גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תני עדות מפלילה, קבלי 360 אלף ש' (על חשבון משלם המסים)

המבוכה הגדולה של הפרקליטות בתיק ישראל ביתנו: כפי שפורסם לראשונה ב"גלובס", עדת המדינה נלי דינוביצקי היממה את הנוכחים באולם כשחשפה בחקירתה את הסכומים הנדיבים שקיבלה תמורת עדותה נגד פאינה קירשנבאום ● השופט ירון לוי הופתע ודרש "בדק-בית" ● "גלובס" ממפה את התהיות ואת השאלות העולות מהחשיפה

נלי דינוביצקי  / שלומי יוסף
נלי דינוביצקי / שלומי יוסף

אירוע יוצא דופן התרחש לפני מספר ימים באולמו של השופט ירון לוי מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, המנהל את התיק של סגנית השר לשעבר, פאינה קירשנבאום, הנאשמת העיקרית בפרשת "ישראל ביתנו".

עדת המדינה נלי דינוביצקי, המקורבת לקירשנבאום ושותפה לחלק מהמעשים שבגינם מואשמת כעת קירשנבאום בקבלת שוחד ובעבירות נוספות, התבקשה לספר בחקירתה הנגדית על טובות ההנאה שהיא, דינוביצקי, קיבלה ועתידה לקבל מרשויות אכיפת החוק בתמורה לעדותה.

מכיוון שדינוביצקי נחשבת למעורבת מרכזית בפרשה, ושלולא הסכם עדת המדינה שעליו חתמה, הייתה מואשמת בעצמה כנותנת שוחד (בין היתר) בתיק זה, היה אפשר להניח שעצם ההתחייבות לחסינות מלאה יכול היה להיחשב לתמורה ראויה ומספיקה למתן עדות מלאה ומפלילה (לכאורה) נגד מי שהייתה חברתה ושותפתה העסקית, פאינה קירשנבאום.

אך דינוביצקי הפתיעה את הנוכחים באולם, כאשר החלה למנות את סכומי הכסף שהובטחו לה על-ידי המדינה. הפרטים שחשפה העדה בחקירתה הנגדית על-ידי עו"ד גיורא אדרת המייצג את קירשנבאום, מעוררים שוב את שאלת הגבולות הראויים לתמורה שמקבלים עדי מדינה.

ראשית, במסגרת הסכם עדת המדינה שחתמה דינוביצקי עם המשטרה, ועל דעת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, התחייבה המדינה לשלם לה 180 אלף שקל "בתום עדויותיה בבית המשפט, ולאחר שהפרקליטות אישרה בכתב כי העדה עמדה בכל תנאי ההסכם והתחייבויותיה".

שנית, דינוביצקי חתמה על נספח שבו התחייבה המשטרה לשלם לה 36 אלף שקל נוספים במהלך הפעלתה כ"סוכנת" מטעם המשטרה בשלב החקירה הסמויה של הפרשה. הכספים נועדו לשמש "לצורך תשלום חובות של העדה לגורמים שונים", לאחר שדינוביצקי הסבירה לחוקרים שהיא צריכה לשלם חלק מהחובות שצברה, "במטרה ליצור אמון מחודש עם גורמים הרלוונטיים לחקירה".

בנוסף, קיבלה דינוביצקי מהמדינה דמי מחיה בסך 6,000 שקל לחודש במשך שנתיים, בין ינואר 2015 ועד דצמבר 2016 (144 אלף שקל בסך-הכול).

יצוין כי נתון זה הפתיע את כל עורכי הדין שנכחו באולם, לרבות נציגי הפרקליטות, שהכירו רק את הסכומים שנכללו בהסכם עדת המדינה ולא את הסכומים שסוכמו בהסכם הנפרד עם המשטרה. העובדה כי גם נציגי הפרקליטות הופתעו מהנתון שהציגה העדה על התשלומים החודשיים שקיבלה, מעלה מספר תהיות משמעותיות:

בהנחה שבפרקליטות לא הכירו את התשלום החודשי, בשעה שנחתם הסכם עדת המדינה - האם מדובר בנתון שהיה משפיע על ההחלטה לאשר לשלם לדינוביצקי 180 אלף שקל נוספים?

האם אין חשש שתשלום גבוה כל-כך לעדה אחת עלול לתמרץ אותה ל"מוטיבציית יתר" לרצות את בעלי התפקידים שאמורים להכריע אם היא אכן עמדה במשימתה לשביעות רצונם, על-מנת שתקבל חלק משמעותי מהסכומים שהובטחו לה?

לרשויות אסור להסתיר

ובחזרה לאולמו של השופט ירון לוי. לאור התגלית המפתיעה, מיהרו נציגי הפרקליטות לברר את הדברים עוד במהלך הדיון. כפי שכבר פורסם ב"גלובס", לאחר אחת מההפסקות בדיון, הודיע ראש צוות התביעה בתיק, ד"ר מאוד אבן-חן, כי התברר שהפירוט על התשלום החודשי תועד על-ידי המשטרה במסגרת נספח להסכם נפרד. מדובר בהסכם שעוסק בהגנה על העדה מפני איומים שונים, ולכן הם - אנשי הפרקליטות - פספסו אותו (הם ידעו על קיום הנספח, אך לא עיינו בו כי חשבו שהוא לא רלוונטי להליך), וגם לא העבירו אותו לעיון הסנגורים, כמתבקש.

השופט לוי, אשר הופתע מהתנהלות רשויות אכיפת החוק, לא חסך בביקורת על נציגי הפרקליטות שהופיעו לפניו, ואף הורה להם להעביר לו דיווח לאחר שיבדקו את הדברים לעומקם: "אני מצפה שתדווחו לי מה אתם מתכוונים לעשות עם זה, זה לא יכול להישאר ככה, זה נראה לא טוב כלפי הנאשמים, וגם כלפי בית המשפט. רשויות האכיפה לא יכולות להסתיר, אלא אם יש עילה בדין".

בנוסף לסוגיית התשלום, טענו הסנגורים כי תיעוד החקירות והמגעים של דינוביציקי עם המשטרה עד לגיוסה כעדת מדינה, אינו הגיוני, וחסרים בו מסמכים. המסמכים שקיבלו הסנגורים כללו תיעוד של חקירה אחת בסוף 2013; וארבעה חודשים לאחר מכן מזכר קצר של חוקרי המשטרה המתאר פגישת מו"מ שנערכה עם דינוביצקי, לקראת חתימה על הסכם עדת מדינה עימה. לגבי תקופת הביניים של ארבעת החודשים ללא תיעוד, העידה דינוביצקי כי למיטב זיכרונה התבצעו בה חקירות נוספות.

לאור הדברים, ביקש סנגורו של רמי כהן - מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, הנאשם אף הוא בפרשה - עו"ד אבי חימי, לדחות את חקירתו הנגדית של העדה, ולאפשר לו להגיש בקשה נוספת לגילוי מסמכים בתיק. השופט לוי קיבל את בקשתו של עו"ד חימי, וציין כי אכן "יש משהו בטענה" שלו, והוסיף כי "לא הגיוני שתהיה דממת אלחוט במשך 4 חודשים. וגם העובדה שהתגלה פה היום מסמך חדש, יכולה להטות את הכף לכיוון שהסנגורים טוענים".

ההסברים של הפרקליטות

בתגובת הפרקליטות ל"גלובס", לאחר שהדברים נבדקו על-ידה, נמסר כי נתון התשלום החודשי הוא "עובדה שאין לה שום משמעות במשפט", שכן מדובר בתשלום שניתן במסגרת ההגנה על העדה בלבד, ולא במסגרת הסכם עדת המדינה.

נימוק זה של הפרקליטות אינו מתיישב עם עובדות התיק.

ראשית, הטענה כי מדובר ב"עובדה שאין לה שום משמעות במשפט" היא בעייתית. כי נשאלת השאלה - אם העדה לא הייתה מסכימה לשתף-פעולה עם הרשויות, האם גם אז הגנתה מפני האיומים השונים הייתה כרוכה בתשלום חודשי לתקופה קצובה? ככל שהתשובה על כך היא שלילית, הרי שמדובר בתשלום שניתן לעדה אגב שיתוף-הפעולה שלה עם רשויות החוק, ולכן מדובר במידע שרלוונטי למשפט שבו היא מעידה במסגרת אותו שיתוף-פעולה.

שנית, הקביעה כי דינוביצקי היא עדה מאוימת, ובשל כך ישנה הצדקה לשלם לה דמי מחיה (תשלום שמשולם ככלל לעדים שרמת האיום עליהם מחייבת את הרשויות בנקיטת צעדים המשבשים את שגרת חייהם), לא מתיישבת עם העובדה שהתשלום הועבר לה במשך שנתיים בלבד, שכבר הסתיימו לפני כשנה וחצי, בעוד הפרקליטות טענה שיש הצדקה לחסות את עובדת היותה עדת מדינה, בשל היותה מאוימת, עד עצם היום הזה. טענה זו - שהעדה מאוימת - נשללה על-ידי השופט ירון לוי, לאחר שהפרקליטות לא הצליחה לבסס את טענתה כי העדה מאוימת.

לבקשת "גלובס", לוי הורה לבטל את צו איסור הפרסום בעניינה, תוך שהוא מציין כי הוא שומע תיקים אחרים שבהם מעידים עדי מדינה מאוימים, וכי ביחס אליהם "אני לא מתרשם שיש פה מסוכנות שמצדיקה צו איסור פרסום".

בנוסף, אם רשויות האכיפה סוברות שדינוביצקי עדיין מאוימת, מדוע נפסקו תשלומי דמי המחיה שלה המתבססים על אותו איום, כבר לפני כשנה וחצי? ומדוע מלכתחילה נקבע התשלום לתקופה קצובה של שנתיים בדיוק (כך, על-פי עדותה), ולא כתלות במידת האיום שלה, לפי הערכות מצב שייעשו מעת לעת? ויתרה מכך, מדוע לא הצליחה הפרקליטות להביא ראיות לכך שהתקיימה ולו חקירה אחת בנוגע לאיומים על דינוביצקי, שרשויות האכיפה לוקחות כל-כך ברצינות?

למען ההגינות נציין כי הנספח המשטרתי העוסק בסוגיית האיומים וההגנה על דינוביצקי כולל ככל הנראה פרטים נוספים שאינם ידועים לנו. יחד עם זאת, הדברים המובאים כאן מתבססים על עדותה של דינוביצקי בבית המשפט, על תגובת הפרקליטות, וכן על העובדה שהעדה לא מצאה לנכון לחבר בעדותה בין התשלום החודשי שקיבלה לבין מידת האיומים עליה, או לאמצעי הגנה שננקטו בעניינה.

עניין נוסף שמעורר שאלות הוא התשלום של 180 אלף שקל, שלגביו הסבירה הפרקליטות כי מדובר בתשלום לעדת מדינה "שניזוקה נזק כלכלי-עסקי קשה עקב חשיפת האמת וההצבעה על גורמים שלטוניים רבי-עוצמה שהיו נגועים בשחיתות".

גם כאן, הטענות לא מתיישבות עם העובדות בתיק.

ניתן לטעון כי אין פסול בפרקטיקה של תשלום לעדי מדינה או לחושפי שחיתויות, שנאלצים לשלם מחיר כספי ואישי כבד על עצם שיתוף-הפעולה עם רשויות אכיפת החוק. אך מעדותה של דינוביצקי עולה כי היא נקלעה לחובות כבדים עוד בטרם חקירתה במשטרה (קל וחומר לפני שחתמה על הסכם עדת מדינה), לרבות מספר לא מבוטל של הליכים משפטיים שהתנהלו נגדה בגין אותם חובות. לכן, קשה לקבל את הקביעה כי עובדת היותה עדת מדינה היא שהסבה לה את הנזקים הכלכליים הקשים.

לאור כל אלה, נראה כי דינוביצקי הגיעה לחקירה כשהיא כבר שקועה במצב כלכלי-עסקי קשה וכנראה שדווקא שיתוף-הפעולה עם רשויות אכיפת החוק והתשלום המשמעותי שקיבלה עבורו, היוו עבורה פתרון לחובות שרדפו אותה והניכור החברתי שבו הייתה שרויה - ולא להפך.

ולבסוף, נראה כי השאלה המתבקשת במקרה הזה, היא - האם המדינה למעשה ניצלה את מצוקתה של העדה שהייתה שקועה במצב כלכלי קשה, במאות-אלפי שקלים, על-מנת שהיא תעיד ותפליל אחרים בעבירת השוחד?

תגובות

תגובת הפרקליטות המלאה: "הסכם עד המדינה, שהועבר לעיון הסנגורים והוגש לבית המשפט, כלל, במפורש ובגלוי, תשלום לא מבוטל לעדת מדינה, שניזוקה נזק כלכלי-עסקי קשה עקב חשיפת האמת וההצבעה על גורמים שלטוניים רבי-עוצמה שהיו נגועים בשחיתות.

בדיון בבית המשפט הובהר כי בהסכם נפרד, שעניינו הגנת העדה מפני התנכלות ואיומים, נכלל גם תשלום נוסף, בסכום נמוך יותר, לעדה. עובדה זו לא הוסתרה על-ידי העדה בעדותה, ואין לה שום משמעות במשפט. הפרקליטות לא הכירה פרט זה, שהופיע רק בהסכם, שהוא חסוי על-פי החוק להגנת עדים, ועניינו פרטי ההגנה על העדה".

תגובת המשטרה: "המשטרה פועלת על-פי חוק ובתיאום ועדכון כלל הגורמים הרלוונטיים, בוודאי כשמדובר בהסכמי עדי מדינה, ולרבות בתיק זה. מעבר לאמור, אין בכוונתנו לפרט בנושא שכן פרטי הסכם עד מדינה חסוי על-פי דין".

התמורה ששולמה

180 אלף שקל

תשלום על שיתוף-הפעולה של דינוביצקי כעדת מדינה

144 אלף שקל

תשלום דמי מחייה חודשיים במשך שנתיים

36 אלף שקל

כספים שהעבירה המשטרה לכיסוי חובות של דינוביצקי

עוד כתבות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13