אחד הנאומים של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין שעורר הדים עסק בארבעת השבטים שמרכיבים את האוכלוסייה בישראל - החרדי, החילוני, הדתי והערבי - ובצורך ליצור שותפות בין הקבוצות. "בסדר הישראלי המתהווה, קרוב למחצית האוכלוסייה אינו משרתת בצה"ל. הישראלים ייפגשו לראשונה, אם בכלל, רק בשוק העבודה. ממילא, הבורות ההדדית והיעדר השפה המשותפת בין ארבעת המגזרים הללו, שהולכים ומידמים בגודלם, רק מגבירים את המתח, הפחד, העוינות והתחרות ביניהם", אמר הנשיא בנאום מכונן לפני כשלוש שנים.
מה קורה כשהקבוצות הללו נפגשות בשוק העבודה, ואיך שם בא לידי ביטוי היעדר השפה המשותפת? מחקר חדש שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה, שבחן אלמנטים שונים של אפליה תעסוקתית, מנסה לענות על השאלה הזאת. המחקר, שכלל התייחסות גם לנשים, אשכנזים ומזרחים, מבוסס על ניסוי התנהגותי, והייחוד שלו הוא בכך שאינו מתמקד בהפליה התעסוקתית ה"רגילה", כלומר זאת שמתבצעת באופן מודע ואליה מתייחס חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, אלא בזאת שמתקיימת באופן לא מודע, כלומר בלי להכיר בכך, אנשים מפלים אנשים אחרים בגלל מינם, מוצאם, הדת שלהם ורמת הדתיות שלהם.
"תהליכי קבלת ההחלטות הם בחלקם לא מודעים, ובאופן מודע יש לאנשים אינטרס לחשוב על עצמם דברים טובים, הם חושבים שאי אפשר לחשוד בהם שאי פעם הם חשבו משהו רע על מישהו אחר. עם זאת, הממצאים של המחקר הזה מראים שהדברים מורכבים יותר ולכן הפתרון לא יכול לעסוק רק בהפליה מודעת. השאלה היא לא אם יש הפליה או לא, אלא שקבוצות שונות מופלות באופן שונה", אומר פרופ' יובל פלדמן מאוניברסיטת בר אילן, שערך את המחקר עם ד"ר תמר קריכלי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ועו"ד חגי פורת מאוניברסיטת תל אביב.
המחקר כלל 1,078 איש במדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית, מבחינת מגזרים, גילים ומקצועות. החוקרים ציינו כי הסקר נערך באינטרנט, דבר שהקשה על יצירת מדגם מייצג של האוכלוסייה הערבית, אך הם אינם חוששים להטיה בממצאי המחקר כיוון שבשוק העבודה בישראל עיקר ההפליה היא של יהודים כלפי ערבים.
המחקר בוצע באמצעות כמה ניסויים התנהגותיים (ראו תיבה) שהראו כי ההפליה כלפי המגזרים משתנה - היא נובעת מהעדפות וטעם אישי של האדם המפלה, ממידת אמון נמוכה, מסטריאוטיפים הנובעים משיוכו הקבוצתי של האדם המופלה ביחס לכשירותו השכלית ומשיפוט נורמטיבי של הקבוצה שהאדם המופלה משתייך אליה. סוג ההפליה משתנה, אך ממצאי המחקר העלו כי בכל אחד מהסוגים הקבוצה המופלה ביותר היא האוכלוסייה הערבית. המחקר עוסק בהפליה תעסוקתית, אבל למעשה הניסויים הללו רלוונטיים לשווקים נוספים, כמו שוק ההלוואות, השכרת דירות או שוק המכוניות המשומשות.
לשים לעצמנו מראה
לדברי החוקרים, כל הזמן יש ניסיונות לברר את מידת המודעות של מי שמפלה אחרים. הייחוד במחקר הנוכחי הוא זיהוי של הפליה מתעתעת. למשל, אם מראיין נותן משקל גדול מדי לחוסר ניסיון של מועמד או לתכונות שליליות אחרות שהוא מזהה רק בגלל היותו ערבי, חרדי או אישה. במקרים כאלו מאוד קשה להוכיח ש קיימת אפליה מכוונת.
"אחד הדברים שאפשר לעשות הוא לנסות להראות לאנשים שככה אנחנו מתנהגים", אומרת קריכלי. "אם אני מפלה באופן לא מודע, אז אם יספרו לי שכולנו נוטים להתנהג לפי דפוסים מסוימים זה יהפוך חלק מההחלטות הלא-מודעות לכן מודעות, וזה כשלעצמו יכול לשפר את הדרך שבה אני מקבל את ההחלטות. גם שופטים ושופטות צריכים להבין שגם אם מעסיקים לא מתכוונים להפלות, זה לא אומר שהם לא מפלים במציאות".
במקרים כאלו קשה להוכיח שזאת הפליה.
"נכון. ולכן צריך להסתכל על פתרונות מערכתיים יותר ולא כאלו שמוכוונים לאקט ספציפי של הפליה. אולי לא ניתן להוכיח הפליה עקבית כלפי ערבים במקצועות מסוימים בשוק העבודה, אבל ניתן להפנות משאבים לעידוד תעסוקת ערבים. המחוקקים והרגולטורים צריכים להביא זאת בחשבון והם יכולים, למשל, להטיל אחריות על מעסיקים לחייב הכשרה בנושא של אנשי משאבי אנוש או לחייב שבארגונים בגודל מסוים, קבלת ההחלטות בנושא העסקת עובדים תצטרך להתקבל על ידי אנשים ממגוון אוכלוסיות", אומרת קריכלי.
מעסיקים מעדיפים לגייס לעבודה אנשים שדומים להם. האם הפייסבוק והגישה לפרופילים של מועמדים לעבודה החמירה את הבעיה?
"יש טענה בתחום המחקר של הפליה ואי-שוויון שאם אני מכירה מישהו יותר, אז הדעות הקדומות שלי נעלמות והאי-שוויון יקטן. אם אני אדע שהוא בדיוק כמוני, אוהב לטייל באותם מקומות ורואה אותן סדרות - אז אני אהיה פחות חשדנית", אומרת קריכלי. "אבל זה בכלל לא בטוח. עוד אינפורמציה לא בהכרח תקטין את האי-שוויון, יש גם הפליה בין קבוצות שהן מאוד קרובות זו לזו - למשל גברים ונשים. נכון שההפליה כלפי נשים נובעת מסיבות אחרות, עמוקות מאוד, אבל אתה גם מכיר אנשים בגילים שונים, ועדיין יש לאנשים כל מיני דעות קדומות".
בהקשר הזה ציין פלדמן כי "ניתן לאמץ רעיון שהתחיל בארה"ב ובאירופה - מיסוך קורות חיים (masking). אפשר ליצור בחקיקה מצב שבו יוסתרו פרטי מידע מסוימים של מועמדים לעבודה מפני הגורמים הממיינים, לפחות בשלב הראשון של תהליך המיון".
יש הבדלים בין הפליה כלפי קבוצות מסוימות לבין הפליה כלפי נשים, גם בסיבות וגם בפתרונות.
קריכלי: "זה נכון. זה קשור בין היתר לאמהות ולשוק העבודה. מה שמחקרים מראים זה שיש חשש כי נשים פחות מסורות לשוק העבודה, ולכן יש העדפה לגברים. אשה שמועמדת לקבלה לעבודה היא אמא היום או תהיה אמא עוד שנתיים".
יש דרכים שונות לטיפול בהפליה מהסוג הזה, לדברי החוקרים, והן יכולות להיות לדוגמה קיצור שעות העבודה ומתן חופשת לידה ארוכה יותר לגברים.
איך בוצע המחקר?
המחקר "הפליה תעסוקתית בישראל - התמודדות מבדלת", נערך ע"י פרופ' יובל פלדמן מאוניברסיטת בר אילן, ד"ר תמר קריכלי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, עו"ד חגי פורת מאוניברסיטת תל אביב ורון חרמון מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. במסגרת המחקר בוצעו כמה ניסויים התנהגותיים. בראשון, שהראה הפליה הנובעת מהעדפות וטעם אישי של המפלה, המשתתפים הוזמנו להעניק לשותף חלק מסכום כסף שקיבלו, ללא תמורה ועל חשבונם. בניסוי נוסף, שהראה את פערי האמון בין האוכלוסיות, המשתתפים הוזמנו להעניק לשותף שלהם סכום כסף בידיעה שהסכום ישולש, ולאחר מכן יוכל השותף להחזיר להם חלק ממנו, לפי בחירתו.
הערבים קיבלו את הסכום הנמוך ביותר, ואחריהם המזרחים. החרדים קיבלו את הסכום הגבוה ביותר, ומכך הסיקו החוקרים כי "הפליית החרדים בשוק התעסוקה נגרמת, לפחות בחלקה, מחוסר חיבה אליהם ולאו דוקא מחוסר אמון". ניסוי אחר בדק סטריאוטיפים ואת תפיסת הכשירות השכלית. המשתתפים התבקשו לחלק שאלות היגיון בינם לבין השותף שנבחר להיות איתם. הסכום שהובטח להם נגזר ממידת ההצלחה המשותפת של שניהם. בניסוי נוסף, בדקו החוקרים אילו מהאוכלוסיות מעדיפים לקדם תעסוקתית באופן מודע, באמצעות תרומה של הסכום שקיבלו.