד 3% לכל כיוון). רק כאשר שואלים האם לרשויות הגרעוניות אכן חסר כסף, מתברר נתון מפתיע - בממוצע, לכ-60% מהרשויות שבמאזן תקציב הפיתוח שלהן יש גרעון, היו כספים בקופת הפיתוח בהיקפים הגדולים מהיקף הגרעון שאיתו סיימו את השנה.

אם יש כסף - מדוע יש גרעון?

כאשר רשות מקומית מאשרת פתיחה של פרויקט ומקצה לו כספי פיתוח היא "פותחת תב"ר" לטובת הפרויקט, ומעבירה את התב"ר לאישור משרד הפנים, תוך שהיא מפרטת את מקורות המימון של אותו פרויקט. כאשר התב"ר מאושר על ידי משרד הפנים, הרשות יכולה להקצות כספים ממקורות המימון השונים (מלוות, קרן פיתוח וכו') לטובת התב"ר. אבל אם משרד הפנים לא מאשר את התב"ר - לרשות אסור להוציא כספים לטובת התב"ר עד לאישורו.

אם רשות בכל זאת מוציאה כספים לטובת הפרויקטים (או חורגת מהתקציב ללא אישור), אזי בסוף השנה כשהיא מבצעת מאזן בדוח הכספי, היא מחויבת לרשום כי הפרויקט מומן מגרעונות זמניים, כי מקורות המימון לא אושרו.

במילים אחרות - הגרעון הוא תוצאה של מינהל לא תקין מצד הרשות המקומית.
בשנת בחירות מקשיח משרד הפנים את תהליך אישור התב"רים מחשש לשימוש בכספים לטובת הבחירות. אך כאמור, ברוב המקרים התב"רים מאושרים בדיעבד כשנה לאחר מכן. כך יוצא שקשיחותו של משרד הפנים באישור התב"רים בשנת הבחירות מאבדת ממשמעותה - והמחזוריות בגרעונות מעידה יותר מכל שהרשויות יודעות זאת ולא מתרגשות.

החמרת ענישה

אם לשפוט לפי מחזוריות הגרעונות, אנו בפתחה של עוד שנה של שיא בגרעון. אבל ניתן למנוע את הוצאת הכספים הלא תקינה על ידי הרשויות המקומיות בכמה צעדים פשוטים.

ראשית, על משרד הפנים לפרסם באופן פומבי את רשימת התב"רים שאושרו או נדחו על ידו ולתת למועמדים למועצות הרשויות לעשות בשבילו את פעולת השיטור והבדיקה שהרשויות לא מוציאות כספים על מיזמי ראווה שלא אושרו.

שנית, משרד הפנים יכול לבחון טוב יותר שהרשויות המקומיות לא נכנסות לגרעון בתב"ר, כאשר מקבלים אנשי המשרד את הדיווח החצי שנתי מהרשויות בחודשים יוני-יולי. פעולה משמעותית אחרונה היא להחמיר באופן משמעותי את הענישה האישית, באמצעות הוועדה לחיוב אישי, של ראשי רשויות וגזברים שבתקציבם מתגלים גרעונות "רישומיים" - עקב ביצוע תב"רים שלא אושרו.

רשויות מקומיות יהודיות לעומת ערביות

דעה: דרושה שקיפות גם ביום שאחרי הבחירות

הבחירות לרשויות המקומיות בסוף אוקטובר צפויות להיות בסימן רוח התקופה. על רקע תחושת הגאות בשחיתות השלטון המקומי, הבנייה הלא מבוקרת והתכנון הבעייתי הדוחס את כולם לשכונות פקוקות, אפשר לצפות שכדי לזכות בנקודות מהבוחרים, המועמדים למועצות ולרשויות המקומיות ידברו בסיסמאות של מינהל תקין, בנייה שפויה וטיפול בבעיית הפקקים.

נושא נוסף שכבר עולה לקראת הבחירות הוא השקיפות - שקיפות בהתנהלות, שקיפות ביומן, שקיפות בהצהרות הון, שקיפות בניגודי העניינים ושקיפות של תהליכים על ידי שיתוף הציבור.

השיח על שקיפות מתחזק בשנים האחרונות בעיקר בהקשר של הכנסת והממשלה. הצוהר מתרחב בזכות גופים פרטיים כמו קרן התחקירים העצמאיים ועמותות שקיפות ומינהל תקין כגון התנועה לחופש המידע, הסדנא לידע ציבורי, המרכז להעצמת האזרח, עמותת הצלחה והתנועה לאיכות השלטון, שהובילו לשקיפות ונגישות גבוה של תקציבים ממשלתיים, הסכמי ניגוד עניינים של שרים ופקידים, חשיפת יומני הפגישות של השרים ועוד. הפעילות נתנה רוח גבית גם לגופים ממשלתיים, כמו היחידה הממשלתית ליישום חוק חופש המידע, צוות תוכניות העבודה הממשלתיות במשרד ראש הממשלה וגופים נוספים שקידמו שיקוף של תוכניות עבודה, הנגשה מוסדרת של התקשרויות, והנחלה של שקיפות בהיקף הולך וגדל בפעילות משרדי הממשלה. ההבנה כי הציבור הוא חלק בלתי נפרד מתהליך העבודה של הממשלה וששקיפות היא אמצעי לשיפור פעילות הממשלה חילחלה ומחלחלת במשרדי ממשלה רבים, ונראה כי תהליך זה רק תופס תאוצה.

לא כך הדבר ברשויות המקומיות. בעוד שברחבי העולם הרשויות המקומיות וראשי הערים הגדולות הם שמובילים את מהפכת השקיפות והנגשת המידע, ואילו הממשלות מפגרות אחרי השלטון המקומי בתחום השקיפות, הרי שבישראל המצב הפוך והפערים רק גדלים.

אבל שקיפות היא הבטחה שקל לתת בערב הבחירות. האם פרסום הלו"ז של ראש הרשות מבטיח שקיפות? האם מספיק לשים קובץ תקציב באתר העירוני, או מסמך מעוצב של תוכנית עבודה? ומה מבטיח שהשקיפות תישמר אחרי הפעם הראשונה או השנייה, לאחר שאותה שקיפות מבורכת גם גררה ביקורת, שלא נעמה לאוזנו של ראש הרשות או לבכיריה?

על מנת ששקיפות תישמר ולא רק תאמר, על ראשי הרשויות המקומיות שייבחרו, ותיקים וחדשים, להשריש את השקיפות בתהליכים הארגוניים של הרשות. להנחיל את ההכרה בכך שבקרה (וביקורת) של הציבור תשפר את השירות לתושב. שפתיחות מול הציבור - פתיחות בתהליכים, תקציבים ותוכניות עבודה - משפרת את אמונו במערכת. שהמידע שקיים בידי הרשות המקומית שייך לציבור, וששיתוף הציבור אולי מגדיל את העומס בתחילת הדרך, אבל רתימת הציבור לתהליך מפחיתה את הקשיים והחיכוכים בהמשך.

עד ה-30 באוקטובר נשמע יותר ויותר על הצורך בשקיפות בשלטון המקומי. החל מה-1 בנובמבר נוכל לבחון האם זו הייתה רק סיסמת בחירות, או דרך פעולה. רק כאשר השקיפות תהפוך לחלק מהתרבות האירגונית של הרשויות המקומיות, היא תהיה מספיק חזקה בשביל להישאר עד הבחירות של 2023 ומעבר להן.

גרעונות בתקציבי הרשויות המקומיות

הכותב הוא עורך הבלוג "המדד המוניציפלי"

עוד כתבות

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים