השופט יגאל פליטמן, נשיא בית הדין הארצי לעבודה / צילום: איל יצהר
עובדי הבנק הבינלאומי זוכים לאורך עשרות שנים לשדרוג אוטומטי של תנאי העסקתם, בעקבות סעיף בהסכם הקיבוצי שלהם המצמיד את תנאיהם לאלה של עובדי בנק לאומי.
מדובר בפרקטיקה נהוגה בתחום הבנקאות, כאשר עובדי הבנקים הקטנים דאגו לפני עשרות שנים להצמיד את הסכמי העבודה שלהם לתנאי העבודה של עובדי בנק לאומי הגדול, ובכך הם זוכים לשיפור אוטומטי בתנאיהם מעת לעת, בהתאם להישגים של הוועד החזק של עובדי בנק לאומי.
בית הדין הארצי לעבודה החליט לשים סוף (חלקי) לחגיגה ולפרש בצמצום את האפשרות לעדכון האוטומטי של תנאי העסקה, כך שהוא יחול רק על תחומים שאינם מוסדרים ישירות בין עובדי הבינלאומי לבנק.
הכלל המצמיד את תנאי ההעסקה של עובדי הבנק הבינלאומי לתנאים של עובדי בנק לאומי נקבע בהסכם קיבוצי משנת 1974 ונותר בתוקפו עד היום, כאשר הוא מאושרר בהסכמים החדשים שנחתמים מעת לעת.
בשנת 2015 חתמו עובדי בנק לאומי על הסכם קיבוצי מיוחד, שכלל בין היתר שיפור בתנאי העסקתם, כך שהפרשות המעסיק לפנסיה גדלו ל-7.5%, ונקבע הסדר מיוחד המאפשר לעובדים להמיר ימי מחלה לא מנוצלים בימי חופשה.
על פניו, לפי כלל ההצמדה בהסכם של עובדי הבינלאומי, הם היו זכאים ליהנות מהתנאים המשופרים להם זוכים עובדי בנק לאומי, גם במקרה הזה; אך נראה כי דרישה זו הגדישה את הסאה מבחינת הנהלת הבנק הבינלאומי, שהבהירה לעובדים כי אין בכוונתה להחיל על עובדיה את הסדר ההמרה של ימי מחלה לימי חופשה.
הנהלת הבנק טענה למעשה כי הסדר ההמרה לא כלול בתנאים המתעדכנים אוטומטית לפי כלל ההצמדה, ולכן ככל שנציגות העובדים מעוניינת לאמץ את ההסדר - עליה לעשות כן במסגרת משא-ומתן קיבוצי.
עובדי הבנק הבינלאומי הודיעו בתגובה על סכסוך עבודה, והנושא הובא לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה, שקיבל את עמדת העובדים וקבע כי הוראות הסכם ההצמדה חלות על הסדר המרת ימי המחלה, ולכן על הנהלת הבנק לכבדו.
לשיטת בית הדין האזורי, לשון הסכם ההצמדה אינה מחריגה הסדרים ספציפיים מסוג זה, והבנק לא הצליח להוכיח את טענתו כי כאשר קיים כבר הסדר ספציפי בין הבנק לעובדיו, אין להחיל את כלל ההצמדה על הסדרים ספציפיים סותרים.
עוד נקבע כי אימוץ פרשנות הבנק תרוקן מתוכן את סעיף ההצמדה, מאחר שלרוב התחומים ישנה התייחסות כזו או אחרת בהסכמים הקיימים של עובדי הבנק הבינלאומי, שנחתמו לאורך השנים.
לפרש הוראות הצמדה בצמצום
הבנק הבינלאומי הגיש על החלטה זו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, שנדון בפני השופט אילן סופר (כותב פסק הדין), הנשיא בדימוס יגאל פליטמן, השופטת חני אופק-גנדלר, נציגת ציבור העובדים חי שחר ונציגת ציבור המעסיקים ברכה סמו.
בית הדין הארצי החליט להפוך את החלטת בית הדין האזורי ולקבל את הערעור, כך שהסדר המרת ימי המחלה של בנק לאומי לא יחול על עובדי הבנק הבינלאומי מכוח הסכם ההצמדה. בתוך כך, בית דין חזר על פסיקות קודמות, כשקבע כי יש לפרש בצמצום כללי הצמדה מהסוג הזה.
מכיוון שמדובר בפרשנות של הסכם קיבוצי, בית הדין בחן את ההסכם באמצעות מספר כלים, לרבות כללי הפרשנות של דיני החוזים הכלליים, עליהם הוסיף את המאפיינים הייחודיים של ההסכם הקיבוצי. במקרה הנוכחי בית הדין התחשב גם בכך שמדובר בהסכם שנחתם במסגרת יחסי עבודה קיבוציים מתמשכים, כך שהוראותיו חלות על מספר רב של אנשים, שלא הם קבעו את תנאיו.
לאור בחינת ההסכמים וההסדרים שהסדירו את זכויות עובדי הבנק הבינלאומי לאורך השנים, בית הדין מצא כי לא כל ההסכמים שנחתמו בבנק לאומי לאחר הסדר ההצמדה הוחלו על עובדי הבנק הבינלאומי. "ההצמדה באה במקום בו לא היה קיים הסדר כללי או ספציפי בבנק, או במקום בו ההסדרה בבנק נולדה כתוצאה מההצמדה", נכתב בפסק הדין.
באשר להחלת תנאי ההסכם הקיבוצי המיוחד עליו חתמו בשנת 2015 עובדי בנק לאומי, בית הדין מצא כי התנהלות הצדדים בבנק הבינלאומי בכל הקשור להפרשת התגמולים לפנסיה, שכללה ניהול משא-ומתן ייעודי (ולא החלה אוטומטית של התנאים החדשים), מלמדים כי הוראות ההסכם של לאומי לא חלו באופן אוטומטי על עובדי הבינלאומי.
הסדר ימי המחלה הנדון קובע כי עובדים המנצלים אחוז נמוך מימי המחלה שלהם, יתוגמלו באמצעות אפשרות להמיר 30 ימי מחלה ביום חופשה או שניים, במטרה לעודד עובדים להימנע מהיעדרות מהעבודה שלא לצורך.
בית הדין קבע כי מכיוון שנושא ימי המחלה כבר מוסדר בהסדר עצמאי ונפרד במסגרת ההסכמים של הבנק הבינלאומי, הרי שכלל ההצמדה לא חל עליו, "כלומר, כל שינוי שחל בעניין ימי המחלה בלאומי אינו נקלט בבנק מכוח הסדר ההצמדה".
עוד נכתב בפסק הדין כי "המסקנה אליה הגענו מתיישבת עם ההלכה הפסוקה לפיה פרשנותן של הוראות הצמדה בהסכמים קיבוציים תעשה בצמצום", וכי המסקנה מתחייבת "מהבחינה הכוללת של חוקת העבודה בשני הבנקים, ההסכמים הקיבוציים שנחתמו בכל בנק מעת לעת והאופן בו הצדדים ישמו את הוראות הסכם ההצמדה. כל אלה מלמדים על אימוץ הוראות רק במקום בו אין הסדר בנושא".
לדברי עו"ד נחום פינברג, שייצג בהליך את הבנק הבינלאומי ביחד עם עו"ד קרן שליט, "בחלק מהבנקים קיימים הסכמים היסטוריים, בהם שכר העבודה ותנאי העבודה מוצמדים לאלה הנקבעים מעת לעת בבנק לאומי לישראל (הבנק הבינלאומי, בנק איגוד ובנק מרכנתיל דסקונט). מדובר ברעה חולה, כאשר מקום עבודה אחד צריך לשלם באופן אוטומטי כספים שנקבעו במקום עבודה אחר. בתי הדין לעבודה אמרו לא אחת כי הסכמים כאלה פוגעים ביכולת הבנק המוצמד לנהל את ענייניו על-פי שיקוליו הוא. יחד עם זאת, משנחתם הסכם כזה, בתי הדין לעבודה מחייבים את ביצועו, אך זאת במסגרת מדיניות של צמצום מקסימלי בתנאי ההצמדה, כפי שנקבעו בהסכם בין הבנק המוצמד לעובדיו. בפסק דין זה ניתן תוקף לפירוש המצמצם את ההצמדה בנושא המרת ימי מחלה וחופשה, תוך ביטול פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, אשר קבע אחרת".
את חטיבת עובדי הבנקים וחברות הביטוח בהסתדרות העובדים ייצג עו"ד רענן שקדי. את הוועד הארצי של ארגון עובדי הבנק הבינלאומי ייצג עו"ד ארי הלל.