גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בני המקום במחיר למשתכן: הטבה, עיוות או כורח המציאות

בהגרלה הגדולה האחרונה של דירות מחיר למשתכן יועדו 2,057 דירות לבני מקום, אבל הם לא מיהרו להגיע, ורק 1,449 בני מקום זכו ● אולי הגיע הזמן לחשוב מחדש על מנגנון שמעדיף רק בני אותה עיר ● פרויקט מיוחד לרגל ועידת ישראל לנדל"ן

משה כחלון בפרויקט מחיר למשתכן בלוד / צילום: יוסי אלוני
משה כחלון בפרויקט מחיר למשתכן בלוד / צילום: יוסי אלוני

תוכנית מחיר למשתכן של שר האוצר משה כחלון בחרה אמנם שלא לקבוע קריטריונים חברתיים וכלכליים למתן הדירות המסובסדות, אולם היא יצרה העדפה ברורה ל"בני מקום" - מי שמתגוררים באותה עיר ב-3 השנים האחרונות או ב-4 שנים מתוך 10 השנים האחרונות.

לא מדובר בהעדפה גורפת, אלא בהחלטה שלשיעור מסויים של דירות מוזלות (בין 25% ל-30% במרכז ולמעלה מכך בפריפריה) יש לבני המקום עדיפות בהגרלות. הרציונל העיקרי והמובן של האוצר היה לרתום את השלטון המקומי למהפך במודל המכרזים. לתת כלי בידי הרשות המקומית - שבדרך כלל מערימה קשיים על המדינה המשווקת מאסה של דירות חדשות - להטבה עם התושבים הקיימים ועזרה גם לבני הדור הבא לקנות בעיר דירות. מדובר בקלף משמעותי, ודאי בשנת בחירות לרשות המקומיות.

אבל, בעוד בהגרלות הראשונות המכסה של בני המקום התמלאה בקלות, בהגרלה הגדולה הרביעית שנסגרה בסוף מארס התברר שגם בני המקום כבר אינם קופצים על המציאה. מתוך 6,615 דירות שהשתתפו בהגרלה הרביעית, 2,057 דירות יועדו לבני המקום - אולם רק 1,449 בני מקום זכו בהגרלה (לפני ביטולים שעוד יבואו).

בנהריה למשל, הוקצו בהגרלה 337 דירות לבני מקום, אולם רק 76 מבני המקום זכו בהגרלה. בנתיבות הוקצו 577 דירות לבני מקום, ורק 238 בני מקום זכו בהגרלה. בקריית ביאליק הוקצו 25 דירות לבני מקום, ורק 4 זכו בדירה. קריית ים הוקצו 128 לבני המקום וזכו רק 37. הביקוש הנמוך יחסית של בני המקום בהגרלה עשוי להעיד על כך שחלק לא מבוטל מעדיפים זכייה במקום אחר. בין היתר זה עשוי גם ללמד כי חלקם מתכוונים לרכוש הדירה להשקעה ולא למגורים (כפי שכבר הזהירו בבנק ישראל בדוח השנתי האחרון).

משה כחלון מבקר במחיר פרוייקט למשתכן  / צילום: יוסי אלוני

מה עם השכנים

מנגנון ההטבה לבני המקום מותיר מחוץ למשוואה שני קהלים אחרים ממורמרים: קהל אחד הוא תושבים בערים שבהן אין כלל פרויקטים של מחיר למשתכן. קבוצה אחרת היא זו של בני מושבים וקיבוצים, שבתחומם לא יפורסמו מכרזי מחיר למשתכן (ראו מסגרת). נכון, בני המושבים והקיבוצים מקבלים לעתים הטבה אחרת ביישוב מגוריהם, אבל נכון להיום רק חלק קטן מהם אכן יכול לממש את ההטבה הזו בגלל המכסות שהתמלאו, בשל המחירים הגבוהים של המגרשים ובשל תנאים שונים אחרים הקשורים למגזר החקלאי וזכאותו.

הטענה המתבקשת היא כי הטבה לבני המקום הייתה צריכה להיות אזורית, ולא מבוססת ישוב. קשה להבים למה תושבי גני תקווה או גבעת שמואל, למשל, לא יוכלו לקנות בקריית אונו הסמוכה.

חשוב לזכור שהטבת בני המקום אינה מסתיימת במכרזי מחיר למשתכן. פתרונות דיור אחרים שהועלו במהלך השנים, בעיקר לדיור בהשכרה, הטיבו עם בני המקום. כך התיקון לחוק התכנון והבנייה ותקנה 188, שמאפשרת פתרונות לבני המקום לדיור בר-השגה, וגם חוק דיור בר-השגה שאושר רק לאחרונה, המאפשר הקמת דיור להשכרה ומתיר להקצות דירות לבני המקום.

יוזמות מקומיות כאלו כבר ניתן למצוא בתל-אביב-יפו, בראשון-לציון ובכפר-סבא.

"סוג של פיצוי לעיר"

ראש עיריית ראשון-לציון, דב צור, סבור כי מדובר בהחלטה נכונה לאפשר עדיפות לבני העיר. "לנו זה היה קריטי בהגרלות. תוכנית מחיר למשתכן היא הרי לא תוכנית שהיו מפעילים אם הכל היה בסדר בתחום הדיור, במציאות אוטופית לא היה בה צורך.

"אם מטילים פרויקט כזה על עיר, ויש לפרויקט כזה גם השלכות, צריך לתת סוג של פיצוי לעיר. זה הגיוני שאתה נותן לעיר מסוימת כמו ראשון-לציון, שנכנסת תחת המשא הזה לעזרה בתוכנית ממשלתית, פתרון לזוגות הצעירים שלה שרוצים להישאר לגור בעיר. לטעמי יש כאן הגינות שיש עדיפות לבני העיר.

"במקביל, אנחנו כעירייה החלטנו עוד לפני מחיר למשתכן לדאוג בעצמנו לדירות קטנות בראשון-לציון, והפעלנו מנגנונים לקבלנים שיקבלו תוספת בתמורה לדירות זולות שיוגרלו בין תושבי העיר. היו כבר כמה מקרים כאלו והגרלה אחרונה הייתה ממש בשבוע שעבר (פרויקט שכלל 28 דירות חדשות במחיר מוזל בשלושה פרויקטים שונים. על אותן 28 דירות התחרו בהגרלה לא פחות מ-374 תושבים בעיר). זו לא כמות גדולה לצערי, אבל זה נותן כיוון וזה אומר לצעירים שאנחנו רוצים שהם ישארו בעיר ועושים מאמץ לתת מחירים זולים יותר".

- מה דעתך על הרעיון להפוך את הטבת בני המקום לאזורית, כדי שגם תושבי יישובים סמוכים, בהם אין פרויקטים מוזלים, יוכלו לקבל מענה דומה?

צור: "זה לא נכון. יש מה שנקרא 'לוקל פטריוטיזם', עיר היא יחידה בפני עצמה. יש משהו בחוויה שמישהו הוא בן מקום. צריך לתת לו את זה".

- ולחייב את בני המקום שזוכים בדירה גם לגור בעיר?

"אני לא מאמין בהפעלה של סנקציות כאלו או אחרות. אם אדם זוכה בדירה והוא בן מקום, אני מאמין בתור ראש עיר שלא ירצה לעזוב את העיר גם ככה".

- למה לא רואים במקומות אחרים יוזמות כמו שלכם לדירות מוזלות מטעם העירייה?

"אני לא יודע לדבר בשם ראשי ערים אחרים, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר לעיר, ואולי לא כולם רוצים או מוכנים לשלם אותו. אין מתנות חינם. מחיר למשתכן למשל זה תוספת של דירות בעיר, והפרויקטים של דיור בר-השגה ביוזמה המקומית זה עוד דירות בעיר. אבל אנחנו חושבים שזה חשוב גם במחיר ציפוף העיר, כדי להשאיר פה את הצעירים".

ממשרד השיכון נמסר כי: "ההחלטה להעניק יתרון לבני המקום בהגרלות, נועדה לסייע לזוגות צעירים לרכוש דירה בעיר מגוריהם ומהווה הטבה משמעותית לזוגות הצעירים. בנוסף, הטבת בני מקום מסייעת בחיזוק ורתימת הרשויות המקומיות לתהליך, לטובת כלל הגורמים".

"תוכנית מחיר למשתכן נחוצה ביותר גם ליישובים הכפריים"

בעוד ביישובים עירוניים ברחבי הארץ יוצאים עוד ועוד פרויקטים של מחיר למשתכן, בהתיישבות הכפרית הדבר כמובן אינו אפשרי ומשאיר רבים מתוסכלים. "עמדת מרכז המועצות האזוריות כי תוכנית מחיר למשתכן המציעה דירות קטנות ובנות השגה עם סבסוד גבוה לקרקע היא דבר נחוצה ביותר גם ליישובים הכפריים. זאת, בכדי לאפשר לצעירים לחזור לכפר ולקיבוץ ואפילו ליישובים הקהילתיים על מנת לחדשם", מציינת מילכה כרמל, ראש תחום תכנון וקרקעות במרכז המועצות האזוריות.

"משבר הדיור בישראל רלוונטי גם ביישוב הכפרי, לפחות במושבים וקיבוצים שבהם חלה מגבלת כמות יח"ד לפי לוח 2 בתמ"א 35, ובניית יחידות דיור קטנות ו/או השכרת יחידות דיור ובנייה להשכרה לא אפשרית מעבר למכסה בתוכנית המתאר הארצית. גם מדיניות מוסדות התכנון והחלטות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מגבילות מאוד את האפשרות לתוספת מגורים, למשל הרגולציה הקובעת זכאות בלעדית ל'שלושה דורות בנחלה' והגבלת מספר היחידות בנחלה.

"גודל האוכלוסיה ביישובים ובמועצות האזוריות עומד על כ-8% בעשור האחרון. על מנת לשמור על ישובים אלו, לצורך חיים בני קיימא במרחב הכפרי, יש צורך לשמור על גודלה היחסי של האוכלוסייה במרחב יחסית לגודל האוכלוסייה במדינת ישראל". 

כרמל מוסיפה כי "על פי התוכנית האסטרטגית לדיור של הממשלה, יש צורך בתכנון 2.5 מיליון יחידות דיור בישראל ובנייה של 1.5 מיליון יח"ד עד 2040. כלומר, על מנת לעמוד בקצב גידול ביחס דומה בין המגזר העירוני למגזר הכפרי הקיים היום, אנו מדברים על תכנון של כ-200 אלף יחידות דיור ובנייה של כ-120 אלף יחידות דיור בישובים הכפריים. דע עקא, המדיניות של מוסדות התכנון ורמ"י לחזק את הערים ולהפנות אליהן את מרבית המשאבים והאוכלוסיה היא לכאורה מדיניות ראויה ונכונה, במדינה בעלת קצב גידול אוכלוסיה גבוה ומשאב הקרקע במחסור, אולם מדיניות זו הרחיקה לכת ואינה מאפשרת ליישוב הכפרי להתפתח וגוזרת עליו סטגנציה.

"יתרה מכך, כיום מתרחש כיוון הפוך - המדינה מפקיעה באופן מאסיבי עשרות אלפי דונמים של קרקעות חקלאיות בשולי הערים ממושבים וקיבוצים, ומפצה את החקלאים במחירי אפסיים של עשרות אלפים בודדים לדונם (בהתאם לשווי החקלאי) ומשווקת את הקרקעות בשלושה סדרי גודל לדונם. תקבולי השיווקים הללו הם הם המקור הכספי לתוכנית מחיר למשתכן".

כרמל סבורה שעל המדינה למצוא דרך להפעיל את מחיר למשתכן גם בהתיישבות הכפרית: "בנוסף, חשוב להקל ברגולציה ובמדיניות התכנון על מנת ליצור מגוון מגורים. ככל שיפותחו מנגנונים קנייניים שיאפשרו גמישות והתאמה של סוגי מגורים אחרים, ניתן יהיה לנייד צעירים, ותיקים, בודדים ומשפחות לצורות מגורים מתאימות, או להתאים את המגורים בגודל הדירות ונגישותן. כך אפשר לייצר ישובים כפריים בר קיימא, במחוזות המרכז בהם ערכי קרקע גבוהים, בכדי שלא יקפאו על שמריהן וייעלמו עם אחרוני בעלי הנחלות החקלאיות המוחלפים באחוזות בעלי ממון".

כרמל מציינת כי בשנתיים האחרונות היה ניסיון לקדם תוכנית לבנייה כפרית במשרד שיכון שגובשה עם מרכז המועצות, באמצעות הצעת החלטה לממשלה להסכם גג כוללני ליישובי המרחב הכפרי בפריפריה (בנגב ובגליל בלבד). "ככל הידוע לי", מספרת כרמל, "הצעה זו לא התקבלה 'בהתלהבות' באוצר וברמ"י ועדיין לא הובאה לדיון ואישור הממשלה".

מושב נווה דורון ליד רמלה / צילום: איל יצהר

עוד כתבות

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"