גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרקס סביב בזק וההפסדים הכבדים של וואלה

הניסיון למכירת החברה יסתיים היום כנראה כשהשופט אורנשטיין יחליט על פירוק יורוקום ● הניסיון להחלפת הדירקטורים רק נראה כאלטרואיסטי - בפועל מדובר בצביעות ● ועל הקרקסים שעוד בדרך ● פרשנות

1. שני קרקסים מתנהלים במקביל סביב חברת בזק. קרקס אחד מתנהל בבית המשפט המחוזי בת"א בניסיון מתמשך ולא מוצלח במיוחד למכור את יורוקום או את השליטה בבזק. הקרקס הזה, לשמחתנו, כנראה יסתיים היום כשאיתן אורנשטיין, נשיא בית המשפט, ישלח את יורוקום לפירוק. הקרקס הזה נמשך כבר למעלה מארבעה חודשים, כשבכל פעם נדמה שאו-טו-טו נסגרת עסקה עם נתי סיידוף ואו-טו-טו עוברת השליטה בבזק מידיה של יורוקום ושאול אלוביץ' לידיו של בעל שליטה חדש.

הקרקס הזה נמשך עד לרגע האחרון ממש, יום שישי האחרון אחרי הצהריים, כשסיידוף והאחים נוימן שלחו עוד הצעה, או עוד דמויי הצעה, או עוד כותרת לאתרים הכלכליים, כשלכולם כבר ברור: אין מנוס מלפרק את יורוקום ולמכור אותה בחתיכות.

זה לא רק הפתרון הנכון במצב שנוצר, זה גם הפתרון הצודק מבחינה משקית. אין טעם למכור חבילה של חברות כמו בזק, חלל, אנלייט ויורוקום נדל"ן בחבילה אחת.

2. הקרקס השני שמתנהל במקביל הוא כזה שהשפיע בהחלט גם על הקרקס הראשון - ואני מתכוון למה שמתנהל בחודשים האחרונים בדירקטוריון החברה, או ליתר דיוק המאבק שמתנהל על הרכבו של דירקטוריון החברה. קמה לה חברת אנטרופי, חברה שמייצגת חלק מהגופים המוסדיים, ושמה לה לפתע מטרה נשגבת: לשפר את איכות הממשל התאגידי בבזק ולסלק מהדרך את כל הדירקטורים הסוררים שהיו נגועים בממשל התאגידי הלקוי שהיה נהוג בחברה.

לכאורה, זו נראית מטרה ראויה. בפועל, זו צביעות אחת גדולה. אנטרופי היא לא בדיוק ארגון אלטרואיסטי, אלא ארגון למטרת רווח שגם לו יש אינטרסים, בין היתר, להשיג לעצמו כמו נקודות ביחסי ציבור כמי שנלחם על טוהר המידות בדירקטוריון בזק, כמובן אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה.

בכל מקרה, הקרקס הזה לא תרם ולא יתרום לניסיונות למכירת גרעין השליטה בבזק (הדרך הראויה ביותר היא לפזר אותו בשוק, אך זו לא נראית אופציה ריאלת כרגע). שום בעל שליטה עתידי לא אוהב שקובעים לו את הרכב הדירקטוריון עוד לפני שהוא נכנס לנעלי בעל השליטה. במצב שנוצר אין בעל שליטה ויש שלטון מנהלים. אבל זה שלטון מנהלים שידיו כבולות, בין אם האיש החזק הוא יו"ר בזק, דוד גרנות, שהחליט שלא להעמיד את מועמדותו, או שלמה רודב שצפוי להיכנס לנעליו.

3. בין שני הקרקסים הללו נמצאת חברה - בזק - שצריך לנהל אותה, בין מאבק אחד על עתיד השליטה שלה ובין המאבק השני על עתיד הדירקטוריון שלה. זו חברה שהמנכ"לית שלה, סטלה הנדלר, החליטה לפרוש, וצריך לבחור לה מנכ"ל קבוע חדש. חברה כזו, למעשה כל חברה, יכולה להתנהל מעצמה במשך חודשים, אבל לבזק יש בעיות ייחודיות: בעיות של רגולציה, שכל האירועים מסביב רק שיתקו את יכולת קבלת ההחלטה בנוגע לרגולציה העתידית בחברה, וגם בעיות (טובות יש לומר) של תחרות הולכת ומתגברת בעסקי הליבה שלה (אינטרנט וטלוויזיה רב-ערוצית).

