האם הקיבוצים מפספסים את הפוטנציאל לרווחים מתיירות? מחד, ברובם התשתית קיימת - יש בריכה, מרחבים ציבוריים ומדשאות ואפילו חדר אוכל - מה שנדרש הוא להסב או לבנות מבנים שישמשו ללינה ולהיות פתוחים לקבל תיירים (ישראלים בעיקר) שישוטטו בין שבילי הקיבוץ.
■ לכל הכתבות בפרויקט הקיבוצים והכלכלה הישראלית
מבין 55,000 חדרי הלינה בבתי מלון שפועלים בישראל רק כ-3,170 הם חדרים ב-20 בתי מלון בקיבוצים,מהם 4 מהם בהרי יהודה, 3 בגליל ו-6 באזור הכנרת. מטבע הדברים, מלונות אלה משרתים פחות תיירים, שרובם מגיעים לתל-אביב ולירושלים. לצד המלונות קיימים מאות חדרי אירוח, כלומר צימרים, שנכללים בקטגוריית הלינה כפרית המונה כ-7,000 חדרים ברחבי הארץ (עיקרם ביישובי הצפון).
לפי נתוני התאחדות המלונות, שיעורי התפוסה בבתי המלון השוכנים בקיבוצים הגיעו בשנת 2017 לכ-60% בממוצע לעומת 67% שיעור ממוצע התפוסה הארצי בבתי המלון, ב-2016 שיעור התפוסה במלונות הקיבוציים הגיע ל-58% בממוצע לעומת ממוצע ארצי של 62.4%. בהתאחדות מציינים כי יותר משני שלישים מהלינות במלונות בקיבוצים היו של ישראלים - מגמה שנמשכת לאורך השנים.
האם מדובר בפספוס לפוטנציאל הכנסות מתיירות?
"ברוב הקיבוצים שעוסקים בתיירות לא מדובר באפיק הכנסה מרכזי - הכנסות מאירוח ומתיירות כמו בקיבוץ הגושרים או עין גב הם מרכזיים אבל המנהל שלא מאפשר לקיבוצים לפתח את האפיק הזה משאיר את ההכנסות מתיירות כענף משלים. ההשקעה באירוח במרבית הקיבוצים היא לא כדאית לאור דרישות מוגזמות של המנהל למשל בנושא של היטלים ורגולציה מכבידה", אומר רו"ח דגן לוין, ראש אגף כלכלה בתנועה הקיבוצית.
בהתייחס לטענה זו אומר ואיל כיוף, מנהל אגף תיירות כפרית במשרד התיירות, כי המשרד מכיר בטענה ובקושי . "אנחנו עמלים על הקמה של וועדה לטובת אסדרה סטטוטורית מול משרדי הפנים, הבריאות ורמ"י. נאתר היכן החסמים ונתקוף אותם".
כיוף מאפיין את התיירות הכפרית בקיבוצים כתיירות ברמת אירוח בסיסית, אולם שיש לה מקום בנוף התיירותי והיא בעלת פוטנציאל. "רוב החדרים שקיימים בקיבוצים צצו אחרי פינוי החדרים של המתנדבים. בהשקעה מינימלית הסבו את החדרים הללו לחדרי אירוח שעד היום נשארו ברוח דומה. בקיבוצים מעטים הוסיפו מתחמי ספא ליד ובמעטים השקיעו מעט בשיפור החדרים. היתרון של הקיבוץ הוא במשאבים הקיימים ומטבע הדברים אירוח בקיבוץ מושך סוג מסוים של תיירות, כאלו שמחפשים לחוות את אורח החיים הכפרי במיוחד בקיבוצים שמקיימים חקלאות. זה אירוח במחיר עממי ובעל יכולת לקלוט קבוצות".
שאיפת משרד התיירות היא לחזק את אפיק התיירות הנכנסת לאירוח בקיבוץ. כיוף מחדד: "נבנה חבילות אירוח שכוללות טיסה ולינה כפרית בקיבוץ. זה מיועד בעיקר לביקור שני ושלישי של תייר בישראל אבל יש פה הצעת ערך לא יקרה ואנחנו מזהים בה פוטנציאל".
השאלה אם גם בקיבוץ רואים פה פוטנציאל.
"זו אכן בעיה. תמיד יהיה מי שמתנגד לתיירים שיסתובבו לו בקיבוץ אבל אנחנו רואים את האפשרות להגדיל את ההכנסות לקיבוצים דרך קבוצות תיירים ובלי השקעה גדולה מצידם. יש בו בסיס טוב לטפח מוצר נכון ותיירותי עממי. אנחנו נמצאים בדיאלוג עם תנועת הקיבוצים במטרה להקים פורום תיירנים לתיירות נכנסת, בזווית של הצגת המורשת וההתיישבות הישראלית, לשלב סיורי אופניים, פעילויות ספורט ועוד.
"אנחנו מנסים לרתום את הקיבוצים מהכדאיות הכלכלית. אי אפשר להגיד שמשתגעים שם על הרעיון אבל אנחנו פועלים לשינוי הגישה".