גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחיר למתבכיין: האם התלונות התכופות של הזוכים מוצדקות?

בשוק הנדל"ן משוכנעים שהתשובה שלילית, ושהבעיה העיקרית נעוצה למעשה בזכייה עצמה שמתרחשת לפני שלבי התכנון וההיתר  ● פרשנות

מחאת זוכי הרצליה נגד הפרויקט/ ילום: אורי אפק
מחאת זוכי הרצליה נגד הפרויקט/ ילום: אורי אפק

"לפני כמה שבועות ישבתי עם הבן שלי לקפה, וחבר שלו הגיע לביקור. השיחה, כמו שיחות רבות במטבחים או בסלון של משפחה ישראלית ממוצעת, התגלגלה לנושא הנדל"ן, למחיר הגבוה של הדירות, ועד כמה מצטערים הצעירים שלא רכשו דירה לפני גל עליית המחיר. הבן שלי שאל את חברו למה הוא לא ניגש להגרלות מחיר למשתכן, והוא השיב שהוא קורא את כל הכתבות ושומע סיפורים עד כמה הדירות הללו זוועתיות ונחותות".

את הסיפור מספרת דורית הוק, ממשרד הוק אדריכלים, שמתכנן כיום כ-1,600 דירות במחיר למשתכן לצד כ-2,000 דירות לשוק החופשי. בין היתר תכנן המשרד פרויקטים לאפריקה ישראל מגורים, גם בפרויקט מחיר למשתכן בגליל ים בהרצליה, שם ספגה החברה הפגנות מתוקשרות, עתירה לבית משפט (שנדחתה) וביטולים לא מעטים מצד זוכים בהגרלה שהתלוננו שמדובר בין היתר ב"מוצר נחות".

טבעון-מפרט מחיר למשתכן אל מול מפרט רגיל

האמנם? לאחרונה מחריף הוויכוח אודות תוכנית מחיר למשתכן. לא רק בנוגע ליעילות התוכנית ולעלותה, אלא לשאלת המוצר אותו מקבלים הזוכים.

כמובן שלכל צד אינטרס משלו. לזכאי מחיר למשתכן יש אינטרס לקבל דירה כמה שיותר טובה לטעמם, ואילו לקבלנים ולאדריכלים - הזוכים לפי מבחן המחיר הזול ביותר למ"ר בנוי - יש אינטרס להצדיק את ההבדלים במפרטים או בתכנון.

כדי לנסות ולכמת את ההבדלים גם בצורה אובייקטיבית אספנו באמצעות חברת פז הנדסה וכלכלה מפרטים של פרויקטים בשוק החופשי לצד המפרט המחייב של מחיר למשתכן והשווינו ביניהם, גם במרכז הארץ וגם בפריפריה. ניסינו להבין האם נכונה הטענה שעלתה כבר בימיה הראשונים של התוכנית שהפרויקטים יהיו למעשה "שיכוני כחלון", או שהדירות המוזלות שוות ערך לדירה בסיסית בשוק החופשי.

להוק יש תשובה ברורה: "אין שום דבר חריג במפרט מחיר למשתכן. להיפך, לעתים הוא אפילו טוב יותר. לגבי התכנון, תמיד צריך לבדוק. בכל פרויקט יש תכנון טוב יותר ופחות. אבל מראש להגיד שזה נחות יחסית לשוק החופשי, זה לא נכון". גם במשרד השיכון מגיבים כצפוי ואומרים כי "המפרט המחייב משקף בנייה בסטנדרט איכותי, הרווח בשוק החופשי".

עם זאת, רק לאחרונה ביקר בנק ישראל בדוח השנתי את תוכנית מחיר למשתכן, ובין היתר כתבו כלכלני הבנק כי "מרבית הליקויים של התוכנית קשורים בתכנון ובנטיית הקבלנים לבחור ברמת גימור נמוכה יחסית לרמה בשוק החופשי, מתוך מטרה לצמצם עלויות".

הוק: "הייתי ביפן בשבוע שעבר, וצלצל אליי חבר ואמר שהוא יושב עם הבן שלו והם בדיוק צריכים לבחור דירה במחיר למשתכן, ואיזה דירה כדאי להם לבחור. אמרתי לו שלפני שאייעץ איזו דירה לבחור, אני רוצה שיגיד לבן שלו שלדעתי הוא זכה בפיס. הלוואי שהילדים שלי היו זוכים גם בהגרלה".

הבדלים בעלויות המפרט

- במה למשל המפרט של מחיר למשתכן טוב יותר?

הוק: "משרד השיכון דורש מרפסת כביסה עם תליית כביסה חיצונית - לפחות בחצי מהדירות שאני מתכננת בשוק החופשי זה לא קיים, ויש רק נישה למכונת כביסה ולמייבש כי החזית של הבניין היא דבר יקר. במטבח המפרט קובע שאורך ארונות המטבח התחתונים יהיה כ-5 מטר. להוסיף ארון עליון תמיד אפשר, אבל בדרך כלל להאריך המטבח עצמו יותר מסובך. הרבה פעמים בשוק חופשי מתכוונים ש-5 מטר מטבח זה חצי למעלה וחצי למטה.

"אני חושבת שמי שכתב את המפרט המחייב עשה חשיבה מעמיקה והבטיח סטנדרט מינימלי. במשרד השיכון גם למדו מטעויות ושיפרו את המפרט לאורך הדרך. ברור שזה לא מפרט של דירת פנטהאוז שנמכרת ב-30 מיליון שקל, אבל צריך להשוות למוצר מקביל. המפרט גם מאפשר בחירה".

על פי גלעד יפרח, מנכ"ל חברת גלעד מאי הבונה פרויקטים במסגרת מחיר למשתכן, "במחיר למשתכן דורשים בידודית בחלונות, מה שבפרויקטים רגילים בפריפריה לא תמיד נותנים. במחיר למשתכן גם מחייבים להציע צבע לבן כסטנדרט לדלתות פנימיות, שבאופן כללי לא נמצא בסטנדרט. בכל מה שקשור לריצוף, מחיר למשתכן מחייב ריצוף של 60 על 60, דומה לפרויקט רגיל".

יפרח מסכים שיש פערים בדברים אחרים: "באסלות למשל, במחיר למשתכן נותנים מונובלוק (אסלה רגילה) בזמן שהשוק החופשי כבר עבר לאסלות תלויות ומיכלים סמויים. גם במטבח, יש עדיפות לשוק החופשי".

נשיא התאחדות בוני הארץ רוני בריק התייחס גם הוא לסוגיית המפרטים ואמר: "התכנון והמפרט של דירה המוצעת במסגרת תוכנית מחיר למשתכן הוא תכנון ומפרט סטנדרטיים שאיכותם איננה נופלת מאלה של דירה ממוצעת בכל מקום בישראל. נטרול התחרות במחיר למשתכן בתחום זה בא לידי ביטוי ביכולת קבלנים להתחרות על שדרוג המפרט הסטנדרטי ולהציע תוספת בחינם בתחומים מסוימים כמו אריחי הריצוף למשל. אני יכול לומר שכיום בולטת תחרות בין קבלנים בתחום השדרוג של המפרט דווקא בשטחים הציבוריים של הבניינים, בלובאים ומעליות מפוארים יותר ובפיתוח שטחי הגינון. בכל מקרה, הטענה, כאילו מדובר בדירות נחותות שאינן מתאימות לשוק הדיור הישראלי היא חסרת שחר".

דירות יוקרה עם כיוון אוויר אחד

ומה לגבי הטענות על התכנון? לדברי הוק: "חלק מהנחיות המערכת היו שבמחיר למשתכן יהיו גם דירות קטנות, מוגבלות בגודלן. בסך הכל, ברוב הדירות, התכנון הוא טוב. לכל פרויקט יש מגבלות של המגרש. אני שומעת את כל הטענות על דירות שיש להן כיוון אוויר אחד ואני חייבת להגיד שאנחנו מתכננים עכשיו 2,000 דירות בשוק חופשי וחלקן, גם הדירות היקרות ביותר שנמכרות בארץ, הן עם כיוון אוויר אחד או עם אוורור מלאכותי בחדר שירותים. זה עניין של סדרי עדיפויות. אני לא רוצה לייצר בניין עם חור אלא עדיף חזית לנוף".

"בפרויקט בית מפאי בירושלים (של אפריקה ישראל מגורים), אחד ממגדלי המגורים היוקרתיים בבירה, חצי מהשירותים מאווררים מלאכותית. זה נועד לקצר את המסדרון וליצור תכנון יעיל יותר וטוב יותר. עוד דוגמה היא בפרויקט חצר הנביאים ברחוב מונבז בירושלים, גם שם מדובר בדירות יוקרה, והרבה מהן עם כיוון אוויר אחד, בגלל אילוצי תכנון. כל הדירות נמכרו במחירים מאוד גבוהים ואף אחד אפילו לא שאל כמה כיווני אוויר. זה מאוד נפוץ, זו לא המצאה של מחיר למשתכן.

"אגב, בגליל ים, במחיר למשתכן של אפריקה ישראל, הזוכים התלוננו שיש כיוון אוויר אחד, אז החברה הציעה להפוך את כל הדירות הללו לדירות למכירה בשוק החופשי ולהעביר את הדירות האחרות בפרויקט למחיר למשתכן, כאלו שהן לא עם כיוון אוויר אחד. אבל במשרד השיכון סירבו להצעה, כי הם רצו גם דירות קטנות לזכאים, כדי שלא רק מי שיש לו הרבה כסף יוכל לרכוש דירה בפרויקט".

הוק מציינת שהביקורת קשורה בעיקר למודל מכרזי מחיר למשתכן, ולא לתכנון הדירות עצמן. "אדם נרשם להגרלה לפני שיש תכנון. בהרצליה למשל היו בהגרלה כמה מתחמים, והזכאי היה צריך לבחור לאן להירשם רק על בסיס שם הקבלן, ללא שום מידע מעבר לזה. הוא למעשה בוחר על עיוור. ואז כשיש תכנון, ומגיע היום שצריך לבחור דירה, ומסתבר שהתכנון היה של 6 חדרים או של 5 חדרים והזכאי רוצה דירה קטנה. זה יוצר סיטואציה לא הוגנת כלפי אנשים.

"הדבר נכון גם לגבי שטחי החניות למשל. דורשים לא פעם חניון תת קרקעי, ותקן חניה גבוה, וזה מעמיס על הדירה. שאלה לגיטימית היא האם זו הקצאת משאבים נכונה. ודאי שיש שכבה שלמה של אנשים שלא יוכלו ליהנות ממחיר למשתכן, בגלל המפרט הגבוה והחניות".

דרור תורן, מנכ"ל חטיבת המגורים של אמריקה ישראל להשקעות, מסביר שהסטנדרט של מחיר למשתכן לא יכול להיות נמוך מדי - פשוט בגלל שלא מעט מהדירות (ודירות אחרות בבניין) מגיעות בשלב כלשהו לשוק החופשי. תורן: "לעומת מה שחשבו בהתחלה, שיש 100% מכירות מוצלחות במחיר למשתכן ואין שיווק בכלל, המציאות ממש לא כזו. אם נתכנן פרויקט נחות, מי שיפסיד זה אנחנו כי ייקח לנו הרבה יותר זמן למכור את הדירות. הזכאים והרוכשים יודעים היום הכל, ומי שיראה שחסכו על חשבונו, לא יקנה".

גם בחברת שתית, שבונה בשוק החופשי וגם במחיר למשתכן, מספרים שהתכנון והמפרט דומה אם לא זהה. "עושים את אותה העבודה התכנונית, ולאחר מכן, ברור לחברות הבנייה שאם ישארו דירות במלאי יצטרכו לשחרר אותן לשוק החופשי". שלום שטרית, בעלי חברת שתית, אומר כי "הסטנדרט במחיר למשתכן מוכתב מראש, והולך ונעשה גבוה יותר ממכרז למכרז, כמו דרישה לזגוגית בידודית בכל הבית או מערכות חשמל לוויסות אנרגיה ועוד".

