גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

פאנל פועלי הבניין: "אף יזם לא ישב בכלא בגלל תאונה"

אהוד דנוך, מנכ"ל שיכון ובינוי סולל בונה, בוועידת הנדל"ן של "גלובס": "כדי להקטין באופן חד את מספר התאונות בעבודה יש לשנות את התרבות הארגונית של ניהול השמירה על הבטיחות בחברות"

דני מריאן, גדיר ניקולא, הדס תגרי, אשר גרין ואלונה בר און / צילום: שלומי יוסף
דני מריאן, גדיר ניקולא, הדס תגרי, אשר גרין ואלונה בר און / צילום: שלומי יוסף

"בעבודות בתחום הבניין והתשתיות תמיד יהיו סיכונים בטיחותיים" כך אמר מנכ"ל סולל בונה אהוד דנוך בוועידת הנדל"ן של "גלובס" שמתקיימת הבוקר בגני התערוכה בתל אביב במסגרת הפאנל "מחיר הדמים - מי שומר על פועלי הבניין?". את הפאנל פתח שר העבודה והרווחה חיים כץ. "הנושא הזה ימשיך לעמוד בראש מעיינינו ולכן חשובה מאוד השיטה שבה אנחנו בוחרים להקטין את הסיכונים על מנת שכל אחד מעובדינו יחזור בסוף יום העבודה ללא כל פגע. צריך תמיד לשאוף לשלמות אבל גם להבין שתמיד יהיו נקודות חולשה חדשות. במצב היום בישראל, יש לכולנו עוד הרבה מה לעשות".

דנוך התייחס לתאונות העבודה שבהן מוצאים את מותם עובדים רבים באתרי בנייה בישראל בשנים האחרונות: "אנחנו עושים הכל כדי שהעובד שמגיע בבוקר למקום העבודה, לפעמים כשהראש שלו טרוד בכלל בעניינים אחרים, יהיה מודע לכל הסיכונים שעומדים בפניו ויתנהל בהתאם". לדברי דנוך סולל בונה משקיעה משאבים רבים בחקירת תאונות במטרה למנוע אותן בעתיד. "אין ארגון שאין בו טעויות ותקלות גם אם הוא מקצועי מאוד וטכנולוגי מאוד כמו חיל האוויר הישראלי. אבל כמו בחיל האוויר, גם אצלנו בשיכון ובינוי סולל בונה, אנחנו מתחקרים כל דבר, לומדים מהמסקנות ופועלים הרבה מעבר לדרישות החוק לצמצום רמת הסיכונים למינימום".

"אף יזם לא ישב בכלא בגלל רשלנות ביצוע באתר בנייה שלו"

הפאנל, בהנחיית משנה לעורך נדל"ן ב"גלובס", הלית ינאי לויזון, נפתח בסרטון שהציג את שמותיהם של ההרוגים בתאונות באתרי בנייה בשנתיים החולפות. "העיצומים הכספיים היה אחד האמצעים המשמעותיים שנקט בהם השר בשנה האחרונה" אמרה עו"ד גדיר ניקולא, רכזת תחום עובדים ערבים בעמותת קו לעובד . "אבל זה כלי חדש יחסית שנכנס מה-1 בינואר, המפקחים שהוסיפו אינם מספיקים, ואפילו ספירת ההרוגים אינה מדויקת, כי מינהל הבטיחות המשרד העבודה והרווחה לא סופר תאונות עבודה כתוצאה מדריסה למשל, או תאונות מעבר לקו הירוק. בשנה שעברה עכבנו אחרי 256 תאונות שדווחו על ידי מד"א, כאשר פציעות קלות לא מדווחות כלל. כמעט בכל תאונה אנחנו מבקשים לדעת אילו פעולות פיקוח ננקטו בעקבות התאונה. מצאנו ש-165 תאונות שגרמו לפציעה בינונית לא קיבלו מענה ממינהל הבטיחות, כי כנראה במיהנל הבטיחות חושבים שפציעה בינונית אינה מספיק חמורה המצדיקה הקצאת משאבים. כל עוד לא חוקרים כל תאונה ולעובד אין כתובת להגיש תלונה למינהל הבטיחות אנחנו רחוקים מפיתרון".

עו"ד הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין, העבירה גם היא ביקורת על העדר פיקוח ואכיפה מצד הרשויות בכלולותן: "רק אחרי מאבק קשה יש החלטה להקים יחידה לחקירות תאונות במשטרת ישראל, כאשר עד היום הוגשו פחות מ-5% כתבי אישום נגד אחראיים לתאונות בנייה. גורם נוסף שלא עושה כלום זה משרד השיכון, שבתחומו יושב רשם הקבלנים, שיש בסמכותו לפעול נגד קבלנים במקרה של הונאת רוכשים, אי עמידה בחוק המכר, אך הוא אינו פועל במקרה שחברה קבלנית מתרשלת בשמירה על חיי הפועלים. גם שמשרד העבודה שולח מפקח ורואים תקלה בטיחותית, ושולח צו בטיחות, מי שצריך היה להפעיל סמכות בעניין היה רשם הקבלנים במשרד השיכון. במקרה שחברה מתרשלת שוב ושוב בבטיחות באתר בנייה ראוי היה שרשם הקבלנים היה מזמן אותה לשימוע ואם צריך גם שולל את רישיונה. אנחנו רוצים לראות שיפור, ב-2016 ספרנו 50 הרוגים באתרים ב-2017 ספרנו 35 הרוגים. זה אמנם פחות אבל זה עדיין קטסטרופלי. אנחנו צריכים לראות ירידה דרסטית מתמדת. במספר ההרוגים והפצועים של לפחות 30% ב-2018. אנחנו במצב לא טוב. כי רק בינואר פברואר 2018 היו 13 הרוגים באתרי בנייה".

דני מריאן , יו"ר איגוד המהנדסים, אמר: "קנסות סנקציות וענישה זה חשוב ואני מחזק את הממשלה שמחמירה את אותן. אבל יש סקטור שלם שלא יעשה הכל מפחד. אי אפשר לחנך ילד רק על ידי פחד. כמו שלא לקטוף פרחי בר זה עניין של חינוך ולא של ענישה. יש אמצעים לחנך קבלנים כתמריצים, כמו למשל בעלויות הביטוח. למה שקבלנים שמשקיעים בבטיחות, ואין אצלם תאונות עבודה לא יקבלו תגמול מהממשלה בדמות הנחה בביטוח? חברות מחו"ל שבאות לבנות פה, השאלה הראשונה ששואלות כשבוחרות קבלן מבצע היא כמה תאונות היו לקבלן? לא משנה אם זה פקיד ממשלתי, או יזם, או קבלן, או פועל, כל אחד צריך לדבר ולנשום בטיחות".

תגר הוסיפה כי "אחד העיוותים הגדולים הוא שליזם אין אחריות פלילית. אף יזם לא ישב בכלא בגלל רשלנות ביצוע באתר בנייה שלו. עם כל הכבוד לחברות שמשקיעות בבטיחות עד שאין שום כלום לא קורה ואם אין סנקציות או מחיר של מוניטין שלילי שום דבר לא יזוז. איפה החברות שמשקיעות כל כך בבטיחות היו באוקטובר נובמבר 2015 שנהרגו 21 אנשים באתרי בנייה?"

סגן נשיא התאחדות בוני הארץ, אשר גרין, התייחס לאחריות של המדינה במכרזים לביצוע פרויקטים גדולים שנעדרים התייחסות לנושא הבטיחות: "המציאות בישראל היא שמזמין העבודה הגדול ביותר של הפרויקטים הציבוריים הגדולים, מוסר עבדה לגורם הזול ביותר שחוסך בכל דבר. אנחנו בהתאחדות בוני הארץ מסבירים למשרד האוצר שיש פיתרון פשוט. תכניסו במכרזים ממשלתיים פרק בטיחות שיכלול סעיפים מותאמים לפרויקט, ושישלמו עבור סעיפי בטיחות שהמחירים בו קבועים ואין תחרות על הפרק הזה. סולל בונה יכולה אולי להשקיע בבטיחות, אבל יש קבלנים קטנים לא מסוגלים לאמץ תקן בטחות, ולכן הפיתרון הוא לשלם עבור בטיחות. ברגע שישלמו עבור זה, תהיה ירידה בתאונות עבודה".

בהקשר זה הבהירה ניקולא: "מאיתנו תצא דרישה לממשלה לתמחר את מרכיב הבטיחות בפרויקטים ציבוריים. והתניה למי מותר להשתתף בפרויקטים אלה. 20 הרוגים בשנתיים האחרונות היו באתרי בנייה של פרוקטים ציבוריים. מרשות ציבורית אנחנו מצפים ליותר. אם רשות ציבורית תשנה את ההתנהלות שלה זה ישפיע גם על חברות פרטיות".

אלונה בר און, יו"ר גלובס והבעלים של החברה היזמית "בית וגג", הוסיפה כי אחת הבעיות בנושא טמונות בעצות המשפטיות שמקבלים יזמים מיועצים משפטיים: "העצה שמקבל יזם מהיועץ המשפטי הוא להתרחק מאירוע של בטיחות ואיכות, על מנת להקטין חשיפה לאחריות. בעיה שנייה היא המרווחים הקטנים שיש לקבלני הביצוע בכל פרויקט ולכן הם עושים הכל בזול. הכיס של הקבלן הוא לא עמוק כמו שנוהגים לחשוב וראיה לכך היא כמות פשיטות הרגל של קבלנים. אין פה שאלה של רעים וטובים. אף אחד לא קם בבוקר ואומר אני רוצה שיהרגו פועלים במשמרת שלי. לכן יש מקום אולי יותר לשתף פעולה עם היזמים והקבלנים ופחות לנקוט בתוקפנות".

"הרגולציה משתרכת הרחק מאחורי המגזר הפרטי"

דנוך אמר גם כי "המצב בתחום הבטיחות בעבודות בנייה בישראל, הוא כזה שהרגולציה משתרכת הרחק מאחורי המגזר הפרטי. המדינה אמנם החליטה להגביר את האכיפה והקנסות, אך כולנו יודעים שכמו במלחמה בתאונות הדרכים לא מספיקה האכיפה והאפקטיביות שלה אינה מספיקה. כדי להקטין באופן חד את מספר התאונות בעבודה יש לשנות את התרבות הארגונית של ניהול השמירה על הבטיחות בחברות. צריך תקנים מחייבים. המצב כיום בישראל הוא שקומץ חברות כמונו מאמץ תקנים מתקדמים בתחום ניהול הבטיחות המקובלים מזמן במדינות המתקדמות בעולם, וזה מבלי שהחוק דורש זאת מהן, ומבלי שהדבר נותן לחברה יתרון מסחרי כלשהו מול מתחרותיה שבחרו שלא לעבור את התהליך המפרך של קבלת התקן.

קחו למשל את התקן לניהול בטיחות ובריאות בתעסוקה 18001 אשר אומץ בשיכון ובינוי סולל בונה החל משנת 2012 בבנייה, ובכבישים משנת 2013. מדובר בתקן המתקדם בעולם בתחום ניהול הבטיחות, כאשר בתחום הבנייה מדובר בהיערכות מורכבת לפני ובמהלך כל פרויקט ביצוע במסגרתו לוקחת החברה אחריות גם על קבלני המשנה שלה וכל העובדים המעורבים בפרויקט. התקן כולל בנוסף להכנת סקרי סיכונים, ביצוע פעולות מתקנות ומונעות, מבדקים פנימיים, תחקור ולמידה הנדרשים גם בחוק, גיבוש מדיניות בנושא בטיחות, ביצוע בדיקות, מדידה וניטור של ביצועי בטיחות והערכות תקופתיות של התאמה לדרישות רלוונטיות על פי החוק. אישור מכון התקנים למערכות ניהול הבטיחות לפי דרישות תקן זה ניתן רק לאחר תוצאות בדיקות ביחס לעמידת החבר בכל דרישות התקן הנערכות פעמיים בשנה על ידי מכון התקנים. בסולל בונה השקענו הרבה כסף ומאמצים כדי לקבל את ההסמכה, וכמונו גם חברות נוספות למרות שמדובר בתקן וולנטרי לחלוטין".

אהוד דנוך / צילום: שלומי יוסף

לדברי דנוך, מדינות בעולם דוגמת מדינות האיחוד האירופי וחברות המבקשות לגשת למכרז בסקטור הציבורי נדרשות לעמוד בדרישות שונות בתחום הבטיחות ובתקני ניהול בטיחות. "למרות זאת, כאן בישראל, המדינה לא דורשת עמידה בתקן הזה מחברות בנייה ותשתיות. המדינה שהיא מזמין העבודה הגדול ביותר בענפים אלה מוציאה מכרזים שאינם כוללים אפילו תנאי סף ספציפי אחד בכל הקשור בתחום השמירה על הבטיחות ובוודאי שאינה מתנה השתתפות במכרזים בעמידה בתקן בטיחות כלשהו".

לדברי דנוך, יישום התקן בישראל נותר לשיקול דעתם ולרצונם הטוב של מנהלי החברות הפרטיות. "לו הממשלה הייתה מזמינה עבודות לפי התקן הזה כסטנדרט נדרש בבטיחות בתנאי סף ובקריטריונים למתן עדיפות במכרזים, אני בטוח שהמצב היה משתנה. אם המדינה הייתה מייצרת תמריץ כלכלי להשקעת חברות בתחום הבטיחות, הדבר הזה יהיה מועיל בהרבה מכל יחידת אכיפה שתורחב וקנסות שיוגדלו. אכיפה היא דבר חשוב אבל לא מספיק. תקן לעומת זאת, תמיד יהיה מקצועי יותר מהחוק ויכלול בתוכו אלמנטים מובנים של תחקור, למידה והשתפרות תמידית שלא מתוך חשש מקנסות אלא מתוך הרצון והצורך לעמוד בתקן . אני מקווה שהתקנים יאומצו על ידי הממשלה כתנאי סף לביצוע פרויקטים של המדינה, אבל עד שזה יקרה אני קורא לכל יתר החברות בארץ לאמץ באופן וולנטרי את התקנים למען בטיחות העובדים שלנו".

עוד כתבות

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

למה לאומי מרוויח כל כך הרבה? מנכ"ל הבנק כפי שלא שמעתם

לאחר שבנק לאומי הציג רווח שיא של כ־3 מיליארד שקל ברבעון, המנכ"ל חנן פרידמן פנה לציבור בסרטון חריג והסביר מדוע רווחי הבנקים משרתים, לדבריו, את כלל הישראלים: "מי הם בעלי המניות של הבנק? זה אתם" ● אלא שהדרך שבה הכסף חוזר לציבור מורכבת יותר ● וגם: מה ענה פרידמן לח"כ שמתכוון להגדיל את המס על רווחי היתר של הבנקים

ראש השב''כ דוד זיני / צילום: ap, Olivier Fitoussi

זיני עדכן את סולברג: "אין ראיות לתשלום שוחד בחירות בהיקף שישפיע על התוצאות"

ועדת הבחירות המרכזית פרסמה הודעה רשמית, עם חוות דעתו של ראש השב"כ אשר עדכן בחשדות, נכון לשלב זה ● החקירה עודנה מתנהלת ותתמקד גם בהיבטים הביטחוניים ● סולברג הודה לשב"כ ואמר כי הם פעלו "ביושר, במקצועיות ובממלכתיות"

ראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהאם / צילום: ap

ממשלת בריטניה הטילה סנקציות על חברות בנייה שפועלות בהתנחלויות; שר החוץ: "ישראל רואה בחומרה רבה את הסנקציות הנוספות נגדה"

שמונה חברות המעורבות לפי בריטניה בבנייה בהתנחלויות נכנסו לרשימת הסנקציות של הממשלה, הכוללת הקפאת נכסים וכן צעדים נגד מי שממונה כדירקטור באותה חברה ● מדובר בחבילת הסנקציות הראשונה של ממשלת בריטניה במסגרת שינוי המדיניות שלה כלפי ישראל ● שר החוץ גדעון סער בהודעה רשמית: "ישראל רואה בחומרה רבה את הסנקציות הנוספות נגדה, עליהן הודיעה היום ממשלת הלייבור בבריטניה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות בהובלת מניות הפיננסים והטכנולוגיה

נאסד"ק השיל 1% ● הירידות העמיקו בתחילה בעקבות דיווח לפיו רשת תקשורת מסווגת המשמשת את הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב ● אחרי התפטרות המנכ"ל ג'נסן הואנג, היום הוא שבר שתיקה: "עשיתי טעויות גדולות" ● ישראליות: אלביט וסימילרווב זינקו בעקבות הדוחות ● תשואת האג"ח לעשר שנים מעל ל-5%

אתונה, יוון / צילום: Shutterstock

המוסד סייע בסיכול פיגוע איראני ביוון, אנשי עסקים ישראלים קיבלו התרעה מראש: תנקטו אמצעי זהירות

המוסד סייע בסיכול פיגוע ביוון:חמישה אזרחי מקדוניה הצפונית נעצרו במבצע מודיעיני משותף עם יוון ● לפי החשד, התוכנית קודמה בהכוונת אזרח איראני המקושר לשירותי המודיעין והביטחון של טהראן ● טראמפ על האיומים האיראנים על אדמת וושינגטון: "אנחנו לוקחים את זה ברצינות רבה. הם משוגעים, לכן אסור שיהיה להם נשק גרעיני" ● דיווחים שוטפים

מייסדי פאפאיה גיימינג: אוריאל בכר, אלכס ליאכובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

"תרנגולת שמטילה ביצי זהב": דיון דרמטי על הסדר החוב של פאפאיה גיימינג

ביהמ"ש המחוזי בת"א דן בהסדר החוב החדש שהציעה פאפאיה גיימינג, לאחר שחויבה לשלם למתחרה סקילז 719 מיליון דולר בפסק דין בניו יורק ● השופטת ייחסה חשיבות רבה לשמירה על פעילות החברה, הקשתה על נציגי סקילז המתנגדים להסדר, וקבעה כי עליהם להציג חלופה קונקרטית

ביתו של ג'נסן הואנג, מדיסון / צילום: Reuters, Maxim Shemetov

צברה עוצמה יוצאת דופן בחברה: בתו של ג'נסן הואנג היא אתגר לכל מנכ"ל עתידי

תחקירים של הניו יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל חושפים מעורבות חריגה של בתו של ג'נסן הואנג, מדיסון, בניהול הלשכה של אביה ותקריות עם מנהלים בכירים ● עפ"י ההערכה, יותר מעשרה מנהלים בכירים עזבו את החברה בשל חיכוכים הקשורים עמה

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

מניית טבע תצטרף בקרוב למדד מוביל בארה"ב

טבע תצטרף בעדכון של חודש דצמבר למדד ראסל 1000, שכולל את 1,000 החברות הגדולות במדדי ראסל בארה"ב ● הכניסה למדד צפויה להוביל לביקושים למניית טבע

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

האם הודעת וואטסאפ מהווה חוזה מחייב? כך קבע ביהמ"ש העליון

לאורך שנים הכירו בתי משפט בישראל במסמכים שונים, כולל בהודעות מייל ובהודעות וואטסאפ, כבעלי מעמד חוזי מחייב ● לא אחת ויתרו בתי המשפט על דרישת החתימה והכשירו זיכרונות דברים כחוזים ● החלטה בביהמ"ש העליון מעידה על מגמה חדשה המשנה עמדה זו

תצוגה של חברת שבבים סינית בתערוכת AI בשנגחאי / צילום: ap, Ng Han Guan

השיטה של חברות הבינה המלאכותית הסיניות לעקוף את החרם האמריקאי

על רקע פרשת אנבידיה, בסין חוששים כי ארה"ב תנסה להגביל יותר את הגישה לשבבים ולא תאפשר לייבא אותם ממדינות כגון סינגפור ● אולם כלכלנית בנק אוף אמריקה אמרה לגלובס כי בסין מתפתח מנוע השקעות מקומי במרכזי נתונים ומחשוב, שזוכה לעדיפות ממשלתית ● השיחה התקיימה לפני חשיפת פרשת הריגול באנבידיה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

חברות התוכנה שצמחו למרות השקל החזק, וזו שהרווח שלה זינק בכ-80%

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● רווחי חברות ה-IT מטריקס וחילן הציגו צמיחה דו־ספרתית ברבעון השלישי, על אף אתגרי שערי החליפין ● מנגד, התחזקות השקל דווקא תמכה בתוצאות של מקס סטוק, שרווחיה המריאו בקרוב ל-80%

גדעון תדמור, מייסד ויו''ר נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

שברון רוכשת את השותפה של נאוויטס במאגר הנפט שננדואה

ענקית האנרגיה האמריקאית צפויה לשלם 5 מיליארד דולר עבור חברת הנפט ביקון, המחזיקה ב-31% ממאגר שננדואה שבמפרץ מקסיקו ● המהלך עשוי לפתוח חלון הזדמנויות לנאוויטס הישראלית (49% מהמאגר) למכור נתח מהחזקותיה כדי לאפשר לשברון רוב מוחלט - ולרשום רווח משמעותי ● מניית נאוויטס עולה ביותר מ-4%

משה ממרוד, מנכ''ל תדיראן ובעל השליטה בה / צילום: סיוון פרג'

שמה את השנים הרעות מאחוריה? רווחי תדיראן קפצו ב-75%

פעילות האנרגיה ומוצרי החשמל העלו את הכנסות החברה שבשליטת משה ממרוד בכ-9% ● שיפור ברווחיות התפעולית, לצד רווחי שיערוך הנוגעים לאופציות שהיא מחזיקה בחברה־הבת האיטלקית, הקפיצו את השורה התחתונה

משה בר סימן טוב / צילום: לע''מ

משה בר סימן טוב בשיחת פרישה: "הדבר שלא הספקנו לטפל בו הוא הרשתות החברתיות והמסכים"

משה בר סימן טוב מסכם קדנציה רצופת משברים ומזהיר כי מערכת הבריאות חייבת להיערך לעתיד של חירום מתמשך ● כמו כן, הוא מציין כי יש להתמודד עם השמנת ילדים, עישון והשפעת הרשתות החברתיות, ולהגדיל את ההשקעה הציבורית כדי למנוע העמקת פערים בשירותי הבריאות

אתר חברת RM GROUP

"ההשקעות נותבו לפרויקטים כושלים": עשרות משקיעים תובעים את חברת יזמות הנדל"ן RM

29 משקיעים הגישו תביעה נגד חברת השקעות הנדל"ן על סכום של 20 מיליון שקל בטענה שהחברה גייסה כספים להשקעות כושלות תוך הצגת מצגים כוזבים, בטוחות מדומות וללא תשקיף ● RM היא חברה גלובלית להשקעות ויזמות נדל"ן בחו"ל ● המשקיעים השקיעו יחד 4.7 מיליון דולר ב-15 פרויקטים שונים וחמש קרנות ● RM בתגובה: "תמונה מסולפת; דוחים את הטענות"

משה לארי, מזרחי טפחות; חנן פרידמן, לאומי; ידין ענתבי, הפועלים; אלי כהן, הבינלאומי / צילום: מזרחי טפחות, אורן דאי, יונתן בלום, אייל טואג

דוחות הבנקים חושפים: מכונת הרווחים האטה, ורק לאומי ממשיך לזנק

מכונת הרווחים הבנקאית האטה מעט, אבל עדיין מייצרת רווחי עתק ● לאומי היה היחיד שהגדיל את הרווח והתשואה להון, לא בהכרח מבנקאות "קלאסית" ● לידר שוקי הון: "מדהים ששוק הדיור כל כך חלש, וגם הבנקים וגם המפקח מרגישים כל כך בטוחים לבצע מעט מאוד הפרשות"

ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Kwiyeon Ha

כשהמנכ"ל הופך לכוכב־על, מי מפקח עליו? אנבידיה, ה־G שנשכחה והחשיבות של ממשל תאגידי תקין

האירועים סביב אנבידיה וג'נסן הואנג, והדיון הציבורי בגורלו של מנכ"ל החברה, מזמנים הזדמנות לחשוב על נושא חשוב בעולם העסקי, שלעיתים נדמה כי נדחק לשוליים: ממשל תאגידי תקין

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

האינפלציה יורדת, אבל נוטלי המשכנתאות נוהרים לפריים. האם זו טעות?

למרות שהאינפלציה ירדה ל-1.1% בשנה, רק 8% מהמשכנתאות שנלקחו בחודש שעבר היו צמודות למדד ● הציבור מעדיף את מסלול הפריים, שחלקו הגיע ל-28%, גם במחיר של החזר חודשי גבוה יותר ● יועצי משכנתאות מסבירים כי הטראומה מהמדדים הגבוהים של השנים האחרונות עדיין משפיעה על החלטות הלווים, ומזהירים כי ההתרחקות מהמסלול הצמוד לא בהכרח משתלמת

דויטשה בנק / צילום: אסנת פרץ שמש

אוליגרכים וקשר לפרשת מין: ההדלפה שמטלטלת בנק ענק

הדלפת ענק בגרמניה מעלה חשד כי למרות אזהרות, דויטשה בנק המשיך לנהל קשרים פיננסיים עם אוליגרכים רוסים שנמצאים ברשימות סנקציות ופשיעה ● בנוסף, נחשף כי הבנק ניהל בעבור פושע המין ג'פרי אפשטיין כ-600 מיליון אירו בהשקעות "חשודות"

חנוך מילביצקי, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

170 אלף שקל: חברת הייעוץ התקשורתי בן-חורין אלכסנדרוביץ בתביעת לשון הרע נגד הח"כ לשעבר חנוך מילביצקי

חברת הייעוץ התקשורתי בן-חורין אלכסנדרוביץ הגישה תביעת לשון הרע בסך 170 אלף שקל נגד חנוך מילביצקי, בעקבות טענותיו על מעורבות המשרד בלחצים שהפעילו הבנקים על ועדת הכספים ● במשרד טוענים כי מדובר בהאשמות שקריות שנועדו לפגוע בשמם הטוב, ומכחישים כל מעורבות בנושא ● התביעה הוגשה לאחר שמילביצקי לא נענה לדרישה להתנצל ולשלם פיצוי