גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקיבוצים והמושבים עתרו לבג"ץ: לפזר את הותמ"ל

לאחר שהכנסת אישרה את הארכת הוועדה המיוחדת: נציגי המגזר הכפרי הגישו עתירה לבג"ץ נגד המשך פעילות הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור

עו"ד עמית יפרח, היועץ המשפטי של תנועת המושבים / צילום: תנועת המושבים
עו"ד עמית יפרח, היועץ המשפטי של תנועת המושבים / צילום: תנועת המושבים

עתירה לבג"ץ נגד הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל). תנועת המושבים, התנועה הקיבוצית, עמותת אדמתי וגם איגוד קבוצות של הפעל המזרחי הגישו היום (ג') עתירה לבג"ץ כנגד המשך פעילות הוועדה המיוחדת. נזכיר כי רק לאחרונה אישרה וועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ולאחריה גם מליאת הכנסת את המשך פעילות הוועדה המיוחדת לשנה נוספת. העתירה הוגשה על-ידי עו"ד גד טיכו ועו"ד ישי שידלובסקי אור ממשרד כספי ושות'.

נזכיר כי נציגי המגזר הכפרי התנגדו למהלך שיזם שר האוצר משה כחלון ונציגיו דרשו בין היתר התייחסות שונה של הוועדה המיוחדת לנושא הפשרת קרקעות חקלאיות לבנייה ולקידום תוכניות על שטחי היישובים השונים. בסופו של יום התנגדותם לא זכתה להתייחסות מצד משרד האוצר או נציגי מטה הדיור באוצר, ולכן החליטו נציגי המגזר הכפרי לפנות כעת לבג"ץ.

במסגרת העתירה מבקשים העותרים מבית המשפט להוציא צו על תנאי להארכת תוקף הוועדה המיוחדת ובמקביל, לדרוש מהמדינה להסביר מדוע לא תבטל את האפשרות של הוועדה המיוחדת לקדם תוכניות על כל קרקע חקלאית "תוך התעלמות מכוונת מבעלי הזכויות בקרקע ושלילת זכות הטיעון וחובת השימוע".

עוד נכתב בעתירה כי "עניינה של עתירה זו בצו ההארכה המאריך את תוקפו של חוק הותמ"ל המעניק לממשלה, וליתר דיוק, קבינט הדיור, סמכות רבת עוצמה שאין לה אח ורע בעולם המערבי, להכריז על קרקע במדינת ישראל המוגדרת "קרקע שעיקרה מקרקעי ישראל", בין אם מדובר בקרקע חקלאית החכורה ומעובדת עשרות בשנים (בין מכוח חוזי חכירה ובין אם מכוח חוזים מתחדשים) על-ידי מושבים וקיבוצים שהם יישובים חקלאים סטטוטוריים, כעל "מתחם מועדף לדיור", הכרזה שבסופו של הליך מקוצר וחפוז, תפקיע את אותו תא שטח מידי חוכריו/מחזיקיו ברשות, ועל-ידי כך תגדע אותו מתוך היישוב החקלאי.

הפקעת הקרקע החקלאית באופן מאסיבי מביאה לפגיעה חמורה בזכויות יסוד של החוכרים, ובמושבים ובקיבוצים שמופקעים מהם מרבית הקרקעות החקלאיות שלהם, גורם הדבר בפועל לחיסולם כישוב חקלאי ולחיסול צורת ההתיישבות הסטטוטורית הקיימת עוד מלפני קום המדינה והופכת אותם ליישובים קהילתיים המצויים בסביבה עירונית לחלוטין, דבר שעלול להביא להרס מוחלט וחיסול של ההתיישבות העובדת בישראל".

במסגרת העתירה טוענים העותרים כי בניגוד למה שהיה נהוג עד הקמת הוועדה המיוחדת, בכוחה של הותמ"ל להפקיע קרקעות בהליך מהיר ללא הגבלה: "ההפקעה בפועל שנעשית במסגרת חוק הותמ"ל עוקפת את הליכי התכנון הרגילים ורותמת את העגלה לפני הסוסים. בעוד שבהליך רגיל השימוש בסעיף ההשבה נעשה ב"פינצטה" ולאחר שמושלמים כדין הליכי שינוי הייעוד, ונשקלת עמדת היישוב החקלאי והאינטרס החקלאי בכללותו, וניתנת זכות הטיעון ואפשרות להגיש התנגדות משיקולים של שמירה על קרקע חקלאית, הרי על-פי חוק הותמ"ל הדבר נעשה באופן מאסיבי ושיטתי בהתעלם מזכויות החוכרים ושלא בהתאם לסעיף ההשבה ומבלי כלל ליידע את בעלי הזכויות וכמובן שאין בידם אפשרות להגיש התנגדות....החוק כולל את ההנחה הבלתי חוקתית ושאין לה אח ורע בעולם המערבי, כי קרקע חקלאית החכורה ומעובדת עשרות בשנים הינה "קרקע להשבה", קרי קרקע שצריכים "להשיב" למדינת ישראל, מבלי להתייחס לכך שאותה "השבה" ובפרט בהיקפים של עשרות אלפי דונמים, משמעה הפקעה מידי חוכריה (או יתר בעלי הזכויות בקרקע). כלומר בהתאם לאמור בחוק, די בכך שבהסכם חכירה ספציפי או בהחלטות רמ"י קיים סעיף "השבה עקב שינוי ייעוד", כדי להפוך אותה ל"קרקע להשבה". פשיטא כי גם אם קיים סעיף השבה בהסכם יש לפעול על-פי הוראת הסעיף ולעשות זאת בתום לב וקל וחומר כאשר עסקינן ברשויות המדינה, עליהן לפעול בסבירות ובמידתיות תוך שמירה על כללי צדק טבעי, וכל זאת לא נעשה בענייננו".

