סקר פוליטיקאיות
הכנסת הנוכחית איננה שוויונית, אך מכהנות בה מספר שיא של נשים - 34, המהוות 28.3% מכלל חברי הכנסת. למרות שבממשלה מכהנות רק ארבע שרות, לא מעט חברות כנסת מצליחות ליצור בולטות בעבודתן ולהגיע ללב הציבור. בין חוק המרכולים לוויכוחים על התקציב והשאלות הביטחוניות, מספר חברות כנסת הצליחו השנה להתייצב בחזית התודעה הציבורית. בסקר מיוחד שערך מגזין 'ליידי גלובס' באמצעות חברת מחקרי 'הגל החדש' נבדקה השאלה מיהן חברות הכנסת המוערכות ביותר בקרב הציבור הרחב. הסקר, שהתקיים על בסיס מודעות נעזרת, התבצע בסוף חודש מארס, באמצעות מדגם אינטרנטי מייצג של 616 נשאלים בגילאי 18 ומעלה, המייצגים את כלל אוכלוסיית ישראל הגולשת באינטרנט, לרבות המגזר הערבי.
ממצאי הסקר מלמדים כי שרת המשפטים איילת שקד היא חברת הכנסת המוערכת ביותר בישראל. בשקלול התוצאות, בחרו בה 16% מקרב הנשאלים. מקרב הנשאלים היהודים, בחרו בה 20%, ובקרב הערבים איש לא בחר בה. אין זה מפתיע ששקד נבחרה לחברת הכנסת המוערכת בישראל, כשהיא מכהנת בתפקיד הבכיר ביותר מבין הנשים בכנסת, ומצליחה לקדם רפורמות רבות ולהשפיע על סדר היום הציבורי בישראל. בשנה האחרונה עמלה שקד על החלפת 40% משופטי העליון והפיכתו לשמרן יותר; היא הובילה מינוי של כ-250 שופטים, ובהם שופטת חרדית ראשונה ושתי שופטות מהעדה האתיופית. ניתוח דמוגרפי של ממצאי הסקר מלמד כי גברים מעריכים את שקד יותר מאשר נשים; 24% מהגברים בחרו בה, לעומת 16% מקרב הנשים. שקד מוערכת יותר בקרב הצעירים, כשרק 15% מהבוחרים בני ה-55 בחרו בה. היא פופולרית במיוחד בקרב הקהל הדתי והחרדי; 41% מתוכם בחרו בה, לעומת 19% מקרב הקהל המסורתי ו-13% חילונים.
הנסיקה של אורלי לוי-אבקסיס
ההפתעה הגדולה של הסקר היא חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, שהכריזה לאחרונה כי היא מקימה מפלגת מרכז חדשה שתרוץ בבחירות הקרובות. היא הגיעה למקום השני בסקר בפער קטן - עם 15% מקרב כלל הנשאלים, 18% מקרב היהודים ו-1% מקרב האוכלוסייה הערבית. תוצאה זו מעניינת במיוחד, לאור העובדה שעד לאחרונה לוי-אבקסיס לא זכתה לבולטות תקשורתית גבוהה, ועסקה בנושאים נישתיים שלא נחשבים ככאלה שמייצרים כותרות. הגיוני להניח שהחשיפה התקשורתית שהעניקה לה החודש הצהרתה על הקמת המפלגה החדשה תרמה לעלייה בפופולריות שלה. למרות הזיהוי המשמעותי שלה עם נושא הפריפריה, ניתן לראות כי שיעור הבוחרים בה גבוה יחסית דווקא בקרב בעלי הכנסה ממוצעת ומעלה, ופחות בקרב בעלי הכנסה נמוכה; 13% בלבד מקרב בעלי ההכנסה הנמוכה ציינו אותה, לעומת 22% מקרב בעלי ההכנסה הממוצעת ומעלה.
