גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שחם היה צריך לכבוש את היצר

אילו היה לומד לקח ממקרה אולמרט, אולי היה ממתין עם החגיגות עד שפסק הדין יהפוך חלוט

ניסו שחם / צילום: שלומי יוסף
ניסו שחם / צילום: שלומי יוסף

כמו חתן המגיח מחופתו כדי להתחבק ולהתנשק עם האורחים, יצא ביום שלישי האחרון ניצב בדימוס ניסו שחם, מפקד מחוז ירושלים במשטרה לשעבר, ממעמד הקראת הכרעת הדין במשפטו הפלילי. לאחר שהשופט בני שגיא הודיע כי הוא מזכה את שחם מרוב האישומים נגדו, הצהיר שחם כי ה"ההר הוליד עכבר", האשים את ראשי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) כי הם "איומים ונוראים", ומיהר עם חבריו ומשפחתו להרים "צ'ייסר" במסעדה סמוכה.

התגובה של שחם ומקורביו התעלמה מהפן המחמיר של הכרעת הדין. מכך שהוא הורשע בעבירה חמורה של ביצוע מעשה מגונה בכך שנישק שוטרת זוטרה נגד רצונה תוך שהוא תוחב את לשונו לפיה.

שיהיה ברור - זה דבר אנושי ולגיטימי שנאשם יחגוג הישג משפטי של זיכוי מרוב סעיפי האישום שהוגשו נגדו, אחרי שנים כל-כך ארוכות. אבל לאור הרשעתו בביצוע מעשה מגונה בשוטרת, יותר חכם מבחינתו של שחם היה לנהוג הפעם באיפוק. לכבוש, לפחות פעם אחת, את יצרו.

התגובה של שחם להכרעת דינו "זרקה" אותי שנים אחורה, אל 10 ביולי 2012, אז יצא ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, מהכרעת הדין הראשונה שניתנה בעניינו. אולמרט זוכה מהאישומים בפרשות טלנסקי וראשונטורס, אך הורשע בעבירה של מרמה הפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות.

למרות ההרשעה יצאו אולמרט ומקורביו מבית המשפט המחוזי ברחוב צלאח א-דין בירושלים עם חיוך של מנצחים וניסו ליצור את הרושם כאילו אולמרט הוא האדם הישר וההגון עלי אדמות. הם לא הסתפקו בכך ותקפו, שלא לומר השתלחו, בפרקליטות ובפרקליט המדינה דאז, משה לדור, על העוול שהם גרמו לטענתם לאולמרט.

אולי אם ניסו שחם היה לומד לקח ממקרה אולמרט, שאת פסקי הדין בעניינו כולם מכירים - הוא היה ממתין עם החגיגות עד שפסק הדין בעניינו יהפוך חלוט.

ובכל זאת, יש הבדל מאוד מהותי בין התגובה של ניסו שחם לתגובה של ההיא של אהוד אולמרט - בניגוד להשתלחות של אולמרט בפרקליטות שהייתה חסרת בסיס, הטענות של שחם נגד התביעה במשפטו הן לפחות בחלקן מוצדקות.

לב הבעיה בטיפול של המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בפרשת שחם הוא אמביציית היתר של מח"ש לטפל בו בכלים של המשפט הפלילי, להבדיל מדין משמעתי, בכל המקרים שבהם קיים הקצין הבכיר מערכות יחסים אינטימיות עם שוטרות זוטרות, ולמרות שהשוטרות הללו כלל לא רצו להתלונן נגדו ולא חשו נפגעות ממנו. בהיעדר מתלוננות, האמביציה המופרזת הזאת גרמה לכך שהתביעה "נאלצה" להעמיד את שחם לדין באופן כמעט תקדימי בגין ביצוע עבירות של הפרת אמונים, ולא בגין הטרדות מיניות (פרט לשני מקרים). והיא הובילה לא רק לזיכוי של שחם מרוב סעיפי האישום, אלא גם לפגיעה מיותרת באותן שוטרות שסבלו מחקירות פולשניות ולעתים משפילות.

לא נעשה כאן צדק מלא ושלם

לשבחו של השופט בני שגיא צריך לומר שהכרעת הדין שלו בתיק ניסו שחם מנומקת ומפורטת. השופט ניתח לעומקו כל מקרה ומקרה שבו הואשם שחם והגיע כאמור למסקנה כי ברוב המקרים, ההתנהגות של שחם לא חצתה את הרף הפלילי, גם אם הייתה מקוממת, בעייתית או בלתי מוסרית.

למרות זאת, גם בחלוף יותר מ-48 שעות מאז מתן הכרעת הדין, קשה להשתחרר מהתחושה שבשורה התחתונה לא נעשה כאן צדק מלא ושלם. ואני לא מדבר על צדק כלפי השוטרות שניהלו רומנים בהסכמה עם שחם, וזכותן היה לעשות זאת - אלא דווקא על כך שלא נעשה צדק עם הציבור הרחב, ששחם היה השלוח שלו, ואשר מימן את משכורתו בשנותיו הארוכות במשטרה.

תחושת אי-הצדק נובעת מהתמונה הכוללת של התנהגותו של שחם - להבדיל מהתמונה שמתבררת מכל מקרה ומקרה בנפרד. התמונה הכוללת מספרת על קצין משטרה בכיר מאוד, שקיים בזמן עבודתו מערכות יחסים אינטימיות וחשאיות עם שוטרות רבות, ולאחר מכן במספר מקרים עסק ואישר בקשות של אותן שוטרות לקידום במשטרה או למעבר לתפקידים אחרים.

השופט דחה בהכרעת הדין את טענת התביעה כי הצטברות המקרים צריכה להביא להרשעתו של שחם בעבירה של הפרת אמונים, בין היתר בנימוק כי הדבר עלול להביא לטשטוש עד כדי העלמה מוחלטת של קו הגבול המפריד בין התחום הפלילי האסור לבין המרחב שאינו פלילי. הנימוק הזה הוא בהחלט הגיוני וחזק.

למרות זאת, לאור תחושת אי-הצדק עמה נותרנו, יש לקוות ש"תזת הצבירה" שנדחתה על-ידי השופט שגיא ושמעולם לא הועמדה קודם לכן למבחן בתי המשפט, תועמד למבחן בבית המשפט המחוזי. אולי גם בבית המשפט העליון.

עוד כתבות

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו ע"י הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסת דרום קוריאה עקפה את בורסת פריז במונחי שווי שוק

בורסת פריז עולה בכ-0.4% ● מדדי הניקיי והקוספי זינקו לשיאים חדשים ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

נשיא Wayve, ארז דגן / צילום: יוטיוב

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור