נתניהו ואדלשטיין / צילום: רויטרס
חום הקיץ מעבר לפינה. מזג האוויר לא צריך לאיים עלינו באולטימטום, כל המחוקקים יודעים שבוא יבוא. אך שרי הממשלה, אלו שאינם מתוך המפלגה החזקה ביותר הליכוד, מאיימים ועוד איך באולטימטום. תחת האווירה הזו יפתח מחר כנס הקיץ הקבוע להימשך עד ה-22 ביולי. בשבוע האחרון של חודש יולי ייצאו שוב 120 חברי הכנסת להפסקה מהמשכן, הפעם לפגרת הקיץ שתימשך עד אחרי החגים.
האוירה היא משברית, וברקע עומדת האפשרות שבשבוע הראשון של ספטמבר יערכו בחירות כלליות, אך אם הצדדים יצלחו את חודש מאי ויגלשו לתוך יוני ויולי, אז הקואליציה הנוכחית, הממשלה הרביעית של נתניהו, תמשיך להחזיק מעמד.
מה הם הגורמים המאיימים לפרק את הממשלה?
החקירות הפליליות
חקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו וההחלטה אם להגיש כתב אישום נגד אשת ראש הממשלה שרה נתניהו משליכים על התנהלות השותפים הקואליציונים של נתניהו, כמו גם על שריו. נתניהו חשוד בפלילים, קבלת שוחד, הפרת אמונים, קבלת מתנות, יותר משנה רצוף. הדבר לא טלטל את שרי הליכוד ואף לא את הסיעות האחרות בקואליציה. יחד עם זאת, כל המדינה נושאת עיניים לתהליך קבלת ההחלטות האיטי והמתיש של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. אם מנדלבליט יחליט להקדים את הלו"ז הפוליטי (בחירות כלליות קבועות בחוק לנובמבר 2019), ולגבש החלטה בחודשים הקרובים, המערכת עשויה כולה להיכנס לתזזית.
חוק-יסוד: 'כבוד האדם וחירותו'
שר החינוך נפתלי בנט מאיים לפרק את הממשלה על בסיס אי חקיקת פסקת ההתגברות בחוק-יסוד כבוד האדם וחירותו. היום נפגש ראש הממשלה נתניהו עם נשיאת העליון אסתר חיות ועם השופט העליון חנן מלצר. למרות הסכמת הבית היהודי לדחות את ההצבעה על החוק הזה בועדת השרים לחקיקה - לשבוע הבא, יום א', ה-6 במאי, הויכוח בזירה הפוליטית יהיה על מספר חברי הכנסת, 61 או 70, אשר יוכלו לבטל פסיקת בג"ץ, על פי החוק המוצע. השרים בנט ושקד ממשיכים להדגיש שללא חקיקה לתיקון חוק היסוד, הם לא יישבו בממשלה. סיעת כולנו התנגדה עד היום לחקיקה גורפת מן הסוג הזה, והשאלה היא האם שר האוצר משה כחלון ינפנף בהסכם הקואליציוני המאפשר לחברי סיעתו להצביע לפי מצפונם. בעוד נתניהו צפוי (על פי מהלכיו עד היום) להמשיך ולהיגרר אחרי התביעות והדרישות של הבית היהודי, יתכן והוא לא יצליח לגבש רוב קואליציוני לשינוי חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו.
חוק הגיוס
החלטת בג"ץ בחוק הגיוס ביטלה באוגוסט 2017 את תיקון החקיקה שהובילה הקואליציה הנוכחית שעל פיו תלמידי ישיבה שתורתם אומנותם יזכו לדחיית גיוס ודחה את האפשרות להטיל סנקציות פליליות על מי שאינם מתגייסים עד לשנת 2023. בג"ץ נתן לכנסת עד לאוגוסט 2018 לתקן את החקיקה, וזאת בהמשך לעתירות וויכוחים פוליטיים בסוגיית גיוס החרדים המשתרעים על פני שני עשורים לפחות. בכנס הקיץ, חייבת הקואליציה למצוא חקיקה שוויונית, דבר המעורר את ההתנגדות של יהדות התורה וש"ס. בכנס החורף הצליחו הצדדים לגבור על משבר קואליציוני בסוגיית המרכולים וחוקי העבודה בשבת, וזאת למרות איומים מפורשים של סגן השר יעקב ליצמן. בליכוד, יש לציין, חששו מחוקי כפייה דתית והאופן בו הם ישפיעו על ציבור הבוחרים הכללי. מספר שרים וח"כים - גילה גמליאל, אופיר אקוניס, חיים כץ, יואב קיש ושרן השכל - התבטאו בפומבי נגד הכניעה לדרישות הסיעות החרדיות.
חוק הגיור
ביוני 2017 אישרה ועדת שרים לחקיקה הצעת חוק ממשלתית לחוק גיור ממלכתי, המחזק את מונופול בתי הדין הרבניים על תהליכי גיור. הצעת החוק המקורית באה בעקבות פסיקת בג"ץ שהכירה בגיור אורתודוכסי פרטי, הנעשה מחוץ לזרועות הרבנות הראשית. ישראל ביתנו הגישו ערר על ההחלטה ההיא, ולאור מחאות רמות שקיבלו חברי הממשלה מראשי יהדות התפוצות, הוחלט בממשלה לעכב את החקיקה ולהיעזר בשר המשפטים לשעבר משה ניסים לגיבוש הצעת חוק. כעת, הגיש ניסים את המלצתו. וועדת השרים לחקיקה אמורה לדון בהצעת החוק החדשה, על פיה תוקם רשות גיור חדשה, אולם הזכות למנות את חבריה יהיה מסור בידי נציגי הרבנות הראשית בלבד. גם הצעת חוק זו עשויה לעורר התנגדות משמעותית בקרב סיעת ישראל ביתנו.
חוק-יסוד: 'הלאום'
הועדה המיוחדת בראשות ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) אשר ישבה על ניסוח חוק-יסוד הלאום סיימה במהלך כנס החורף את הכנת החוק החשוב לקריאה ראשונה ובו כלול סעיף שנוי במחלוקת, המאפשר ליישובים לפסול קבלה של חברים חדשים ליישוב קיים על בסיס דת או לאום. הסעיף הזה מחזיר לחיים את חוק ועדות קבלה מן הכנסת ה-18, חוק שהתחיל בהצעה פרטית של ח"כ דודו רותם ז"ל (ישראל ביתנו) ובשלבי החקיקה המתקדמים שונה לחלוטין, והוכפף לעקרונות של שוויון ואסר על פסילת קבלת חברים על בסיס דת, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, נטייה, ארץ מוצא או השקפה פוליטית.
כעת הסעיף הזה עשוי לזכות לחקיקה מחודשת ובעלת מעמד על בחוק-יסוד. סעיף נוסף שנוי במחלוקת הוא העברת השפה הערבית ל"מעמד מיוחד", לעומת השפה הרשמית של המדינה, שהיא רק העברית.
הסיעות החרדיות עשויות להתנגד באופן גורף לחוק-יסוד הלאום. ח"כ אייכלר (יהדות התורה) פרסם לפני מספר ימים מאמר ב*כיכר השבת* ובו ציין שחקיקת חוקי-יסוד פוגעת ממילא בציבור החרדי, וכי שמורה להן הזכות על פי ההסכם הקואליציוני להתנגד לחקיקה המכוננת. "החוק התמים הזה עשוי להיות מסוכן בימי שלטון השופטים", כתב אייכלר.
חודש מאי הקרוב ימתח את הגבולות עד לקצה
במחצית הראשונה של מאי ניצבים הקבינט הבטחוני והממשלה כולה בפני מצבור אירועים מדיניים בעלי משמעות מרחיקת לכת. מעל לכל, טקס העברת השגרירות האמריקאית מתל-אביב לירושלים ב-14 במאי. אל הטקס עשוי להגיע גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. על אף שלא יצאה הודעה רשמית על השתתפות שלו, במהלך סוף השבוע בוושינגטון טראמפ ציין בפני כלי התקשורת שהוא עוד עשוי להגיע.
למחרת, יום הנכבה ב-15 במאי, הוא היום בו מתכננים הפלסטינים להגיע לשיא התהלוכות וההתנגדות שלהם בעזה. בכל אחד מימי השישי בחודש האחרון נערכו הפגנות, תהלוכות, שריפת צמיגים, זריקת אבנים והשלכת בקבוקי תבערה. כל האירועים הללו אמורים להגיע לשיאם ב-15 במאי, יום למחרת טקס העברת השגרירות. כוחות הבטחון נערכים בכל עת להתפשטות גלי המחאה ליהודה ושומרון.
עוד קודם לכן, ב-12 במאי, עשוי הנשיא טראמפ לפרסם את החלטתו בנוגע להסכם הגרעין בין איראן למעצמות ה-JCPOA. בימים האחרונים ביקרו אותו בבית הלבן נשיא צרפת עמנואל מקרון וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בניסיון לשכנע אותו שלא לפרוץ את ההסכם. הודעת הבית הלבן על נסיגה מן ההסכם עשויה לעורר תגובת שרשרת צבאית נגד ישראל במסגרת האיום הקיים על המדינה ממילא מכיוון הנוכחות האיראנית בתוך סוריה כיום.
ב-16 במאי מתוכנן טקס העברת שגרירות גואטמלה מתל-אביב לירושלים. ישראל נמצאת במגעים ושיח בשלבים שונים עם הונדורס, רומניה וצ*כיה בנוגע להעברת חלק משירותיהם מתל-אביב לירושלים.
בנוסף, באמצע מאי מתחיל חודש הרמאדן המוסיף למתיחות. מדי שנה בראשית חודש הרמאדן מתרחשים פיגועים קשים והכוחות נמצאים בכוננות מוגברת בהתאם ללוח השנה.