גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רובוט תחת שליטה: האנשים שרוצים לפתח A.I מוסרי

מערכות נשק אוטונומי שמחליטות במי לירות, רובוטים שמטפלים בחולים, אלגוריתמים שמאשרים הלוואות ובינה מלאכותית שמונעת הסתה ברשת ● כל הטכנולוגיות האלה הופכות ממדע בדיוני למציאות, אבל מעוררות אינספור בעיות אתיות ● הכירו את החוקרים שמנסים לפתור אותן

וונדל וולך/צילומים: באדיבות המצולם
וונדל וולך/צילומים: באדיבות המצולם

התוכנית של מדינת אינדיאנה בארצות-הברית הייתה שאפתנית: להפוך את כל מערכת הרווחה שלה לאוטומטית לחלוטין. היא החלה בפרויקט עוד ב-2006, והוא היה אמור להימשך עשור ולעלות לא פחות מ-1.4 מיליארד דולר. קואליציה של חברות טכנולוגיה קיבלה לידיה את התהליך שבו המדינה מאשרת לאזרחים זכאות לסיוע סוציאלי ממשלתי.

בשלוש השנים הראשונות לתוכנית דחה האלגוריתם שבנתה הקואליציה מיליון בקשות לחבילות סיוע - זינוק של 54% לעומת שלוש השנים שלפני כן. הסיבה: הדרך שבה הוא נבנה התבססה על ההנחה שהאנשים שפונים ל-1,500 עובדי הרווחה של אינדיאנה צפויים לרמות אותם ולעשות מניפולציות, ושמטרת המחשב היא למנוע זאת. כך הוא הפך למכונה של שלילת זכאויות.

מאז אינדיאנה ביטלה את התכנית, אבל היא אינה היחידה שהלכה בכיוון הזה. באיידהו אלגוריתם מקבל החלטות בנוגע להיקף הסיוע לאנשים שזקוקים לטיפול ביתי צמוד. בארקנסו פועלת כבר שנים מערכת שלוקחת חלק בקביעת הטיפול והיקפו שלו זכאים חולים, דרי בתי אבות ואסירים בבתי כלא. גם חברות ביטוח נעזרות בבינה מלאכותית ובתהליכי אוטומציה כדי לקבוע פרמיות, וחברות כרטיסי אשראי - כדי להעריך סיכונים ולקבוע תנאי משכנתאות. בארה"ב נמצאים בשימוש נרחב אלגוריתמים שחוזים האם פושע מורשע יפשע שוב, ומואשמים בהטייה לא מבוססת נגד שחורים.

על פניו, יש היגיון בהעברת מערכות רווחה וטיפול לידיים ממוחשבות: הוצאת הגורם האנושי מהמשוואה אמורה להפוך את המערכות החשובות כל כך לענייניות יותר ויעילות הרבה יותר. ואולם, ככל שהמערכות הופכות יותר ויותר משוכללות הן מקבלות כוח עצום לקבל החלטות עם השלכות אתיות. איך מקנים לאלגוריתם עקרונות מוסריים שבאמצעותם יבחין בין מה שמותר ואסור, רצוי ומצוי? איך הוא יידע איזה אדם ראוי לטיפול רפואי מקיף, או מתי לנקוט פעולה צבאית צבאית, או איזה תוכן צריך לצנזר ברשת? האם חברות הטכנולוגיה אמורות לקבוע למכונות מה הדרך הנכונה לפעול, ואיך מקודדים דבר מורכב כל כך כמו מוסר?

בחזרה לחוקים של אייזיק אסימוב

"זו לא שאלה פשוטה", פותח ונדל וולך את שיחתו עם "גלובס", ומתכוון כנראה לומר "אל תצפו שאני אפתור את התסבוכת הזאת". וולך (Wallach), יו"ר המחלקה ללימודי טכנולוגיה ואתיקה באוניברסיטת ייל ואחד החוקרים המובילים בתחום שמכונה כיום טכנו-אתיקה. זה תחום אקדמי ומחקרי מתפתח, שמנסה לתת מענה אתי לעידן הבינה המלאכותית, שבו היא מוטמעת עמוק יותר ויותר לתוך היומיום שלנו: ברשתות חברתיות, במסחר מקוון, ברכבים אוטונומיים, במערכות בריאות, פיננסים, צבא ושיטור, והרשימה עוד ארוכה.

טוען שבעיית הקידוד הבסיסית היא דווקא החלק הקל. "כבני אדם יש לנו סטנדרטים ונורמות, אנחנו יודעים מהי הפעולה הנכונה שיש לנקוט. אנחנו יכולים לתכנת את הערכים שלנו אם המהנדסים מבינים מראש מהן הסיטואציות שהמערכת תיתקל בהם". בבעיה האמיתית, הוא אומר, אנו נתקלים כאשר המהנדסים לא יודעים בדיוק באילו מצבים המכונות ייתקלו, מתי ואיך. "אנחנו רחוקים מאוד מלהצליח בתכנות הבנה מוסרית מתוחכמת, או את היכולות להתמודד עם ערכים מתנגשים. מתחילים לחשוב על זה, אבל זה יקרה רק בעתיד הרחוק".

מכונית אוטונומית / צילום : רויטרס

סטיוארט ראסל (Russell), פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת ברקלי ומי שמוביל היום את המחאה נגד כלי נשק אוטונומיים, מציג גישה שונה לחלוטין. "את לא יכולה לקודד מוסר", הוא פוסק. "אנחנו לא צריכים לנסות לעשות את זה, יש מיליארדי מערכות מוסריות שונות בעולם הזה. מה שבינה מלאכותית צריכה לעשות היא להגשים שלושה עקרונות פשוטים: מטרת הרובוטים היא למקסם את ההעדפות האנושיות; הרובוט לא בטוח מהן אותן העדפות, אך מקור המידע הטוב ביותר לגבי העדפות בני האדם הוא ההתנהגות האנושית; העבודה של המכונות הוא ללמוד אילו חיים כל אדם על פני כדור הארץ היה מעדיף לחיות, ולעזור להם להשיג זאת ככל הניתן".

הכללים שניסח ראסל וקבוצת המחקר שלו בברקלי מתבססים על גישה מוסרית תועלתנית ביסודה, וגם נראים כגרסה מתקדמת לשלושת חוקי הרובוטיקה שניסח לפני 75 שנה אייזיק אסימוב, מגדולי סופרי המדע הבדיוני. אסימוב, מחברם של ספרים כמו "אנוכי הרובוט" ו"האדם הפוזיטרוני", הבין זמן רב לפני עידן הבינה המלאכותית שחייבים לצרוב ברובוטים כללים מנחים. בגרסתם המפורסמת ביותר, אלו הם החוקים: 1. לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם ייפגע. 2. רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון. 3. רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או השני.

כיום, כשהרובוטים החכמים עוברים מהמדע הבדיוני אל העולם הממשי, הדיון עובר מהספרות לענקיות הטכנולוגיה ולמוסדות האקדמיים המובילים. גוגל, מיקרוסופט ופייסבוק מקצים משאבים לקביעת כללים אתיים מנחים למערכות הבינה המלאכותית שלהן. ב-MIT קבוצת חוקרים מנסה לנסח כללים אתיים למכונות, בג'ורג'יה טק בונים מכונה שתציית לכללי המשפט הבינלאומי, וחוקרים בהרטפורד מנסחים קוד אתי לרובוטים ביתיים שמסייעים לגיל השלישי. כל גוף מושפע מגישה פילוסופית שונה ומנסה לחלץ צווים מוסריים ממקורות אחרים. מי שבולטים בהיעדרם מהדיון הם הרגולטורים והגופים הממשלתיים: כמעט אף מדינה לא מנהלת דיונים ציבוריים על טכנולוגיה ואתיקה, שלא לדבר על ניסוח חוקים בנושא.

"המכשול העיקרי הוא שאין הסכמה רחבה לגבי העקרונות האתיים שנרצה לקודד", אומר אריאל פרוקצ'ה מאוניברסיטת קרנגי מלון, שהוביל מחקר מצוטט המדגים כיצד ניתן להשתמש בחוכמת ההמונים כדי לקודד עקרונות מוסריים ברכבים אוטונומיים. "גישה אחת אומרת שצריך לקבל החלטות שמביאות את הרווחה הכללית של כל המעורבים למקסימום, ואחרת טוענת שיש להתמקד בתועלתו של האדם המסכן ביותר. אם מדובר במכונית אוטונומית שצריכה לקבל החלטה של חיים ומוות במצב חירום, שתי הגישות יובילו להמלצות שונות: אם לפצוע אדם אחד באורח קשה או מאה איש באורח בינוני". זו, כמובן, גרסת ההייטק לבעיית הקרונית, אחת הוותיקות והידועות בתחום הפילוסופיה של המוסר.

את הבלבול המוסרי שקיים בחברה מנסה פרוקצ'ה לפתור בעזרת שיטה ותיקה לא פחות: דמוקרטיה. "אנו יכולים לפתור את הבעיה בכך שנקודד מודלים של אנשים שונים, המבוססים על למידת מכונה. המודלים האלה יספקו המלצות שונות לגבי דילמה מוסרית נתונה, אבל אנחנו יכולים לשלב את דעותיהם דרך מעין בחירות וירטואליות, כדי לקבל החלטה משותפת".

היתרון בגישה כזאת, אומר פרוקצ'ה, היא הפרקטיות שלה. "אפשר ליישם אותה מיד והיא מסוגלת לקבל החלטות בכל מצב. אם יש עקרונות מוסריים או משפטיים שיש לקחת בחשבון, צריך קודם לבדוק אם הם מספיקים כדי לקבל החלטה חד-משמעית לגבי דילמה מוסרית נתונה, ואם לא - להפעיל את המערכת המבוססת על חוכמת ההמונים. בהרבה מקרים ההמון יותר 'חכם' מהמומחים, ולכן ניתן לקוות שהגישה שלנו תוביל להחלטות יותר מוסריות מאלו שיקבלו אנשים בודדים. עם זאת, קשה לכמת מוסר, ולכן אני חושב שהמטרה כרגע היא ללמד מכונות לקבל החלטות סבירות לגבי דילמות מוסריות, לא יותר. ואפילו המטרה הפחות שאפתנית הזו אינה קלה להשגה".

לבלום את המלחמה האוטונומית הבאה

נחזור רגע לאסימוב ולחוק הרובוטיקה הראשון. "לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם", הוא ניסח בפשטות, ואולי ראה את הנולד. מרוץ החימוש לנשק אוטונומי יעיל וקטלני הוא אחד העוצמתיים והמבהילים ביותר כיום. אחרי הכל, למה לשלוח חיילים למשימות מסוכנות או אפילו לסמוך על מפעילים אנושיים, אם אפשר להשתמש במל"ט מתאבד, שיכול לטוס זמן רב מעל שטח אויב, לפעול ביעילות בחושך ובתנאי מזג אוויר קשים, ולהיעזר במצלמה אלקטרו-אופטית כדי להתרסק עם מטען הנפץ על המטרות שהוא מזהה, ללא מגע יד אדם?

גם הנושא הזה לא מעורר דאגה בקרב ממשלות העולם, שצבאותיהם מאמצים פיתוחים כאלה, אך הקהילה המדעית והעסקית כבר נערכות למלחמה האוטונומית. וולך, שדוחף להקמת קונגרס בינלאומי בנושא, זוכה לתמיכה מהיזם אילון מאסק. ראסל הוא ממובילי המחאהנגד פיתוח נשקים אוטונומיים: לפני שנה הוא ועוד 115 מדענים ומנהלים בכירים - בהם מאסק, מייסד אפל סטיב ווזניאק, והפיזיקאי סטיבן הוקינג שמת מאז - פנו לאו"ם בבקשה שימנע פיתוח "רובוטים מחסלים".

הדמיה מתוך סרטון הקורא לעצירת פיתוח הנשק האוטונומי / צילום מסך

"זה הנושא הבוער ביותר כרגע", מתריע ראסל, "נשקים מסוג זה לא דורשים פיקוח אנושי, ולכן יש בהם פוטנציאל להפך לנשקים להשמדה המונית. באופן עקרוני, קבוצה קטנה של אנשים יכולה להפעיל נשק אוטונומי בהיקף בלתי מוגבל. זה יפגע בביטחון האנושי ברמה האינדיבידואלית, המקומית, הלאומית והבינלאומית". מציין ראסל. באו"ם התרשמו פחות: יו"ר הוועידה שכינסו בנושא באוקטובר, אחרי דחיות מרובות, אמר רק כי "רובוטים לא משתלטים על העולם. אנחנו צריכים להיזהר שלא להלהיט את הדיון ברגשות ודרמה".

הדיון על נשק אוטונומי מדגים שתי בעיות מהותיות. הראשונה היא שאם בני אדם מתקשים להחליט אם זה בכלל נכון בכלל לבנות טכנולוגיה רצחנית שכזו, איך אפשר לצפות מיאתנו ללמד את המכונות לפעול באופן מוסרי? הבעיה השנייה היא שגם אם נקבל החלטה כזאת, עדיין נצטרך למצוא תמריץ שיגרום לכך שיפעלו על פיה.

התמריץ שגורם לחברות הטכנולוגיה להתאמץ בפיתוח בינה מלאכותית מוסרית הוא פשוט וכלכלי. אין להן עניין להשקיע הון עתק וזמן פיתוח רב במוצר שיביא לתוצאות הרסניות, כמו מכונית אוטונומית שתחליט לדרוס רוכב אופניים שלא נסע במסלול המיועד לו, רובוט עזר לגיל השלישי שדוחף תרופות בכוח לקשישים שמסריבם לקחת אותן. "החברות מבינות", אומר וולך, "שבני אדם יכולים להתנגד נחרצות לבינה מלאכותית ורובוטיקה אם הנושא לא יטופל באחריות". אלא שבמקרה של הבינה המלאכותית הצבאית, הרס רב ככל האפשר הוא דווקא האינטרס של כל הצדדים המעורבים - חוץ מהמותקפים, כמובן. האם באמת אפשר לצפות שהאו"ם, שלא הצליח למנוע אינספור עימותים מדממים ברחבי העולם, ישכנע את מפתחי מכונות ההרג להעדיף את האינטרס של כלל האנושות?

בואו נסתכל על עצמנו, בני האדם

בשני השימועים בקונגרס החודש, הזכיר מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג את הביטוי "בינה מלאכותית" יותר מ-30 פעמים. זה, הוא טען, יהיה הכלי המוביל עבור הרשת החברתית להתמודד עם שאלות של פיקוח על תוכן ומניעת הפצת פייק ניוז והסתה. צוקרברג לא הסביר איך AI יעשה את כל זה, עובדה שלא חמקה מעיני וולך. "מדברים על בינה מלאכותית כאילו היא תפתור את כל הבעיות, זה נהפך לאלוהים החדש. אבל המערכות שקיימות היום מוגבלות. הן לא יכולות לבצע את טווח הפעולות הרחב שלעיתים נטען שהן מסוגלות לו".

לא רק טווח הפעולות מוגבל, אלא גם היכולת להבין את ההחלטות שהמכונות מקבלות. קחו למשל החלטה להעניק הלוואה. האלגוריתם הבסיסי יכול להיות מבוסס על היחס בין הכנסה וגובה ההלוואה, בשילוב נתונים כמו היסטוריית אשראי, מצב משפחתי וגיל. אם האלגוריתם יקבל אלפי דוגמאות עם מיליוני נתונים, הוא יוכל ללמוד מתי לתת משקל רב יותר לנתון אחד על פני השני ולהעריך באופן מדויק את הסיכון של כל הלוואה. אלא שלפעמים אפילו האנשים שכותבים את הקוד שעומד מאחורי המערכת לא יודעים בדיוק מה קורה בתוך הקופסה הכמעט שחורה הזו, ולא יכולים להסביר למה החלטה אחת ולא אחרת התקבלה. אנחנו יכולים לבנות מערכת בהליך שקוף ודמוקרטי, ובכל זאת היא תיכשל בהפקת התוצאות הנדרשות.

באירופה קבעו שהחלטת מכונה תהיה חייבת לעמוד במבחן ההסבר: המתכנת יהיה חייב להיות מסוגל לנמק את תהליך קבלת ההחלטות שמאחוריה. "יש הרבה דברים ראויים להערכה ב-GDPR", אומר פרוקצ'ה, בהתייחס לרגולציית הפרטיות האירופית החדשה שתיכנס לתוקף בחודש הבא וכוללת את הסעיף הזה. "ואולם, כשמדובר על הסברת החלטות שמתקבלות בידי מערכות בינה מלאכותית, היא רותמת את העגלה לפני הסוסים. כרגע היכולת שלנו לספק הסברים מוגבלת ביותר. אני לא חושב שסביר לצפות לפתרון כולל בעתיד הקרוב, אבל החדשות הטובות הן שהרבה מהחוקרים הבולטים בתחום עובדים על הבעיה הזו". ראסל מציע להיות זהיר יותר: "אם זה אפשרי מבחינה פוליטית, אנחנו צריכים להימנע מבניית מכונות סופר-אינטליגנטיות, לפחות עד שתהיה לנו ערובה יצוקה מברזל שהן יישארו תחת שליטה אנושית לנצח".

מחשב העל ווטסון של IBM זכה לתהילת עולם כשניצח בשעשועון "מלך הטריוויה" האמריקאי ב-2011. מאז הוא הפך למערכת שאפשר להטמיע בתחומים שונים: בין היתר הפך ווטסון למומחה רפואי לא קטן, והוא מוכשר בין היתר להמליץ על טיפולים לחולי סרטן. אלא שאחרי אימונים ושימושים רבים, ווטסון פיתח "הטיה אמריקאית": ההמלצות שלו התאימו יותר לחולים בארה"ב מאשר למטופלים אחרים בעולם. במילים אחרות, מסוכן להניח שרק הנדסה מופלאה וכמות נתונים גדולה תבטיח הצלחה, יעילות, ושהמכונות באמת יעשו את מה שאנחנו רוצים שהן יעשו. אולי צריך להשאיר את האדם בלולאת קבלת ההחלטות, במיוחד כשאנחנו מדברים על נושאים שנויים במחלוקת.

"לפעמים אפשר לסמוך על חברות טכנולוגיה שיעשו את הדבר הנכון", אומר וולך, "אבל זה לא אומר שהן יקבלו תמיד את ההחלטות הנכונות עבור הציבור הכללי. צריך להיות שהציבור יבין לגמרי מה הטכנולוגיה יכולה או צריכה לעשות, ויחליט האם התועלת שבה מצדיקה את יישומה, אפילו אם יש מצבים שבהם אנשים עלולים להיפגע. צריך לקבוע באילו סטנדרטים המערכות האלו צריכות לעמוד, ולבסס מנגנוני פיקוח ורישוי לטכנולוגיות. כרגע אנחנו לא עושים שום דבר מזה".

מעבר לחששות, יש גם יתרון בעיסוק הגובר בדילמות האלה - שקשור דווקא לבני אדם, לא למערכות מחשב. השיח על אתיקה של רובוטים מכריח אותנו לבחון את הכללים והנורמות שמנחים אותנו, את מקומו של האדם ואת התפקיד שלו בקבלת החלטות מוסריות. "הרובוטים יכולים ללמד אותנו להיות אנשים טובים יותר", אומר ראסל. "יש להם את היכולות להיות 100% אלטרואיסטים, משהו שאי אפשר לצפות לו מבני אדם".

סטיוארט ראסל אריאל פרוקצ'יה  וונדל וולך/צילומים: באדיבות המצולמים

עוד כתבות

עמוס לוזון/ צילום: יוסי כהן

פשרה בין גינדי החזקות לדורי בנייה: יימחקו תביעות חוב של גינדי בגובה 222 מיליון שקל

לפי הסדר הפשרה, שהושג לאחר שנים של סכסוכים ותביעות רבות שהגישו חברות הנדל"ן האחת נגד השנייה, יבוטלו גם הערבויות שמחזיקה גינדי אצל דורי בקשר לפרויקטים שביצעה, וקופת דורי המדוללת תזכה לכ-8 מיליון שקל – כפול מהסכום שנמצא בה כעת

פגישה עסקית דרך אפליקציית זום / צילום: Roman Baluk, רויטרס

זום לא לבד: כך מנסות שורה של חברות לכבוש את התחום הלוהט של שיחות הווידאו

זום אולי הפכה לשיחת היום, אבל מיקרוסופט, גוגל, סיסקו וסלאק הן רק חלק מהחברות שפועלות בתחום ● כולן מתחרות על לב המשתמשים ומציעות הרבה פיצ'רים חינמיים

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אל תשכחו את ה-QA: תקלה גם באפליקציית המגן של משרד הבריאות

אחרי שבבוקר דווח על תקלה בהעברת נתונים בבדיקות הקורונה, כעת נודע שישנה תקלה באפליקציה שאמורה לזהות שהות בקרבת חולי קורונה ● שלושה רופאים ממערך בריאות הנפש קיבלו הודעות שנחשפו לחולי קורונה, אך במיקום שבו לא ביקרו מעולם

אנשים עם מסכות בשוק הכרמל בתל אביב / צילום: Oded Balilty, AP

3,619 נדבקים בקורונה בישראל; אזרח ישראלי נפטר באיטליה

מספר הנדבקים בעולם עומד על 645,606 איש, מתוכם, 139,552 איש החלימו ● היקף הקורבנות בעולם עלה ל-29,971 ● 54 ישראלים במצב קשה, מתוכם 43 מונשמים

ח"כ פנינה תמנו שטה / צילום: יוסי כהן

הפיצולים במחנה המרכז ממשיכים: ח"כ פנינה תמנו שטה תתפצל מיש עתיד ותצטרף לחוסן לישראל

נושא פיצולי הסיעות יידון היום בשעה 12:00 בוועדה המסדרת ● חברי הכנסת יועז הנדל וצבי האוזר מסיעת תל"ם מעוניינים לפרוש מהמפלגה ולהיכנס יחד עם חוסן לישראל לממשלה

סטפן מונייה / צילום: לומברד אודייה

מתי תגיע ההתאוששות אל שוקי המניות?

מנהל ההשקעות הראשי בבנק לומברד אודייה השווייצרי, סטפן מונייה, אומר בראיון ל"גלובס" כי "בתרחיש שבו הנגיף יישאר איתנו לאורך זמן, האירוע והשפעתו על השווקים עלולים להידמות יותר למלחמה. צפוי גל של חברות שלא יוכלו לשרת את החוב שלהן, כשממשלות לא תוכלנה לתמוך בהן"

אייל עופר / צילום: רורי לינדזי

נאבקים בקורונה: אייל עופר תורם 10 מיליון שקל לבתי חולים

התרומה תחולק בין בתי החולים איכילוב, שיבא ורמב"ם, כאשר כל אחד מהם יקבל 3 מיליון שקל, ובנוסף ארגון "לתת" יקבל תרומה בסך מיליון שקל

שדות, ושהקורונה תחכה / צילום: איל יצהר

ובינתיים בחוץ: כך נראית ישראל בימי הסגר

דרור פויר ואיל יצהר יצאו לדרכים, רגע לפני שגם הן נסגרות לתנועה ● מסע דרומי בין אשדוד, נתיבות ובאר שבע, בין ערים ריקות לשדות ירוקים, שרק אחרי שהם נלקחים ממך אתה מתחיל להעריך עד כמה הם חסרים עכשיו

עסקה / צילום: Shutterstock

הסדר תשלומי שכירות בעידן הקורונה: טוב לשני הצדדים

שוכרים שהם בעלי עסקים קטנים ובינוניים נמצאים במשבר תזרימי ועסקי נוכח מגפת הקורונה ● הסדר לפריסה או לדחייה של תשלומים יכולה לסייע בטווח הארוך גם למשכיר

בורסת תל אביב סיקור שוטף / צילום: איל יצהר, גלובס

ירידות חדות בבורסה בת"א: טבע צוללת, פתאל מזנקת

מדדי ת"א 35 ות"א 90 מאבדים כ-2.5% ומדד הבנקים יורד בכ-1.8% ● לאומי שוקי הון: "התנודתיות החריגה בשוק האג"ח הממשלתי כמו גם ביתר השווקים הפיננסים צפויה ככל הנראה להימשך"

יואב שמחי / צילום: תמר מצפי

הסתדרות הלאומית מקדמת מחדש הצעת חוק למתן דמי אבטלה לעצמאים

יו"ר ההסתדרות הלאומית, יואב שמחי, הביא אל שר העבודה והרווחה אופיר אקוניס את הצעת החוק, שהוגשה בנוסחים שונים כמה פעמים בעשור האחרון, אך בכל הפעמים נדחתה ● אקוניס תומך בהצעה וממתין לחזרה לפעילות תקינה של הכנסת כדי לקדמה

חיטוי נגד קורונה בישראל / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

דילמת הפיטורים והסיבה לכך שהאינטרנט בישראל איטי: מה קרה השבוע בהייטק

המשבר ישנה את הדינמיקה בין המדינות למגזר העסקי, אך מה זה יעשה לענקיות הטכנולוגיה ● בסטארט-אפים צופים גל פיטורים ● הטיפים של חמי פרס ליזמים והחזרה של המשקיעים הסיניים לישראל ● מה קרה השבוע בהייטק

בנימין נתניהו נואם במטה הליכוד, לאחר פרסום תוצאות המדגמים, אמש / צילום: Oded Balilty, Associated Press

ממשלת הימין המסתמנת: כ"ץ שר האוצר, ויכוח על שר המשפטים

מספר שרי הממשלה יעמוד בין 30 ל-34 איש ● חוסן לישראל תקבל את משרדי המשפטים, החוץ והביטחון; והליכוד תקבל את  משרדי ביטחון הפנים והאוצר ● גנץ יגיע הערב לפגישה אישית עם נתניהו בבלפור

חיטוי כיכר סן מרקו בוונציה, השבוע  / צילום: רויטרס

מנהיגי האיחוד האירופי מתלבטים האם להנפיק אג"ח משותפות כדי להתמודד ביחד עם המשבר

מנהיגי צרפת, איטליה וספרד ושש מדינות נוספות קראו במכתב לנשיא המועצה האירופה ליצירת מסגרת אג"ח כל־אירופיות שתוכל לתמוך במדינות החלשות ● עם זאת, דוברים רשמיים מטעם מדינות צפון אירופה מביעים סקפטיות ביחס למאמצים לגיוסי חוב הדדי בגוש האירו

וירוס, עולם בצל מגפת השפעת בשנת 1918  / צילום: עטיפת הספר

ספר על השפעת הספרדית ב-1918 מתגלה כרלוונטי גם לימינו

"וירוס, עולם בצל מגפת השפעת בשנת 1918" שראה אור מחדש בהוצאת מטר, רלוונטי באופן מצמרר

עובדת בצוות רפואי מחוץ לבית חולים בניו יורק, ארה"ב / צילום: Kathy Willens, AP

הישראלית שמחפשת תרופה לקורונה: "הנגיף לא ייעלם כמו הסארס, ואסור להתייחס אליו כאל שפעת"

פרופ' מיכל ליניאל, מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, חוקרת את נגיפי הקורונה: את הנוכחי, את סארס המקורי ואת מרס שהופיע ב-2012 ● "הפיתוחים שהיו בקנה להתמודדות עם הסארס לא יעזרו לקורונה, כי הנגיפים שונים בהתנהגות שלהם"

איש צוות רפואי בודק פועל פלסטיני, שחזר מישראל לשטחי יו"ש, להימצאות נגיף הקורונה / צילום: Mussa Qawasma, רויטרס

ענף הנדל"ן מתקרב לשיתוק: ההגבלות צפויות לכלול החזרת פועלים לשטחים

בישיבה שהתקיימה במועצה לביטחון לאומי טרם כניסת השבת, נכללו מספר הגבלות נוספות בניסיון להתמודד עם נגיף הקורונה ● אחת מהן היא החזרת הפועלים הפלסטינים לבתיהם, דבר שעלול לפגוע במרבית אתרי הבנייה בישראל ● ההחמרה צפויה לעלות להצבעה בישיבת הממשלה מחר

ניהול משק בית מרחוק / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

דעה: מי שהתכונן טכנולוגית, מוכן לתקופות משבר כמו מגפה עולמית

אפשר להניח שחברות שהטמיעו תהליכי חדשנות טכנולוגית מבעוד מועד, יצלחו את המשבר הזה בצורה מיטבית ואף ייהנו מיתרון יחסי בהשוואה לאחרות ● איך עושים זאת?

מעבדה של כללית ברמת החייל שבודקת דגימות קורונה  / צילום: דוברות משרד הבריאות, יח"צ

מחיר העלייה בקצב הבדיקות: תוצאות לא בטוחות ובדיקות אבודות

ל"גלובס" נודע כי כלל הנראה ישנן בדיקות נוספות שאבדו ● משרד הבריאות אישר כי התקבלו תוצאות סותרות בחלק מהבדיקות, אך טוען כי לא מדובר בתוצאות שכבר נמסרו לחולים ● אתמול בוצעו כ-6,000 בדיקות ברחבי הארץ, ובמשרד מקווים להגיע ל-10 אלף בדיקות יומיות בשבוע הבא

מגדל פאנקייקס / צילום: שאטרסטוק | א.ס.א.פ קריאייטיב

להמתיק את הגלולה של ההסגר: זה הזמן לקינוח

הסגר, הבידוד והימים הארוכים בסמיכות למקרר מוציאים מאנשים תשוקות חבויות, אבל דומה שדבר אחד מאחד את כולם: הכמיהה למתוק