איב רוברט -שארו צילום: שלומי יוסף
בחודש שעבר ביקר בישראל איב רוברט-שארו, חבר הנהלה ומנהל אזור אירופה בבנק השווייצרי יוליוס בר, המתמחה בבנקאות פרטית. לא היה זה ביקורו הראשון של רוברט-שארו בארץ. הסיבה לביקור בסניף המקומי הייתה פתיחתה של תערוכת "נימוסי שולחן" המתקיימת באוניברסיטת תל-אביב, עלייה פרש הבנק חסות. עם זאת, מאז נפתחה הנציגות הישראלית של הבנק לפני שש שנים, נוהג רוברט-שארו לבקר כאן ולו רק משום שלדבריו "המשרד הישראלי הוא חלק חשוב בפרוטפוליו של יוליוס בר". רף הכניסה ללקוחות יוליוס בר, נזכיר, הוא מיליון דולר פנויים להשקעה.
"התפקיד שלי הוא לעבוד עם אירופה וישראל שהיא חלק מה-DNA שלנו", מצהיר רוברט-שארו (45) בראיון ל"גלובס". הוא מזכיר כי הבנק, שנוסד בשנת 1890, משרת לקוחות ישראליים מזה זמן רב, כאשר ב-2011 הוחלט לפתוח משרד גם בתל-אביב. "רכשנו את חטיבת ניהול העושר של מריל לינץ', מה שהפך אותנו לשחקן יותר משמעותי".
הכרתם את הלקוחות הישראליים לפני שפתחתם את המשרד המקומי?
"יש לנו לקוחות ישראלים כבר כמה עשורים. עם השנים עברנו מלקוחות מסורתיים יותר לעולם הסטארט-אפ ניישן, וללקוחות שהם יזמים שהתעשרו לאחרונה - כך שאנחנו מכירים את כל סוגי העושר. ממשפחות ותיקות אמידות עד לדור הצעיר שהקים חברות והצליח בה".
כולל טיקונים שאיבדו את הונם?
תוך התחמקות מתשובה ישירה מסביר רוברט-שארו כי "חשוב לזכור שאת הלקוחות שלנו אנחנו מלווים במשך תקופה ארוכה ודרך המשברים, כשהגדול בהם היה משבר 2008. בכל מקרה, כבנק פרטי אנחנו לא אלה שמממנים פרויקט. כך גם כשאנחנו מדברים על צעירים ישראלים שהתעשרו בהייטק. אגב, זה כלל לא מובן מאליו הם יבחרו דווקא בבנק פרטי".
הם מגיעים אליכם או אתם פונים אליהם?
"זה מעניין. הרי אנחנו לא מעורבים בתחילת הדרך, כשהם מחפשים משקיעים וצריכים הון באמצעות קרנות או אנג'לים. אנחנו נכנסים לתמונה רק בשלב מאוחר יותר, בו הם מתחילים לצבור נכסים, וכשהם רוצים לשים 'קצת' כסף במקום בטוח ומחפשים תכנון פיננסי ארוך טווח. בדרך כלל זה קורה אחרי שהם מוכרים את החברה או הופכים לחברה ציבורית. עם זאת, עבורנו מאוד חשוב להתחיל ליצור איתם קשר בשלב כמה שיותר מוקדם".
אמרת שהם צעירים. עד כמה צעירים?
"מאוד צעירים. יש לנו לקוחות שעוד לא מלאו להם 30 וכבר הצליחו יפה מאוד. יפה מאוד מאוד. אנחנו צריכים להיות שם בשבילם כשהם יצטרכו אותנו, ולכן זו תהיה מערכת יחסים ארוכה. כאמור, לפעמים אנחנו מתחילים בקטן, כשרוב כספם עדיין מושקע בחברה".
מה הערך המוסף שאתם מציעים להם?
"אני חושב שזה הביטחון. אנחנו נותנים טאצ' אישי, מישהו שאפשר לסמוך עליו, לדבר איתו. בנוסף, יש לנו את היתרון הבינלאומי".
אם כבר דיברנו על צעירים ועל הייטק - כמומחים בבנקאות פרטית תחום הפינטק מאתגר אתכם או מאיים עליכם?
"אנחנו עושים הרבה מאוד בתחום, ולמעשה מקבלים בברכה את כל החדשנות שמגיעה מאזור הפינטק. חלק ממנה ככל הנראה ישנה את התעשייה".
ותשפיע גם על שירותי הבנקאות הפרטית המסורתית?
"כן, משום שיש טכנולוגיות חדשות, יש מודלים חדשים לייעוץ ללקוחות, יש דרכי התקשרות שונות. הבלוקצ'יין למשל, הוא שינוי שככל הנראה ישפיע בטווח הרחוק, ככה שבכל מה שאנחנו עושים עלינו לעקוב במקביל אחרי השינויים האלה. בשווייץ אנחנו תומכים באקסלרטור ויוצרים שיתופי פעולה עם חברות פינטק".
