גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העליון: תושבי גבעת עמל לא יוכלו לבקש פיצוי נוסף

השופטת דפנה ברק-ארז דחתה בקשה של 5 משפחות לתקן את כתב הגנתם בתביעה שהגישה נגדן אלעד ישראל מגורים מקבוצת יצחק תשובה ● המשמעות: המשפחות לא יוכלו לבקש פיצוי נוסף כתנאי לפינויים מהקרקע, מעבר למה שדרשו במסגרת כתב ההגנה המקורי

גבעת-עמל / צילום: תמר מצפי
גבעת-עמל / צילום: תמר מצפי

הסאגה המתמשכת של פינוי שכונת גבעת עמל ב' בתל-אביב עדיין לא תמה. כעת מתברר כי 5 המשפחות האחרונות, שטרם הסכימו להתפנות מהמתחם בגבעת עמל שבאחריותו של תשובה לפנות, ספגו הפסד בבית המשפט העליון.

נזכיר כי מדובר בפינוים של תושבי גבעת עמל ב' בתל-אביב מהקרקע שאותה רכשה קבוצת תשובה מחברת דיור ב.פ מקבוצת בנק פועלים. אחרי שרשרת התדיינויות בלתי נגמרת בפרשה, דחה העליון (השופטת פרופ' דפנה ברק-ארז) את בקשת 5 המשפחות (המורכבות מ-36 תושבי הגבעה), שעדיין מתגוררות במתחם, לתקן את כתב ההגנה המקורי שהגישו.

משמעות ההחלטה היא כי המשפחות (שפרטיהן חסויים עקב צנעת הפרט) לא יוכלו לבקש פיצוי נוסף כתנאי לפינוים מהקרקע, מעבר למה שדרשו במסגרת כתב ההגנה המקורי.

הדחייה נעשתה במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטה שניתנה על-ידי השופט מנחם קליין מבית משפט השלום בתל-אביב שאושרה על-ידי בית המשפט המחוזי. קליין דן בתביעה שהוגשה נגד אותן משפחות (שחלקן מתגוררות שם מקום המדינה) על-ידי חברת אלעד ישראל מגורים, מקבוצת יצחק תשובה, שמחזיקה כ-80% מהקרקע.

החלטתה של השופטת ניתנה דווקא לאחר מספר החלטות שנתנה לטובת תושבי השכונה בכלל, ו-5 המשפחות המעורבות בתיק בפרט (אף הן במסגרת "גלגול שלישי"). החלטות, במסגרתן הכירה השופטת עצמה בצורך להכריע בשאלת זכאותם של התושבים לדיור חלופי, כתנאי לפינוי, והן בצורך לצרף כנתבעות להליך העיקרי את המדינה, את עיריית תל-אביב ורשות הפיתוח. חרף מקרי העבר - לטובת התושבים - החליט העליון הפעם שלא לתת לתושבים רשות ערעור. זאת, תוך שהוא דוחה את בקשת המשפחות לתקן את כתב ההגנה שלהם, ולהוסיף עליו עילות פיצוי.

התביעות החדשות חורגות מהמקוריות

השתלשלות התיק: לאחר החלטותיו הקודמות של בית המשפט העליון ובכלל אלה הסכמתו לצרף להליך את המדינה ועיריית תל-אביב, כנתבעות בתיק, ביקשו תושבי השכונה מבית משפט השלום לתקן את כתב ההגנה המקורי שהגישו, ולהוסיף עליו עילות פיצוי נוספות נגד הנתבעות החדשות. עילות, שעניינן בין השאר, זכאות לפיצוי בגין הזנחת המתחם שבו הם מתגוררים על-ידי הרשויות ופיצוי בגין חיים תחת איום משפטי מתמיד.

כאמור, הן בית המשפט השלום והן בית המשפט המחוזי אליו ערערו התושבים, דחו את בקשת התושבים. זאת, תוך שהשופטים קובעים כי טענותיהם החדשות של התושבים הן טענות עצמאיות אשר חורגות מטענותיהם המקוריות בדבר הצורך להעמיד להם דיור חלופי, אותן טענות שעמדו בבסיס החלטת הצירוף. התושבים, לא אמרו נואש ופנו לבית המשפט העליון, בטענה כי הערכאות הקודמות שגו, בשעה שקבעו שהפיצוי שהתבקש במסגרת בקשת התיקון, אינו נוגע לשאלת החובה לספק להם דיור חלופי כתנאי לפינוים מהקרקע. בהקשר זה טענו התושבים כי ההתחייבות שנטלו עליהן מדינת ישראל ועיריית תל-אביב לספק להם דיור חלופי, טומנת בחובה גם את עילות הפיצוי הנוספות שפורטו בבקשה לתיקון כתב ההגנה (ראו מסגרת).

