גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך נולד הסדר החוב הענק של הקיבוצים. מה מציל אותם היום?

בעשורים הראשונים הקיבוצים התרגלו לינוק מהמדינה ולבנקים שמחלקים אשראי ללא הגבלה ● ה"מהפך" ב-77 ומשברים כלכליים אילצו אותם להבין שהחגיגה נגמרה, מה שהוביל לגלי עזיבה שאיימו על עתידם ● וגם, האם מחירי הדירות הגבוהים הם אלה שמצילים היום את הקיבוצים? ● הקיבוצים והכלכלה הישראלית, פרויקט מיוחד

הקיבוצים התאוששו מהמשברים וחזרו לפרוח / צילום: לע"מ
הקיבוצים התאוששו מהמשברים וחזרו לפרוח / צילום: לע"מ

שנים עברו מאז חשיפת השבר הקיבוצי הגדול שהוביל ל"תגלחת" הגדולה מכולם - חובות של יותר מ-19 מיליארד שקל שנמחקו ונפרשו, וזיעזעו את האידיאולוגיה הקואופרטיבית של תחילת המאה.

■ לכל הכתבות בפרויקט הקיבוצים והכלכלה הישראלית

מצד אחד, היה זה השבר הפוליטי-הכלכלי הראשון שבו השמאל המובס האשים את ממשלת הימין, שעלתה ב-1977 בהבאה מכוונת של הקיבוצים אל עברי פי פחת; מצד שני, הקיבוצים נאלצו להתמודד עם זה שהחגיגה נגמרה. המדינה והקופה כבר לא של אמא שלהם.

מי אשם? הקיבוצים שלאורך שנים התנהלו בהפקרות כלכלית, נבהלו ממהפך 77, והחלו בדרכם הכבדה, היקרה והצולעת להעביר כסף לחו"ל? האם היו אלה ההשקעות המטורפות בבורסה החוגגת של תחילת שנות השמונים שהובילו למשבר פישמן-ריגר בינואר 1983 ולמשבר הבנקים באוקטובר אותה שנה? בשניהם שקעו הקיבוצים עמוק עמוק. האם היו אלה ממשלות העבודה שאף פעם לא אמרו "לא" לקיבוצים? הבנקים, בעיקר הפועלים - בנק הבית, גם לאומי מזרחי, החקלאות ודיסקונט, שמעולם לא סירבו לתת להם אשראי כבד בלא סיכוי החזר? (הם סמכו על "יהיה בסדר" של הממשלה)

מי אשם: המדינה, הבנקים או הקיבוצים?

1985 הוכרזה בדיעבד כשנת ההתמוטטות בפועל, אף שגם שנים לפני כן היה ברור שהעסק ששמו אגודות שיתופיות בתנועות הקיבוציות לא מחזיק את עצמו, ואף שרק ב-1988 נחשף המשבר וב-1989 הוקם המטה להסדר הקיבוצים, שננעל סופית ב-2013.

ביולי 1985, כשהאינפלציה הגיעה למאות אחוזים, הוכרזה "תוכנית הייצוב הכלכלית". זו היתה ממשלת אחדות. ראש הממשלה היה אז שמעון פרס מהמערך, ממלא מקומו יצחק שמיר מהליכוד, ושר האוצר היה יצחק מודעי מהליברלים-ליכוד. התוכנית הייתה קשה מאוד, אבל הצילה את המשק. באותו לילה הוקפאו שערי מטבע, שכר, הסכמים, מחירים, הוטל איסור על הדפסת כסף. ברגע אחד ירדה האינפלציה השנתית מ-440% ל-33%.

"אלא שהבנקים המשיכו לגבות, בטענות שונות, ריביות ענק המשקפות את האינפלציה הישנה, כך שבעוד מחירי התוצרת החקלאית הוקפאו, חובם של המושבים והקיבוצים תפח לממדים מפלצתיים והמגזר ההתיישבותי עמד בפני קריסה", כתב ב-2012, אחרי שההסדר הסתיים, אחד הכלכלנים הבכירים בתנועה הקיבוצית, במאמר תחת הכותרת "משחקים 'חפש את הפרזיט'". אותו כלכלן, שלא היה מעורב בהסדר, היה לימים מייסד ומנהל קבוצת ק.מ.ה ( קבוצת מנהלים הטרוגנית) שהייתה אחראית לליווי, לניהול ולשיקום של קיבוצים רבים. שמו ניר מאיר - היום מזכ"ל התנועה הקיבוצית. גם היום הוא מציין את תוכנית הייצוב כגורם למשבר. "הם ידעו אז טוב טוב שהם הורגים את ההתיישבות העובדת. עובדה שכבר אז כתבו שברור שיהיו מגזרים שייפגעו במיוחד ותימצא דרך לתמוך בהם".

גם אם בימים הראשונים הקיבוצים קיבלו אחריות על "הכשל הפנימי" ו/ או "כישלון השיטה השיתופית" - זה חלף מהר מאוד (כמו תמיד במשברי חוב, לא חשוב אצל מי, באיזה צבע זה צבוע ומה תוכן המשבר). המערכת כולה, פוליטית, בנקאית וקיבוצית, פתחו במסע של מצא את האשם למשבר החוב בתנועה הקיבוצית והעיקר שזה לא יהיה הקיבוצניקים.

הנה כמה מסיכומי "האשמים" מהשנים שאחרי:

1. נתוני החוב בספרים אינם מייצגים את החוב הריאלי. מדובר בחוב שהוא תוצאת המדיניות האינפלציונית של הממשלה בשנות ה-90 וריביות הנשך שהשיתו הבנקים על המושבים והקיבוצים. "הקיבוצים נפלו קורבן" לקביעת כושר החזר לא ריאלי ולחשיפת השוק ליבוא מתחרה.

2. דוח מיוחד חילק-כימת את שווי האשמה. 41% השפעת תנאי הסביבה כולל מדיניות ממשלתית. 36% תוספת הריבית שהוטלה על המערכת המסקנה בדוח "שני אלה גורמים חיצוניים למערכת הקיבוצית וחלקם מסתכם ב 77% מהאחריות לחוב". ומה בעניין הגורמים הפנימיים? ב-16% "אשמה" סדרה של 'השקעות לא יעילות'.

בסיכום: הקיבוצים לא היו כושלים. הממשלה והבנקים - כן. האמת היא שכל שלושת הגורמים הללו, שבכיריהם היו מיודדים ומחוברים זה לזה, כשלו כשלון מר ונמהר. רק ששרים ובכירים בממשלה מתחלפים, הבנקאים תמיד נחלצים והקיבוצים - נאלצו להתמודד עם המשבר הכי קשה בתולדותיהם.

הקיבוצים התמודדו עם גלי עזיבה גדולים

אחרי פרוץ המשבר ולאורך שנות מימוש ההסדרים הקשים, קיבוץ אחר קיבוץ, אגודה שיתופית אחר אגודה שיתופית, כל אירגוני הקניות, החשבונות בארץ ובחו"ל, היו גלי עזיבה גדולים ברוב הקיבוצים. לעתים נותרו במשק רק הקשישים הוותיקים, מדור המייסדים, שכל כספם נבלע בתוכו. הם נותרו חסרי כל וחיו מהביטוח הלאומי שאותו חלקו עם צרכי הקיבוץ. לאט לאט התחילו להתאושש. אחרי הכל מדובר בצאצאי חלוצים לוחמים ועקשנים. לאט לאט שילמו את החוב, ויש כאלה שקיבלו פריסות ומחיקות נוספות.

בסיכום: להסדר הקיבוצים שלושה שלבים. ב-1989 הוגדר החוב הכולל והפרטני, בוטלה הערבות בין הקיבוצים. כל אגודה, כל קיבוץ וכל קיבוצניק, אחראים לכל החובות של כל המערכת הקיבוצית כולה. אחר כך נכנסו המדינה - הבנקים - מטה ההסדר לכמה שנים של חתימת הסדרים פרטניים. לכל קיבוץ וכל אגודה שיתופית, כאשר העיקרון הוא שהבנקים מוחקים ופורסים 65% והממשלה 35% מהחובות.

שנות ה-90: הקרקעות היקרות עוברות למדינה

כמה שנים אחרי התברר שההסדר שנקבע עבור 57 קיבוצים, בעיקר בפריפריה - לא פתר את הבעיות, הם התרוקנו מחברים ונכסים, ונוצר סיכון לקיומה של נקודת ההתיישבות. עבורם נחתם ב-1998 "הסדר משלים" שבבסיסו נקבע כי קרקעות באזורי ביקוש שהם בבעלות "קיבוצי נדל"ן" חזקים, שאינם זקוקים למחיקה ופריסה, יועברו למדינה - למינהל מקרקעי ישראל (היום רשות המקרקעין). יש שראו בזה "עונש" לקיבוצים החזקים שהצליחו להרוויח למרות הכל, אבל המדינה אמרה שבכך יממנו את יתרת החובות הבלתי מכוסים. הקיבוצים נדרשו גם למכור 25% מהמניות שהיו להם אז בתנובה.

הרעיון היה שפוטנציאל עליית ערך הקרקעות הללו, בעת שינוי יעוד, ישיבו לבנקים את התמורה בגין פריסות החוב ואפילו חלק נכבד מהמחיקות. בסך הכל הועברו למדינה 20,500 דונם באזורי הביקוש. איזה שימוש נעשה בהם בשני העשורים מאז? כמעט כלום. למעט פרויקט אחד של מחיר למשתכן בהרצליה שנבנה על הקרקעות שהועברו מקיבוץ גליל ים. רוב רובן של הקרקעות עדיין מחכות לתכנון לשיווק ולבניה.

"מצב הקיבוצים מעולם לא היה טוב יותר"

ב-2010 הסתיימו הליכי ההסדר. שיעור מחיקת החובות הכולל נע בין 56% ל 71%. הסכום הכספי של המחיקות הגיע אז ל-19-20 מיליארד שקלים.

ההסדר הביא לשינוי אורחות החיים, לדור חדש של קיבוצים. מרבית הקיבוצים למדו לחיות עם הצמצום, התייעלו, השתקמו, והיו לדוגמא לאיכות חיים וחריצות. במקביל, בחוץ, החלו להאמיר מחירי הדיור, משפחות עירוניות שקלו סוג אחר של חיים, ובקיבוצים החלה פריחה מחודשת.

בקיבוצים חיים היום 170 אלף איש - נשים, גברים, קשישים וטף. 55 אלף מהם חברי קיבוץ. יחד עם בני משפחתם הצעירים הם מונים כ-90 אלף. עוד 10,000 משפחות נמצאות בהליכי קליטה לחברות. רק שליש מהן של בני קיבוץ שעזבו ומבקשים לחזור. ה-70 אלף האחרים - משפחות תושבי ההרחבות, שכונות שהוקמו בגדר הקיבוץ ומשפחות שהגיעו לקיבוצים מסיבות שונות ומצויות בהליכי הסדרת חברותם. החיים בקיבוץ, גם קיבוצי הפריפריה, גם סמוכי הגדר מול עזה ולבנון, מבוקשים. רשימות ההצטרפות מתארכות וכמו שאומר ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "מצבם של הקיבוצים מעולם לא היה טוב יותר. יותר חברים, יותר ילדים והרבה יותר כסף".

עוד כתבות

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

החברה הישראלית שתספק שמונה מלט"ים לצי הגרמני

במסגרת העסקה יסופקו שמונה מל"טים מדגם הרמס 900 של אלביט לצי הגרמני ● בחברה הגרמנית מעריכים כי הפרויקט המשותף יושק בסלון האווירי בברלין ביוני

מפגינים פרו-פלסטינים באוניברסיטת ''סיינס פו'' בצרפת מסמנים מתוך בניין של המוסד עליו השתלטו / צילום: ap, Jeffrey Schaeffer

העימותים עם מתנגדי ישראל בקמפוסים התפשטו לאירופה

בצרפת, בבריטניה, בברלין, בקופנהגן, באמסטרדם ועוד - מפגינים אנטי-ישראלים ופרו-פלסטינים מתעמתים עם המשטרה, עורכים תהלוכות ומקימים מאהלים מבוצרים ● מנכ"לית ICE, ארגון הקהילות הישראליות באירופה: "האוניברסיטאות לא יכולות להמשיך ולשבת על הגדר, ומדינת ישראל חייבת לפעול כבר היום ובאופן ממושך בקמפוסים"

בכירי XTEND / צילום: כדיה לוי

הרחפנים הוכיחו את עצמם במלחמה: עכשיו החברה מגייסת 150 מיליון שקל

יצרנית רחפני התקיפה והמודיעין הישראלית אקסטנד מגייסת מיליונים בסבב גיוס שלישי (סבב B), זאת לאחר שהרחפנים שפיתחה הוכיחו את יכולתם במסגרת לוחמה בשטח עירוני סבוך בקרב יחידות צה"ל במלחמת "חרבות ברזל" ● בין המשקיעים החדשים - כלל-טק, קרן השקעות הטכנולוגיה של לן בלווטניק

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

טבע עקפה את התחזיות וצמצמה את ההפסד הנקי; המניה קופצת במסחר בת"א

הכנסות טבע עקפו את התחזיות המוקדמות, וההפסד הנקי הצטמצם בהשוואה לרבעון המקביל ● לצד זאת החברה אשררה את התחזית השנתית שמסרה ברבעון הקודם ● הודיעה במקביל על תוצאות חיוביות בניסוי שלב 3 בתרופה מקורית לטיפול בסכיזופרניה

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן לשעבר מסביר: למה חמאס מפחד מכניסה ישראלית לרפיח

אלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש סבור כי עיקר הלחימה נגד חמאס הסתיימה: "השמדת שלושה-ארבעה גדודים ברפיח לא תשנה" ● בשיחה עם גלובס הוא אומר שיש לדאוג שארגון הטרור לא יתחמש שוב: "רק אז נוכל לומר שהמלחמה שיפרה את המצב" ● וגם: מה דעתו על סערת המינויים בצה"ל

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

וויז מציגה את הגיוס הגדול של חברה ישראלית אי פעם

חברת הסייבר בניהולו של אסף רפפורט מציגה קצב צמיחה מסחרר ושורת צעדים שאפתניים ● ארבע שנים בלבד אחרי הקמתה, הכריזה וויז על גיוס של מיליארד דולר ● בין המשקיעים: הקרן האמריקאית הגדולה אנדריסן הורוביץ ● בשוק תוהים: עד לאן היא יכולה לצמוח?

המשקיע סטנלי דרוקנמילר / צילום: Reuters, Brendan McDermid

המיליארדר שנפטר מהמניה הלוהטת של השווקים מסביר למה

המשקיע המיליארדר סטנלט דרוקנמילר לא ידע עד לפני שנתיים איך מאייתים את השם אנבידיה ● "רכשתי אותה, וחודש אחר כך, הושק ה-ChatGPT, ואפילו זקן כמוני הצליח להבין מה זה, אז הגדלתי את הפוזיציה שלי בהרבה" ● דרוקנמילר סבור שמפץ הבינה המלאכותית עלול להסתיים בקרוב

ד''ר נאוה מיכאלי-צברי / צילום: כדיה לוי

מונו כונסי נכסים לביתה של נכדת מייסדי שטראוס בסביון; המימוש יעוכב בחצי שנה

ביהמ"ש מינה השבוע כונסי נכסים לביתה בסביון של ד"ר נאוה מיכאל-צברי, בתה של רעיה שטראוס ואלמנתו של יזם הנדל"ן רוני צברי ז"ל שנפטר באוקטובר האחרון ● המינוי יעוכב למשך חצי שנה על-מנת לאפשר למיכאל-צברי להשיג חוב של 15 מיליון שקל

אסתר חיות, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התפקיד החדש של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות

מפעל הפיס הכריז על מינויה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, ליו"ר ועדת פרס ספיר לספרות ● חיות תחליף בוועדה את העיתונאי אורן נהרי

מייסדי נו ניים סקיורוטי שי לוי ועוז גולן / צילום: יח''צ יוסי זליגר

אחרי שקיבלה תג מחיר של מיליארד דולר: נו ניים הישראלית נרכשת רק ב-450 מיליון דולר

חברת התקשורת האמריקאית אקמאי הודיעה על סגירת העסקה לרכישת חברת הסייבר ● בדצמבר 2021, גייסה החברה 135 מיליון דולר, לפי שווי של מיליארד דולר אחרי הכסף, והרכישה מהווה ירידה של 55% בערכה של החברה הישראלית

מטוס של יונייטד איירליינס / צילום: Shutterstock

פעם נוספת: יונייטד איירליינס מבטלת את הטיסות עד יוני

חברת התעופה האמריקאית חזרה לפעילות בישראל במרץ האחרון והפעילה טיסה יומית לניו יורק ● בסמוך למתקפה האיראנית היא השהתה את הפעילות בארץ עד תחילת מאי, ולאחר מכן האריכה את תוקף ההשהיה למספר ימים נוספים ● כעת עולה מלוח הטיסות של יונייטד איירליינס כי היא מבטלת את הטיסות עד תחילת יוני

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

מייסד Wiz שגייסה אתמול מיליארד דולר מגלה את הסוד

וויז  עשתה אתמול היסטוריה כשהשלימה את גיוס ההון הגדול ביותר שביצעה חברה ישראלית מעולם - גיוס של מיליארד דולר לפי שווי של 12 מיליארד דולר, לכן אנחנו מקפיצים מחדש את הכתבה, שמתארת את דרכה להצלחה ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

ערן ברוך / צילום: תמונה פרטית

המיזם שקורא לבני 50 ומעלה להתנדב לשנת שירות ביישובי העוטף

המהלך של איש החינוך ומנכ"ל בינה לשעבר, ערן ברוך, מחליף בין צעירים בני 18־19 לבעלי מקצועות עם ניסיון שיוכלו לסייע בשיקום העוטף ● עד כה נרשמו כ־500 מתנדבים ● ישראל מתגייסת

צילום: איל יצהר, איורים: גיל ג'יבלי, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי,

דב קוטלר נפרד מהפועלים: רווחי השיא, התחרות הצמודה עם לאומי והיורשים האפשריים

בתום כהונה של חמש שנים, מנכ"ל הפועלים הודיע במפתיע על פרישה ● דב קוטלר הצעיד את הבנק לשווי של כמעט 50 מיליארד שקל וכך הצליח להדביק את הפער מול לאומי, הוביל את ההיפרדות מישראכרט וסגר את פרשת הסיוע בהעלמות המס בארה"ב ● העזיבה שלו מצטרפת לגל גדול של שינויים במערכת הבנקאית

רוברט אנטוקול ותומר וינגרטן / צילום: אוהד רומנו, יח''צ

כמה עולה האבטחה למנכ"לים ישראלים בארה"ב?

חברת הסייבר סנטינל וואן מימנה אשתקד שירותי אבטחה למנכ"ל תומר וינגרטן ומשפחתו בכ־225 אלף דולר, גם בשל "הסכסוכים במזרח התיכון" ● בפלייטיקה עמדה עלות אבטחת המנכ"ל על מעל מיליון דולר, כולל החזקת מטוס פרטי ● וכמה משלמות ענקיות וול סטריט

מתחם תעש השלום / צילום: טלי בוגדנובסקי

המכרז במתחם תעש בת"א: כמה תעלה דירה באזור המבוקש?

מכירת הקרקע ל-528 דירות במתחם תעש השלום הוכיחה שיש ביקוש גבוה לקרקעות אטרקטיביות, אך המחישה עד כמה הענף רחוק משיאי עבר ● ודאי כשבצד הסיכון יש גם זיהום שטרם טופל

העלות הכלכלית של מתקפות סייבר בישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

העלות הכלכלית של מתקפות סייבר בישראל: 12 מיליארד שקל בשנה

הטיפול בנזקי מתקפת סייבר ועלויות ההפסד הכספי הישיר מהמתקפה בישראל עומדות על כ-12 מיליארד שקל בשנה - כך לפי דוח של מערך הסייבר הלאומי ● עוד נכתב בדוח כי צעדים בסיסיים להגנת סייבר בארגון יכולים להפחית משמעותית את ההסתברות למתקפות

מה צפוי לשקל? / אילוסטרציה: Shutterstock

הדולר יגיע ל-3.5 שקלים? מה קורה בשוק המט"ח

לראשונה מאז תחילת אפריל, השקל מתחזק בחדות מול המטבעות הזרים ויורד מתחת לרף ה-3.7 שקלים לדולר ● מדובר בשינוי מגמה חד לעומת התקופה האחרונה בהמשך להתפתחויות הבטיחוניות ● מה עומד מאחורי שינוי המגמה?

כפר סבא / צילום: Shutterstock

שתי שכונות ישנות סמוכות: המיקום שווה הרבה במחיר

שכונה אחת קרובה לרכבת והשנייה למרכז העיר, ובשתי השכונות מקודמים פרויקטים של התחדשות עירונית ● איפה יותר משתלם לרכוש דירות קטנות?

מגדל יורוקום ברמת גן / הדמיה: חברת קנדה ישראל, מילוסלבסקי אדריכלים

מ-6 קומות ל-60: התוכנית של מגדל יורוקום ברמת גן עולה שלב

רמת גן המליצה להפקיד את התוכנית לבניית מגדל יורוקום של קנדה ישראל, שיכלול 60 קומות בעירוב שימושים למגורים, לתעסוקה ולמסחר ● רמת גן מאשרת תוכנית עירונית חלופית לתמ"א 38, הכוללת את כלל שטחה של העיר ● וחברת יבוא האלכוהול שתקים מגדל בן 30 קומות בנתניה ● חדשות השבוע בנדל"ן