בצד אימוץ הטכנולוגיות והחדשנות, רוברט-שארו נזהר מהצהרות בנוגע לבלוקצ'יין. "סביר להניח שמדובר במשהו שישנה את הדרך שבה עושים עסקאות, אבל זה שינוי שיתחולל רק בטווח הרחוק", הוא אומר ומזהיר כי "באופן אישי, אני מאמין שזה ייקח שנים. אנחנו קרובים לטכנולוגיות חדשות ומאמצים אותן, אבל לא נקפוץ למשהו שאנחנו עדיין לא מבינים אותו. זה לא יהיה הגיוני".
מה חושבים להתרשמותך הלקוחות הצעירים?
"ללא ספק עולות שאלות בנוגע למטבעות קריפטו המבוססים על טכנולוגיית בלוקצ'יין. בפירוש לא נמליץ ללקוחות שלנו להיכנס באופן אקטיבי לעולם מטבעות הקריפטו, משום שאנחנו סבורים שזה מוקדם מדי. התנודתיות גבוהה ויש הרבה מאוד שאלות פתוחות. בכל מקרה זה לא משהו שישנה את התעשייה שלנו בימים הקרובים".
אחד הדברים עליהם הוא מצביע באופן מובהק כייחודי לישראל, הוא גילם הממוצע של הלקוחות שהולך ויורד, וזה לדבריו, קורה בישראל הרבה יותר מאשר במדינות אחרות בהן הבנק פעיל.
אני חושב שרמת החדשנות ויזמות ההייטק בישראל היא באמת, באמת, באמת מרשימה. זה קורה וקורה הרבה. יש לנו באירופה לקוחות שהם יזמים צעירים, יש לנו לקוחות בסין שהקימו עסקים מצליחים, אבל הריכוז של כאלה בישראל הוא ייחודי. אנחנו לא פועלים בארה"ב אז לא אוכל להשוות את זה לה, אבל אם לאורך השנים מקור ההון בישראל היה בעיקר במשפחות ותיקות ומוכרות, היום יש לקוחות חדשים רבים, ושמות שלא הכרנו. אנחנו לא מכירים את הדפוס הזה באותה המידה במדינות אחרות - רוב העושר החדש בישראל מגיע היום מהדור הצעיר".
אתנחתה מוזיקלית
בשנת 2004, במהלך ביסוס הקריירה שלו, אז בבנק קרדיט סוויס, עצר רוברט-שארו את המרוץ. הוא לא חישב מסלול מחדש, אלא רק לקח הפסקה כדי להגשים חלום ישן ולהקדיש את מלוא מרצו למוזיקה. שנתיים אלו אף מופיעות בקורות החיים שלו כ"שבתון לטובת פרויקטים מוזיקליים".
"במהלך שנתיים בחיים החלטתי לעשות משהו שונה", הוא מודה, נבוך מעט לדבר על חייו הפרטיים. "הייתי בן כ-30, כאשר מאז ומתמיד ניגנתי ואהבתי מוזיקה. מוזיקה קלאסית אבל גם הייתה לי להקת רוק, בה ניגנתי בגיטרה".
איך הגיבה החברה להחלטה לעצור קריירה מצליחה כבנקאי לטובת תחביב שככל הנראה לא תראה ממנו כסף?
"היו שתמכו והיו שדאגו. לא ציפיתי להרוויח כסף מהמוזיקה; זה היה משהו מאוד אישי - הייתי חבר בלהקה, רציתי להשתפר בכתיבה, בהקלטה ובנגינה. הרגשתי שזה עכשיו או לעולם לא. זה הרי משהו שלא אעשה כשכבר תהיה לי משפחה או כשימלאו לי 50. זה היה פנטסטי עד שהתחלתי להרגיש שאני מתגעגע לבנקאות. כשחזרתי לעבודה ולתפקיד אחר בבנק, היה מעניין לראות כמה מהקולגות שלי עשו בדיוק את אותם הדברים, וחלמו על לעשות גם דברים אחרים. אני לעומתם עשיתי את זה".
הייתה לך להקה והתגעגעת לעולם הפיננסי ולבנקאות?
"כן. התגעגעתי לאקשן, לאנשים, לכל האתגרים והאירועים. אני חושב שהבנקאות היא תחום מרתק ואתגר אינטלקטואלי. ההפסקה לטובת העיסוק במוזיקה הייתה בסופו של דבר תמריץ גדול להמשך הקריירה שלי".
אתה עדיין מנגן?
"פחות. אין לי זמן".
ת"ז: איב רוברט-שארו
מגורים: שווייץ
גיל: 45
תפקיד: מנהל אזור אירופה וחבר הנהלה בבנק השווייצרי יוליוס בר
תחביבים: בנקאות ומוזיקה