גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך לעקוף את הפקקים (ואת משרד התחבורה)

משרד האוצר מקדם רפורמה של ביטוחי רכב בהתאם להיקף הנסועה בפועל ● השיטה תוזיל את הביטוח של רוב הנהגים ותפחית את הגודש בכבישים, אבל תייקר את הביטוח של נהגי הרכב הצמוד - מקבוצות הלובי החזקות בישראל - מה שמעלה ספק לגבי סיכויי יישומה בישראל

פקקים / צילום: איל יצהר
פקקים / צילום: איל יצהר

בחודשים ינואר-מארס עלו על כבישי הארץ כ-95 אלף כלי רכב פרטיים חדשים. מדובר בקצב דומה לזה של השנה שעברה ואם לא יהיו שינויים דרמטיים גם השנה הנוכחית תסתיים עם נתון של כ-280 אלף מכירות, פלוס מינוס.

למען מי שעדיין לא מתרשם מהמספרים, נציין שבפרק זמן של ארבע שנים בלבד - מתחילת 2015 ועד סוף השנה הנוכחית - צפויות להסתכם מכירות הרכב החדש בישראל בכמיליון יחידות, תוספת נטו של קצת יותר מחצי מיליון כלי רכב חדשים לכבישים (בניכוי הגריעה). שימו את כלי הרכב הללו פגוש מול פגוש וקיבלתם טור מתכת של 2,000 קילומטר - יותר מפי שלושה מאורכה של המדינה. זו, כאמור, רק התוספת נטו.

נגד תחבורה שיתופית

כאשר מציבים את קצב הגידול במצבת הרכב אל מול היקף הכבישים הנוכחי והמתוכנן ואל מול לוח הזמנים האופטימי ביותר לסיום עבודות התשתית המרכזיות של התחבורה הציבורית (בהנחה שאלה אכן יניבו שינוי מהותי), הרי שעד סוף העשור הנוכחי צפוי לנו כשל תחבורתי מסיבי בעורקי התחבורה המרכזיים בשעות העומס. עוד שעה-שעתיים ביציאה לעבודה ובחזרה ממנה.

אלא שמשרד התחבורה - הנושא באחריות לקוצר הראייה התכנוני שהוביל אותנו למצב הזה - מנטרל ביעילות פתרונות ביניים. המשרד מתנגד להגדלת "מקדם המילוי" בכלי רכב באמצעות אימוץ אגרסיבי של תחבורה שיתופית מתקדמת נוסח אובר, שולל עקרונית תחבורה ציבורית 24/7 (כולל שבתות), שתייתר את הצורך של רבים ברכב פרטי, ומעכב כל ניסיון להתחיל ביישום אגרת גודש. כמובן, אם תשאלו את בכירי המשרד, הכל "פייק ניוז". הם בכלל קיבלו את הצרות האלה בירושה ומה כבר אפשר להספיק לתקן ב-10 שנים עם תקציב "דל" של 200 מיליארד שקל.

אבל פה ושם, בדרג המקצועי של משרד האוצר, נותרו עדיין מי שמנסים למצוא פתרונות ביניים יעילים, עוקפי משרד התחבורה, שמטרתם להקטין את השימוש ברכב פרטי ולמנוע, או לפחות לעכב, את הקטסטרופה התחבורתית שלפתחנו.

בארגז הכלים של האוצר אין הרבה פתרונות. מיסוי הדלק כבר נמצא ממילא קרוב לשיא עולמי ואין לו השפעה של ממש על הנסועה. אגרות הרכב המנופחות, שמזרימות לאוצר 5 מיליארד שקל בשנה, הן ביצת זהב פיסקלית, שאף אחד לא ייגע בה. מס גודש ישיר הוא כאמור טאבו פוליטי, ומה שנותר זה לווסת את הביקוש באמצעות התאמה של חלק ממרכיבי ביטוח החובה והביטוח המקיף, שמגלמים את סיכון התאונות, בנוסח "שלם בהתאם להיקף הנסיעה". נקדים ונאמר שלא מדובר בתרגיל אקדמי: מאחורי המהלך הזה ניצבת החלטת ממשלה והוא מופיע בצורה מפורשת גם בתוכנית הכלכלית החדשה, שאופק היישום שלה הוא 2019.

העולם כבר שם

הרעיון של ביטוח שמחירו נגזר מהיקף הנסועה בפועל במקום תעריף קבוע אינו חדש ואינו מקורי. בארה"ב, אירופה ומדינות מפותחות נוספות בעולם יש כיום מיליוני נהגים עם תוכניות ביטוח לרכב שהפרמיה בה נגזרת מהיקף הנסיעה בפועל. הצפי הוא ששיעור החדירה של פוליסות כאלה יטפס מאחוזים בודדים ליותר מ-30% בתוך שנים ספורות.

הסיבה להצלחת השיטה היא, שמדובר במצב של Win-Win משולש. נקודת המבט של חברות הביטוח היא שנהגים שנוסעים מעט יחסית מייצגים סיכון מופחת לתאונות בהשוואה לנהגים "כבדים". לנהגים שממעטים להשתמש ברכבם, השיטה יכולה להפחית משמעותית את עלות הביטוח המקיף. ואילו המדינה נהנית מיצירת מוטיבציה כלכלית להפחתת הנסועה, על כל היתרונות הנגזרים מבחינת הפחתת הגודש, הקטנת הזיהום והתחלואה ועוד. כלומר, זה מעין מס נסועה בדלת האחורית.

על פי עבודת מחקר שפרסם השנה הכלכלן הראשי באוצר, שינוי המודל לביטוח על פי נסועה בישראל עשוי להביא לגידול של 23% בעלות המשתנה של השימוש ברכב וכתוצאה לירידה של 2% עד 7% בנפח התנועה בכבישים, מה שיביא לחיסכון של 2.4 מיליארד שקל בשנה בהוצאות הדלק למשק כמו גם להפחתה משמעותית של עלויות התאונות והתחלואה למדינה. זה גם יביא גם להפחתת הביטוח לכ-62% מהמבוטחים בישראל.

מבחינה טכנולוגית, מודל הביטוח הזה הוא נגיש, בר ביצוע ואינו מורכב יחסית. כמעט כל רכב מודרני מצויד כיום לכל הפחות ביציאת נתונים, שמחוברת למחשב המנוע ואוספת נתונים על הרכב לצורך דיאגנוסטיקה, וביניהם גם נתון הנסועה. רוב שיטות ה"שלם לפי נסועה" בעולם מבוססות כיום על איסוף נתונים מהרכב באמצעות התקן שידור חיצוני זול ופשוט שמתחבר לאותו שקע, וקיימות בשוק טכנולוגיות רבות אחרות כמו חיבור "קופסה שחורה" חיצונית למחשב המנוע, שימוש באפליקציות לסמארטפון ומערכות מולטימדיה וקישוריות מתקדמות, כמו אלה שמוצעות כיום בארץ ברוב הדגמים החדשים. בקיצור, הטכנולוגיה לא מהווה מכשול ולמעשה היא כבר מיושמת כיום בארץ על ידי שתי חברות ביטוח (הפניקס ו-AIG), אם כי בינתיים רק בצורה מוגבלת עבור נהגים חדשים.

המכשולים שבדרך

דו"ח הכלכלן הראשי מציין שורה של גורמים שעשוים לעכב את החדרת השיטה, כמו חוסר מוטיבציה של חברות הביטוח (שחלק מלקוחותיהן ייפגעו), חשש מפגיעה בתחרות, סיכון מסחרי גבוה למיישמים הראשונים של המודל וחשש מפגיעה בפרטיות. אבל האמת היא, שלאוצר יש יכולת לאכוף על חברות הביטוח להציע את השיטה לפחות כאופציה לבחירה בסל השירותים שלהן.

המכשול האמיתי מסתתר במשפט קטן במחקר, שקל לפסוח עליו: "הסוגיה הופכת מעט מורכבת יותר מכיוון שאחוז לא מבוטל מהנהגים מקבלים רכב ממקום עבודתם". בפועל, זה המוקש הגדול ביותר בדרך ליישום רפורמת הביטוח על פי נסועה. כלי הרכב הצמודים בישראל הם כידוע צרכני הקילומטרים ויצרני הגודש הגדולים ביותר בשעות העומס. נסועה ממוצעת של מעל 30 אלף ק"מ בשנה לרכב צמוד, לעומת כ-16 אלף לרכב פרטי, מציבה את רכבי הציים באחוזון ה-90 של הנסועה בישראל. פירוש הדבר, על פי תחשיבי האוצר, התייקרות של כ-2,640 שקל בשנה בביטוח הרכב לנוסעים הכבדים. חלק נכבד מחברות הליסינג הגדולות כלל לא מבטחות את כלי הרכב בביטוח מקיף, כך שביטוח על פי נסועה לא ישפיע עליהן. אם כבר, הוא יקטין את המוטיבציה של חברות ליסינג "צדיקות", שכן מבטחות, ושל ציים בבעלות פרטית, לעשות ביטוח מקיף.

ייתכן שבמסגרת הרפורמה יהיה ניתן לחייב את חברות הליסינג להעניק ביטוח מקיף, אבל זו תוספת עלות לא מבוטלת למחיר הליסינג, שבה יצטרכו לשאת המעבידים ו/או העובדים. כנ"ל במקרה של צי הרכב הצמוד המסיבי של עובדי המדינה - כולל צה"ל והכנסת - שנמנה עם הצרכנים הכבדים ביותר של קילומטרים בישראל.

במילים אחרות, הרפורמה עשויה לפגוע בכיס של אחת מקבוצות הלובי החזקות החסינות ביותר במשק הישראלי, שלא בכדי היא ה"חסינה" ביותר בפני שימוש כלשהו בתחבורה ציבורית. יתר על כן, שימוש בביטוח לפי היקף הנסיעה שמבוסס על טכנולוגיה עלול לפתוח את "תיבת פנדורה" של שווי השימוש ולתת דחיפה לדרישת הציים לקבוע את שווי השימוש בצורה דיפרנציאלית בהתאם לנסועה בפועל - מהלך שהאוצר מנסה לחסום. אנחנו לא שוכחים גם את משרד התחבורה, שמן הסתם יראה במהלך "ביטוח טכנולוגי" כזה מעין פיילוט לקראת מיסוי גודש אמיתי - הטכנולוגיה היא אותה טכנולוגיה - שלו הוא מתנגד.

היינו רוצים לראות את המהלך החיובי הזה מתממש ואת ישראל עושה צעד מעשי לקראת רציונליזציה של שימוש רכב פרטי. אבל כל מהלך שפוגע בכיסן של האליטות נדון מראש לכישלון (זוכרים את מס דירה שלישית?) ולא משנה עד כמה הוא יפחית את העלויות לרוב הנהגים או ייטיב את מצב הפקקים. כי אחרי 70 שנה של עצמאות, נראה כי מה שנותר מהערכים של הכלכלה הישראלית (חוץ מדגל על אנטנת רכב הליסינג) זה "אם אתה לא קרוב לצלחת, אתה לא קיים".

ביטוח לפי נסועה

■ מספר מנויים בביטוח לפי נסועה (PAYD) בעולם (סוף 2016): כ-4.8 מיליון (סוף 2016)
■ צפי מנויים לשנת 2020 (על פי פרוסט אנד סאליבן): מעל 100 מיליון
■ פוטנציל הירידה בנסועה בעקבות מעבר לשיטת הביטוח החדשה: 2%-7%
■ חיסכון בהוצאות הדלק: 0.7 עד 2.4 מיליארד שקל בשנה
■ אחוז המבוטחים שישלמו פחות בשיטה החדשה: 62%
■ העלייה הממוצעת בפרמיה לנוסעים "כבדים": כ-2,600 שקל בשנה

עוד כתבות

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד