כיפת ברזל/ תמר מצפי
עשרות צירים בבית הנבחרים קוראים לצבא ארה"ב לרכוש מיד מישראל מערכות של כיפת ברזל ליירוט רקטות מטווח קצר. במכתב לבכירי ועדת המשנה לענייני הגנה שליד ועדת ההקצבות, קוראים הצירים גם לתקצב 500 מיליון דולר לתוכניות ההגנה מפני טילים של ישראל לשנת הכספים 2019.
את המכתב יזמו הצירים גרייס מנג, דמוקרטית מניו-יורק, ופיטר רוקסאם, רפובליקאי מאילינוי, וחתמו עליו 40 צירים משתי המפלגות.
בהודעה לעתונות כתב רוקסאם: "שיתוף-הפעולה בין ארה"ב לישראל בפיתוח מערכות הגנה מפני טילים הוא השקעה חיונית בביטחון וביציבות של ישראל ושל המזה"ת. שיתוף-פעולה זה משפר את יכולתה של ישראל להגן על עצמה ועל אזרחיה. הניסויים שערך באחרונה צבא ארה"ב בכיפת ברזל הם סימן ברור לכך שגם הכוחות האמריקאים יכולים להפיק תועלת מהטכנולוגיה (של כיפת ברזל) שעמדה במבחן זירת הקרב".
ובמכתב עצמו נאמר: "אנו צופים אפשרות להשתמש במערכות ההגנה מפני טילים, שישראל וארה"ב פיתחו במשותף, גם מחוץ למזה"ת. הכוחות האמריקאים צריכים להתמודד כיום עם אתגרים שמציבות לפניהם רוסיה, קוריאה הצפונית ויריבות אחרות, כולן תוקפניות, בטוחות יותר בעצמן ועם יכולות צבאיות מחוזקות. אתגרים אלה מדגישים את הצורך המיידי ברכישת מערכות מתקדמות להגנה מפני טילים כדי להגן על כוחות אמריקאיים המוצבים באזורי מתיחות קדומניים ועל מתקנים צבאיים קבועים".
"לדעתנו, אחת מהאופציות שוועדת המשנה צריכה לבחון בקפידה היא תמיכה ברכישה מיידית של מערכת כיפת ברזל ע"י הצבא האמריקאי", מציינים המחוקקים במכתבם. "הצבא ערך באחרונה ניסויים בכיפת ברזל , ולארה"ב יש זכות מלאה לבחון את כל נתוני המערכת והסכם לפיתוח משותף שלה. החלטה של הצבא לרכוש את כיפת ברזל תספק לו יכולת חשובה בטווח הקצר. החלטה כזו אף תאפשר ייצור מוגבר של המערכת אם ישראל תידרש להציב יחידות נוספות בעיתות משבר".
הניסויים הראשוניים של כיפת ברזל בארה"ב נערכו במטווח הטילים ווייט סנדס בניו-מקסיקו בספטמבר אשתקד. יצרנית המערכת, רפאל, חברה לרייתיאון, שמייצרת בארה"ב כ-60% מרכיבי טמיר, טיל הירוט של המערכת. כיפת הברזל התמודדה באותה סדרת ניסויים מול מערכות שפיתחו תעשיות ביטחוניות בארה"ב.
כאמור, במכתבם קוראים עוד המחוקקים לתקצב לתוכניות פיתוח הטילים בישראל 500 מיליון דולר. סכום זה זהה להצעת התקציב של הבית הלבן למטרה זו. על פי מזכר ההבנות להסדרת הסיוע האמריקאית ל-10 השנים הבאות, החל בשנת הכספים 2019, תקבל ישראל כל שנה 3.8 מיליארד דולר - 3.3 מיליארד כחבילת סיוע צבאי (בהשוואה ל-3.1 מיליארד עד עתה) ועוד 500 מיליון דולר לפיתוח וייצור המערכות נגד הטילים. הקונגרס צריך לאשר את ההוצאה כל שנה.
בפועל, הסיוע לתוכניות הטילים ב-2019 יהיה קטן בכ-200 מיליון דולר מהסיוע לתוכניות אלה לשנת הכספים הנוכחית (705 מיליון דולר).
מה הסיבה לצמצום? לשנת הכספים 2018, הציע ממשל טראמפ להעניק 147 מיליון דולר למימון תוכניות הטילים בישראל. בעקבות בקשת ישראל, העלה הסנאט את הסכום ב-558 מיליון דולר, לרמה של 705 מיליון דולר - כ-100מיליון דולר יותר מסכום הסיוע שקיבלה ישראל שנה קודם לכן.
אך החל בדיונים לתקציב הסיוע לשנת הכספים 2019 (שנערכים עתה) לא תוכל עוד ישראל לבקש מהקונגרס להגדיל את סכום הסיוע הצבאי מעבר למה שמכתיב מזכר ההבנות בין שתי המדינות. בקשות כאלה הוגשו באופן שגרתי במשך שנים, אך הנשיא לשעבר, ברק אובמה, שבתקופתו נחתם מזכר ההבנות, התעקש לכלול במזכר התחייבות ישראלית לא לבקש תוספות מהקונגרס.
במכתבם קוראים המחוקקים לפלח את 500 מיליון הדולר לתוכניות הטילים כך: 70 מיליון דולר להמשך הייצור המשותף והרכש של רכיבי כיפת ברזל; 137 מיליון דולר להמשך עבודות הפיתוח והשדרוג של קלע דוד (שרביט קסמים), לרבות הגדלת טווח המערכת והוספת יכולות להתמודד עם טילי שיוט; 50 מיליון דולר להמשך הייצור המשותף והרכש של רכיבי קלע דוד; 80 מיליון דולר להמשך הייצור המשותף והרכש של רכיבי חץ 3; 163 מיליון דולר לשיפור תוכנית החץ.