גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

פאנל פועלי הבניין: "אף יזם לא ישב בכלא בגלל תאונה"

אהוד דנוך, מנכ"ל שיכון ובינוי סולל בונה, בוועידת הנדל"ן של "גלובס": "כדי להקטין באופן חד את מספר התאונות בעבודה יש לשנות את התרבות הארגונית של ניהול השמירה על הבטיחות בחברות"

דני מריאן, גדיר ניקולא, הדס תגרי, אשר גרין ואלונה בר און / צילום: שלומי יוסף
דני מריאן, גדיר ניקולא, הדס תגרי, אשר גרין ואלונה בר און / צילום: שלומי יוסף

"בעבודות בתחום הבניין והתשתיות תמיד יהיו סיכונים בטיחותיים" כך אמר מנכ"ל סולל בונה אהוד דנוך בוועידת הנדל"ן של "גלובס" שמתקיימת הבוקר בגני התערוכה בתל אביב במסגרת הפאנל "מחיר הדמים - מי שומר על פועלי הבניין?". את הפאנל פתח שר העבודה והרווחה חיים כץ. "הנושא הזה ימשיך לעמוד בראש מעיינינו ולכן חשובה מאוד השיטה שבה אנחנו בוחרים להקטין את הסיכונים על מנת שכל אחד מעובדינו יחזור בסוף יום העבודה ללא כל פגע. צריך תמיד לשאוף לשלמות אבל גם להבין שתמיד יהיו נקודות חולשה חדשות. במצב היום בישראל, יש לכולנו עוד הרבה מה לעשות".

דנוך התייחס לתאונות העבודה שבהן מוצאים את מותם עובדים רבים באתרי בנייה בישראל בשנים האחרונות: "אנחנו עושים הכל כדי שהעובד שמגיע בבוקר למקום העבודה, לפעמים כשהראש שלו טרוד בכלל בעניינים אחרים, יהיה מודע לכל הסיכונים שעומדים בפניו ויתנהל בהתאם". לדברי דנוך סולל בונה משקיעה משאבים רבים בחקירת תאונות במטרה למנוע אותן בעתיד. "אין ארגון שאין בו טעויות ותקלות גם אם הוא מקצועי מאוד וטכנולוגי מאוד כמו חיל האוויר הישראלי. אבל כמו בחיל האוויר, גם אצלנו בשיכון ובינוי סולל בונה, אנחנו מתחקרים כל דבר, לומדים מהמסקנות ופועלים הרבה מעבר לדרישות החוק לצמצום רמת הסיכונים למינימום".

"אף יזם לא ישב בכלא בגלל רשלנות ביצוע באתר בנייה שלו"

הפאנל, בהנחיית משנה לעורך נדל"ן ב"גלובס", הלית ינאי לויזון, נפתח בסרטון שהציג את שמותיהם של ההרוגים בתאונות באתרי בנייה בשנתיים החולפות. "העיצומים הכספיים היה אחד האמצעים המשמעותיים שנקט בהם השר בשנה האחרונה" אמרה עו"ד גדיר ניקולא, רכזת תחום עובדים ערבים בעמותת קו לעובד . "אבל זה כלי חדש יחסית שנכנס מה-1 בינואר, המפקחים שהוסיפו אינם מספיקים, ואפילו ספירת ההרוגים אינה מדויקת, כי מינהל הבטיחות המשרד העבודה והרווחה לא סופר תאונות עבודה כתוצאה מדריסה למשל, או תאונות מעבר לקו הירוק. בשנה שעברה עכבנו אחרי 256 תאונות שדווחו על ידי מד"א, כאשר פציעות קלות לא מדווחות כלל. כמעט בכל תאונה אנחנו מבקשים לדעת אילו פעולות פיקוח ננקטו בעקבות התאונה. מצאנו ש-165 תאונות שגרמו לפציעה בינונית לא קיבלו מענה ממינהל הבטיחות, כי כנראה במיהנל הבטיחות חושבים שפציעה בינונית אינה מספיק חמורה המצדיקה הקצאת משאבים. כל עוד לא חוקרים כל תאונה ולעובד אין כתובת להגיש תלונה למינהל הבטיחות אנחנו רחוקים מפיתרון".

