להפוך את לשכת רו"ח לגוף סטטוטורי
זה תקופה ארוכה שאזרחי ישראל פותחים עיתון, ובכל פעם מגלים קטסטרופה פיננסית חדשה. חברות ציבוריות נמצאות בחקירות פליליות, אחרות קורסות בגלל ניהול כושל, ענפים במשק נמצאים במשבר, עסקים פושטים רגל ובעלי הון דורשים הסדרי חוב.
התופעות הללו מלוות אותנו כבר שנים רבות, ונדמה שלא נעשה מספיק כדי למנוע את חזרתן. מדי פעם קברניטי המדינה מכריזים על הקמת "ועדת חקירה מיוחדת", דוגמת הוועדה הפרלמנטרית לחקירת האשראי שניתן לטייקונים. אבל בפועל, דברים כמעט לא משתנים. המשק הישראלי סובב במעגל קסמים של מחדלים כלכליים וכיבוי שריפות. במצב זה, היה מצופה שייקראו לדגל המומחים החשבונאיים והפיננסיים הבולטים במשק, שיתרמו מכוחם ומניסיונם כדי לשבור את המעגל, אך באופן תמוה למדי, הם נעדרים משולחן קבלת ההחלטות.
כמות הפעמים שבהן הייתה נציגות של רואי החשבון בדיונים כלכליים מכריעים במשק, היא זעומה. למרבה האבסורד, דווקא רואי החשבון, שרבים מהם מכהנים כמנהלי כספים בכירים, והם בעלי ניסיון ומיומנות גבוהה בניהול משברים ובניווט פיננסי מוצלח של החברות הגדולות במשק, לא זוכים להשמיע את קולם ולתרום לכלכלה הישראלית.
אם שריפה משתוללת, הכי הגיוני לקרוא למכבי האש, אם קיימת בעיה כלכלית או פיננסית העשויה להשפיע על עתידו של המשק הישראלי, הכי הגיוני לקרוא לרואי החשבון להתייעצות ולעזרה במציאת פתרונות. הדבר נכון לא רק למחדלים ולמצבי חירום. קולם של רואי החשבון אינו נשמע גם בקבלת החלטות שבשגרה. גם עורכי הדין נתקלו בבעיה דומה, אך הם השכילו לפתור אותה לפני שנים.
עורכי הדין הבינו, שכדי להיות כוח משפיע במשק, הם זקוקים לארגון אחד שמייצג את כל עורכי הדין בארץ וסמכויותיו מוגדרות בחוק. כבר בשנות ה-60 הם החליטו להפוך את לשכת עורכי הדין ללשכה סטטוטורית, ומאז הם נמצאים בכל צומת החלטה מרכזי במשק הישראלי. לראיה, מעורבותם במינוי שופטים, יכולתם לקדם רפורמות בחוק ההסדרים, ולבטל רפורמות שפוגעות ביכולתם למלא את תפקידם, ומעורבותם העמוקה בהסדרי חוב ובנושאים כלכליים. המעמד הסטטוטורי עיגן את יכולתם להוות גילדה מקצועית אמיתית ובעלת אוטונומיה המממשת את ייעודה.
כמו עורכי הדין, גם תפקידם של רואי החשבון הוא מהחשובים ביותר לאזרחי המדינה ולמשק. אם כך, לא ברור מדוע לרואי החשבון אין ארגון אחד שמייצג את כל בעלי הרישיונות במדינה, שסמכויותיו מוגדרות לפני חוק.
להבדיל מעוה"ד, לשכת רואי החשבון, הנציגות הנבחרת של רואי החשבון, בתצורתה הנוכחית היא גוף חסר השפעה וחשיבות. מרבית רואי החשבון בארץ אינם חברים בה, ראשי הלשכה ונציגיה כמעט אינם נוכחים בדיונים מכריעים בוועדות הכנסת ודעתם אינה מובאת בחשבון בקבלת החלטות פיננסיות מרכזיות למשק. מעבר לכך, אין לרואי החשבון יכולת השפעה על מינויים של בכירי המשק הכלכלי, כדוגמת ראש רשות המסים, נגיד בנק ישראל, יו"ר רשות ניירות ערך ועוד.
אם המדינה מעוניינת באיתנות פיננסית, בשיפור מצבה הכלכלי, ובצמצום מחדלים דוגמת אלה שמלווים אותנו בשנים האחרונות, על לשכת רואי החשבון להפוך לסטטוטורית, בדומה ללשכת עורכי הדין. כבר 70 שנה מנהלת ישראל מדיניות כלכלית בלי להתחשב בדעתם של רואי החשבון, ואת התוצאות חווים כולנו. לשכת רואי חשבון סטטוטורית, שתפקידיה וסמכויותיה מעוגנות בחוק, תאפשר לרואי החשבון למלא את תפקידם כשומרי הסף של המשק, ואת יכולתם לקבל מקום של קבע סביב שולחן מקבלי ההחלטות.
בד בבד, תקבל הלשכה גושפנקה רשמית כארגון היציג הבלעדי של כלל רואי החשבון בישראל, הן מרואי החשבון והן ממוסדות המדינה. כך שיהיה לה מנדט לפעול למען האינטרסים של חבריה ולטפל באתגרי המקצוע.
הכותב הוא רואה חשבון, חבר ועד מרכזי בלשכת רואי החשבון ודירקטור בחברות ציבוריות.
