איתי בן זאב / צילום : יעל ארנון
לקראת המהלך המשולב של הנפקה לציבור ומכירת חלק הארי של מניותיה למשקיעים זרים, פרסמה הבורסה לניירות ערך את דוחותיה לשנת 2017, שמהם עולה כי השכר הממוצע לעובד (עובדי הבורסה ידועים בתנאים המפנקים שלהם הם זוכים) ירד בממוצע ב-3.6% ביחס ל-2016.
בשקלול השנתיים האחרונות קטנה עלות השכר הממוצעת לעובד בבורסה ב-6.8%, לכ-47 אלף שקל בחודש (לעומת יותר מ-50 אלף שקל ב-2015). עם זאת, עלות סך ההטבות ל-249 עובדי הבורסה אשתקד גדלה ל-140 מיליון שקל, לעומת 137 מיליון שקל ב-2016, וזאת לאחר עלייה של 6% במספר העובדים.
העלות הממוצעת של שכר העובד בבורסה (כולל חברי ההנהלה והעובדים הוותיקים, שנהנים משכר גבוה במיוחד) גבוהה מעלות השכר והתגמולים הממוצעת לעובד בשני ענפי הפיננסים המובילים - הבנקאות והביטוח. כך, עלות שכרם של עובדי חמשת הבנקים הגדולים עלתה בממוצע ב-2017 בכ-6%, ל-33.2 אלף שקל בחודש, בעוד שב-13 חברות הביטוח נרשמה עלייה ממוצעת של 4.6% בעלות השכר הממוצעת לעובד באותה תקופה, לרמה של כ-18 אלף שקל בחודש.
הבורסה מפרטת עוד בנוגע לתנאי העובדים, ומציינת, בין השאר, כי עובדי החברה מקבלים מכוח נוהג מענקי ותק "נטו" כדלהלן: 1,000 שקל בהגיעם לוותק של 15 שנה; 2,000 שקל בהגיעם לוותק של 20 שנה; 3,000 שקל בהגיעם לוותק של 25 שנה; וכן הלאה, עד למענק מקסימלי של 8,000 שקל. כמו כן, היא מציינת כי שיעור העלאת השכר לעובדים עמד ב-2017 על שיעור חזוי של 4.2% נומינליים, בדומה למה שהיה ב-2016.
למנכ"ל וליו"ר אין אופציות
ומה עם מנהלי הבורסה והתגמול שקיבלו? עלות השכר של המנכ"ל, איתי בן זאב, שנכנס לתפקידו בתחילת 2017, עמדה אשתקד על כ-2.46 מיליון שקל, כשהיא כוללת מענק בגובה שלוש משכורות, שהסתכם בכ-378 אלף שקל. עלות שכר היו"ר אמנון נויבך, שהיקף המשרה שלו צומצם בתחילת 2017, עמדה על כ-714 אלף שקל, לעומת עלות של כ-1.33 מיליון שקל ב-2016.
דוחות הבורסה מגלים גם שבסוף מארס אישר דירקטוריון הבורסה תוכנית תגמול לשנים 2020-2018 ליו"ר ולמנכ"ל החברה, "הכוללת מענק כספי בהתבסס על קריטריונים כמותיים וקריטריונים איכותיים", ובמקביל כוללת תוכנית אופציות למנהלים הבכירים בבורסה, שלפיה, "יוענקו לנושאי המשרה כפופי המנכ"ל עד כ-2.4 מיליון אופציות לרכישת מניות החברה, בתמורה לתשלום תוספת מימוש ובכפוף לתנאי זכאות מסוימים". אגב, למנכ"ל וליו"ר הבורסה אין אופציות כאלה, מבחירתם.
כמו כן, מדוחות הבורסה ל-2017 עולה כי בשנה האחרונה עברה הבורסה להפסד של כ-14.3 מיליון שקל בשורה התחתונה, שנבע בעיקר מהוצאה חשבונאית חד-פעמית של כ-27.4 מיליון שקל בגין הענקת 6% ממניות הבורסה לעובדים ללא תמורה, במסגרת שינוי מבנה הבעלות בה. בנטרול ההוצאה החד-פעמית הזו, רשמה הבורסה גידול ברווח, מכ-2.1 מיליון שקל ב-2016 לכ-13.1 מיליון שקל ב-2017. ב-2015 הרוויחה הבורסה כ-20.2 מיליון שקל - יותר מכפי שהציגה ב-2017.
בשורת ההכנסות (בעיקר עמלות ממסחר וסליקה) רשמה הבורסה יציבות, עם סכום של 242 מיליון שקל. בחינת מקורות העמלות ממסחר וסליקה מלמדת על גידול בשנה החולפת בעמלות ממסחר וסליקה במניות, בקרנות נאמנות ובאופציות על דולר-שקל. מנגד, חלה ירידה בשנה האחרונה בעמלות ממסחר ומסליקה של אג"ח ושל אופציות על המדדים בבורסה, כשבכל התחומים האלה יש ירידה ניכרת ביחס ל-2015.
לעומת זאת, רשמה הבורסה קיצוץ בהוצאות הנהלה וכלליות, הוצאות מחשוב ותקשורת וגם ארנונה והחזקת בניין, ומנגד יש עלייה בהוצאות השיווק, במסגרת המאמצים של בן זאב להביא עוד חברות להנפיק את מניותיהן בבורסה. כך, בנטרול ההוצאה החשבונאית בגין הקצאת המניות של הבורסה לעובדים, רשמה הבורסה רווח תפעולי לפני מס גבוה בכ-150% ביחס ל-2016, אבל נמוך ב-32% מזה שהיה ב-2015.
נציין כי ב-2017, לראשונה מאז משבר האשראי העולמי ב-2008, חלה עלייה במספר החברות הבורסאיות נטו ביחס לסוף 2016. בדוחותיה מפרטת הבורסה, בין השאר, כי ב-2018 היא תפעל ל"פיתוח מאגר השאלות מרכזי לני"ע הנסחרים בבורסה; פיתוח מערכת הפצת הנפקות ומעורבות בתהליך סליקת התמורה בהנפקות; קידום שיתופי פעולה אסטרטגיים עם בורסות זרות, תוך מינוף הסדרי רישום כפול ועם עורכי מדדים בינלאומיים; פעילות מול הממשלה לעידוד הנפקות של חברות ממשלתיות; בחינת אפשרות הסדרת פעילות הבורסה כאדמיניסטרטור של ריבית התלבור; ומתן אפשרות לרישום כפול של ETF זרים בישראל, ופיתוח מערכת להזמנת קרנות נאמנות זרות באמצעות מערכות הבורסה".