עו"ד הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין, העבירה גם היא ביקורת על העדר פיקוח ואכיפה מצד הרשויות בכלולותן: "רק אחרי מאבק קשה יש החלטה להקים יחידה לחקירות תאונות במשטרת ישראל, כאשר עד היום הוגשו פחות מ-5% כתבי אישום נגד אחראיים לתאונות בנייה. גורם נוסף שלא עושה כלום זה משרד השיכון, שבתחומו יושב רשם הקבלנים, שיש בסמכותו לפעול נגד קבלנים במקרה של הונאת רוכשים, אי עמידה בחוק המכר, אך הוא אינו פועל במקרה שחברה קבלנית מתרשלת בשמירה על חיי הפועלים. גם שמשרד העבודה שולח מפקח ורואים תקלה בטיחותית, ושולח צו בטיחות, מי שצריך היה להפעיל סמכות בעניין היה רשם הקבלנים במשרד השיכון. במקרה שחברה מתרשלת שוב ושוב בבטיחות באתר בנייה ראוי היה שרשם הקבלנים היה מזמן אותה לשימוע ואם צריך גם שולל את רישיונה. אנחנו רוצים לראות שיפור, ב-2016 ספרנו 50 הרוגים באתרים ב-2017 ספרנו 35 הרוגים. זה אמנם פחות אבל זה עדיין קטסטרופלי. אנחנו צריכים לראות ירידה דרסטית מתמדת. במספר ההרוגים והפצועים של לפחות 30% ב-2018. אנחנו במצב לא טוב. כי רק בינואר פברואר 2018 היו 13 הרוגים באתרי בנייה".

דני מריאן , יו"ר איגוד המהנדסים, אמר: "קנסות סנקציות וענישה זה חשוב ואני מחזק את הממשלה שמחמירה את אותן. אבל יש סקטור שלם שלא יעשה הכל מפחד. אי אפשר לחנך ילד רק על ידי פחד. כמו שלא לקטוף פרחי בר זה עניין של חינוך ולא של ענישה. יש אמצעים לחנך קבלנים כתמריצים, כמו למשל בעלויות הביטוח. למה שקבלנים שמשקיעים בבטיחות, ואין אצלם תאונות עבודה לא יקבלו תגמול מהממשלה בדמות הנחה בביטוח? חברות מחו"ל שבאות לבנות פה, השאלה הראשונה ששואלות כשבוחרות קבלן מבצע היא כמה תאונות היו לקבלן? לא משנה אם זה פקיד ממשלתי, או יזם, או קבלן, או פועל, כל אחד צריך לדבר ולנשום בטיחות".

תגר הוסיפה כי "אחד העיוותים הגדולים הוא שליזם אין אחריות פלילית. אף יזם לא ישב בכלא בגלל רשלנות ביצוע באתר בנייה שלו. עם כל הכבוד לחברות שמשקיעות בבטיחות עד שאין שום כלום לא קורה ואם אין סנקציות או מחיר של מוניטין שלילי שום דבר לא יזוז. איפה החברות שמשקיעות כל כך בבטיחות היו באוקטובר נובמבר 2015 שנהרגו 21 אנשים באתרי בנייה?"

סגן נשיא התאחדות בוני הארץ, אשר גרין, התייחס לאחריות של המדינה במכרזים לביצוע פרויקטים גדולים שנעדרים התייחסות לנושא הבטיחות: "המציאות בישראל היא שמזמין העבודה הגדול ביותר של הפרויקטים הציבוריים הגדולים, מוסר עבדה לגורם הזול ביותר שחוסך בכל דבר. אנחנו בהתאחדות בוני הארץ מסבירים למשרד האוצר שיש פיתרון פשוט. תכניסו במכרזים ממשלתיים פרק בטיחות שיכלול סעיפים מותאמים לפרויקט, ושישלמו עבור סעיפי בטיחות שהמחירים בו קבועים ואין תחרות על הפרק הזה. סולל בונה יכולה אולי להשקיע בבטיחות, אבל יש קבלנים קטנים לא מסוגלים לאמץ תקן בטחות, ולכן הפיתרון הוא לשלם עבור בטיחות. ברגע שישלמו עבור זה, תהיה ירידה בתאונות עבודה".

בהקשר זה הבהירה ניקולא: "מאיתנו תצא דרישה לממשלה לתמחר את מרכיב הבטיחות בפרויקטים ציבוריים. והתניה למי מותר להשתתף בפרויקטים אלה. 20 הרוגים בשנתיים האחרונות היו באתרי בנייה של פרוקטים ציבוריים. מרשות ציבורית אנחנו מצפים ליותר. אם רשות ציבורית תשנה את ההתנהלות שלה זה ישפיע גם על חברות פרטיות".

אלונה בר און, יו"ר גלובס והבעלים של החברה היזמית "בית וגג", הוסיפה כי אחת הבעיות בנושא טמונות בעצות המשפטיות שמקבלים יזמים מיועצים משפטיים: "העצה שמקבל יזם מהיועץ המשפטי הוא להתרחק מאירוע של בטיחות ואיכות, על מנת להקטין חשיפה לאחריות. בעיה שנייה היא המרווחים הקטנים שיש לקבלני הביצוע בכל פרויקט ולכן הם עושים הכל בזול. הכיס של הקבלן הוא לא עמוק כמו שנוהגים לחשוב וראיה לכך היא כמות פשיטות הרגל של קבלנים. אין פה שאלה של רעים וטובים. אף אחד לא קם בבוקר ואומר אני רוצה שיהרגו פועלים במשמרת שלי. לכן יש מקום אולי יותר לשתף פעולה עם היזמים והקבלנים ופחות לנקוט בתוקפנות".

"הרגולציה משתרכת הרחק מאחורי המגזר הפרטי"

דנוך אמר גם כי "המצב בתחום הבטיחות בעבודות בנייה בישראל, הוא כזה שהרגולציה משתרכת הרחק מאחורי המגזר הפרטי. המדינה אמנם החליטה להגביר את האכיפה והקנסות, אך כולנו יודעים שכמו במלחמה בתאונות הדרכים לא מספיקה האכיפה והאפקטיביות שלה אינה מספיקה. כדי להקטין באופן חד את מספר התאונות בעבודה יש לשנות את התרבות הארגונית של ניהול השמירה על הבטיחות בחברות. צריך תקנים מחייבים. המצב כיום בישראל הוא שקומץ חברות כמונו מאמץ תקנים מתקדמים בתחום ניהול הבטיחות המקובלים מזמן במדינות המתקדמות בעולם, וזה מבלי שהחוק דורש זאת מהן, ומבלי שהדבר נותן לחברה יתרון מסחרי כלשהו מול מתחרותיה שבחרו שלא לעבור את התהליך המפרך של קבלת התקן.

קחו למשל את התקן לניהול בטיחות ובריאות בתעסוקה 18001 אשר אומץ בשיכון ובינוי סולל בונה החל משנת 2012 בבנייה, ובכבישים משנת 2013. מדובר בתקן המתקדם בעולם בתחום ניהול הבטיחות, כאשר בתחום הבנייה מדובר בהיערכות מורכבת לפני ובמהלך כל פרויקט ביצוע במסגרתו לוקחת החברה אחריות גם על קבלני המשנה שלה וכל העובדים המעורבים בפרויקט. התקן כולל בנוסף להכנת סקרי סיכונים, ביצוע פעולות מתקנות ומונעות, מבדקים פנימיים, תחקור ולמידה הנדרשים גם בחוק, גיבוש מדיניות בנושא בטיחות, ביצוע בדיקות, מדידה וניטור של ביצועי בטיחות והערכות תקופתיות של התאמה לדרישות רלוונטיות על פי החוק. אישור מכון התקנים למערכות ניהול הבטיחות לפי דרישות תקן זה ניתן רק לאחר תוצאות בדיקות ביחס לעמידת החבר בכל דרישות התקן הנערכות פעמיים בשנה על ידי מכון התקנים. בסולל בונה השקענו הרבה כסף ומאמצים כדי לקבל את ההסמכה, וכמונו גם חברות נוספות למרות שמדובר בתקן וולנטרי לחלוטין".

אהוד דנוך / צילום: שלומי יוסף

לדברי דנוך, מדינות בעולם דוגמת מדינות האיחוד האירופי וחברות המבקשות לגשת למכרז בסקטור הציבורי נדרשות לעמוד בדרישות שונות בתחום הבטיחות ובתקני ניהול בטיחות. "למרות זאת, כאן בישראל, המדינה לא דורשת עמידה בתקן הזה מחברות בנייה ותשתיות. המדינה שהיא מזמין העבודה הגדול ביותר בענפים אלה מוציאה מכרזים שאינם כוללים אפילו תנאי סף ספציפי אחד בכל הקשור בתחום השמירה על הבטיחות ובוודאי שאינה מתנה השתתפות במכרזים בעמידה בתקן בטיחות כלשהו".

לדברי דנוך, יישום התקן בישראל נותר לשיקול דעתם ולרצונם הטוב של מנהלי החברות הפרטיות. "לו הממשלה הייתה מזמינה עבודות לפי התקן הזה כסטנדרט נדרש בבטיחות בתנאי סף ובקריטריונים למתן עדיפות במכרזים, אני בטוח שהמצב היה משתנה. אם המדינה הייתה מייצרת תמריץ כלכלי להשקעת חברות בתחום הבטיחות, הדבר הזה יהיה מועיל בהרבה מכל יחידת אכיפה שתורחב וקנסות שיוגדלו. אכיפה היא דבר חשוב אבל לא מספיק. תקן לעומת זאת, תמיד יהיה מקצועי יותר מהחוק ויכלול בתוכו אלמנטים מובנים של תחקור, למידה והשתפרות תמידית שלא מתוך חשש מקנסות אלא מתוך הרצון והצורך לעמוד בתקן . אני מקווה שהתקנים יאומצו על ידי הממשלה כתנאי סף לביצוע פרויקטים של המדינה, אבל עד שזה יקרה אני קורא לכל יתר החברות בארץ לאמץ באופן וולנטרי את התקנים למען בטיחות העובדים שלנו".

עוד כתבות

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

יו''ר ועדת הבחירות נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

באופן חסר תקדים: ביהמ"ש העליון יערוך משפט חוזר - בגלל טעות של שופטיו

נעם סולברג קבע שבגלל עיוות דין וחוסר צדק שנגרם לגינקולוג מיכאל שטטמן, יש להורות על משפט חוזר ● שופטי בית המשפט העליון הרשיעו אותו באונס מטופלותיו, למרות המלצתם לפרקליטות למשוך את הערעור שלה על זיכויו ● סולברג ציין: "מערכת המשפט אינה חפה מטעות"

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הישראלים שירוויחו מההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

מגדל וכלל רשמו רווחים גדולים מהשקעותיהן בחברת אנתרופיק, שתתחיל להיסחר היום בוול סטריט ● גם גופים מוסדיים נוספים בישראל נהנו בעקיפין מהצלחת ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

הנפקת אנתרופיק הפילה את מניית סופטבנק. זאת הסיבה

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צנחה בכ-15% ורשמה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום

קמפיין מזרחי טפחות

מימון לחוגים, כרטיסי טיסה חינם ונוסטלגיה: אלה הפרסומות שכיכבו השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת גם השבוע לבנק מזרחי טפחות, והאהובה ביותר שייכת זה השבוע השלישי לביטוח 9 - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת לפליי קארד, וגם ממתקי עלית מככבים

מרקש, מרוקו / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

אחרי הקפאת הטיסות: ארקיע חוזרת ליעד המבוקש

לאחר שהקפיאה את מכירת הכרטיסים בעקבות הנחיות גורמי הביטחון, ארקיע קיבלה את האישורים הנדרשים ותחדש את הטיסות הישירות למרוקו ב-4 בינואר ● הקו יופעל פעמיים בשבוע במטוסי החברה, והמחיר יחל ב-299 דולר לכיוון

תחנת הכוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דוחות דליה חושפים: יחידת ייצור הושבתה זמנית באשכול; "עשויה להביא לאי עמידה באמות־המידה הפיננסיות"

חברת האנרגיה דיווחה כי יחידת הייצור מושבתת כבר מחודשת אוקטובר, בשל "נזק בלתי־צפוי שהתגלה במהלך התחזוקה" ● הדבר עלול לדרוש מדליה להזרים כסף לתחנת הכוח כדי לוודא שהיא עומדת באמות־המידה הפיננסיות הנדרשות למימון שקיבלה

גדעון תדמור, יו''ר ומייסד נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

נאוויטס שוקלת למכור עד 20% ממאגר שננדואה אחרי זינוק ברווחים

ההפקה ממאגר הנפט שננדואה במפרץ מקסיקו הקפיצה את הכנסות השותפות ברבעון השלישי ב-82% ל-178 מיליון דולר, ואת הרווח הנקי ל-55 מיליון דולר, לעומת הפסד בתקופה המקבילה ● מאז תחילת ההפקה הניב המאגר הכנסות נטו של כ-920 מיליון דולר ● נאוויטס תבחן מכירת חלק מהחזקותיה בפרויקט הדגל, אם המפעילה תתקדם במכירת זכויותיה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

סלון הבית / צילום:  עמית גירון

נמכר הבית היקר ביותר בחיפה - 19 מיליון שקל

איש עסקים בכיר מתחום הקמעונאות רכש וילה במרכז הכרמל תמורת כ־19 מיליון שקל, בעסקה שהפכה ליקרה ביותר שנרשמה אי פעם בחיפה ● וגם: מיזם טכנולוגי חדש יגיע לילדי העוטף, מילקי וביסקוטי משיקות קולקציית סופגניות לחנוכה ותחרות האפי מציינת 25 שנה ● אירועים ומינויים 

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

חרדים חוסמים כביש במחאה על מעצרי עריקים (ארכיון) / צילום: Reuters

הפגנת החרדים הקיצוניים: כביש 4 נפתח לתנועה לאחר שנחסם

כביש 4 נחסם בעקבות הפגנת חרדים קיצוניים מהפלג הירושלמי במחלף אלוף שדה ובמחלף אם המושבות, ונפתח כעת לתנועה בשני הכיוונים

פודטראק מרווה פיצריה מקומית / צילום: בר גוטהרץ

עם בצק מדויק וגבינות משובחות: הפיצה הגלילית שניצחה במבחן

בטיול בתוך השלווה הגלילית של יודפת פגשנו עדרי כבשים ובתי אבן, גילפנו יצירה מעץ תות והתענגנו על פיצה שלא הייתה מביישת את נאפולי ● חגית אברון תופרת יום

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

מתרחבת באמריקה: שיתוף הפעולה החדש של ישראייר וצפי ההכנסות

ההסכם יאפשר לישראייר לשווק טיסות המשך של אמריקן ליעדים בארה"ב ובקנדה, ולהתחרות גם על נוסעים שיעדם הסופי אינו ניו יורק ● החברה מעריכה כי המהלך ירחיב את קהל היעד הפוטנציאלי שלה ב-20%-25% וייצר הזדמנויות להכנסות נוספות של 20-40 מיליון דולר בשנה

לקסוס ES הייבריד

בפנים לימוזינה בחוץ חללית: המכונית שרק מחכה לתחרות מסין

מכונית הסאלון ההיברידית החדשה של לקסוס מציעה מרווח פנים של לימוזינה, חיסכון בדלק, בידוד מצוין ולראשונה גם עיצוב נועז שפונה לקהל יעד חדש ● מעבר לפינה יחכו לה המתחרות מסין

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

עסקי הנדל''ן של עומר אדם / צילומים: שי פרנקו, אביב חופי, Shutterstock, קבוצת ענן

האימפריה של עומר אדם כבר שווה מיליארדים: הנדל"ן, הקמעונאות ומה הוא מתכנן לרשת זאפה

עסקי הנדל"ן של הזמר ומשפחתו, הכוללים מרכזים מסחריים, בנייני מגורים ובתי מלון ברחבי הארץ, הגיעו לשווי של יותר מחצי מיליארד דולר ● גלובס חושף את מתיחת הפנים המתוכננת של המשפחה במועדוני ההופעות של רשת זאפה, כולל מעבר לכשרות שיוביל לסגירה בשבת ● אדם לא עוצר גם בתחום הטכנולוגי לאחר שחוות השרתים ענן, שהוא חלק מבעליה, נסקה לשווי של 1.2 מיליארד דולר

אילן רביב, מנכ''ל מיטב. ''כוח אדם מעולה בכל הדרגים'' / צילום: רועי מזרחי

מיטב: פעילות הגמל והפנסיה וקרנות הנאמנות חיפו על החולשה בפעילות הטרייד

בית ההשקעות הגדול בישראל נהנה מהמשך צמיחה בהכנסות וברווחים, בצל הקפיצה המתמשכת בהיקף הנכסים המנוהלים תחתיו ● מנגד, פעילות הטרייד של מיטב, שצמחה בשנים האחרונות, הציגה ירידה של 8% בהכנסות, בעיקר של עיתוי החגים

מימין: אבי, רפי וג'ו נקש / עיבוד: אביב חופי, יח''צ

הם חשבו ששדה דב לא ייסגר לעולם. זה עלה להם ביוקר

שורה של משברים וטעויות הובילו את האחים נקש להיפרד מהשליטה בתכשיט של הקבוצה: חברת התעופה ארקיע ● מההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק, הצניחה בהכנסות הקו לאילת, ההפסדים בעשרות מיליוני דולרים ועד הסכסוך המשפחתי סביב מנכ"ל הקבוצה - שהפך לפנים של מהלך החילוץ