פרופסור חיים לוי / צילום: פרס א.מ.ת מתוך ויקיפדיה
איך קרה שפרופ' חיים לוי מצא עצמו מחוץ לדירקטוריון בנק לאומי אחרי קדנציה אחת בלבד, ומה כתב על התנהלות הדירקטוריון? לוי, מומחה בינלאומי מוערך, הדיקן לשעבר של בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל לשנת תשע"ד ופרס א.מ.ת ל-2007 במדעי הניהול, שאף דורג בין החוקרים הפוריים ביותר בעולם ב-2002-1953 בפרסומים בתחום המימון, כתב את ספרי הלימוד שעליהם שקדו אלפי סטודנטים ונחשב למרצה דגול שדירקטורים, מנהלים, יועצים ובכירים בחברות הציבוריות היו תלמידיו.
בקיץ האחרון התברר שלנקודת הבחירה האחרונה כדח"צים בבנק הגיעו שני מועמדים: ציפי סמט ולוי, שניהם דירקטורים בלאומי. הראשונה נחשבה נוחה יותר להנהלה, ואילו השני נהג לשאול שאלות קשות, לדקדק, לדרוש נתונים. לוי נחשב לאיש תקיף שהציג מודלים כלכליים, שאומר מה שהוא חושב, ללא משוא פנים. סמט נשארה - פרופ' לוי נשלח הביתה.
בפגישת הדירקטוריון האחרונה מסר לוי ליו"ר דוד ברודט, ולכל אחד מהדירקטורים מכתב מפורט בן כמה עמודים המתאר את עבודת הדירקטוריון, ובו הביע ביקורת נוקבת על התנהלותו, על כך שהדיונים לא מספיק מעמיקים, שסדר היום צפוף ועמוס נושאים ולא מאפשר דיון, שהחומרים מגיעים ברגע האחרון והדירקטורים לא מספיקים ללמוד אותם. בחלק אחר של המכתב עלתה תמיהה איך הוא - מחוקרי הכלכלה המוכרים בעולם - הגיע למצב שבו הוא מתמודד ראש בראש עם ציפי סמט.
לעמדתו, כפי שאספנו ממשפטים ספורים, מי שהצביע נגדו באסיפה הכללית הם בעיקר חלק מהמשקיעים הזרים. אלה, בדרך-כלל, אינם נוטים להתערב בבחירה של הישראלים. מה גם שככל הידוע מעולם לא הצביעו נגד מתמודד. במכתב עלתה תמיהה האם מישהו גייס את הקבוצה וארגן אותה דווקא נגדו או בעד מי שהתמודד מולו.
דירקטורים שנשאלו על המכתב התחמקו. 'ואם ישלחו אותי לפוליגרף, מה אעשה?', אמרו. גם פרופ' לוי הרגיש נבוך כשנשאל על כך. למרות שהוא עומד גם היום מאחורי כל מה שכתב ונשמע כועס, הוא מסרב לפרט מה היה במכתב, שכן על-פי הסכם עם הבנק הוא מחויב, חתום, על סודיות כוללת 'עד יומי האחרון'.
המידע המלא על המכתב הגיע ליו"ר רשות ני"ע הקודם, שמואל האוזר. הוא, למרות הבעייתיות שהתגלתה בעבודת החברה הציבורית הגדולה, החליט שלא לשאול שאלות. המכתב נשלח גם למפקחת על הבנקים, חדוה בר. מה קרה? לא ברור. אומרים שחלק מהדברים כבר היו ידועים לפיקוח, שחלק נידונו ותוקנו, ושחלק נבדקו וניתנו הערות לגביהם להנהלת הבנק. ואף אחד לא מדבר על זה. דום שתיקה. רועמת.