השופטת דפנה ברק-ארז, שצברה מומחיות לאורך השנים בסיפורה של ה"גבעה", וביתר שאת מאז פרישתו של השופט (בדימוס) אליקים רובינשטיין, נדרשה במקרה זה להכריע בשאלת תיקון כתב ההגנה. זאת, במסגרת "גלגול שלישי" שהגיע אליה, והחליטה בפסק דינה הפעם בניגוד לטענות התושבים.

דלת הפיצוי לא נסגרה כליל

ברק-ארז דחתה את הבקשה בלי להיזקק לתגובות יתר הצדדים בתיק, תוך שהיא מציינת בראשית החלטתה כי בקשת תושבי הגבעה אינה עומדת באמות-המידה המחמירות שנקבעו בפסיקה לצורך מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (שנקבעו ב"הלכת חניון חיפה").

בית המשפט קבע כי הטענות שהעלו המבקשים, אינן מעוררות שאלה עקרונית או חשש לעיוות דין. עוד קבע בית המשפט, שההחלטה שעליה נסבה בקשת רשות הערעור, שלפיה אין מקום לאפשר ל-5 המשפחות לתקן את כתב ההגנה שהגישו, הייתה בעלת טענות ספציפיות מצד המשפחות ביחס לפיצוי הנוסף שלו הם זכאים, לטענתם, ולא כללה קביעות בעלות השלכות רוחב.

היא הזכירה את קביעתה מהעבר, בדבר שיקול הדעת המסור לבית משפט השלום בעניין אופי ניהול התביעה, נוכח הנסיבות הייחודיות של ההליך ואופי הטענות שהועלו בו. בהתאם לכך קבעה כי הערכאות הקודמות בחנו בקפידה את טענות המשפחות ביחס לתיקון כתב ההגנה, והיא אינה רואה מקום להתערב בקביעת הערכאות, כי הטענות החדשות של המשפחות "אינן נוגעות לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ובעיקרן הצורך להעמיד לתושבים דיור חלופי".

אולם, נראה כי זה עדיין לא סוף סיפור בנושא זה. זאת, לאור הערת השופטת כי דלת הפיצוי לא נסגרה כליל, וכי המשפחות רשאיות לנסות ולתבוע פיצוי נוסף במסגרת הליך עצמאי. הליך, שבמסגרתו יוכלו להעלות טענות שעניינן זכאות לפיצוי בגין הזנחת המתחם שבו הם מתגוררים על-ידי הרשויות, ופיצוי בגין חיים תחת איום משפטי מתמיד.

ניתן לנחש כי ה"תביעה" שאליה רמזה השופטת ברק-ארז תוגש בהקדם על-ידי המשפחות, ואולי תשפיע על התנהגותם של הצדדים ביתר ההליכים. זאת, נוכח שאלות של שיהוי והתיישנות, אשר לבטח ייטענו על-ידי הרשויות במסגרת התביעה החדשה לכשתוגש.

עו"ד דביר סיני המייצג את המשפחות בהליך מסר בתגובה: "דחיית בקשת התושבים לדון בהליך זה גם בעוולות המתמשכות נגדם לאורך עשרות שנים הינה החלטה שגויה ומצערת. עם זאת, לתושבים אין כל כוונה לתת לעוולות אלו לרדת מסדר היום".

סיפורה של הגבעה: "הפינוי הזמני" נמשך עד היום

שכונת גבעת עמל ב' הוקמה בתקופת מלחמת השחרור וקום המדינה. באותה עת תושבים יהודים אשר התגוררו בשנים 1947-1948 באזור קרבות מלחמת השחרור שנערכו על גבול יפו, פונו על-ידי מוסדות המדינה שבדרך, והועברו באופן "זמני" (שנמשך כבר 70 שנה), לבתיו הנטושים של הכפר ג'מאסין (שעליו הוקמו גבעת עמל א' ו-ב' ושיכון בבלי בתל-אביב). אחרי שקמה המדינה, פעלו התושבים למציאת פתרון קבוע, ובשנת 49', בעקבות פנייתם, ניתן מענה בדמות החלטת ממשלה המתייחסת לג'מאסין, וקובעת כי יש לדאוג להעברתם של אותם תושבים לשיכוני קבע.

בפועל, כפי שרואים, לא פעלו השלטונות להעברתם של תושבי ג'מאסין, והם נאלצו להתמודד עם התנאים הקשים של המגורים בשכונה זו, אשר לוו בתחושת ניכור מצד הרשות המקומית. זאת, תוך שהם משלמים עד היום את המחיר על המחדל המתמשך הכבד שלו שותפות ממשלת ישראל ועיריית תל-אביב.

אדמות הכפר הוקנו לימים לרשות הפיתוח (כיום רשות מקרקעי ישראל), וממנה ב-1961 לחברת דיור ב.פ. מקבוצת בנק הפועלים, אשר התחייבה להעניק לתושבים דיור חלופי. דיור ב.פ. לא עמדה בהתחייבויותיה וסחרה במקרקעין על תושביו, תוך שהיא מגלגלת את התחייבויותיה לחברות א.מ.ת.ש ודנקנר השקעות (ששינתה את שמה בהמשך לחברת אלעד ישראל מגורים מקבוצת תשובה).

לאור העובדה שמעמדם של התושבים לא הוסדר מעולם, החלו להתפתח עימותים משפטיים שונים בין היזמים לתושבי הכפר, אשר כבר כונה בשלב זה "גבעת עמל ב'". מאז התיישבותם על הקרקע בקום המדינה, סובלים דיירי הגבעה מתנאי מחיה בלתי סבירים, ללא שסופקו להם מערכות תשתית ושירותים עירוניים הולמים, וכשמעל ראשם מרחפת עננת פינוי תמידית.

ים של תביעות: גם פיצוי של חצי מיליארד שקל - כשל

נוסף להליך המתנהל בפני בית משפט השלום אצל השופט מנחם קליין, קבוצת תשובה מנהלת 18 הליכים משפטיים שונים נגד מחזיקים במקרקעין במתחם שרכשה הקבוצה. כמו כן, בשנת 2016 הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן) בקשה לתביעה ייצוגית נגד רשות מקרקעי ישראל ועיריית תל-אביב-יפו, בשמם של תושבי גבעת עמל, בדרישה לפיצוי על נזקים שנגרמו לתושבי השכונה בגין הזנחה רבת-שנים והתעלמות מהבטחות שלטוניות שניתנו להם לדיור שווה-ערך במקום.

בתחילת ההליך נראה היה שמסתמן מתווה פשרה יוצא דופן, שלפיו הקבוצה הזכאית לפיצוי כוללת כ-120 משפחות אשר התיישבו במקום עד 1961 (המועד שבו נמכרו אדמות הכפר לדיור ב.פ). במסגרת הסדר הפשרה, שלא התקבל בסופו של דבר על-ידי התושבים, הייתה אמורה לקבל כל משפחה אשר תוכיח את זכאותה, פיצוי בשווי של דירה שוות-ערך במקום דירתם הנוכחית. מתווה הפשרה הוערך בשעתו על-ידי גורמים המעורים בתיק, בחצי מיליארד שקל.

הליך נוסף קשור לפינוי משפחה נוספת מהמתחם (אשר פרטיה שמורים במערכת עקב צנעת הפרט) ומתברר אצל שופט בית משפט השלום בתל-אביב, עמית יריב. בהקשר זה נספר כי המשפחה, יושבת במתחם בגבעה העתיד להתפנות, כאשר אחריות הפינוי לפי ההסכמים השונים, חלה על משפחת כוזהינוף. זו האחרונה, רכשה את חלקה בשכונה מידי אריק אברמוביץ לפני כ-4 שנים בכ-200 מיליון שקל. ההליך, המתנהל שנים רבות, עבר כבר אצל שלושה שופטי שלום, ובהם השופט גיא היימן, שהוחלף על-ידי השופטת לימור ביבי, שהוחלפה לאחר מינויה למחוזי תל-אביב, על-ידי השופט עמית יריב.

עוד כתבות

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות מחר

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך