הצלחה בקריירה דורשת מצוינות, הישגיות וחדשנות / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בשיתוף המרכז האקדמי פרס
בחירת קריירה בעידן של שינויים טכנולוגיים ועולם תעסוקה דינמי מהווה אתגר לא קטן. אם נבדוק את הנושא סטטיסטית, רוב הסיכויים שהשאלה "מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?", תיתקל בתשובה מעורפלת ולא ודאית בקרב צעירים בני דור ה- Z , שעומדים היום בפני אחת ההחלטות החשובות בחיים. פעם בחירת מקצוע הייתה לכל החיים, בעיקר מתוך שיקולים כלכליים וכדי להגיע מסודרים לפנסיה. אבל היום, בעולם שבו ייעוד והגשמה עצמית הם חלק מהלקסיקון הקיומי, סדרי העדיפויות השתנו. לא עוד עבודה שאינה מפיקה הנאה וסיפוק ומשמשת לפרנסה בלבד, אלא קריירה שמביאה לידי ביטוי את היכולות והכישורים האישיים, עונה על הצורך במימוש עצמי ומוּנעת מתוך תשוקה אמיתית.
דור ה-Z המכונה גם iGeneration, נולד וגדל במציאות טכנולוגית מתקדמת, שלא מפסיקה להתפתח ולהתחדש. חלק ניכר מחיי החברה, הלימודים והעבודה שלהם מתנהל ברשת ורבים מהם פונים למקצועות הדיגיטל, שהולכים ותופסים נתח נכבד בשוק העבודה הגלובלי. כמו בכל דור, תמיד יהיו מי שיודעים מגיל צעיר מה הייעוד שלהם בחיים ומי שמגיעים לגיל שאפשר להתחיל, אבל לא יודעים איך. ויותר כך, בעולם החדש של סדנאות, קורסים מזורזים ולימודי אונליין, שמבטיחים מסלול מהיר לקריירה נחשקת, לא מעט צעירים מרגישים מבולבלים ומתחבטים בשאלות האם כדאי לבחור מקצוע שדורש תואר אקדמי, ועד כמה לימודים אקדמיים מכשירים באמת לקריירה מוצלחת ומספקת.
לשלב בין התלהבות וסקרנות לתנאים בשוק העבודה
יש הטוענים כי נקודת הפתיחה להצלחה בקריירה, תלויה בראש ובראשונה בתשוקה לתחום העיסוק. נכון, אבל עם תשוקה לא הולכים למכולת. ישנם עוד גורמים חשובים שיש לקחת בחשבון לפני שבוחרים קריירה. מה צריכים להיות השיקולים המנחים ואיך עושים זאת בדרך הנכונה והאפקטיבית ביותר? בשלב ראשון כדאי לשאול את עצמנו מה אנחנו אוהבים לעשות, מה מעניין אותנו וגורם לנו סיפוק ובמה אנחנו טובים. ככל שהמקצוע הנבחר מעורר בנו התלהבות וסקרנות, מתאים ליכולות ולעולמות התוכן שלנו, כך גם הסיכויים להתקדם ולהצליח בקריירה גבוהים יותר.
עם זאת חשוב לזכור שאנחנו חיים בעולם תחרותי . עולם בו ערכים כמו מצוינות, הישגיות וחדשנות הם ערכים מובילים. כדאי להקדיש מחשבה גם לערכים ולצרכים שלנו בכל הקשור למקצוע הנבחר ולבדוק היכן הם עומדים ביחס אליו - איפה נביא לידי ביטוי את ה"אני מאמין" שלנו ומתי נצטרך להתגמש, על מה נקבל מענה ועל מה נוותר, והאם הבחירה נובעת מתוך "שיקולים זרים" (כמו להצטרף לעסק המשפחתי במקום להגשים חלום וללמוד משפטים) , שעלולים לגרום לחוסר סיפוק ותחושת החמצה בעתיד.
כאמור, קריירה מוצלחת מספקת מענה לחלקים רגשיים רבים כמו יצירתיות, יכולת להביא את עצמנו לידי ביטוי, דימוי עצמי בריא, קשרים אישיים ותחושת שייכות. אולם, כשבוחרים מקצוע לעתיד חייבים להתייחס בכובד ראש גם לשיקולים רציונליים של פרנסה, שתאפשר לנהל חיים נוחים ונטולי דאגות כלכליות. כאן נכנס לתמונה גורם נוסף ומשמעותי ביותר, הלא הוא שוק העבודה. עם כל התהפוכות והשינויים הטכנולוגיים המתחוללים כמעט בכל תחום היום, חשוב מאד לבדוק גם את האספקט הזה - האם קיים היצע וביקוש למקצוע הנבחר, מהן דרישות הסף והאם המגמות העכשוויות מצביעות על רלוונטיות גם בעתיד.
מה עושים עם הפער בין לימודים אקדמיים לשוק העבודה?
