קאוויאט אמפטור / איורים: עובדיה בנישו
"מכירה את התכשיטים האלה שאף פעם לא עונדים והם רק שוכבים במגירה?", מתחילה ענת (שם בדוי), תושבת מרכז הארץ, את הסיפור שלה, שהלך וקיבל תפניות מדהימות למדי. במקרה שלה, התכשיט שישב כאבן שאין לה הופכין היה שרשרת יהלומים בשווי של לא פחות מ-90 אלף שקל - והיא ביקשה למכור אותה דרך אתר יד2. "הלכתי ליהלומן והוא אמר לי שאם הוא יפרק אותה אני ארוויח פחות, אז עדיף לי למכור אותה יד שנייה באינטרנט", היא מספרת. "נכנסתי ליד2, הוא הרי הכי גדול, נתתי את כל הפרטים ואפילו הגדלתי ושילמתי על קידום המודעה, והטלפון לא איחר להגיע.
"בצד השני של הקו נשמע בחורצ'יק עם מבטא ערבי, שאמר שהוא בן למשפחה של סוחרי תכשיטים שקוראים לה תמימי ו...".
רגע. תמימי?
"כן, כן, תמימי".
אם את מגגלת "תמימי" עכשיו, את מקבלת קליפ של נערה מתולתלת שסוטרת לחיילים, או תמונות שלה בבית משפט, או של המשפחה שלה. סערה שלמה.
"כן, אבל זה היה לפני כל הסיפור הזה, ואין לי מושג אם יש להם קשר למשפחה המפורסמת הזאת, ובכלל, בדיעבד אני די בטוחה שזה בכלל לא היה השם שלו. מה שכן, ברור שבדקתי וגיליתי שבאמת יש משפחת תכשיטנים בשם תמימי".
אוקיי, אז בחור עם מבטא ערבי, סוחר תכשיטים בשם תמימי. מאיפה?
"הוא אומר שהוא תושב מזרח ירושלים. אמר שהוא סוחר תכשיטים. הוא הציע לי מחיר גבוה וביקשתי העברה בנקאית. אמר שהוא לא יכול. ביקשתי איזשהו מסמך והוא שלח לי משהו שנראה כמו נייר רשמי של החברה. המשא ומתן נמשך שלושה ימים ואמרתי לו שאמכור את השרשרת רק אם יביא לי מזומן ביד. הוא אמר, אין בעיה, בואי נקבע".
איפה?
"בכניסה להתנחלות גבע בנימין".
צריך לעצור רגע ולהודות שכן, עבור האדם הסביר, כשאדם זר טוען שהוא גר במזרח ירושלים ומבקש להגיע עד אליו למקום מעבר לקו הירוק) - אפשר להניח שהייתה נדלקת נורה אדומה. אבל ענת (כאמור, שם בדוי), מההיכרות הקצרה איתה, היא ממש לא אישה רגילה: היא כריזמטית, לא חוששת מהרפתקאות ומאתגרים, ובעיקר לא פראיירית של אף אחד.
אז בבוקר חורפי באמצע דצמבר, היא ענדה את השרשרת מעל סוודר גולף שחור, כפי שנדרש ממנה בפוליסות הביטוח שעוסקות בתכשיטים יקרי ערך, לבשה מעיל, ויצאה אל נקודת המפגש, כשהיא מלווה בבנה הבכור, בחור צעיר וחסון לפני גיוס - רק ליתר ביטחון.
"הסוחר אמר לי שהבן שלו יסמן לי עם היד כשיראה אותנו בצומת, וככה היה", היא משחזרת, "הוא עמד ליד אוטו עם לוחית רישוי ישראלית. ניגש הבחור עם מזוודה קטנה ביד ואני פותחת את החלון, אנחנו אומרים אהלן-אהלן...".
ו..?
"ואז הוא שולח את היד דרך החלון, מושך את השרשרת, קורע אותה ובורח".
הו לא! זה שוד.
"אני והבן שלי מסתכלים אחד על השני ואנחנו בהלם".
כמה זמן עד שיצאת מההלם וברחת משם?
"לא ברחתי. התחלתי לרדוף אחריו עם האוטו".
עכשיו אני בהלם.
"לא יודעת למה עשיתי את זה. סוג של אינסטינקט. עכשיו, חורף, יורד גשם מבול, הוא נוסע כמו מטורף ואני אחריו, אז לא ראיתי את השלט שאומר שנכנסים לשטחים. אין לי מושג איפה אני והוא קולט שאני אחריו, עושה 'סלאלומים' ונוסע נגד כיוון התנועה, ואני, אני לא רואה בעיניים, נוסעת אחריו, ותוך כדי אני מתקשרת למשטרה ומוסרת את המספר רישוי שלו. בסוף הוא נכנס בין שני בתים בכפר, המשטרה אמרו לי שהם יוצאים לכיווני. האוטו שלו עוצר. יורדים שניים ומתחילים לרוץ, לברוח".
ואז אתם נעלתם את כל הדלתות באוטו, נשארתם עם המשטרה על הקו וחיכיתם שהיא תגיע ללוות אתכם לשטח ישראל.
"לא. הבן יצא ורץ אחריהם. ואני אחריו צורחת. הילד צועק בעברית בתוך כפר ערבי בשטחים. במשטרה אומרים לי בטלפון שהם לא יכולים לבוא כי הם לא יכולים להיכנס לשטחים והם לא מצליחים לאתר אותי. הילד חזר לאוטו אחרי כמה דקות שנמשכו נצח ולמזלי כמה ערבים נחמדים בכפר אמרו לי 'קחי את הבן שלך ועופי מפה'".
מעניין אותי מה קרה לתכשיטים, אבל אני מרגישה שזו השאלה האחרונה שצריך לשאול בסיפור הזה.
"ברור לי בדיעבד שזה חוסר אחריות".
ענת ובנה חזרו לשטח ישראל, שם חיכו להם חיילים מחטיבת בנימין: "נסעתי להגיש תלונה במשטרה. בהמשך, הסוחר עוד התקשר אליי וניסה לסחוט אותי, רצה שאשלם לו 30 אלף שקל כדי להחזיר את השרשרת. באיזה שלב אמרתי לשוטרים, 'מספיק, אני רוצה הביתה'. השוטרים היו על הכיפאק, אחר-כך חיפשו אותו והיה מסדר זיהוי, אבל הוא לא נתפס. מתברר שהוא בכלל יושב בעזה והוא מתפעל אנשים בישראל שפונים למי שמוכרים דברים ביד2. גם המשטרה מכירה את זה, את חייבת להזהיר אנשים".
הסיפור של ענת הוא מקרה קיצוני מאוד ובלתי סביר בעליל. לפחות לענת יצאה מזה עוד הרפתקה, וכן, ברור שהיא מכה על חטא - לא על השרשרת, אלא על ההתנהגות שסיכנה אותה ואת בנה. אבל ישנם עוד המון סיפורי עוקץ של מוכרים או קונים שנפגשים דרך יד2 ואתרי מכירה נוספים, ופה זו הזדמנות להגיד (ועוד נחזור על זה) שליד2 ולאתרים האחרים אין שום קשר לעוקצים האלה. בשורות הבאות נסכם כמה מהתרגילים המרכזיים שהפילו לא מעט קורבנות, ונשאל גם מה אפשר וצריך לעשות בנושא.
הכנופיה שעקצה מרמאללה
"עוקץ הצבי", כך כונתה החקירה שהתנהלה בשנה האחרונה במחלקת ההונאה בימ"ר צפון במשטרה, לאיתור כנופיה שעסקה באופן שיטתי בתרגילי עוקץ דרך פלטפורמות מכירת יד שנייה. החקירה הסתיימה בהצלחה בחודש פברואר עם מעצרם של שני חברי הכנופיה, תושבי רמאללה - עבד אלכרים אלדיק (45) וחמזה עבו עבסה (37). נגד השניים הוגש כתב אישום, החבר הנוסף לא נתפס עדיין.
השלושה חשודים שעקצו ישראלים בשווי של מעל 7 מיליון שקל וניסו לעקוץ אזרחים נוספים בשווי של לא פחות מ-9 מיליון שקל, ב-250 מקרים שונים, שבהם סיפקו המחאות בנקאיות מזויפות ואישורי העברה בנקאיים מזויפים, בתמורה לסחורה יקרת ערך. החוליה הייתה מורכבת מכמה בעלי תפקידים: אחד שמדבר עברית היטב, אחד שמזייף מסמכים ואחד שמספק את ההמחאות המזויפות. ברוב המקרים העסקות נסגרו בזמנים שבהם הבנקים לא היו פעילים.
השיטה פעלה כך: הם היו יוצרים קשר עם מוכרים או ספקים ישראלים דרך פלטפורמות יד שנייה, סוגרים את העסקה, ובהמשך היו שולחים נהגי מוניות ישראלים, או בעלי משאיות הובלה ישראלים שהיו מגיעים למחסום שבין שטח ישראל לשטח הרשות, נותנים להם מעטפה עם צ'ק מזויף, והם היו נשלחים לתת את ההמחאה ולאסוף את הציוד. אחרי יום-יומיים הקורבן היה מגלה שההמחאה או אישור ההעברה הבנקאית הם מזויפים. אבל אז כבר היה מאוחר מדי, והסחורה כבר מזמן הועברה לחברי החוליה, שהיו מוכרים אותה לסוחרים ברשות הפלסטינית.
הסחורות שנגנבו מגוונות: ציוד חקלאי, מחשבים, ציוד למסעדות, ציוד הגברה, כלי רכב, צעצועים, מכשירי חשמל, תכשיטים, כלי עבודה - לפעמים מצדם של אנשים שנקלעו למצב כלכלי קשה וניסו למכור נכסים ולחסוך עוד כמה גרושים. במקרה מחריד במיוחד (שגם המוכר הנעקץ לא יוצא ממנו טוב), החוליה "רכשה" גורי כלבים מתושב ירושלים בשווי 6,200 שקל, באמצעות המחאה מזויפת מבנק הדואר. במקרה אחר החוליה עקצה חברה קטנה מחיפה, כשרכשה ממנה מכשיר להסרת שיער בלייזר בשווי של 40,000 שקל, באמצעות המחאה מזויפת. במקרה נוסף רכשו מתושב רעננה קלנועית בשווי 12,000 שקל, כשהם מציגים צילום של העברה בנקאית מזויפת.
"מעשי ההונאה האלה יכולים למוטט כלכלית עסקים, משפחות ויחידים", אומר פקד שרבל אסמיר, שפיקד על החקירה במחלקת ההונאה בימ"ר צפון. "היה מקרה אחד של בעל יקב בשרון שרצה למכור את הסחורה שלו, ואם לא היינו מסכלים את העסקה הזאת, הוא היה נעקץ במיליון שקל. במקרה אחר הם עקצו תושב קלנסאווה שמכר להם כבשים בשווי 27 אלף שקל - זה ממש כאב לב. הם פעלו בשיטה מאוד מתוחכמת, לעיתים בישלו כמה עסקאות ביום אחד, היה קשה להתחקות אחריהם. הם היו שולחים לוואטסאפ של המוכר זיופים של אישורי העברה בנקאית וככה יצרו אמינות ואמון".
זאת פעם ראשונה שאתה נתקל בעוקץ כזה דרך אתרי מכירה יד שנייה?
"פרשייה בהיקף כזה אני לא זוכר. אני קצין משטרה שמתעסק בהונאות, וכמה שאני זהיר, לא הייתי חשוף לשיטה כזאת ומאז אני אפילו עוד יותר זהיר. חשוב שהציבור יהיה ערני וחשדן".
מקרה הונאה אחר התקיים בחיפה על-ידי אדם שהתחזה לנכה ופעל בשיטה דומה לכנופיה שנעצרה לאחרונה על-ידי ימ"ר צפון. הוא היה מתקשר למפרסמים באתר אינטרנט שמוכרים מוצרי יד שנייה ומציג את עצמו כבעל חנות בגדים נכה שלא מסוגל להתנייד בכוחות עצמו. אחר-כך היה מבקש לקבל את המוצר באמצעות שליח, ובתמורה נהג לשלוח עם השליח המחאה בנקאית מזויפת. בדרך זו השיג מוצרים בשווי כולל של מאות אלפי שקלים. כתב האישום שהוגש נגדו בבית משפט השלום בתל-אביב מפרט שורה של מקרי הונאה. באחד מהם "רכש" שעון יוקרה מסוג HOBLOT בסכום של 100 אלף שקל.
מסמארטפונים ועד מכוניות
עוקצים נוספים שפורסמו באמצעי התקשורת בשנים האחרונות נגעו גם לתשלום במזומן - בכסף מזויף. כך היה, למשל, בשרשרת עוקצים שהתרחשו בבאר-שבע לפני כשנה, כאשר קבוצת נוכלים רכשה סמארטפונים יד שנייה בסכומים שהיו מגיעים לכמה אלפי שקלים בכל פעם, באמצעות שטרות שהתבררו כמזויפים. השיטה אכזרית ופשוטה: הנוכלים עשו את העסקות בשעות ערב מאוחרות, כך שרק בבוקר שלמחרת הבינו הנעקצים שהכסף מזויף.
על אחד העוקצים הידועים שנעשו דרך לוח מכירת הרכב באתר יד2 נכתב בהרחבה במוסף זה לפני כשנתיים. המקרה המפורסם אז היה של אריק שגיא, מבעלי מסעדת הבשרים הדסון, שנעקץ ב-80 אלף שקל וביקש להעלות מודעות. הוא חשף את סיפורו כדי להזהיר אנשים וקיבל מבול של פניות מכאלה שנעקצו או ממי שהוא חסך מהם עוגמת נפש והפסד כספים. בשיא החשיפה הוא ניהל קבוצת וואטסאפ של 45 אנשים שנעקצו באותה הדרך.
איך עובד עוקץ הרכב? בלוח הרכב צצה מודעה אטרקטיבית במחיר נמוך ב-25%-20% ממחיר השוק. למודעה לא מצורף מספר טלפון אלא רק אפשרות פנייה במייל. שגיא, שחיפש בזמנו רכב עבור אשתו ופנה למייל, קיבל תשובה באנגלית כעבור זמן קצר. "שמי וולטר הס", כתב מפרסם המודעה, "אני גרמני ומתגורר בהמבורג". וולטר סיפר כי במשך תקופה עבד על אסדת קידוח מול חופי ישראל, כשחזר לגרמניה לקח עמו את המכונית והשתמש בה, אך עתה קיבל עבודה חדשה, הפעם בים הצפוני, והוא נאלץ למכור. הרכב במצב מצוין, סיפר וולטר, הוא הוחזק בחניון סגור, אין עליו שריטות והטיפולים נעשו בזמן.
למה למכור דווקא בישראל? תשובתו של וולטר הייתה שבגרמניה מחיר המכוניות נמוך מאוד, וממילא מכירת מכונית שרשומה בישראל בעייתית מאוד. הוא גם ציין שבשביל לרשום את המכונית בגרמניה הוא יידרש לשלם 4,500 אירו, כך שהגיוני יותר להעביר את הרכב למכירה בישראל ולשלם רק 900 אירו עבור ההובלה.
שגיא שאל היכן יוכל לראות את הרכב וכיצד יוכלו לדבר. וולטר הגיב שמאחר שהוא כבר בעבודה החדשה ואינו זמין כמעט, הוא שכר את שירותיה של חברת ספנות ולוגיסטיקה, שתהיה הגורם המקשר מטעמו. הוא ציין גם כי שגיא יוכל לקבל את הרכב ליומיים, כדי לבדוק אותו לפני שיחליט אם לרכוש סופית, "אם כי אני בטוח שתהיה מעוניין", הוסיף, "כי הרכב במצב מצוין והמחיר טוב".
שגיא עדיין לא השתכנע ושאל לגבי מספר לוחית הרישוי הישראלית. וולטר השיב כי לרכב אין מספר, שכן כשעזב את ישראל ביטל את רישומו. משלב זה ואילך המגעים התנהלו מול חברת הלוגיסטיקה והספנות, זימו (ZIMO). גם המגעים מולה היו אינטרנטיים ודרך לינק שוולטר שלח. "זה אתר שניתן להגיע אליו רק דרך המייל שהוא שולח לך", אומר שגיא. "האתר מציג חברה בינלאומית שקיימת מאז 1994, עם מועצת מנהלים ועם אפשרות לעקוב אחרי משלוחים. אתה מקבל קוד, שבאמצעותו אתה יכול להתחבר ולדעת איפה הרכב נמצא באותו רגע. הכול מאורגן ומסודר".
שגיא השתכנע והעביר את התשלום, כ-14 אלף אירו, לחשבון בנק בפולין. הסוזוקי הדמיונית יצאה לדרך והגיעה, לפי האתר, עד ללרנקה שבקפריסין, שם התעכבה מסיבות שונות ומשונות. אחר-כך היא נעלמה לחלוטין מהמסך, ושגיא הפנים שנפל קורבן להונאה.
"גם שנתיים אחרי, העוקץ הזה עדיין קורה ואנשים מחפשים אותי כדי להתייעץ בנושא", שגיא מדווח בשיחה עם G. "הנוכלים פשוט עברו דירה. אצלנו הם היו כאילו בגרמניה ושמעתי שבמקרים אחרים הם היו באנגליה או ביוון. הסיפור האחרון שהגיע אליי היה לפני שבוע של מישהי שביקשו ממנה גם דרכון והבחורה טוענת שעושים שימוש בדרכון שלה. היא רצתה לקנות מהם מרצדס ושלחה 8,000 שקל מקדמה, ורק אחר-כך הבינה שמדובר בעוקץ. כל חודש מגיעים אליי אחד-שניים. הייתה מישהי שהתנפלה עליי בחיבוקים ונשיקות, אמרה לי, 'אני אמא חד הורית עם שני ילדים, מכרתי את האוטו ובזכותך ניצלתי מעוקץ'. יש הרבה סיפורים והרבה מסכנים. ברוב המקרים הכסף אבוד".
אתה ממשיך לעשות עסקות יד שנייה?
"כן, אני משתמש בלוחות יד2, אין סיבה שלא, זה חלק מהחיים. יש רמאים, גם מקומיים ופחות מתוחכמים. אבל מפתיע אותי שהדור הצעיר נופל בזה, כי הם בונים אתרים ושולחים לינקים לאתרים עם שמות של פקידים - הייתי מצפה שהדור הצעיר יזהה שזה זיוף. אבל אף אחד לא לוקח אחריות, לא המשטרה ולא יד2, אין פתרון מבחינת הרשויות וזה לא מעניין אף אחד. אנשים ממשיכים ליפול. בשבילי 80 אלף שקל שהפסדתי הם לא עניין גדול, אבל נתקלתי בבחור שקנה אוטו לארוסתו והם לוו כסף בשביל העסקה ותכננו להחזיר אותו מהמתנות. הוא הגיע אליי עם תיק של סטודנט ואמרתי לו, תשמע, האוטו לא יגיע. ישבנו בארומה, הייתי צריך להחזיק אותו שלא ירעד, הוא הפסיד משהו כמו 30 אלף שקל, וזה לא רק הכסף אלא גם הבושה. היה גם מקרה של זוג שהתגרש בגלל העוקץ הזה, כך לפחות סיפרו לי, כי התברר שהאישה עשתה את העסקה מבלי לעדכן את הבעל. יש הרבה סיפורים".
עוקצים מתקיימים גם בלוחות הנדל"ן בשנים האחרונות, בגרסאות שונות: לאחרונה פורסם על ניסיון עוקץ בלוח הנדל"ן להשכרה בשיטה דומה לשיטת עוקץ הרכב, עם בעלים מסתוריים שגרים בחו"ל, ואמצעי זיהוי דיגיטליים מזויפים להגברת האמינות, תוך דרישה להעברה בנקאית לפני קבלת המפתחות לנכס.
"99% מהלקוחות הם טובים"
באתר יד2 מכירים את התופעה, אך לא לוקחים אחריות: "אנחנו רק מרקט פלייס שמפגיש בין קונים למוכרים", אומר יבין גיל מור, מנכ"ל יד2, שחוזר על המנטרה המשפטית כמה פעמים: "בעולם הזה יש גם אנשים רעים שמנצלים את התמימות של אנשים אחרים, מנסים לפגוע בהם ומסבים להם נזק כלכלי. זאת תופעה קיימת והיא חלק מהיומיום שלנו, אנחנו מנסים לאתר אותם ולמנוע את הפגיעה".
איך אתם מנסים להתמודד עם התופעה?
"בפן הפלילי אנחנו עובדים צמוד עם משטרת ישראל ונותנים להם הרבה מידע. אנחנו גם כל הזמן בקשר עם הגולשים ועל כל מודעה גולש יכול לשלוח אלינו הערה. אנחנו מקבלים בערך 2,000 אימיילים ביום מהגולשים וכ-700 שיחות טלפון לשירות הלקוחות. ביד2 עולות 10 אלף מודעות חדשות ביום במגוון תחומים, אף מודעה לא עולה לאוויר ללא בדיקה אנושית. אנחנו מאשרים כ-80% מהמודעות".
תהליך אישור המודעה כולל גם ניסיון למנוע עוקצים?
"גם. אם המשטרה תופסת קבוצות שעוקצות, אנחנו משכפלים את כל המידע שיש לנו עליהן ומוחקים מודעות דומות. כמובן שאני לא אתן לך עכשיו את כל הפרטים הטכנולוגיים על איך אנחנו עושים את זה".
ובכל זאת, עוקץ הרכב ממשיך להתנהל דרך האתר שלכם כבר שנים, וגם עוקץ הנדל"ן חוזר בגרסאות שונות.
"אנחנו יודעים על כך ומעבירים את המידע למשטרה, מחכים שהיא תחליט על הצעדים הבאים. אנחנו גם מודעים לכנופיה שהמשטרה תפסה לאחרונה וכל הכבוד להם".
גיל מור אומר שיד2 נקטה מהלכי הסברה ומציגה מודעות אזהרה, שלפיהן לא מומלץ להעביר כספים לחשבונות בחו"ל, "בטח אם לא ראיתם את המוצר", הוא מוסיף. "אנחנו כל הזמן משפרים את התהליכים, אבל חשוב גם להגיד לציבור ש-99% מהלקוחות של יד2 הם טובים, אנשים סטנדרטיים כמוני וכמוך שרק רוצים לקנות או למכור מוצרים יד שנייה".