גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרקס סביב בזק וההפסדים הכבדים של וואלה

הניסיון למכירת החברה יסתיים היום כנראה כשהשופט אורנשטיין יחליט על פירוק יורוקום ● הניסיון להחלפת הדירקטורים רק נראה כאלטרואיסטי - בפועל מדובר בצביעות ● ועל הקרקסים שעוד בדרך ● פרשנות

1. שני קרקסים מתנהלים במקביל סביב חברת בזק. קרקס אחד מתנהל בבית המשפט המחוזי בת"א בניסיון מתמשך ולא מוצלח במיוחד למכור את יורוקום או את השליטה בבזק. הקרקס הזה, לשמחתנו, כנראה יסתיים היום כשאיתן אורנשטיין, נשיא בית המשפט, ישלח את יורוקום לפירוק. הקרקס הזה נמשך כבר למעלה מארבעה חודשים, כשבכל פעם נדמה שאו-טו-טו נסגרת עסקה עם נתי סיידוף ואו-טו-טו עוברת השליטה בבזק מידיה של יורוקום ושאול אלוביץ' לידיו של בעל שליטה חדש.

הקרקס הזה נמשך עד לרגע האחרון ממש, יום שישי האחרון אחרי הצהריים, כשסיידוף והאחים נוימן שלחו עוד הצעה, או עוד דמויי הצעה, או עוד כותרת לאתרים הכלכליים, כשלכולם כבר ברור: אין מנוס מלפרק את יורוקום ולמכור אותה בחתיכות.

זה לא רק הפתרון הנכון במצב שנוצר, זה גם הפתרון הצודק מבחינה משקית. אין טעם למכור חבילה של חברות כמו בזק, חלל, אנלייט ויורוקום נדל"ן בחבילה אחת.

2. הקרקס השני שמתנהל במקביל הוא כזה שהשפיע בהחלט גם על הקרקס הראשון - ואני מתכוון למה שמתנהל בחודשים האחרונים בדירקטוריון החברה, או ליתר דיוק המאבק שמתנהל על הרכבו של דירקטוריון החברה. קמה לה חברת אנטרופי, חברה שמייצגת חלק מהגופים המוסדיים, ושמה לה לפתע מטרה נשגבת: לשפר את איכות הממשל התאגידי בבזק ולסלק מהדרך את כל הדירקטורים הסוררים שהיו נגועים בממשל התאגידי הלקוי שהיה נהוג בחברה.

לכאורה, זו נראית מטרה ראויה. בפועל, זו צביעות אחת גדולה. אנטרופי היא לא בדיוק ארגון אלטרואיסטי, אלא ארגון למטרת רווח שגם לו יש אינטרסים, בין היתר, להשיג לעצמו כמו נקודות ביחסי ציבור כמי שנלחם על טוהר המידות בדירקטוריון בזק, כמובן אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה.

בכל מקרה, הקרקס הזה לא תרם ולא יתרום לניסיונות למכירת גרעין השליטה בבזק (הדרך הראויה ביותר היא לפזר אותו בשוק, אך זו לא נראית אופציה ריאלת כרגע). שום בעל שליטה עתידי לא אוהב שקובעים לו את הרכב הדירקטוריון עוד לפני שהוא נכנס לנעלי בעל השליטה. במצב שנוצר אין בעל שליטה ויש שלטון מנהלים. אבל זה שלטון מנהלים שידיו כבולות, בין אם האיש החזק הוא יו"ר בזק, דוד גרנות, שהחליט שלא להעמיד את מועמדותו, או שלמה רודב שצפוי להיכנס לנעליו.

3. בין שני הקרקסים הללו נמצאת חברה - בזק - שצריך לנהל אותה, בין מאבק אחד על עתיד השליטה שלה ובין המאבק השני על עתיד הדירקטוריון שלה. זו חברה שהמנכ"לית שלה, סטלה הנדלר, החליטה לפרוש, וצריך לבחור לה מנכ"ל קבוע חדש. חברה כזו, למעשה כל חברה, יכולה להתנהל מעצמה במשך חודשים, אבל לבזק יש בעיות ייחודיות: בעיות של רגולציה, שכל האירועים מסביב רק שיתקו את יכולת קבלת ההחלטה בנוגע לרגולציה העתידית בחברה, וגם בעיות (טובות יש לומר) של תחרות הולכת ומתגברת בעסקי הליבה שלה (אינטרנט וטלוויזיה רב-ערוצית).

זו חברה שהלחץ התחרותי מתחיל לתת את אותותיו בביצועים הכספיים שלה ובשחיקת הפרמטרים התפעוליים שלה. זו חברה שתסבול מהוואקום שנוצר בה - בשדרת הניהול, בשדרת הדירקטוריון ובהידיינות שלה עם הרגולציה. זו חברה שכל מה שתואר כאן פוגע במניותיה (הן איבדו 40% מהשיא תוך שנתיים בלבד) - וכל זה רק פוגע וימשיך לפגוע בתמורה העתידית שיקבלו הבנקים על גרעין השליטה בחברה.

זה מה שקורה שהמשפטיזציה מנהלת חברות, זה מה שקורה שהמשפטיזציה נמרחת על יותר מדי זמן רב, וזה מה שקורה שמאבקי אגו בין הבנקים גם הפכו את העסק לקרקס. לכאורה, לבנקים הייתה הזדמנות לסגור עסקה מהירה עם סיידוף על השליטה ביורוקום, אבל ככל שהזמן נמרח וככל שחילוקי הדעות בין הנושים השונים רק הלכו והחריפו, מניית בזק אמרה את דברה והרחיקה את ההצעות הראשוניות מהמדף.

4. אל תטעו, הקרקסים עוד לא הסתיימו. הופעת הקרקס הטובה מכולם עוד לפנינו: פירוק יורוקום. זה לא צריך להפתיע איש שעשרות עורכי דין גדשו היום את אולם בית המשפט שבו התקיים הדיון על החברה. עשרות עורכי דין שמייצגים נושים קטנים כגדולים: הם לא מריחים את הדם, הם מריחים את הכסף הגדול של עסקי הפירוק.

כפי שתיארתי פה בעבר, מדובר בריטואל די קבוע שראינו בעשרות ובמאות תיקים בשנים האחרונות: עסק נקלע לקשיים פיננסיים ונגרר לבית המשפט כדי לבקש הגנה מנושיו וכדי לנסות לארגן את חובותיו (תספורות, תגלחות וכל הרפרטואר הזה). בשלב הזה בית המשפט ממנה לעסק כונסים-מפרקים, שאפשר לכנותם "קבלני הלכלוך". כלומר, הם נדרשים למכור את העסק, בשלמותו או בחלקיו (חברות-הבנות שלו כמו במקרה של בזק) כעסק חי, לאחר שניהלו אותו בתקופה שעד המכירה. אפשרות אחרת, לא נעימה, היא לשלוח את העסק לבית הקברות העסקי, כלומר, לפרק אותו ולנסות במהלך הפירוק להוציא את המקסימום ממה שנותר ממנו.

בדרך-כלל מתקיים מכרז על העסק (למשל, מגה, קלאבמרקט וגלובוס מקס) שבו נמכר העסק החי למרבה במחיר. כל התהליך הזה מתאפיין במשפטיזציה: הידיינות עם הנושים, הידיינות עם העובדים ודיונים בבתי המשפט עד לחתימת הסכם המכירה. בסופו של דבר, התהליך מתמצה בדבר אחד: מכירת העסק או פירוקו. או אז, מבקשים הנאמנים את שכר-טרחתם בהתאם לכמה תקנות מאוד גמישות בחוק. הם רוצים כמובן כמה שיותר, כמה שהחוק מאפשר להם, אבל מטיחים בהם ביקורת חריפה (כמו במקרה של מגה וקלאבמרקט), אז בית המשפט "נענה" לביקורת ומפחית את שכר הטרחה מהדרישה ההתחלתית. אז זה כמו שוק? כן, למרבה הצער. בית המשפט הוא שוק וגם המספרים שמשחקים איתם. השופט הוא שקובע את שכר הטרחה הסופי - שוב, כמו בשוק - במסגרת הגמישות הרבה שמאפשר החוק, תוך מתן מרחב לכמה צורות חישוב שאפשר לנפח בקלות.

