תערוכת הזהב של הבונדסבנק / Ralph Orlowski – רויטרס
במבצע חשאי שכלל טיסות מיוחדות בתוך אירופה, משלוחים מאובטחים ורכישת ביטוחים במיליוני אירו השלים בשנה שעברה הבנק המרכזי של גרמניה, ה"בונדסבנק", מבצע שנועד להחזיר את מרבית יתרות הזהב העצומות של המדינה לשטחה מפריז, מלונדון ומניו-יורק, שבהן נשמרו טונות של זהב מאז ימי המלחמה הקרה. בשבוע שעבר, כדי להוכיח לציבור הגרמני כי הזהב נמצא במרתפי הבנק ובשם השקיפות, פתח הבנק תערוכה מיוחדת במוזיאון הכסף הממוקם במטהו, שבה הוא מציג בין השאר כמה מהמטילים שהושבו לשטחה הריבוני של גרמניה.
"אנחנו עושים זאת כדי להראות לאזרחים שמטילי הזהב נמצאים כאן בגרמניה, כדי להפגין שקיפות", אמר השבוע לתקשורת הגרמנית קארל-לודוויג תילה, חבר מועצת המנהלים של הבונדסבנק, שהיה אחראי על מבצע השבת הזהב הגדול שהחל ב-2013, ושעלה לבנק כשמונה מיליון אירו.
הבנק המרכזי הגרמני אולי מכחיש זאת, אבל הצורך להפגין שקיפות נובע כתוצאה ממחאה ציבורית. עד ל-2012, לא היה ברור לגמרי לציבור הגרמני היכן בדיוק מוחזקים טונות הזהב שלו - רק שהם אינם נמצאים בשטח המדינה. הרציונל מאחורי פיזור מאגרי הזהב רחוק משטח גרמניה היה נעוץ בחשש מכיבוש סובייטי - כספות הבנק המרכזי נמצאות כמה שעות נסיעה בטנק מהגבול לשעבר עם מזרח גרמניה, והגרמנים מודעים היטב, אולי יותר מכולם, לסכנה שבשמירת הזהב במיקום אחד מרכזי: הנאצים בזזו בשיטתיות את מאגרי הזהב של הבנקים הלאומיים במדינות שכבשו במלחמת העולם השנייה.
אבל באותה שנה, מנהל השקעות בשם פיטר ברינגר - כיום פוליטיקאי במפלגת הימין "אלטרנטיבה לגרמניה" - פתח בקמפיין ציבורי שכותרתו היה "הביאו את הזהב שלנו הביתה". הקמפיין תפס תאוצה על רקע המשבר הכלכלי העולמי, ספקות לגבי הכלכלה המודרנית והמשיכה הגרמנית רבת השנים לזהב - מימי אוצר הניבלונגים בנהר הריין ועד לחוויית ההיפר-אינפלציה הגרמנית בשנות ה-20 של המאה הקודמת, שהדגימה לציבור כיצד שטרות כסף יכולים להפוך לחסרי ערך. שנה לאחר מכן, בחשאיות, החל הבנק להשיב את כל הזהב שאופסן בפריז, ולהשיב חלקים ממאגרי הזהב שלו מניו-יורק ומלונדון.
לגרמניה יש כיום את מאגרי הזהב הגדולים ביותר בעולם, אחרי ארה"ב: 3,374 טון זהב, ששוויים עומד על 144 מיליארד אירו. אחרי מבצע ההשבה, יותר ממחצית מהזהב - 1,714 טון - נמצא בכספות מרתפי הבנק המרכזי הגרמני בפאתי פרנקפורט. 1,200 טון נוספים נמצאים בכספות הבנק הפדרלי האמריקאי (פדרל ריזרב) במנהטן, ועוד 400 טון במרתפי בנק אנגליה. בלונדון, ציין הבנק הגרמני בהודעתו לעיתונות מהשבוע שעבר, פעולת בורסת הזהב הגדולה בעולם ולכן יש היגיון בשמירתו שם, למצב חירום שבו יהיה צורך להמיר את הזהב למטבע כלשהו.
חצי מיליון אירו למטיל זהב
לאחר שבעלות הברית השיבו לעצמן ולמדינות שנפגעו במלחמת העולם השנייה את כל הזהב שצברו הנאצים, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (מערב גרמניה) החלה את קיומה ללא מאגרי זהב. את רובו היא צברה מסוף שנות ה-50 ועד ל-1971, שנות ה"נס הכלכלי" שלה, שבהן הדולר כמטבע היה עדיין מגובה על ידי זהב והומר בשער קבוע (35 דולר לאונקייה) למתכת הנדירה. באוגוסט של אותה שנה הודיע נשיא ארה"ב דאז, ריצ'רד ניקסון, על ביטול הסכם ברטון-וודס שקבע זאת, והזהב הפך מכורח בנקאי לאפיק השקעה אפשרי. חלק מהכלכלות ברחבי העולם עדיין מחזיקות במאגרי זהב מימים אלה, חלק קנו זהב בשנים האחרונות וחלק - כמו ישראל - מכרו את יתרות הזהב שלהן בעבר וכיום אין להן מאגרי זהב.
רק שמונה מטילי זהב יוצגו לציבור בתערוכה בפרנקפורט, שתהיה פתוחה עד ספטמבר, אבל תמונות שפורסמו לקראתה מראות את אלפי המטילים הגרמנים מסודרים בערימות על מדפים בחדרים מאובטחים. כל מטיל שוקל 12.5 קילו, שווה קרוב לחצי מיליון אירו, וחלקם הותכו מחדש בשווייץ בדרכם מפריז לפרנקפורט, כדי להתאים לסטנדרט האחיד. תילה, שהצליח לסיים את המבצע שלוש שנים קודם לתאריך היעד, ושיפרוש בשנה הבאה ממועצת המנהלים של הבנק, אמר בעבר כי הוא מודע היטב לתיאוריות הקונספירציה שרווחות בגרמניה לגבי הזהב, ביניהן אחת הטוענת כי מאגרי הזהב הגרמני בניו-יורק קיימים "על הנייר" בלבד ולא במציאות, וכי גם השבת הזהב לא תסייע להזים אותן. "אנחנו הבנק המרכזי השקוף ביותר בעולם מבחינת אחזקות הזהב שלנו, ועדיין יש הרבה שאלות לגביו" אמר, "כשמתעסקים עם זהב, תמיד יש שאלות".