גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איור: גיל ג'יבלי

לדרישה כי האסיפה הכללית של בזק, העומדת להתכנס מחר (ה'), ימונו שני דירקטורים-חיצוניים (דח"צים) חדשים בחברה (בהם אמנון דיק, אילן בירן ודב קוטלר, עידית לוסקי), ובכך תיפסק כהונתם של הדח"צים המכהנים (מודי קרת וטלי סימון) עוד לפני תום תקופת כהונתם המקורית, יש השלכות מרחיקות לכת על דרכי הפיטורים של הדח"צ לכלל החברות במשק. גם אם יש, לכאורה, סבירות בטענה כי יש להרחיק את הדח"צים שכיהנו בעת אישור עסקת בזק, קיימת שאלה משפטית בדבר אפשרות הפסקת כהונתם.

הדירקטור החיצוני בחברה אמור להיות גורם אובייקטיבי בדירקטוריון, נטול זיקות להנהלת החברה ולבעלי השליטה בה. מינויו חשוב לצמצום הסיכונים הטמונים ב"דילמת הנציג". מעמדו העצמאי, אי-תלותו, חברותו בוועדות המרכזיות של החברה ובמיוחד בוועדת הביקורת, כשירותו, דרך מינויו והקושי הרב לפטרו - כל אלה מטרתם למנות דירקטור שאין לו עניין אישי ואין לו זיקה לבעלי השליטה, שיוכל לפעול ללא מורא פיטורים במשך כל תקופת מינויו.

למעמדו העצמאי והבלתי תלוי יש מקום חשוב בחוק. חשיבות מיוחדת יש לדח"צים במבנה שוק ההון בישראל, כאשר ב-85% מהחברות יש בעל שליטה המכתיב על-פי שיקול-דעתו את הרכב הדירקטוריון, בעוד שאת הדח"צ ממנים בעלי המניות שאינם קשורים לבעל השליטה.

דירקטור - "כן"; דח"צ - "לא ולא"

במרבית ארצות העולם הנושא אינו מוסדר על-פי חוק, אלא מעוגן בדרישות הבורסה, החתמים והמשקיעים. בישראל, החקיקה מעצימה מדי תקופה את ההתייחסות לדח"צ, למינויו, לשכרו ולתפקידו בחברה הציבורית, תוך חיזוק מעמדו כ"שומר-סף" הנעדר זיקה לבעלי התפקידים בחברה.

שכרו הדחוק של הדח"צ קצוב על-פי דין, אין לו כל מניות בחברה שבה הוא משרת, והוא לא נהנה מרווחיה. הוא יחשוש לאחריותו, לתביעות אישיות נגדו, וזאת מתוך מחשבה שגויה שהוא הושתל כרביזור או כשוטר בחברה, רק משום שמינויו נכפה על-פי חוק, וכי עליו לבלום עסקאות שייתכן שהן טובות לחברה רק משום שהוא חושש לאחריות יתר שלו, וגם השאת רווחי החברה אינם אולי תמיד לנגד עיניו.

רבים מבקשים להמליץ עליהם לכהונת דירקטור, אך הם מדגישים ש"לא לכהונה כדח"צ". זאת, מחמת האמונה כי לדח"צ יש אחריות גדולה יותר, והוא חרד מאחריות זו. זו טעות נפוצה ולא היא. אחריותו כדח"צ אינה מטילה עליו אחריות מוגברת מזו של הדירקטורים האחרים בדירקטוריון.

אכן ההמולה סביב אופן מינוי הדח"צים בחברות ציבוריות רבה, ותעיד על כך העובדה כי בשנים האחרונות הוגשו לכנסת מספר הצעות חוק פרטיות במטרה להקים גופים חיצוניים לחברה ולבעלי המניות, אשר הם ימנו את הדח"צ, או להכנת רשימה מוסכמת על-ידי רשויות חיצוניות, שרק מתוכה ניתן לבחור דח"צים.

במקביל לתנאים המוקדמים הבאים לזכך את עצמאותו של הדח"צ בעת המינוי, מעמיד החוק קשיים לא מעטים באפשרות לפטרו. זאת, כדי לשמור על עצמאותו שלא יהא נתון ללחצי בעלי השליטה שיאיימו על פיטוריו כל אימת שאינו עושה כרצונם.

תקופת המינוי הקבועה בחוק היא חסינה מפני האפשרות לסלק את הדח"צ טרם תום התקופה. החוק מאפשר הפסקת כהונה על-ידי בית המשפט, וזאת לבקשת דירקטור או בעל מניות בחברה בנימוקים הבאים:

א. כי הדח"צ חדל לקיים תנאי מן התנאים המוקדמים הדרושים לפי החוק למינויו כדח"צ;

ב. כי הדח"צ הפר את חובת האמונים לחברה;

ג. כאשר נבצר מהדח"צ למלא תפקידו דרך קבע;

ד. אם הורשע בחו"ל בשורה של עבירות המפורטות בסעיף 226 לחוק החברות.

בעלי המניות רשאים להפסיק כהונתו במקרים הבאים:

א. כאשר קיים חשש כי הדח"צ הפר את חובת האמונים; חדל להתקיים לגביו תנאי מהתנאים המוקדמים הדרושים למינויו כדח"צ; במקרים אלה יקיים הדירקטוריון דיון בנושא, ואם אכן נקבע כי מתקיימת אחת משתי העילות הנ"ל להפסקת כהונה, יש לזמן אסיפה כללית מיוחדת שעל סדר יומה הפסקת כהונתו של הדח"צ;

ב. על הדירקטוריון להציג את נימוקיו בפני האסיפה המיוחדת;

ג. יש ליתן לדח"צ הזדמנות סבירה להופיע ולהביא את עמדתו בפני האסיפה;

החלטת האסיפה להפסקת כהונה תתקבל רק ברוב הדרוש למינויו; דהיינו, רוב בעלי המניות שאינם נמנים עם בעלי השליטה ושאין להם עניין אישי.

מדובר, אפוא, בהליך שאינו קל, וגם לא זכורים מקרים כאלה בעבר, שבהם זומנה אסיפה מיוחדת לפיטורי דח"צ טרם סיום תקופת כהונתו. הזימון לאסיפה המיוחדת של בזק יכול אפוא להתמקד רק בעילות המפורטות בחוק, וכאמור לעיל, לא בית המשפט ולא בעלי המניות הוסמכו להפקיע את כהונתו במקרה של הפרת חובת הזהירות, אלא רק במקרה של הפרת חובת אמונים, וההבדל הוא רב.

בשורה התחתונה, לאור הודעות הזימון לאסיפה הקרובה של בזק, ספק אם ניתן יהיה להוכיח הפרת אמונים על-ידי הדח"צים המכהנים.

■ הכותב מכהן כיו"ר איגוד הדירקטורים בישראל.