זו חברה שהלחץ התחרותי מתחיל לתת את אותותיו בביצועים הכספיים שלה ובשחיקת הפרמטרים התפעוליים שלה. זו חברה שתסבול מהוואקום שנוצר בה - בשדרת הניהול, בשדרת הדירקטוריון ובהידיינות שלה עם הרגולציה. זו חברה שכל מה שתואר כאן פוגע במניותיה (הן איבדו 40% מהשיא תוך שנתיים בלבד) - וכל זה רק פוגע וימשיך לפגוע בתמורה העתידית שיקבלו הבנקים על גרעין השליטה בחברה.

זה מה שקורה שהמשפטיזציה מנהלת חברות, זה מה שקורה שהמשפטיזציה נמרחת על יותר מדי זמן רב, וזה מה שקורה שמאבקי אגו בין הבנקים גם הפכו את העסק לקרקס. לכאורה, לבנקים הייתה הזדמנות לסגור עסקה מהירה עם סיידוף על השליטה ביורוקום, אבל ככל שהזמן נמרח וככל שחילוקי הדעות בין הנושים השונים רק הלכו והחריפו, מניית בזק אמרה את דברה והרחיקה את ההצעות הראשוניות מהמדף.

4. אל תטעו, הקרקסים עוד לא הסתיימו. הופעת הקרקס הטובה מכולם עוד לפנינו: פירוק יורוקום. זה לא צריך להפתיע איש שעשרות עורכי דין גדשו היום את אולם בית המשפט שבו התקיים הדיון על החברה. עשרות עורכי דין שמייצגים נושים קטנים כגדולים: הם לא מריחים את הדם, הם מריחים את הכסף הגדול של עסקי הפירוק.

כפי שתיארתי פה בעבר, מדובר בריטואל די קבוע שראינו בעשרות ובמאות תיקים בשנים האחרונות: עסק נקלע לקשיים פיננסיים ונגרר לבית המשפט כדי לבקש הגנה מנושיו וכדי לנסות לארגן את חובותיו (תספורות, תגלחות וכל הרפרטואר הזה). בשלב הזה בית המשפט ממנה לעסק כונסים-מפרקים, שאפשר לכנותם "קבלני הלכלוך". כלומר, הם נדרשים למכור את העסק, בשלמותו או בחלקיו (חברות-הבנות שלו כמו במקרה של בזק) כעסק חי, לאחר שניהלו אותו בתקופה שעד המכירה. אפשרות אחרת, לא נעימה, היא לשלוח את העסק לבית הקברות העסקי, כלומר, לפרק אותו ולנסות במהלך הפירוק להוציא את המקסימום ממה שנותר ממנו.

בדרך-כלל מתקיים מכרז על העסק (למשל, מגה, קלאבמרקט וגלובוס מקס) שבו נמכר העסק החי למרבה במחיר. כל התהליך הזה מתאפיין במשפטיזציה: הידיינות עם הנושים, הידיינות עם העובדים ודיונים בבתי המשפט עד לחתימת הסכם המכירה. בסופו של דבר, התהליך מתמצה בדבר אחד: מכירת העסק או פירוקו. או אז, מבקשים הנאמנים את שכר-טרחתם בהתאם לכמה תקנות מאוד גמישות בחוק. הם רוצים כמובן כמה שיותר, כמה שהחוק מאפשר להם, אבל מטיחים בהם ביקורת חריפה (כמו במקרה של מגה וקלאבמרקט), אז בית המשפט "נענה" לביקורת ומפחית את שכר הטרחה מהדרישה ההתחלתית. אז זה כמו שוק? כן, למרבה הצער. בית המשפט הוא שוק וגם המספרים שמשחקים איתם. השופט הוא שקובע את שכר הטרחה הסופי - שוב, כמו בשוק - במסגרת הגמישות הרבה שמאפשר החוק, תוך מתן מרחב לכמה צורות חישוב שאפשר לנפח בקלות.