בנוסף לשיקולים האישיים ובחינת שוק העבודה, עולות גם שאלות הקשורות ללימוד המקצוע הנבחר - היכן לומדים? כיצד מתמודדים עם הפער בין לימודים אקדמיים לשוק העבודה? ומי אחראי לצמצום הפער? זה לא סוד שקיים פער בין לימודים אקדמיים לבין הדרישות בשוק העבודה. ואם מוסיפים לזה את הרף שמציב הדור הצעיר ו"היודע כל" בפני האקדמיה, אין ספק שזו נדרשת לצאת מגדרה ולהתאים עצמה לאתגר החדש והמרתק.
ד"ר טלי תאני-הררי, ראש תכנית ה- MBA במרכז האקדמי פרס, מסכימה ומפרטת: "אכן, קיים פער משמעותי בין האקדמיה במתכונתה השמרנית לבין הדרישות של הדור הנוכחי והדרישות המשתנות של שוק העבודה. האתגר של מוסד אקדמי הוא לשמור על האיזון הנכון בין החשיבה האקדמית לבין ההיבטים המעשיים; בין הגישות והתיאוריות המקובלות לבין החידושים בתעשייה ובשוק העבודה".
"אתגר זה מחייב לבחון ולעדכן בכל פעם מחדש את תכני הלימוד ומתודולוגיות ההוראה. עלינו, כסגל אקדמי, להשתמש במנעד רחב ועדכני של גישות, כלים, מתודות, אירועים ומחקרים על מנת לוודא שהסטודנט יהיה מוכן לאתגרים המצפים לו בשוק העבודה, לא רק בשנים הקרובות, אלא גם בעשורים הקרובים".
כך משלבים פרקטיקה בתוך האקדמיה
אין ספק שכחלק מהשינויים בעולם התעסוקה, המוסדות האקדמיים נדרשים כיום לחשוב על דרכים יצירתיות בהן ניתן לשלב את הפרקטיקה באקדמיה. זאת על מנת לצמצם פערים ולהכין את הסטודנטים לשוק העבודה באופן המיטבי. במרכז האקדמי פרס זיהו את הצורך והרימו את הכפפה. כך נולד מסלול החברות - מסלול ייחודי וחדשני שנועד להדק את החיבור בין האקדמיה לפרקטיקה, לחשוף את התלמידים לשלל תחומים ותפקידים ולהעניק להם כלים מעשיים לעתיד.
בכל אחד מקורסי מסלול החברות, שותפים מנהלים בכירים מחברות ומארגונים מובילים במשק הישראלי, יחד עם מרצה מוביל מהמרכז האקדמי פרס. בדרך זו יכולים הסטודנטים להבין יותר מה מעורר בהם תשוקה אמיתית טרם יצאו לשוק העבודה. "הניסיון שלנו מלמד כי למפגש של הסטודנטים עם מנהלי החברות בקורסים אלה, יש ערך מוסף משמעותי הן מבחינת הידע הפרקטי והכלים אליהם נחשפים הסטודנטים, והן מבחינת היותם של המנהלים מקור השראה למצוינות ולהתפתחות מקצועית", אומרת ד"ר תאני-הררי.
בין הארגונים הנוטלים חלק במסלול החברות במרכז האקדמי פרס, נמצאת "לאומית שירותי בריאות", שמחזיקה ב-350 מרכזים רפואיים ברחבי הארץ. במסגרת הלימודים לתואר ראשון במנהל מערכות בריאות, הסטודנטים משתתפים בקורס שנבנה על ידי הקופה ובראשו עומד נסים אלון, מנכ"ל לאומית שירותי בריאות. לדברי אלון, בחירה בתחום הספציפי הזה היא דוגמא מצוינת למקצוע שהכוח המניע שלו הוא תשוקה. "עוד נדרש מהסטודנטים המעוניינים להשתלב בתחום, תכונות כמו אמפתיה למטופל, יכולת עבודה בצוות, יחסי אנוש טובים, ויכולות ניהול גבוהות למי שמכוון לתפקידי מפתח במערכת".
אלון מדגיש כי המפגש עם מרצי הקופה, נותן לסטודנטים את התחושה של מה באמת מצפה להם בעבודה בשטח. "חשוב לנו להעביר לסטודנטים את תחומי העיסוק של קופות החולים בכלל ושל לאומית שירותי בריאות בפרט, ואת מורכבות הניהול במערכת הבריאות. במסגרת הקורס אנו שמים דגש מיוחד על הקשר בין הלימוד התיאורטי לעבודה בשטח. בנוסף, התלמידים נפגשים עם חברי ההנהלה הבכירה של לאומית אשר מרצים בפניהם, כל אחד בתחומו, החל מהמנכ"ל וראש חטיבת הרפואה ועד ראש אגף משאבי אנוש".
בשורה התחתונה: לא משנה באיזה תחום תבחרו, חשוב שלא הקריירה היא שתגדיר אתכם, אלא שאתם אלה שיגדירו אותה. "ההמלצה שלי למתעניינים בקריירה במערכת הבריאות ובכל מערכת אחרת", מסכם נסים אלון, "היא לאהוב את מה שאתם עושים, להיות מקצוענים בתחומכם, ולא להפסיק ללמוד ולהתקדם כל הזמן".