מיכי דרור / צילום: תמר מצפי


העותרים אף טוענים שהמדינה עושה שימוש נרחב בסמכות שניתנה לוועדה המיוחדת: "עוד אפשר לומר בוודאות לא מבוטלת, כי חוק הותמ"ל הוא אחד החוקים הפוגעניים ביותר והדורסניים ביותר של זכות הקניין החוקתית וזכויות נוספות. שכן מתברר כי קבינט הדיור עשה ועושה שימוש מאסיבי בסמכות שהעניק לו החוק... החל ממועד כניסת חוק הותמ"ל לתוקף ועד לחודש דצמבר 2017, הוכרזו על-ידי קבינט הדיור 83 מתחמים מועדפים לדיור הכוללים כ- 303 אלף יח"ד ומשתרעים על פני כ-100 אלף דונם.

יצוין כי לפי נתונים של משרד החקלאות סך הקרקעות החקלאיות שהוכרזו על-ידי קבינט הדיור עומד על 60 אלף דונם, קרי 60% מתוך סך השטח המוכרז. אולם גם אם נלך לשיטת מינהל התכנון ברי ש-40 אלף דונם קרקע חקלאית שהופקעה היא מספר עצום שאין לו אח ורע בהיסטוריה של מדינת ישראל".

עוד נטען בעתירה כי בדיקה של היקפי התכנון בישראל מעידה כי אין צורך בפעילות הוועדה המיוחדת וכי המלאי התכנוני נכון להיום יכול לספק את צרכי המדינה גם לשנים הבאות: "סוף מעשה במחשבה תחילה, נכון למועד הגשת העתירה זו מספר יחידות הדיור המצויות במלאי התכנוני על קרקעות המדינה בלבד עומד על כ-974 אלף דירות (לפי מאגר המידע של רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון ומעודכן ליום 18 פברואר 2018). מדובר במספר עצום ופנטסטי שאינו נופל בהרבה מכמות הדירות הבנויות ומאכלסות בישראל ולפי נתוני התחלות הבנייה יכול להספיק לעשרות שנים", כך בעתירה.

"מגישים העתירה בלב כבד"

עו"ד עמית יפרח, היועץ המשפטי ויו"ר אגף קרקעות בתנועת המושבים, אמר עם הגשת העתירה כי "כעת לאחר מיצוי כל ההליכים המינהליים שביצענו הן מול המשנה ליועמ"ש והן בוועדת הפנים ולאור אישור הארכת הצו על-ידי הכנסת , מבחינתנו בשלה העת לעתור לבג"ץ, ואנו עושים זאת בלב כבד, אנו לא נגד בנייה ולא נגד תכנון דירות שיקלו על מצוקת הדיור אך לאור המלאי שכבר קיים והצהרות האוצר על ירידת מחירים ראוי כי בתחנה זו המדינה תחזור לתכנון שפוי ובמוסדות התכנון הרגילים, מבחינתנו ראוי לתת הגנה מוגברת לקרקע החקלאית ולשטחים הפתוחים בכל הליך תכנוני חיוני ככל שיהיה, ועל כך אנו ניאבק".

עו"ד מיכי דרורי, מנהל המחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית, הוסיף: "העיסוק במאבק בותמ"ל הוא משותף להרבה גורמים. הנזק שהותמ"ל גורם הוא רחב וחמור, לא רק ליישובים שלנו ולשטחים החקלאיים, אלא גם לערים עצמן ולאותם אזרחים שיאלצו לגור במתחמים הבעייתיים שיוצר הותמ"ל. עד כה השקענו מאמץ רב ביצירת קואיליציות ופעילות משותפת עם גורמי תכנון, סביבה, מועצות אזוריות והערים עצמן. כמו כן, עשינו מאמצים רבים לסייע ליישובים שלנו ולמועצות האזורית בכל מקום בו הונפה חרב הותמ"ל. בשלב זה אנו רוצים לשים על השולחן גם את התופעה של הפגיעה הרוחבית ביישובים שלנו ובחבריהם, בזכויותיהם ארוכות השנים ובקניין שלהם. במסגרת זו מוגשת העתירה. הסיכויים לניצחון לא גדולים לצערנו, אבל חיים להשמיע קת קולנו. אני מקווה שגם נצליח לגייס את היישובים והחברים למאבק בשטח ובציבור, כי ההליכים המשפטיים עצמם אין בהם די".

מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור אמר היום עם הגשת העתירה כי "הותמ"ל הוא חוק אלים ולא ראוי ומהווה כלי דורסני אשר פוגע בשטחים החקלאיים ובשטחים הפתוחים המהווים כריאה הירוקה. אנו נאבקים על הזכות שלנו להגן על השטחים החקלאיים. אבל לא רק. אנחנו מלחמים גם עבור שמירת הצביון של מדינת ישראל. הצענו למדינה לא פעם ולא פעמיים פתרונות ריאליים למצוקת הדיור גם תוך כדי היעזרות בשטחים שלנו. נמשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותנו עד שנעצור את ההליך הלא ראוי הזה".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, הוסיף: "במירוץ המבוהל להישגים פוליטיים לכאורה, מחריבים את כל תכנון המדינה לטווח הארוך. המהלך הזה חייב להיעצר. אני מקווה יעצור את ההתנהלות הלא רציונליות הזו".

עוד כתבות

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר