"בעבודות בתחום הבניין והתשתיות תמיד יהיו סיכונים בטיחותיים" כך אמר מנכ"ל סולל בונה אהוד דנוך בוועידת הנדל"ן של "גלובס" שמתקיימת הבוקר בגני התערוכה בתל אביב במסגרת הפאנל "מחיר הדמים - מי שומר על פועלי הבניין?". את הפאנל פתח שר העבודה והרווחה חיים כץ. "הנושא הזה ימשיך לעמוד בראש מעיינינו ולכן חשובה מאוד השיטה שבה אנחנו בוחרים להקטין את הסיכונים על מנת שכל אחד מעובדינו יחזור בסוף יום העבודה ללא כל פגע. צריך תמיד לשאוף לשלמות אבל גם להבין שתמיד יהיו נקודות חולשה חדשות. במצב היום בישראל, יש לכולנו עוד הרבה מה לעשות".
דנוך התייחס לתאונות העבודה שבהן מוצאים את מותם עובדים רבים באתרי בנייה בישראל בשנים האחרונות: "אנחנו עושים הכל כדי שהעובד שמגיע בבוקר למקום העבודה, לפעמים כשהראש שלו טרוד בכלל בעניינים אחרים, יהיה מודע לכל הסיכונים שעומדים בפניו ויתנהל בהתאם". לדברי דנוך סולל בונה משקיעה משאבים רבים בחקירת תאונות במטרה למנוע אותן בעתיד. "אין ארגון שאין בו טעויות ותקלות גם אם הוא מקצועי מאוד וטכנולוגי מאוד כמו חיל האוויר הישראלי. אבל כמו בחיל האוויר, גם אצלנו בשיכון ובינוי סולל בונה, אנחנו מתחקרים כל דבר, לומדים מהמסקנות ופועלים הרבה מעבר לדרישות החוק לצמצום רמת הסיכונים למינימום".
"אף יזם לא ישב בכלא בגלל רשלנות ביצוע באתר בנייה שלו"
הפאנל, בהנחיית משנה לעורך נדל"ן ב"גלובס", הלית ינאי לויזון, נפתח בסרטון שהציג את שמותיהם של ההרוגים בתאונות באתרי בנייה בשנתיים החולפות. "העיצומים הכספיים היה אחד האמצעים המשמעותיים שנקט בהם השר בשנה האחרונה" אמרה עו"ד גדיר ניקולא, רכזת תחום עובדים ערבים בעמותת קו לעובד . "אבל זה כלי חדש יחסית שנכנס מה-1 בינואר, המפקחים שהוסיפו אינם מספיקים, ואפילו ספירת ההרוגים אינה מדויקת, כי מינהל הבטיחות המשרד העבודה והרווחה לא סופר תאונות עבודה כתוצאה מדריסה למשל, או תאונות מעבר לקו הירוק. בשנה שעברה עכבנו אחרי 256 תאונות שדווחו על ידי מד"א, כאשר פציעות קלות לא מדווחות כלל. כמעט בכל תאונה אנחנו מבקשים לדעת אילו פעולות פיקוח ננקטו בעקבות התאונה. מצאנו ש-165 תאונות שגרמו לפציעה בינונית לא קיבלו מענה ממינהל הבטיחות, כי כנראה במיהנל הבטיחות חושבים שפציעה בינונית אינה מספיק חמורה המצדיקה הקצאת משאבים. כל עוד לא חוקרים כל תאונה ולעובד אין כתובת להגיש תלונה למינהל הבטיחות אנחנו רחוקים מפיתרון".
עו"ד הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין, העבירה גם היא ביקורת על העדר פיקוח ואכיפה מצד הרשויות בכלולותן: "רק אחרי מאבק קשה יש החלטה להקים יחידה לחקירות תאונות במשטרת ישראל, כאשר עד היום הוגשו פחות מ-5% כתבי אישום נגד אחראיים לתאונות בנייה. גורם נוסף שלא עושה כלום זה משרד השיכון, שבתחומו יושב רשם הקבלנים, שיש בסמכותו לפעול נגד קבלנים במקרה של הונאת רוכשים, אי עמידה בחוק המכר, אך הוא אינו פועל במקרה שחברה קבלנית מתרשלת בשמירה על חיי הפועלים. גם שמשרד העבודה שולח מפקח ורואים תקלה בטיחותית, ושולח צו בטיחות, מי שצריך היה להפעיל סמכות בעניין היה רשם הקבלנים במשרד השיכון. במקרה שחברה מתרשלת שוב ושוב בבטיחות באתר בנייה ראוי היה שרשם הקבלנים היה מזמן אותה לשימוע ואם צריך גם שולל את רישיונה. אנחנו רוצים לראות שיפור, ב-2016 ספרנו 50 הרוגים באתרים ב-2017 ספרנו 35 הרוגים. זה אמנם פחות אבל זה עדיין קטסטרופלי. אנחנו צריכים לראות ירידה דרסטית מתמדת. במספר ההרוגים והפצועים של לפחות 30% ב-2018. אנחנו במצב לא טוב. כי רק בינואר פברואר 2018 היו 13 הרוגים באתרי בנייה".
דני מריאן , יו"ר איגוד המהנדסים, אמר: "קנסות סנקציות וענישה זה חשוב ואני מחזק את הממשלה שמחמירה את אותן. אבל יש סקטור שלם שלא יעשה הכל מפחד. אי אפשר לחנך ילד רק על ידי פחד. כמו שלא לקטוף פרחי בר זה עניין של חינוך ולא של ענישה. יש אמצעים לחנך קבלנים כתמריצים, כמו למשל בעלויות הביטוח. למה שקבלנים שמשקיעים בבטיחות, ואין אצלם תאונות עבודה לא יקבלו תגמול מהממשלה בדמות הנחה בביטוח? חברות מחו"ל שבאות לבנות פה, השאלה הראשונה ששואלות כשבוחרות קבלן מבצע היא כמה תאונות היו לקבלן? לא משנה אם זה פקיד ממשלתי, או יזם, או קבלן, או פועל, כל אחד צריך לדבר ולנשום בטיחות".
תגר הוסיפה כי "אחד העיוותים הגדולים הוא שליזם אין אחריות פלילית. אף יזם לא ישב בכלא בגלל רשלנות ביצוע באתר בנייה שלו. עם כל הכבוד לחברות שמשקיעות בבטיחות עד שאין שום כלום לא קורה ואם אין סנקציות או מחיר של מוניטין שלילי שום דבר לא יזוז. איפה החברות שמשקיעות כל כך בבטיחות היו באוקטובר נובמבר 2015 שנהרגו 21 אנשים באתרי בנייה?"
סגן נשיא התאחדות בוני הארץ, אשר גרין, התייחס לאחריות של המדינה במכרזים לביצוע פרויקטים גדולים שנעדרים התייחסות לנושא הבטיחות: "המציאות בישראל היא שמזמין העבודה הגדול ביותר של הפרויקטים הציבוריים הגדולים, מוסר עבדה לגורם הזול ביותר שחוסך בכל דבר. אנחנו בהתאחדות בוני הארץ מסבירים למשרד האוצר שיש פיתרון פשוט. תכניסו במכרזים ממשלתיים פרק בטיחות שיכלול סעיפים מותאמים לפרויקט, ושישלמו עבור סעיפי בטיחות שהמחירים בו קבועים ואין תחרות על הפרק הזה. סולל בונה יכולה אולי להשקיע בבטיחות, אבל יש קבלנים קטנים לא מסוגלים לאמץ תקן בטחות, ולכן הפיתרון הוא לשלם עבור בטיחות. ברגע שישלמו עבור זה, תהיה ירידה בתאונות עבודה".
בהקשר זה הבהירה ניקולא: "מאיתנו תצא דרישה לממשלה לתמחר את מרכיב הבטיחות בפרויקטים ציבוריים. והתניה למי מותר להשתתף בפרויקטים אלה. 20 הרוגים בשנתיים האחרונות היו באתרי בנייה של פרוקטים ציבוריים. מרשות ציבורית אנחנו מצפים ליותר. אם רשות ציבורית תשנה את ההתנהלות שלה זה ישפיע גם על חברות פרטיות".
אלונה בר און, יו"ר גלובס והבעלים של החברה היזמית "בית וגג", הוסיפה כי אחת הבעיות בנושא טמונות בעצות המשפטיות שמקבלים יזמים מיועצים משפטיים: "העצה שמקבל יזם מהיועץ המשפטי הוא להתרחק מאירוע של בטיחות ואיכות, על מנת להקטין חשיפה לאחריות. בעיה שנייה היא המרווחים הקטנים שיש לקבלני הביצוע בכל פרויקט ולכן הם עושים הכל בזול. הכיס של הקבלן הוא לא עמוק כמו שנוהגים לחשוב וראיה לכך היא כמות פשיטות הרגל של קבלנים. אין פה שאלה של רעים וטובים. אף אחד לא קם בבוקר ואומר אני רוצה שיהרגו פועלים במשמרת שלי. לכן יש מקום אולי יותר לשתף פעולה עם היזמים והקבלנים ופחות לנקוט בתוקפנות".
"הרגולציה משתרכת הרחק מאחורי המגזר הפרטי"
דנוך אמר גם כי "המצב בתחום הבטיחות בעבודות בנייה בישראל, הוא כזה שהרגולציה משתרכת הרחק מאחורי המגזר הפרטי. המדינה אמנם החליטה להגביר את האכיפה והקנסות, אך כולנו יודעים שכמו במלחמה בתאונות הדרכים לא מספיקה האכיפה והאפקטיביות שלה אינה מספיקה. כדי להקטין באופן חד את מספר התאונות בעבודה יש לשנות את התרבות הארגונית של ניהול השמירה על הבטיחות בחברות. צריך תקנים מחייבים. המצב כיום בישראל הוא שקומץ חברות כמונו מאמץ תקנים מתקדמים בתחום ניהול הבטיחות המקובלים מזמן במדינות המתקדמות בעולם, וזה מבלי שהחוק דורש זאת מהן, ומבלי שהדבר נותן לחברה יתרון מסחרי כלשהו מול מתחרותיה שבחרו שלא לעבור את התהליך המפרך של קבלת התקן.
קחו למשל את התקן לניהול בטיחות ובריאות בתעסוקה 18001 אשר אומץ בשיכון ובינוי סולל בונה החל משנת 2012 בבנייה, ובכבישים משנת 2013. מדובר בתקן המתקדם בעולם בתחום ניהול הבטיחות, כאשר בתחום הבנייה מדובר בהיערכות מורכבת לפני ובמהלך כל פרויקט ביצוע במסגרתו לוקחת החברה אחריות גם על קבלני המשנה שלה וכל העובדים המעורבים בפרויקט. התקן כולל בנוסף להכנת סקרי סיכונים, ביצוע פעולות מתקנות ומונעות, מבדקים פנימיים, תחקור ולמידה הנדרשים גם בחוק, גיבוש מדיניות בנושא בטיחות, ביצוע בדיקות, מדידה וניטור של ביצועי בטיחות והערכות תקופתיות של התאמה לדרישות רלוונטיות על פי החוק. אישור מכון התקנים למערכות ניהול הבטיחות לפי דרישות תקן זה ניתן רק לאחר תוצאות בדיקות ביחס לעמידת החבר בכל דרישות התקן הנערכות פעמיים בשנה על ידי מכון התקנים. בסולל בונה השקענו הרבה כסף ומאמצים כדי לקבל את ההסמכה, וכמונו גם חברות נוספות למרות שמדובר בתקן וולנטרי לחלוטין".
לדברי דנוך, מדינות בעולם דוגמת מדינות האיחוד האירופי וחברות המבקשות לגשת למכרז בסקטור הציבורי נדרשות לעמוד בדרישות שונות בתחום הבטיחות ובתקני ניהול בטיחות. "למרות זאת, כאן בישראל, המדינה לא דורשת עמידה בתקן הזה מחברות בנייה ותשתיות. המדינה שהיא מזמין העבודה הגדול ביותר בענפים אלה מוציאה מכרזים שאינם כוללים אפילו תנאי סף ספציפי אחד בכל הקשור בתחום השמירה על הבטיחות ובוודאי שאינה מתנה השתתפות במכרזים בעמידה בתקן בטיחות כלשהו".
לדברי דנוך, יישום התקן בישראל נותר לשיקול דעתם ולרצונם הטוב של מנהלי החברות הפרטיות. "לו הממשלה הייתה מזמינה עבודות לפי התקן הזה כסטנדרט נדרש בבטיחות בתנאי סף ובקריטריונים למתן עדיפות במכרזים, אני בטוח שהמצב היה משתנה. אם המדינה הייתה מייצרת תמריץ כלכלי להשקעת חברות בתחום הבטיחות, הדבר הזה יהיה מועיל בהרבה מכל יחידת אכיפה שתורחב וקנסות שיוגדלו. אכיפה היא דבר חשוב אבל לא מספיק. תקן לעומת זאת, תמיד יהיה מקצועי יותר מהחוק ויכלול בתוכו אלמנטים מובנים של תחקור, למידה והשתפרות תמידית שלא מתוך חשש מקנסות אלא מתוך הרצון והצורך לעמוד בתקן . אני מקווה שהתקנים יאומצו על ידי הממשלה כתנאי סף לביצוע פרויקטים של המדינה, אבל עד שזה יקרה אני קורא לכל יתר החברות בארץ לאמץ באופן וולנטרי את התקנים למען בטיחות העובדים שלנו".