במקום השלישי, בפער גדול, ניצבת שרת התרבות מירי רגב, עם 10% מכלל הנשאלים, 12% מתוך הנשאלים היהודים, ו-0% מתוך הנשאלים הערבים. רגב מוערכת יותר בקרב הנשאלים הצעירים, כש-17% מתוך הנשאלים בני ה-18-34 בחרו בה, לעומת 5% מקרב הנשאלים בני ה-55 . היא מוערכת יותר בקרב בעלי ההכנסה הנמוכה; וצוינה ראשונה בקרב בעלי הכנסה מתחת לממוצע - 20% מתוכם בחרו בה. בנוסף, בחרו בה רבים בקרב הקהל המסורתי (14% דתיים, 23% מסורתיים). ורק 2% מקרב החילונים בחרו בה.
במקום הרביעי מדורגת חברת הכנסת הצעירה סתיו שפיר, שנחשבת לחברת אופוזיציה לוחמנית ונחושה. בחרו בה 7% מכלל הנשאלים, 9% בקרב היהודים ו-2% בקרב הערבים. שפיר מרבה לעסוק בנושאי שקיפות, ואף עומדת בראש ועדה העוסקת בנושא, וידועה במאבקיה בנושאי הכספים הקואליציוניים. למרות שנהוג לחשוב כי היא שואבת את עיקר כוחה מקרב הקהל הצעיר שמילא את רחובות ישראל במחאת הקיץ של 2011, ממצאי הסקר מראים כי היא מוערכת יותר דווקא בקרב קהלים מבוגרים, כשרק 6% מהנשאלים בגילאי ה-18-34 בחרו בה, לעומת 16% מקרב בני ה-55 שציינו אותה כמוערכת ביותר.
למרות שנדמה כי ח"כ ציפי לבני נעלמה מן העין הציבורית, היא מדורגת חמישית בסקר זה, עם 4% מקרב כלל הנשאלים, 5% מקרב האוכלוסייה היהודית ו-4% מקרב האוכלוסייה הערבית. אחריה מדורגת ח"כ שלי יחימוביץ', שנבחרה על ידי 4% מהנשאלים היהודים, ו-5% מהערבים. במקום השישי בדירוג נמצא חברת הכנסת עידא תומא סלימאן מהרשימה המשותפת, שגם עומדת בראש הוועדה למעמד האישה. בצמוד אליה נמצאת ציפי חוטובלי, סגנית שר החוץ וחברת כנסת מטעם הליכוד וגם חנין זועבי, מטעם הרשימה המשותפת. זועבי לא צוינה כמוערכת על ידי איש מקרב הנשאלים היהודים, וחוטובלי לא צוינה כמוערכת על ידי הערבים. 2% מקרב הנשאלים ציינו את חברת הכנסת מרב מיכאלי כמוערכת ביותר לדעתם.
לפי ממצאי הסקר, ח"כ תמר זנדברג, שנבחרה בחודש מארס לעמוד בראשות מפלגת מרצ, היא המוערכת ביותר בקרב 1% בלבד מהנשאלים. בחרו בה 2% מהערבים, ו-1% מהיהודים שהשתתפו בסקר. מיד לאחר בחירתה לתפקיד יו"ר מרצ עמדה זנדברג במרכז שערורייה תקשורתית, כשנחשף כי נועצה במהלך קמפיין הבחירות שלה עם היועץ הפוליטי משה קלוגהפט, שנחשב לסדין אדום בקרב מצביעי שמאל רבים. ניתן להניח כי הסקר שנערך מיד לאחר תקרית זו משקף את הפגיעה הקשה בתדמיתה. עוד מעניין לציין כי זנדברג לא דורגה כלל בקרב בני ה-18-34, ולא בחרו בה כלל דתיים וחרדים.
בעלי ההשכלה האקדמית מעריכים במיוחד את איילת שקד ואורלי לוי-אבקסיס, כש-21% מתוכם בחרו בשתיים. מאידך, אף אחד מבעלי ההשכלה האקדמית לא מעריך את סופה לנדבר וגילה גמליאל. נתון מעניין נוסף מתייחס לשיעור הנשאלים שענו כי אינם מעריכים אף אחת מחברות הכנסת שהוצעו. 59% מקרב הנשאלים הערבים לא מצאו ולו אף דמות אחת שאותה הם מעריכים.