מעניין לראות מי ייבחר כמפרק יורוקום, אבל ההיסטוריה מעידה שנוצר מועדון אקסקלוסיבי של משרדים שמקבלים את רוב התיקים של חדלות פירעון, בין שבזכות היכרות-קירבה ארוכת שנים עם שופטים, ובין שבזכות היכרות-קרבה עם הבנקאים. מועדון אקסקלוסיבי של גוזרי קופונים - שמור לי ואשמור לך.

וזה מביא אותי לשאלה הטריוויאלית שרלוונטית מאוד בתיק בזק: מי צריך את המפרקים? לא תמיד צריך אותם. אם יש כמה נושים גדולים, כמו בנקים, במקרים מסוימים אין צורך להוציא למיקור-חוץ את הטיפול המשפטי במכירת הנכס במכרז, אלא לעשות זאת "בתוך הבית", כלומר באמצעות המחלקות המשפטיות של הבנקים. הרי מה שצריך, פה, בעיקר, זה לפתור את מאבקי האגו בין הבנקים, לפתור את הפלונטר ביורוקום נדל"ן ולהוציא למכרז את הנכסים המרכזיים בקבוצת יורוקום - בזק, חלל ואנלייט. בשביל זה לא צריך מפרקים שיגזרו קופון של עשרות מיליונים, אלא אפשר להסתפק במחלקות המשפטיות וביועצים המשפטיים הרבים שיש כבר לבנקים.

5. אחת החברות הקטנות בקבוצת בזק שעלתה לכותרות ושלא בטובתה היא וואלה!. מכיוון שמניות וואלה! נמחקו מהמסחר ומשקלה בקבוצת בזק לא משמעותי, אין בדוחות הכספיים של בזק די פרטים ללמוד על מצבה, לבד מהשורה התחתונה - קרי הרווח או ההפסד השנתי. ובכן, המצב בוואלה! לא משהו בלשון המעטה, ומעיד בעצם על מצבה של כל התקשורת. 

בשנת 2017 וואלה! הפסידה 23 מיליון שקל וכ-50 מיליון שקל תוך שנתיים בלבד - לא סכום של מה בכך. למזלה, היא עשתה בזמנו עסקה נהדרת: ההשקעה ב"יד2" שנמכרה ברווח ענק לתאגיד הגרמני אקסל שפרינגר. לרוע מזלה, הרווח הענק נשאב למעלה כדיבידנד לבזק (434 מיליון שקל), ורק מיעוטו - על-פי הערכות כמה עשרות מיליוני שקלים בודדים - נותר בחברה להשקעות.

כאמור, כיוון שוואלה! לא מפרסמת דוחות מלאים קשה לדעת מה מצבה התזרימי וכמה כסף נותר לה בקופה, אבל אין ספק שזו קופת מזומנים שהולכת ומצטמקת. הפרט היחידי שאפשר לדלות מדוחות בזק על וואלה! הוא שיש לה גם צרות עם רשות המסים שדורשת ממנה תשלום מס נוסף של 19 מיליון שקל על עסקת יד2, בניגוד לעמדת וואלה! ולמרות שלדבריה הדוחות הכספיים כוללים "הפרשות מתאימות".

בקיצור, עוד החלטה שתצטרך בזק לקבל בנוגע לוואלה!. הרציונל אומר שהגיע העת להיפרד, הבעיה היא שאין מי שיקבל החלטות עד שקרקס הפירוק יסתיים.

עוד כתבות

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה ירדה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון