גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פאנל התפוצצות המדד: "יש העוסקים בלהסתיר נתונים"

כך אמר נשיא התאחדות בוני הארץ, רוני בריק, בועידת הנדל"ן של "גלובס" ● דורון סייג מהלמ"ס: "אנחנו בהחלט בעד פרסום מדדי מחירי דיור נוספים כי זה נותן תמונה יותר מלאה"

רוני בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ / צילום: איל יצהר
רוני בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ / צילום: איל יצהר

"הדיון שיהיה פה מיד יעסוק בנתונים החסרים בשוק הדיור. זהו לדעתי אחד מהדיונים הכי חשובים בוועידה הזו. זה הנושא שמדיר שינה מעיני קבלנים ויזמים בכל מקום בישראל. הוא צריך להדיר שינה גם מעיני כל שר, פקיד ורגולטור שמקבל החלטות בתחום הבנייה פה, אבל זה כנראה לא באמת חשוב להם". כך אמר נשיא התאחדות בוני הארץ, רוני בריק, בוועידת הנדל"ן של "גלובס". את הדברים אמר בריק בפתח המושב שעוסק בנתוני הנדל"ן הלוקים בחסר בישראל. נזכיר כי לאחר כניסתו של שר האוצר משה כחלון לתפקיד, הוא קיבל החלטה שרק הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תוכל לפרסם נתונים הנוגעים לשונות במחירי הדירות, ולבטל סקירות שהיו נהוגות עד אז כמו למשל של השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים. בהמשך, בעקבות דרישה של משרד האוצר החלו לשלב בנתוני הלמ"ס גם את הדירות המוזלות שנמכרות רק לחלק מהאוכלוסייה וגורמים שונים טוענים מאז ועד היום שמדובר בטעות ובהטיה של הנתונים.

בריק המשיך ואמר: "אני משתתף כבר יותר מעשור בכנסים המקצועיים המרכזיים של תחום הנדל"ן והבנייה. שוב ושוב אני שומע אותן טענות ואת אותן תשובות לא רציניות בעניין המידע החסר בענף שלנו. רק השמות של הדוברים מתחלפים". בריק התייחס לחשיבות הנתונים לקבלנים והיזמים בבואם לצאת בפרויקט בנייה חדש: "יש בשנתיים האחרונות הרבה יותר מידי החלטות שהממשלה מנסה לכפות עלינו. אלה החלטות שמסכנות את העסקים שלנו ואת המשק כולו. ההחלטה הכי חשובה שהם כופים עלינו כבר שנתיים, היא ההחלטה באיזה מחיר לרכוש קרקע לבנייה ולמכור דירות, וזאת בלי שנדע מהי באמת רמת הסיכון ברכישה הזו. כל מי שניהל עסק בחייו יודע שלפני כל פעילות עסקית מצליחה, הוכנה תוכנית שהתבססה על נתונים ומידע אמתי ועדכני. מידע שהצביע על הסיכונים מול הסיכויים להצלחה. אבל בממשלת ישראל יש כאלה שחושבים שאפשר בלי מידע אמתי ועוסקים בלהסיט נתונים ולהסתיר נתונים. לא פעם ולא פעמיים בשנה האחרונה, שר האוצר התערב ומנע פרסומים של מידע, שהסתרתו מסכנת עשרות אלפי רוכשי דירות וקבלנים". בהמשך דבריו, המשיך בריק לתקוף את שר האוצר: "שר האוצר גם תוקף את מי שמפרסם מידע עדכני, אם המידע לא מתאים לאג'נדה שלו. השר כחלון רוצה שאני, כקבלן ומי שמייצג את הקבלנים, אסכן עשרות או מאות מליוני שקלים מכיסי, בלי שום מידע מקדים על רמת הסיכון שלי. יש מישהו כאן שהיה מוכן לנהל ככה עסק?"

חברי הפאנל, משה ליכטמר, רינה דגני, ד"ר אפרת טולקובסקי, דורון סייג, חיים מסילתי ודניאלה פז-ארז

נזכיר שבשנים האחרונות היחסים בין הקבלנים לשר האוצר יודעים עליות ומורדות ולא פעם תקף האחרון את הקבלנים בסוגיות הקשורות למחירי הדירות ולאינטרס שלהם לפגוע בתוכנית מחיר למשתכן מתוך אינטרס שמחירי הדירות ימשיכו לעלות. "הממשלה מתנהגת כאילו אין פה תעשייה ענקית שמייצרת את הדירות והכבישים, המחלפים וגני הילדים, בתי הספר, מגדלי המשרדים ועוד", המשיך בריק בהתקפתו על שר האוצר כחלון, "תעשייה שמפרנסת 270 אלף עובדים, 500 אלף משפחות. אבל את הסיכון בבנייה הם משאירים למישהו אחר, הם משאירים את הסיכון לנו, יזמים וקבלנים. הם שכחו שהמסים, ההיטלים ומחירי הקרקע שהם השולטים בהם, היו ונשארו הסיבה המרכזית לעלויות הדיור המטורפות פה. אחר כך עוד יש להם את העוז לצאת ולקרוא לנו בשמות גנאי".

לסיכום דבריו חזר בריק לדבר על נתוני הנדל"ן, על השינוי שהם צריכים לעבור וגם על תוכנית מחיר למשתכן: "היום מכניסים לאותו הסל את הדירות הרגילות ודירות מוזלות של מחיר למשתכן, אז וודאי שהמדדים מראים על ירידה. הגיעה השעה לייצר כאן ארבעה מדדים אחידים, פשוטים ושקופים של היקף הבנייה, עלויות בנייה, עלות התשתיות ומחירי הדיור. אחרי שזה יקרה, יתברר גם לאלה שעדיין לא הבינו זאת שהגיעה השעה לתקן את העיוות שיצרה תוכנית הדיור של השר כחלון. הגיעה השעה להודות שתוכנית מחיר למשתכן צריכה לעבור שינוי דרמטי, ולאפשר לכל מי שצריך דירה ליהנות מהקרקע של המדינה. אם שר האוצר לא יקשיב לשטח, הרי שביום שאחרי כהונתו הוא ישלם את המחיר יחד איתנו, קבלנים, יזמים וציבור רוכשי הדירות".

בפאנל השתתפו בנוסף לבריק שנשא את דברי הפתיחה גם ד"ר אפרת טולקובסקי, מנהלת מכון גזית גלוב בבינתחומי; דורון סייג, ראש תחום מקצועי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; חיים מסילתי, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין; דניאלה פז-ארז מנכ"ל ובעלים בחברת פז כלכלה והנדסה; רינה דגני מנכ"לית גיאוקרטוגרפיה.

"אני לא מבינה למה צריך רק קול אחד, רק גוף אחד שיפרסם נתונים על מחירי הדירות כפי שנקבע. הציבור הרבה יותר אינטליגנטי מזה. הוא יודע להבחין בין המדדים השונים. הוא לא מתבלבל, הוא בודק מה קורה בשוק. אני חושבת שהרבה מדדים זה דווקא טוב כי ענף הנדל"ן הוא רבגוני ומורכב. לא היה קורה כלום אם כל המדדים היו ממשיכים. המדד בו משתמש הלמ"ס באמצעות השיטה ההדונית לא יודע ל"אכול" כל מיני שינויים בשוק. למנוע מדדים זה לא ראוי. ואם כל כך בטוחים שהמחירים ירדו לא אמורה להיות בעיה שכל המדדים יישארו ויראו את זה". כך אמרה ד"ר אפרת טולקובסקי. נזכיר כי הרקע לפאנל הוא היעדר מסד נתונים אחיד ומלא על ענף הנדל"ן בישראל והקושי בהתנהלות הענף ללא אפשרות לבחינת הנתונים לעומק. עוד נזכיר כי טולוקובסקי אחראית על מדד אחר המפורסם על ידי המכון, מדד המתבסס על שיטת מדידה אחרת של עסקאות חוזרות, בניגוד לשיטת המדידה הקיימת של הלמ"ס.

סייג מהלמ"ס התייחס גם הוא לנושא ואמר: "אנחנו בלמ"ס בהחלט בעד פרסום מדדים נוספים כי זה נותן תמונה יותר מלאה. אבל הדברים צריכים להיות מתואמים. היינו במצב שהיו כל מיני פרסומים שגם סתרו אחד את השני, ואף אחד לא רצה שמצב כזה יימשך. אז הצעד האמור לבטל מדדים נוספים היה נכון לדעתי".

יו"ר לשכת השמאים, מסילתי, אמר: "השוק מונע מהרבה מאוד פסיכולוגיה וצריך שהנתונים הממשלתיים יהיו אחראיים. לא יכול להיות שיש כמה קולות על אותם הנתונים וזה מבלבל הציבור. ההחלטה שהממשלה תדבר בקול אחד היא החלטה נכונה. גם אם היו מחליטים שהקול היחידי יהיה השמאי הממשלתי, ההחלטה הייתה בסדר. חשוב שיהיה קול אחד של ממשלת ישראל, ונכון להיום הוא הלמ"ס. עם זאת, אני חושב שבמדד של הלמ"ס יש עוד הרבה מה לשפר".

פז ארז התייחסה גם היא לשאלת המדד היחיד ואמרה: ""לדעתי צריך מדד אחד אבל מאוד מאוד שקוף שכל גורם אקדמאי למשל שרוצה לעשות בדיקות יוכל לעשות בו שימוש. לא סביר הרי שיהיה מדד מחירים לצרכן שיפורסם על ידי כמה גופים במקביל, זה אמור להראות על מגמות, וזה חשוב. ועל ידי גורם אחראי. במקביל, אני חושבת שנכון יהיה שיהיו גם גורמים אחרים שקשורים לתחום שינהלו שיח עם הלמ"ס בניסיון לטייב את המדד. חשוב שהמדדים גם ישמרו על עקביות כדי לשקף את המגמה האמיתית".

דגני אמרה בנושא זה כי: "אני חושבת שהמדד של הלמ"ס הוא בסדר. גם של השמאים היה בסדר ואפיין דבר אחד, אבל עשה בלבול בציבור. חשוב שתהיה ודאות. מדובר בנושא מאוד מורכב. שר האוצר עשה מהלך שעוד לא עשו בישראל. אפשר שיהיו עוד מדדים, אבל שיהיו מתואמים אחד עם השני, ויסבירו בדיוק מה מייצגים".

שאלה נוספת שעלתה במסגרת הפאנל היא האם נכון היה להכניס את דירות מחיר למשתכן למדד המחירים. נזכיר כי דירות מחיר למשתכן הן דירות שנמכרות רק לחלק מהאוכלוסיה (זכאי מחיר למשתכן) ובמחיר נמוך ממחיר השוק בעקבות התערבות ממשלתית. סייג מהלמ"ס התייחס לנושא ואמר שאין לשילוב מחיר למשתכן במדד כמעט השפעה על התוצאה הסופית: "יש אגדה לגבי ההשפעה של מחיר למשתכן על המדד. אני שומע את זה מהרבה פרשנים שהירידה האחרונה קשורה למחיר למשתכן. לא כך הדבר. מחיר למשתכן תמיד היה במדד, אבל אנחנו כבר מעל שנה נותנים משקל שמייצג את החשיבות של התוכנית ביחס לכלל השוק. זה רק שתי עשיריות האחוז מהמדד הכללי. אם נוציא מחיר למשתכן, לא ישנה המדד, אין לזה משמעות. זה נכנס כי ייתכן והתוכנית תתפוס תאוצה וחשוב שהיא כן תהיה בתוך המדד. את המדד לא אנחנו המצאנו, יש הגדרות בין לאומיות ויש מגדירים ומדריכים. המטרה היא לשקף שינוי במלאי הדירות בישראל. מחיר למשתכן כולל אחוז מאוד קטן לוקחים אותו בחשבון".

טולוקובסקי התייחסה גם היא לנושא ואמרה: "צריך בכלל לשאול מה המדד צריך לייצג. אם הוא משקף מחיר שוק, להכניס את מחיר למשתכן לא נכון. אולי היה צריך לשאול מה המטרה של המדד, כי אם לא משפיע למה הוא שם? מדד המחירים צריך לשקף את מחירי הדירות בשוק, ומחיר למשתכן הוא לא מחיר שוק ו'מלכלך' את המדד". מסילתי אמר בהקשר זה כי: "לדעתי, אם המשקל של מחיר למשתכן כה נמוך, אז אין שום בעיה עם שילוב מחיר למשתכן בתוכו". במקביל, דגני העלתה שאלה מעניינת אודות שילוב התוכנית הממשלתית במדד: "המספרים היום של מחיר למשתכן הם מאוד קטנים כי המדד מחושב על פי מלאי הדירות הקיים בכל יישוב. המשקל של מחיר למשתכן הוא קטן מאוד. זה נשמע מאיים, זה נכון, אבל לדעתי לא באמת משפיע. אבל אפשר לשאול אם נכון להכניס את זה למדד, מה עם קבוצות הרכישה? את זה למשל לא הכניסו בצורה שונה. אולי גם זה היה צריך להיכנס למדד באותה הדרך". פז ארז השיבה גם היא על השאלה האם נכון לכלול את מחיר למשתכן במדד ואמרה: "אני חושבת שאי אפשר להתעלם ממחיר למשתכן. אם הלמ"ס היו מתעלמים מזה, היו חוטאים לעבודה המקצועית שלהם. אין מה לעשות, צריך להכניס מחיר למשתכן עם הפרופורציה הקטנה. אבל מה שכן צריך לייצג במקביל ולדעתי לא מיוצג במדד, זה את חוסר הסחירות של הדירה, העובדה שאי אפשר למכור אותה 5 שנים גם צריכה לבוא בחשבון במדידה".

עוזי לוי, מנכ''ל דירה להשכיר, הצטרף גם הוא לדיון ואמר כי "רק בתחומי השיפוט של העיר תל אביב-יפו, בשנים הקרובות דירה להשכיר מובילה הקמה של כ-700 יח''ד להשכרה בארבעה פרוייקטים במתחם המשתלה, הגדנ''ע ובפרויקט מכבי-יפו, ובעתיד הקרוב עוד כ-250 יח''ד במתחם תע''ש השלום. מתוך הפרוייקטים, רבע בשכ''ד מופחת לזכאים. מדובר בפרוייקטים חדישים , שטובי היזמים עומדים מאחוריהם, שיתנו מענה לאוכלוסייה המגוונת בעיר. בדירה להשכיר עובדים בימים אלה על יצירת מערך שייתן מענה במגוון נושאי שכירות, שיהוו בסיס להבנה טובה יותר ויסייעו הן לשוכרים והן למשכירים. עיקר המלאי העתידי של הדירות להשכרה נובע מתכניות הותמ''ל, שמתוכן 30% מיחידות הדיור מיועדות להשכרה ארוכת טווח ו-50% להשכרה לזכאים בשכר דירה מופחת".

עוד כתבות

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה