שפורר ועורכי דינה היום בבית המשפט. קו ההגנה ברור / צילומים: שלומי יוסף
"מדובר באיש כריזמטי, אינטליגנט, שהוליך אותי שולל, ושכנע אותי כל פעם שזה ישתלם בסוף. הוא דיבר דברי טעם שנראו על פניו דברים הגיוניים" - כך תיאר הבוקר (ב') העד שמואל גזית את דוד דגמי, הבעלים לשעבר של חברת אורבן נדל"ן, התובעת את העיתונאית שרון שפורר על הוצאת דיבה.
התביעה הוגשה נגד שפורר על-ידי חברת אורבן נדל"ן, שהוקמה במקור על-ידי דגמי, בעקבות פרסומים שפרסמה שפורר בפייסבוק, המתריעים את הציבור מהחברה בשל קשריה עם דגמי.
בתגובה, העמידה שפורר בדיון היום שורה של עדים, שותפים עסקיים של דגמי ואחרים, שהעידו על איומים וניצול לכאורה מצד דגמי ועל הבעייתיות לעשות עימו עסקים.
שמואל גזית, שהיה שותף עסקי של דגמי במספר מיזמים, הגיש נגד דגמי תביעה כספית בטענה כי דגמי רכש את אמונו והציע לו להצטרף לפרויקט של אורבן נדל"ן ברחוב ישעיהו 32 בתל-אביב, אך לבסוף הוא נוצל ונושל מכספו. בהמשך נקלע גזית להליך פשיטת רגל והתביעה הוקפאה. במסגרת עדותו היום טען גזית, כי התנהלותו של דגמי הייתה בריונית ואף פלילית, והוא הכניס אותו לעסקה עם אנשים מהשוק האפור. לטענתו, המפגש עם דגמי הרס את חייו.
גזית סיפר על היכרותו עם דגמי, ואמר כי "הוא נראה לי אדם נחמד ותמים, הבנות שלנו חברות ולמדו ביחד, בצורה מאוד מקרית הכרתי אותו ברמה היותר אישית. הוא אדם עם כריזמה מדהימה. הוא תפס אותי בצומת בחיי, ונוצרה בינינו כימיה, הוא הקסים אותי. ברגע שזה גלש לרמה עסקית, הוא הציע לי הצעה עסקית ראשונית, אז עשיתי עליו גוגל, ולא מצאתי עליו שום דבר בגוגל. אז פה התחלנו התקשרות עסקית מאוד אינטנסיבית של שנה וחצי, שהובילה בסופו של דבר בשנת 2014 לקריסה כלכלית שלי, שנדונה בבית המשפט בימים אלה, ותיערך עוד זמן רב, כי אני נמצא בהליך של פשיטת רגל".
שינוי השם של עד המדינה
דוד דגמי נעצר ב-2007 במסגרת פרשת סחר בנשים, מהחמורות שהתגלו בישראל. דגמי חתם על הסכם עד מדינה, והעיד כנגד שותפיו שהורשעו ונשלחו לעונשי מאסר חמורים של עד 18 שנים. הסכם עד המדינה כלל איסור פרסום על הקשר של דגמי לפרשה, ואפשר לו לצאת לדרך חדשה, מבלי ששמו יוכתם במעשים הקשים שיוחסו לנאשמים האחרים שהורשעו בפרשה.
בהמשך החליף דגמי את שמו, ובית המשפט התיר לפרסם את הקשר שלו לפרשת הסחר בנשים, מבלי לחשוף את זהותו החדשה.
בין ולבין, דגמי עשה שימוש בהון שצבר על-מנת להקים חברת נדל"ן המתמחה בבנייה למגורים, החברה נקראה בעבר ד.ד מיזמים, ולאחר מכן שונה שמה לחברת אורבן נדל"ן.
שרון שפורר, עיתונאית הכותבת היום באתר "המקום הכי חם בגיהנום" עבדה כעיתונאית בעיתון 'הארץ' בתקופה הרלוונטית. שפורר, אשר חשפה וסיקרה את פרשת הסחר בנשים בעת עבודת ב'הארץ', נתבעה על-ידי חברת אורבן בתביעת דיבה בסך 1.68 מיליון שקלים, בגין שבעה פרסומים בעמוד הפייסבוק הפרטי שלה מ-2014, שעה שצו איסור הפרסום עוד חל על שמו של דגמי והקשר שלו לפרשת הסחר בנשים.
בשל הצו, פרסמה שפורר שורה של אזהרות כלליות לציבור רוכשי הדירות להימנע מהפרויקטים של החברה, תוך שהיא ממליצה "שלא להתקרב בשום פנים ואופן לפרויקטים שלה", ומוסיפה כי "לצערי אני מוגבלת ביכולת להסביר את עצמי. אבל יש הרבה אנשים שיודעים למה".
באחד מהפרסומים כתבה שפורר: "אני יודעת שבאופן אישי היה עדיף שאסתום ושאולי זה יעלה לי ביוקר מכל בחינה אפשרית, אבל אני לא מסוגלת: כי לא יכול להיות שאנשים יעשו את העסקה המהותית בחייהם שזה לקנות דירה ולא ידעו ממי הם קונים".
חברת אורבן תבעה את שפורר בגין אותם פרסומים, בטענה כי מדובר בפרסומים אסורים לפי חוק איסור לשון הרע, אשר נועדו לעשות את החברה מטרה לשנאה ובוז ולפגוע בעסקיה, בעוד אין יסוד לטענות "הסתמיות והכלליות", המזהירות את ציבור הרוכשים להתרחק מהחברה ולא לעשות עמה עסקים.
בדיונים שהתקיימו עד כה מדגישים עורכי הדין של אורבן כי לא ניתן לקשר בין החברה ולבין דגמי שהוא רק בעל מניות לשעבר בה: "הניסיון של חברי לזהות בין האישיות המשפטית של התאגיד לבין בעל השליטה, הוא מרחיק לכת", ובדיון אחר אמרו: "מר דגמי לא תובע. הנפגעת היא הנתבעת, החברה".
עורכי דינה של שפורר, ממשרד כבירי נבו קידר בלום ושות', המייצגים אותה בחינם, בחסות המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, אשר משרד עורכי הדין הוא אחד ממייסדיו, טוענים להגנתה כי דגמי הוא הרוח החיה שעומדת מאחורי התביעה שמטרתה להלך אימים על שפורר על-מנת לרפות את ידיה ולהשתיק אותה.
לטענתם, דגמי מנסה להתנקם בה על הביקורת העיתונאית שהשמיעה לגביו בעת היותה כתבת בעיתון 'הארץ', ועל חלקה בבקשה שהגיש בזמנו העיתון לחשוף את שמו ואת הקשר שלו לפרשת הסחר בנשים.
עוד טוענים סנגוריה של שפורר כי ביכולתם להוכיח במסגרת ההליך את ההתנהגות העבריינית של דגמי הנמשכת עד היום בקשר לחברת אורבן, שהוא בעליה ומנהל אותה בפועל, והם מזכירים כי מדובר בעבריין שהורשע בעבירות של סחיטה באיומים על רקע קשרים עם ארגוני פשיעה, וכי הוגשו כנגדו מספר תלונות נוספות על מעשים דומים לאורך השנים.
לאור זאת, פעל צוות ההגנה של שפורר להביא לעדות מספר רב של עדים שיעידו על הקשרים בין דגמי לחברת אורבן, ועל התנהלותו העבריינית בה הוא נוקט על-מנת לקדם אינטרסים של החברה, אשר מצדיקים את פרסומיה של שפורר.
גזית העיד היום כי לא ידע על עברו של דגמי בגלל צו איסור הפרסום על שמו הקודם, וכך נקלע לטענתו למעורבות עם גורמים מפוקפקים נוספים. "לא הכרתי את כל העבר הנכלולי שלו", אמר והוסיף כי "הוא (דגמי, א' ל"ו ו-ב' ש') הכניס בשלב הבא שני נוכלים... שדיללו את חלקי, ואת מר ... שהוא אבי בתי הזונות בישראל, וגם את זה לא ידעתי. לא עשיתי את האחד ועוד אחד, אני במקום אדם נורמטיבי, ומאיפה שאני בא, לא דופקים את השותפים שלך. בשלב מסוים הוא הציע שהשותפים יממנו בריבית דריבית של 3% בחודש, או שאני אביא כסף מהבית, כשהוא יודע שאין לי מאיפה להביא כסף. אני בתמימותי ניסית להביא גורם מממן, כי הוא לא נתן לי עסקית לצאת מהעסקה, רציתי לצאת ממנה, אבל הוא השאיר אותי עם 25%".
הבנק סירב לעבוד עם דגמי
עד נוסף שהעיד היום היה איציק אמסלם, בעלים של קבוצת הנדל"ן אלמוג, שכיהן כדירקטור בחברת "מיזמים חוף תל-אביב" שהייתה בעלת מניות בפרויקט הרברט סמואל, 22 אותו מקדמת חברת אורבן.
אמסלם העיד על הקשיים שהיו בגיוס כספים לפרויקט עקב זהותו של דגמי."דודו (דגמי, א' ל"ו ו-ב' ש') עשה לי רושם של בחור שמבין נדל"ן ויודע לנהל עסקים... לא תיארתי לעצמי את הקושי בהשגת המימון לפרויקט. לאור זהות האנשים, דודו, הייתה בעיה להשיג מימון. אחד מהתנאים של בנק לאומי שנתן את המימון, היה שדודו לא יהיה חלק מהעסקה. אני מניח שזה בגלל העבר של דגמי", העיד אמסלם.
אמסלם העיד כי לא הייתה לו שום בעיה להיכנס לשותפות עם דגמי למרות שקרא עליו באינטרנט והוא אף יצא ברווח מהשותפות עם דגמי, ואולם העיד, כי הבנקים היו פחות סלחנים בעניין זה. "אחרי 30 שנה בעסקים לא היה לי ניסיון בדברים כאלה, לא לקחנו בחשבון התייחסות של המערכת הבנקאית לסיפור מהסוג הזה ", אמר.
עד נוסף שהעיד היום היה גדעון צוקרמן, דייר מוגן במבנה שעמד בדרכו של פרויקט היוקרה ברחוב הירקון 108 בו דוד דיגמי היה שותף. צוקרמן הגיש תלונה במשטרה כנגד דגמי בטענה לסחיטה באיומים, לאחר שזה הגיע אל מקום עבודתו.
בעדותו היום העיד צוקרמן על אותו מפגש, ואמר כי דגמי "הגיע אלי לעבודה, חששתי קצת, התלוננתי במשטרה, לא ראיתי אותו יותר, והתיק נסגר". לשאלה למה חשש, השיב צוקרמן: "הוא הגיע אלי לעבודה, יש לי פיצריה ברחוב הירקון בתל-אביב... הוא טען שהוא שותף בנכס, שהוא הבעלים החדשים, וזה היה נראה לי לא לעניין... הוא הגיע עם מאבטח שעמד בכניסה למקום, ואתה קצת חושש במקרה כזה". עם זאת הוסיף צוקרמן: "לדעתי הלכתי עם זה רחוק מדי, וזה נסגר".
עו"ד ואן-אמדן המייצג את אורבן מסר בתגובה לעדויות, כי לגבי עדות גזית "מדובר בתובע פושט רגל, שתביעתו בינתיים אינה מתבררת, שניצל את הבמה כדי להשתלח בדגמי לצרכי תביעתו, כאשר בינתיים אף בית משפט לא בירר את תביעתו. דבריו מבחינת משקלם לא שונים מטענות בכתב תביעה סתם".
לגבי עדות אמסלם, אמר עו"ד ואן-אמדן, כי "מדובר באיש עסקים מנוסה וממולח שנכנס לעסקה ביחד עם רו"ח שלו ויצא ממנה ברווח, להבדיל מעסקאות אחרות שבהן הפסיד, לפי עדותו".
דוד דגמי סירב להגיב לידיעה.
צורי סעדה: "המשטרה נתנה לדגמי חיסיון לעשות מה שהוא רוצה"
קו ההגנה של שרון שפורר ברור: עורכי דינה מנסים להוכיח כי לדוד דגמי דפוסי פעולה מפוקפקים, על-מנת להפריך את הטענה של אורבן שהאזהרות שפרסמה בפייסבוק היו דיבה.
בין שורת העדים שכבר זימנה שפורר להעיד החודש נמצא גם איש העסקים צורי סעדה, הבעלים של קבוצת יפו תל-אביב.
סעדה העיד על הקשרים העסקיים שלו עם דגמי וחברת אורבן לאורך השנים, סיפר על מקרה שבו קיבל שיחת איומים, במסגרתה הוסבר לו שאם לא ישלם לדגמי סכום כסף מסוים, הדובר ידאג שיחטפו את נכדיו, יאנסו את אשתו ויפגעו בו אישית.
לאחר מכן, כאשר ביקש סעדה להגיש תלונה במשטרה בשל האיומים, העיד שחווה מסכת טרטורים ששלחה אותו מתחנה אחת לאחרת, תוך שהשוטרים מבהירים לו שהם לא מתכוונים להתעסק עם דגמי.
סעדה סיפר כי דגמי לא עמד בכל ההתחייבויות שלו, ולכן היחסים ביניהם עברו לפסים משפטיים, ותביעות הדדיות בינו לבין חברת אורבן ודגמי ספציפית: "אורבן הגישה נגדי תביעה על 800 אלף שקל... השופט דחה את התביעה וחייב אותם במאה אלף שקל הוצאות". בנוסף לקשרים ההדוקים בין דגמי לחברת אורבן, אשר חורגים לפי עדות סעדה מהתנהלות של בעל שליטה בלבד, כפי שטוענים עורכי דינה של אורבן, העיד סעדה גם על התנהלות עבריינית אותה חווה במסגרת הסכסוך אליו נקלע מול דגמי: "דמגי חשב שהגיע לו 800 אלף שקל, הוא ניסה ללחוץ עליי... כשזה לא עזר קיבלתי טלפון ממספר חסוי, והבן שלי ענה לטלפון... פתאום הבנתי שהוא מתחיל לדבר עם מישהו בצורה לא נעימה, לקחתי את הטלפון, היה שם איזה ערבי על הקו שאמר שאם אני לא נותן לדודו דגמי 800 אלף הוא יחטוף את הנכדים שלי, הוא יאנוס את אשתי, והוא יפגע בי. יש לי מצלמה בחניון של הבית מאז".
בהמשך סיפר סעדה כיצד ניסה להגיש תלונה במשטרה נגד דגמי, לאור האיומים על משפחתו, ונתקל בהתנהלות תמוהה: "מה שהיה במשטרה זה חלם... אמרתי שהוא מאיים על הנכדים שלי, במילים האלה. הייתי צריך לערב מכרה של המשפחה כדי שיסכימו לקבל ממני תלונה... הבנתי שכנראה המדינה נתנו לו חיסיון לעשות מה שהוא רוצה".