האדריכל רם מרש, הבעלים של משרד מרש אדריכלים: "המפרט המחייב של מחיר למשתכן מוסיף עוד רבדים על אלה הקיימים בלאו הכי בהוראות התוכנית המפורטת, בהנחיות הבינוי והמרחביות הקיימות באזור. משרד השיכון מפעיל חברות בקרה, שמוודאות בקפידה שהיזמים אכן מתכננים ובונים על פי המוצג לרוכשים".

"דווקא במרכז הארץ יש הרבה ליקויים"

אבל יש כמובן מי שרואה את הדברים אחרת. עו"ד ליאור לוי, המייצג קבוצות זוכים של מחיר למשתכן ברחבי הארץ, מספר כי "יש לי פרויקט שבו אני מייצג רוכשים בעפולה. מדובר בפרויקט השייך למפרט מהמהדורה הראשונה, שם יש מפרט דליל יותר עם חוסרים. זה יגרום לזכאים להוציא עוד כסף שיקבלו את הדירות, אז ההתנגדות ברורה.

"מבחינת התכנון, דווקא במקומות כמו מרכז הארץ אני נתקל בבקשות להיתר בנייה שלטענת הזוכים יש בהן הרבה ליקויים. אפשר לראות את זה בגליל ים, בראשון-לציון, באור-יהודה וברעננה. אני חושב שזה בגלל המיקום והעלות למ"ר דירה. עלות למ"ר יחסית גבוהה, ולכן הקבלן מנסה לחסוך בעלויות".

לוי גם מדגיש כי "יש יתרון למחיר למשתכן באפשרות להתנגד. בשוק החופשי אין איגוד עם הדיירים האחרים, ואתה קונה מוצר מוגמר ולא יכול להגיש התנגדות". באשר לסיכוי ההצלחה של התנגדות הוא אומר: "יש עיריות יותר קשובות לזכאים. זו שנת בחירות, ואם יש ראש עיר שמעוניין לספק את רצון הבוחר יכול להיות שיהיה יותר פתוח לתלונות הזוכים, בטח במקרה שבו חלקם בני מקום".

ובכל מקרה, הוא מציין, ההתנגדויות של הזוכים הן היוצא מן הכלל: "יש הבלטה גדולה של ההתנגדויות בתקשורת, אבל לא מדובר בתופעה מאוד רחבה. אני מלווה בין 15 ל-20 קבוצות בפרויקטים של מחיר למשתכן ורק בבודדות היו טענות.

שבתאי יוקלה, מנהל מחלקת הנדסה בחברת פז כלכלה והנדסה, מדגיש כי "המפרט הטכני של דירות מחיר למשתכן לא נופל מהסטנדרט המוצע בפרויקטים רבים בשוק החופשי והיעדר האפשרות לבצע שינויי דיירים מפשט תהליכים רבים בהקמת הפרויקט, כגון רכש וקשרי דיירים. חשוב לזכור שהמפרט הטכני של כל דירה, במחיר למשתכן או בשוק החופשי, הינו פרמטר אחד מתוך מכלול פרמטרים המשפיעים על שווי ואיכות הדירה. חלקם קשים יותר לכימות כגון איכות התכנון וטיב הביצוע".

המקרה של אור יהודה: "אם אני רואה משהו לא בסדר ברמה התכנונית, חובתי להתריע"

מאות זוכי הגרלת מחיר למשתכן בצפון אור יהודה, בפרויקט בית בפארק אותו צפויה לבנות חברת גינדי החזקות שזכתה במכרז, שלחו מכתב לשר האוצר, למשרד השיכון, לעיריית אור יהודה ולחבר הכנסת רועי פולקמן (כולנו), שבו הם מתלוננים על תכנון הפרויקט. בין היתר, עולות במכתב טענות הנוגעות לתמהיל הדירות ולשטחן: "להלן הבעיות התכנוניות שכל אדם שעיניו בראשו ישים לב אליהן, מבלי להיות אדריכל או מהנדס: הדירות כלואות, בעלי כיוון אוויר אחד; דירה קטנה, לא שימושית ואינה עונה למטרת מגורים של זוגות צעירים; חדר הרחצה, המטבח והשירותים הם בעלי אוורור מאולץ וללא חלון; הגישה למערכות מים ותליית כביסה הינן ממרפסת השמש של הדירה; חדר השינה הינו בממ"ד, ואילו חצי החדר נמצא בסלון והוא בעל שטח של 7 מ"ר כך שאינו יכול לשמש כחדר שינה של זוג הורים/זוג צעיר; תכנון חצי החדר נראה כמו אילוץ ולמראית עין".

מדובר במכרז שכלל ארבעה מתחמים, שבכולם זכתה גינדי החזקות (שגם הייתה היחידה שהגישה הצעה). לפי תנאי המכרז, בסה"כ יכלול הפרויקט 1,140 דירות, מתוכן 912 דירות מחיר למשתכן מסובסדות. הזוכים טוענים, כי אין די דירות קטנות בפרויקט כפי שראוי היה להיות בפרויקט מחיר למשתכן, מספר החניות אינו מספק ועוד.

לדברי בני ישראלי, בעלי משרד 'פרסום 360' שזכה בהגרלה באור יהודה ואחד ממובילי ההתנגדות, "אם אני רואה משהו לא בסדר ברמה התכנונית, חובתי להתריע על זה. נכון שיש גם דירות כלואות בשוק החופשי, אבל אני רוצה שיימנעו מזה עד כמה שאפשר". במקרה של גליל ים בית המשפט כבר קבע כי אין לזוכים זכות להתנגד, כי הם אינם בעלי הקרקע ועוד אין להם זכויות בפרויקט.

ישראלי: "אבל בית המשפט לא קבע שאין להם זכות להתנגד תכנונית לפרויקט. יש כאן חשיבות גדולה להיות מעורבים ולהתריע בפני הרשות המקומית, כדי שתתעקש על דברים מול הקבלנים. במודיעין ובבאר-שבע למשל, אני יודע שיושבים על הראש של הקבלנים.

"ביבנה הייתה בעיה דומה, אבל בסוף הקבלן שינה תכנון ופתח עוד כיוון אוויר. זה אפשרי אם רוצים. לכל מי שאומר שאנחנו מפונקים, אני תמיד משווה את אותה הדירה לשוק החופשי. האם רוכש רגיל היה ניגש לפרויקט וקונה בו דירה מרצון טוב. במקרה שלנו התשובה היא לא".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "הנושאים המועלים במכתב הם בסמכותה המוחלטת של הוועדה המקומית הפועלת לטובת הרוכשים העתידים של הפרויקט".

מעיריית אור יהודה נמסר כי "העירייה מעוניינת להעניק לתושבי שכונת בית בפארק העתידיים סביבת מגורים איכותית, ועל כן היא השקיעה משאבים רבים בקביעת מפרט בינוי עשיר בקונספט של בנייה סביב פארק ענק ומוסדות חינוך מתקדמים ואיכותיים. בהתאם לתב"ע המקורית, שאושרה בשנת 2015 ועוד בטרם החתימה על הסכם הגג, תוכננו 20% מהדירות כדירות קטנות (עד שלושה חדרים) ושאר הדירות כדירות גדולות ללא דירות 4 חדרים כלל, קרי למעלה מ-125 מ"ר לדירה. לאחר שזכה היזם במכרז של רמ"י, בהתאם לתב"ע המקורית, התעקשה ראש העיר, ליאת שוחט, ודרשה ממנו לשנות את התמהיל המקורי ולהציע תמהיל דירות מגוון יותר, אשר יכלול גם מספר נכבד של דירות 4 חדרים. לשמחתנו, היזם שיתף פעולה, ואכן כ-33% מהדירות שייבנו הינן דירות 4 חדרים בגודל של כ-110 מ"ר.

מגינדי החזקות נמסר בתגובה כי "גינדי החזקות בונה על פי הוראות התב"ע ותנאי המכרז ובתיאום הדוק מול עיריית אור יהודה".

עוד כתבות

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון