טורבינות רוח / צילום: שאטרסטוק
תושבי היישוב הר עמשא שבדרום הר חברון הגישו עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע נגד החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר בניית 10 טורבינות רוח ענקיות שכל אחת מהן "גבוהה ממגדלי עזריאלי", ביער יתיר.
יער יתיר הוא יער האורנים והיער הנטוע הגדול ביותר בארץ ובמזרח התיכון כולו, המצוי בחבל יתיר ושניטע ב-1964. מדובר בריאה הירוקה הגדולה ביותר באזור הדרום, הכוללת 40 אלף דונם, בה נטועים למעלה מ-4 מיליון עצים ממינים שונים. ביער אף עובר שביל ישראל ויש בו מספר אתרים היסטוריים וחניוני נופש.
בעתירה נטען כי דווקא בתחום היער, בתחום הקו הירוק, יזמה חברה פרטית (כרמי הרוח), ביחד עם היישובים כרמל ובית יתיר, המצויים מעבר לקו הירוק, תוכנית להקמת חוות טורבינות רוח, הכוללת 10 טורבינות בגובה של 180 מטר כל אחת, וזאת בשטחים חקלאיים שהקצתה רשות מקרקעי ישראל לישובים בית יתיר וכרמל, בגאיות שבתוך היער.
בצמוד לחלק מהטורבינות מתוכננת הקמת חדר חיבור לרשת החלוקה של חברת החשמל. התוכנית הוגשה לוועדה המחוזית בשנת 2015 כאשר בינואר 2018 החליטה הוועדה המחוזית להפקיד את התוכנית להתנגדויות בתנאים. בשל ההשלכות הסביבתיות של התוכנית היה צורך להביאה לאישור מיוחד של המועצה הארצית ואכן בפברואר 2018 התקיים דיון בוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (וולנת"ע), שהחליטה לתת את אישורה לתוכנית ולהמשך הפקדתה.
בהחלטתה התייחסה הוועדה לתמ"א 35 - תוכנית ארצית לשמירה על שטחים פתוחים וציינה כי הטורבינות יפוזרו בשולי החלקות החקלאיות, ולתמ"א 22 - תוכנית ארצית לשימור יערות. הוועדה ציינה כי על הטורבינות לכלול אמצעים טכנולוגיים שיגנו על בעלי הכנף, וכי יתווסף נציג של רשות הטבע והגנים לדיונים בתוכנית.
את העתירה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע באמצעות עורכי הדין אלי וילצ'יק ומירב ברנע ממשרד כהן, וילצ'יק ושות', הגישו תושבי היישוב הר עמשא, הסמוך ליער, נגד המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום, המושבים כרמל ובית יתיר, רשות מקרקעי ישראל, וחברת כרמי הרוח. בעתירה טוענים התושבים כי החלטת הולנת"ע לתת אישורה לתוכנית, אינה סבירה באופן קיצוני. לטענתם, לא ניתן היה לאשר חוות טורבינות מתוקף תמ"א 22, מאחר והתמ"א כוללת רשימה סגורה של מתקנים שניתן להקים ביערות דוגמת מרכזיות טלפוניים ומכוני מים, אך לא טורבינות רוח בגובה 180 מטרים, שאינן נכללות במתקנים ההנדסיים שמאפשרת התמ"א להקים כ"תשתית מותרת ביערות", ועל כן מדובר בחריגה מסמכות.
לדבריהם, לא ניתן לאשר תשתיות שאינן עומדות בתנאי של שימור אופי השטחים המיועדים ליער, ולכן תוכנית המאפשרת שטח תעשייה בלב יער, בו רצף של עשרה "גורדי שחקים" גבוהים ממגדלי עזריאלי, אינה משמרת את אופי היער. עוד טוענים העותרים כי האישור שנתנה המועצה הארצית באמצעות הולנת"ע חורג מסמכותה לפי תמ"א 35 - תוכנית המתאר הארצית המגנה על רצף השטחים הירוקים, שכן היא אינה משתלבת באופי הסביבה ופוגעת בערכי טבע, החקלאות והנוף, וברצף השטחים הפתוחים, כאשר הולנת"ע לא נימקה את את שיקוליה לפגיעה בקרקע החקלאית ובשטחים הפתוחים כמתחייב וחטאה לחובתה לעשות זאת.
מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום נמסר: "מינהל התכנון רואה חשיבות רבה בקידום מתקנים להפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות הכוללים מתקנים סולאריים וטורבינות רוח. התוכנית להקמת טורבינות רוח באזור יתיר נדונה באופן מעמיק בוועדה המחוזית, אשר בחנה את כלל ההיבטים הרלוונטיים, לרבות היבטי סביבה ונוף בדגש על הסיכון לבעלי כנף. לאחר בחינה מקיפה זו ושמיעת התייחסות וחוות דעת של כל הגורמים הרלוונטיים, החליטה הוועדה המחוזית להפקיד את התוכנית להתנגדויות הציבור. ככל שיוגשו התנגדויות לתוכנית, הוועדה תשמע, תדון ותקבל החלטה כמקובל בהליך התכנון".