המבקר בקיבוץ חצרים שליד באר שבע, יראה שדות על גבי שדות של צמח החוחובה. זוהי חברת "חוחובה ישראל", רק אחת ההשקעות המשמעותיות הנוכחיות של קיבוץ חצרים, הידוע כקיבוץ שבנה ומכר ברווח גדול את חברת נטפים.
■ לכל הכתבות בפרויקט הקיבוצים והכלכלה הישראלית
הקיבוץ אינו גדול, כ-800 איש בלבד, אך כבר הפך לשם דבר בתעשייה הישראלית כקיבוץ שמשקיע במיזמים מגוונים, עם אסטרטגיה ברורה וגישה כמו של קרן השקעות לכל דבר, אשר הדירקטוריון שלה מורכב מחציתו מאנשי מקצוע מהקיבוץ ומחוץ לו, ומחציתו ממשקיפים מן הקיבוץ שאינם מגיעים מתחום ההשקעות, וזאת כדי לאזן בין האינטרסים הכלכליים של עסקי הקיבוץ לבין צורכי הקהילה.
קרן ההשקעות הקיבוצית התבססה ברובה על רווחי נטפים, תחילה כחברה תעשייתית ואחר כך במסגרת אקזיט שבמסגרתו רשם הקיבוץ הכנסות משמעותיות במונחי עולם ההייטק והתעשייה בישראל. נטפים פיתחה את אחת ההמצאות החקלאיות שבזכותן ידועה ישראל כמעצמה חקלאית בעולם - טפטפות המים המאפשרות השקיה יעילה יותר תוך חיסכון במים, וכך ניתן להביא חקלאות מגוונת גם למקומות יבשים, כמו חצרים עצמה. החברה הוקמה ב-1965, גדלה והתפתחה והמציאה עוד פתרונות השקיה שונים ומגוונים.
הקיבוץ מכר 16% מהחברה ב-25 מיליון דולר לקרן מרקסטון ב-2006, 6% נוספים לקרן פרמירה ב-51 מיליון דולר ב-2011, ולבסוף ירדה האחזקה של הקיבוץ בנטפים ל-20% בעקבות עסקה עם תאגיד מקסיכם באוגוסט 2017, כאשר על פי הערכות הכנסת הקיבוץ מן העסקה עמדה על כ-240 מיליון דולר. הכסף לא חולק בין החברים כמקובל (אף שהיה יכול הפוך את כולם לאנשים אמידים), אלא חלקו נכנס לתוך קופת ההשקעות.
בעבר דיווח הקיבוץ כי השקיע בשנים מסוימות אפילו 95% מההכנסות של עסקיו בחזרה בפעילות, וחילק רק 5% בין החברים, כדי שניתן יהיה להמשיך לבנות את האימפריה. זו אינה גישה רגילה. היא מתאפשרת רק משום שה-5% לבדם מספיקים לקיים את הקיבוץ, וההשקעה הגדולה נועדה לוודא כי המצב יישאר כך. בשנה ממוצעת 30% מההכנסות משמשות להשקעה.
חברת החוחובה הוקמה ב-1990, אך עלתה מדרגה במקביל לאקזיט המשמעותי הראשון בנטפים. פעילות החוחובה, כמו המפעלים הראשונים של נטפים, מתקיימת כאמור בסמוך לקיבוץ כך שאינה השקעה פיננסית.
החוחובה משמשת לתחום הקוסמטיקה, והזנים שגדלים ליד חצרים פותחו במיוחד לכך על ידי מדענים מן המכון לחקר הנגב. ההשקיה מבוססת, כמובן, על הידע של נטפים. השילוב מאפשר יבול גבוה פי כמה מאשר אצל מגדלי חוחובה אחרים בעולם.
ב-2017 הוקם גם מפעל חדש לעיבוד הצמח, והוא מעבד בנוסף צמחי חוחובה של קיבוצים אחרים. ישראל מובילה את שוק החוחובה העולמי המגיע למספר מאות מיליוני דולרים, וחצרים מובילה את השוק הישראלי בתחום.
חברה נוספת שבה השקיע הקיבוץ היא נגב אקולוגיה, העוסקת במחזור וטיפול בפסולת. חצרים רכש 33% מן החברה תמורת 40 מיליון שקל. זו הייתה ההשקעה החיצונית הראשונה של הקיבוץ. אלי בן סימון, שהיה סמנכ"ל הפיתוח העסקי של נטפים וגם מנהל את האסטרגיה העסקית של הקיבוץ, מונה בעקבות ההשקעה ליו"ר נגב אקולוגיה. לנגב אקולוגיה מפעלים באופקים, באתר דודאים ובמשמר הנגב.
הקיבוץ מושקע כמשקיע מיעוט גם בכמה סטארט-אפים: חברת Gool המעניקה פתרונות למידה מרחוק, בעיקר בהשכלה הגבוהה; ARTSYS360, שפיתחה מכשירי רדאר לתחום ביטחון הפנים ואקוואריוס שפיתחה מנוע חדש לגנרטורים.
בנוסף, יש לחצרים תיק נכסים פיננסי שאותו היא מנהלת כבית השקעות. הקיבוץ ממשיך כאמור להחזיק 20% מנטפים.
בראיון שהתקיים עמם בעבר הסבירו אנשי הקיבוץ כי בחירת ההשקעות שלהם מבוססת גם על אידיאולוגיה, מילה שהיום כמעט לא שומעים בקיבוצים. בין היתר נמנע הקיבוץ מלהשקיע בנשק ובעסקים מזהמים. העסקים שבהם הקיבוץ משקיע לא מהווים פרנסה לרוב חברי הקיבוץ אלא חלקם עוסקים במקצועות חופשיים ומפרישים את הכנסתם לקופה המשותפת.