מעניין לראות מי ייבחר כמפרק יורוקום, אבל ההיסטוריה מעידה שנוצר מועדון אקסקלוסיבי של משרדים שמקבלים את רוב התיקים של חדלות פירעון, בין שבזכות היכרות-קירבה ארוכת שנים עם שופטים, ובין שבזכות היכרות-קרבה עם הבנקאים. מועדון אקסקלוסיבי של גוזרי קופונים - שמור לי ואשמור לך.

וזה מביא אותי לשאלה הטריוויאלית שרלוונטית מאוד בתיק בזק: מי צריך את המפרקים? לא תמיד צריך אותם. אם יש כמה נושים גדולים, כמו בנקים, במקרים מסוימים אין צורך להוציא למיקור-חוץ את הטיפול המשפטי במכירת הנכס במכרז, אלא לעשות זאת "בתוך הבית", כלומר באמצעות המחלקות המשפטיות של הבנקים. הרי מה שצריך, פה, בעיקר, זה לפתור את מאבקי האגו בין הבנקים, לפתור את הפלונטר ביורוקום נדל"ן ולהוציא למכרז את הנכסים המרכזיים בקבוצת יורוקום - בזק, חלל ואנלייט. בשביל זה לא צריך מפרקים שיגזרו קופון של עשרות מיליונים, אלא אפשר להסתפק במחלקות המשפטיות וביועצים המשפטיים הרבים שיש כבר לבנקים.

5. אחת החברות הקטנות בקבוצת בזק שעלתה לכותרות ושלא בטובתה היא וואלה!. מכיוון שמניות וואלה! נמחקו מהמסחר ומשקלה בקבוצת בזק לא משמעותי, אין בדוחות הכספיים של בזק די פרטים ללמוד על מצבה, לבד מהשורה התחתונה - קרי הרווח או ההפסד השנתי. ובכן, המצב בוואלה! לא משהו בלשון המעטה, ומעיד בעצם על מצבה של כל התקשורת. 

בשנת 2017 וואלה! הפסידה 23 מיליון שקל וכ-50 מיליון שקל תוך שנתיים בלבד - לא סכום של מה בכך. למזלה, היא עשתה בזמנו עסקה נהדרת: ההשקעה ב"יד2" שנמכרה ברווח ענק לתאגיד הגרמני אקסל שפרינגר. לרוע מזלה, הרווח הענק נשאב למעלה כדיבידנד לבזק (434 מיליון שקל), ורק מיעוטו - על-פי הערכות כמה עשרות מיליוני שקלים בודדים - נותר בחברה להשקעות.

כאמור, כיוון שוואלה! לא מפרסמת דוחות מלאים קשה לדעת מה מצבה התזרימי וכמה כסף נותר לה בקופה, אבל אין ספק שזו קופת מזומנים שהולכת ומצטמקת. הפרט היחידי שאפשר לדלות מדוחות בזק על וואלה! הוא שיש לה גם צרות עם רשות המסים שדורשת ממנה תשלום מס נוסף של 19 מיליון שקל על עסקת יד2, בניגוד לעמדת וואלה! ולמרות שלדבריה הדוחות הכספיים כוללים "הפרשות מתאימות".

בקיצור, עוד החלטה שתצטרך בזק לקבל בנוגע לוואלה!. הרציונל אומר שהגיע העת להיפרד, הבעיה היא שאין מי שיקבל החלטות עד שקרקס הפירוק יסתיים.

עוד כתבות

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה ע"י בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי יוצא לעסקת ענק בתל אביב: המספרים והשותף שעושה קאמבק

מדובר בקרקע שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י – וכעת מוכרת אותה בכ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הסנאטור גראהם: גורמים בסביבת טראמפ מייעצים לו לא לתקוף באיראן

וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● אלפים מחו בירושלים ובתל אביב נגד הממשלה; עימותים עם המשטרה בכיכר פריז ● עדכונים שוטפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?