באיירן מינכן מול ריאל מדריד / צילום: Michaela Rehle - רויטרס
חודשיים לפני המונדיאל ברוסיה עסוקים בפיפ"א במשהו אחר לחלוטין: הצעה מטלטלת שהונחה בימים האחרונים על השולחן. מספר גופים מסחריים שחברו יחדיו הבטיחו להתאחדות הכדורגל העולמית סכום דמיוני של 25 מיליארד דולר בתמורה להקמת "מונדיאל קבוצות" שבו ישתתפו 24 קבוצות כדורגל מרחבי העולם.
מאחורי ההצעה עומדים גופים פיננסיים מארה"ב, יפן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות - אחד מהם, כך מפרסם "ניו-יורק טיימס", הוא תאגיד הענק היפני סופטבנק שמסתער לאחרונה עם מאות מיליארדי דולרים על תעשיית ההיי-טק העולמית. ההצעה הונחה בסגנון מאפיוזי משהו: לפיפ"א ניתנו 60 ימים בלבד, עד חודש מאי, לקבל החלטה. אחר-כך ההצעה מתנדפת ונעלמת.
מבחינת פיפ"א וחברי הוועד המנהל אין לכאורה דילמה. הארגון לא יכול לסרב לסכום ששקול להכנסה המצטברת של פיפ"א ב-25 השנים האחרונות שלה - תקופת זמן שבה נערכו 7 מונדיאלים. כל מה שמבקשים מפיפ"א עבור הכסף זה לקיים 3 מונדיאלים שבהם יקחו חלק הקבוצות הטובות בעולם, אחת ל-4 שנים, שירוצו על פני 12 שנים בסך הכל. במלים אחרות, 3 חודשים מרוכזים של כדורגל על פני 12 שנים.
נכון להיום קיים טורניר קבוצות עולמי, גביע העולם לקבוצות שבו נוטות חלק 7 קבוצות, אבל הוא רחוק מלהיות מעניין וגם הכסף שמצליחה פיפ"א להוציא ממנו הוא קטן - מהטורניר האחרון שהתקיים באיחוד האמירויות הכניסה פיפ"א 37 מיליון דולר.
מבחינת פיפ"א מדובר בכסף שאמור לעבור בחלקו ל-24 הקבוצות המשתתפות, אבל בעיקר לאפשר לה להעשיר באופן משמעותי את 211 התאחדויות הכדורגל העולמיות שתחתיה.
אז מה הבעיה בכלל?
שתי בעיות בכל זאת עומדות מול פיפ"א. הראשונה היא אתית, האם הגענו למצב שבו גוף מסחרי יכול לשים על השולחן צ'ק שיקבע סדרי עולם חדשים בכדורגל, בכדורסל או בכל מקום אחר? ברור שכן. זה מתקיים מתחת לפני השטח כבר שנים. אנחנו רואים את זה בעיקר באמצעות הכספים שנכנסים מזכויות שידור, כאשר לזכיינים יש זכות להפעיל וטו ולקבוע איך הם רוצים שתיראה ההצגה. רק לאחרונה הכניס הוועד האולימפי הבינלאומי במקביל להסכמי הטלוויזיה האדירים שחתם עם NBC שינויים שקבעו עוד ענפי ספורט שיכללו בתוכנית האולימפית החל ממשחקי טוקיו 2020. ענפים שלא מעניינים, לא מביאים כסף ולא אטרקטיביים - נעלמים ומודחים. מי שמשלם כסף זוכה לקבוע איך תיראה ההצגה. אפילו בישראל נערך במשך למעלה מ-3 עשורים מפעל, גביע הטוטו, שכל תכליתו והרעיון להקמתו היו לאפשר לקבוצות לקבל עוד כסף ובתמורה לקדם את מפעל הימורי הספורט של המדינה.
כך שנשארנו במקרה של פיפ"א עם בעיה אחת עקרונית: אופ"א. התאחדות הכדורגל האירופית כבר מחזיקה במותג המצליח ביותר לקבוצות - ליגת האלופות - ואין לה שום רצון במהלך שיעמיד טורניר ליגת אלופות עולמי מתחרה. גם ההצעה של פיפ"א שמוכנה לתת 12 מקומות מתוך 24 ליבשת אירופה לא תהיה מקובלתעל אופ"א. מה הם כוחות הווטו שיכולה אופ"א להפעיל כנגד פיפ"א? למשל, דרישה שלא לשלוח את הקבוצות הגדולות והאטרקטיביות לטורניר, עם איום שכל אחת שתיקח חלק בו לא תוכל לשחק בליגת האלופות האירופית של אופ"א.
פיפ"א מחזיקה ברוב גורף לקיום הטורניר בכל שאר ההתאחדויות היבשתיות - בצפון ומרכז אמריקה, אוקיאניה, אפריקה, דרום אמריקה, אסיה. בקונפדרציות הללו לא הצליחו להרים טורניר גדול משמעותי מעולם ובמקרה הטוב משיגים סכומים נמוכים יחסית במפעלים היבשתיים. המפעל הפוטנציאלי החדש של פיפ"א הוא הזדמנות אדירה להכניס מועדונים מחוץ לאירופה למשפחה של הכסף הגדול.
מבחינה פוליטית לנשיא פיפ"א ג'יאני אינפנטינו ההצעה מגיעה בתזמון טוב. הוא כבר הכריז כי הכסף ישרת את 211 התאחדויות הכדורגל המסונפות, שהן במקרה גם אותן התאחדויות שאמורות לקבוע בבחירות בשנה הבאה האם יזכה לקדנציה נוספת בתפקיד. ומעבר לזה, כמי שהצהיר עם כניסתו לתפקיד כי ידאג למלא את קופתה של פיפ"א וההתאחדויות בכסף - איך הוא יכול לסרב לסכום שמעולם לא שולם בספורט העולמי עבור כל-כך מעט פעילות?
רוצים עוד טורניר: ומה עם העייפות של השחקנים?
מה הסיבה שפיפ"א נוגעת פתאום בטורניר קבוצות, הרי כל עניינה הוא כדורגל נבחרות? מאז הקיום של ליגת האלופות המעמד של פיפ"א מול הכדורגל האירופי הולך ופוחת. המונדיאל כבר אינו עוצמתי וקסום כבעבר. הרמה בליגת האלופות גבוהה בהרבה, וגם הכסף שנכנס מליגת האלופות הולך ומאפיל על המונדיאל.
במקביל, אופ"א ממשיכה לקדם רעיונות מקבילים למונדיאל בתוך היבשת, ומבחינה כספית ורעיונית היא הולכת ומבודדת את עצמה משאר היבשות. למשל, היא כבר לא מסתפקת בטורניר היורו, והחל מספטמבר 2018 תחל להפעיל את ה-UEFA Nations League, מעין טורניר נבחרות אירופי נוסף שיאפשר לקבוצות לעלות ממנו לטורניר היורו.
במסגרת ההתבודדות הזו הקבוצות ביבשת אירופה, אם באמצעות אופ"א ואם באמצעות ארגון התאחדות המועדונים האירופיים (ECA), מעמידות בפני פיפ"א לא מעט מכשולים ואמצעי סחיטה: אם באמצעות דרישה להגדיל את כספי הפיצוי שפיפ"א משלמת לקבוצות שמשחרות שחקנים למונדיאל (קרן שתעמוד בשני המונדיאל הקרובים על 209 מיליון דולר), ואם בקשים שהערימה להעברת מונדיאל 2022 בקטאר לחורף בשל תנאי מזג האוויר הקיצוניים בקיץ.
בפיפ"א ינגנו כמובן על כך שמדובר בטורניר שמתקיים רק אחת ל-4 שנים. אבל גם זה לא פשוט: גם ככה לשחקנים אין מנוחה, חלקם מתקרבים ל-70 משחקים בעונה, ולדחוף עוד טורניר ועוד משחקים ללוח השנה נראה לא הגיוני ויסכן אותם מבחינה בריאותית.
אם אינפנטינו יודיע בכנס של פיפ"א, ימים לפני המונדיאל ברוסיה, כי הוא דוחה הצעה של 25 מיליארד דולר - הוא יאבד לא רק את הכסף. אלא גם יעביר באופן מעשי את הכוח בכדורגל לידיה של אופ"א.
כשמתחילות המחלוקות על כסף ושליטה: כך פוצל ענף הכדורסל
דוגמה ליחסי כוח עכורים שפיצלו ענף ספורט שלם היא הכדורסל. שם מתקיים סכסוך ארוך שנים בין פיב"א (העולמית) לבין היורוליג שמנהלת את מפעל הקבוצות האירופי הבכיר. היורוליג עם החלטה לקיים טורניר קבוצות חיצוני משל עצמו, מגובה בגוף מסחרי אחד גדול, חברת טלפוניקה, הוביל להיפרדות כמעט מוחלטת מארגון הגג העולמי - הקים לעצמו ליגת כדורסל נפרדת וסגורה באירופה, קבע מי הן הקבוצות המשתתפות בו ונהנה בלעדית מהסכמים מסחריים ומהכסף שנכנס מהטורניר.
המהלך הזה הוביל בעונת 2000/01 למצב אבסורדי שבו התקיימו שני טורנירים מקבילים באירופה, ובו הוכרזו באותה שנה שתי אלופות אירופה שונות - מכבי ת"א שזכתה באליפות אירופה של פיב"א, וקינדר בולוניה שזכתה באליפות אירופה של יול"ב. בהמשך הצליחה היורוליג להציע לקבוצות תשתית טובה יותר והן נטשו אחת אחרי השנייה את המפעלים של פיב"א לטובת הארגון המתחרה, בכללן גם מכבי ת"א.
גם כאן המלחמה של פיב"א להחזיר את ההגמוניה, השליטה והכסף בענף הייתה באמצעות ניסיון להקים טורניר קבוצות משל עצמה. היא גיבתה לפני כשנתיים את הרעיון בכספים גדולים מאוד, יחסית לכדורסל, שהגיעו מגופים עסקיים ומתוך פיב"א והוצעו לקבוצות המשתתפות. במקביל היא הודיעה על רשימה ארוכה של תאריכים בלוח השנה שייעודו למשחקי נבחרות, בין היתר על מנת לפגוע במהלך הסדיר של פעילות היורוליג. היורוליג מבחינתה ענתה גם היא בכסף - שידרגה את הטורניר הנוכחי שלה והציעה עוד כסף ומשחקים לקבוצות המשתתפות, באמצעות גיבוי של חברת שיווק הספורט העולמית IMG. עד לפני כמה ימים נראה שהמהלך של פיב"א - שחיכתה לקבוצה אחת גדולה שתמשוך אחריה את העדר - לא הצליח. כל הקבוצות הגדולות לא היו מוכנות לעזוב את היורוליג. אבל בשבוע שעבר זה קרה: עם ההודעה של פנאתינייקוס - הקבוצה המעוטרת באירופה ב-30 השנים האחרונות - על החלטתה לנטוש את היורוליג ולהצטרף למפעל המתחרה של פיב"א. רק ימים יגידו אם האיום יתממש.