איזי שרצקי / צילום: איל יצהר
החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט נדרשות לפרסם את הדוח המורחב שלהן, הכולל את שכר הבכירים, עד סוף חודש אפריל. שלשום (ב') הסתיים החודש, והתפרסמו כמה דוחות מורחבים ששופכים אור על התגמולים שניתנו לכמה בכירים בשנת 2017.
בחברת איתוראן, המספקת שירותים לסביבת הרכב ונסחרת בנאסד"ק בשווי של 657 מיליון דולר, בעלת המניות הגדולה ביותר היא מוקד איתוראן של איזי שרצקי, המחזיקה ב-19.4% מהון המניות. שרצקי מכהן כנשיא איתוראן , ושני בניו, אייל וניר, משמשים כמנכ"לים משותפים. ב-2017 עלות שכר של שרצקי האב הסתכמה ב-2.4 מיליון דולר, מתוכם כ-625 אלף דולר כבונוס מנייתי. אייל שרצקי וניר שרצקי קיבלו כל אחד שכר בעלות 1.9 מיליון דולר, מתוכם 486 אלף דולר תגמול מנייתי לכל אחד. חברת המכשור הרפואי מזור, שנסחרת במקביל בנאסד"ק ובתל-אביב לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר, שילמה בשנה שעברה שכר בעלות של כ-1.5 מיליון דולר למנכ"ל, אורי הדומי. מתוך הסכום, כ-876 אלף דולר ניתנו לו כתגמול מבוסס מניות.
בחברת הטכנולוגיה סיליקום, המספקת פתרונות לקישוריות של רשתות תקשורת, היו"ר הפעיל אבי אייזנמן הוא בעל עלות השכר הגבוהה בחברה, עם 1.4 מיליון דולר שמתוכם כ-574 אלף דולר ניתנו לו כתגמול הוני. המנכ"ל שייקה אורבך קיבל ב-2017 שכר בעלות של 1.3 מיליון דולר, כשגם אצלו הרכיב ההוני הסתכם ב-574 אלף דולר. סיליקום נסחרת בנאסד"ק בשווי 287 מיליון דולר.
חברת המיחזור אינפימר עדכנה אתמול (ג') על מינויו של משה דיין לתפקיד מנכ"ל החברה, במקומו של בעל השליטה יובל תמיר, שימשיך לכהן כיו"ר אינפימר ומנהל הטכנולוגי הראשי של החברה הבת אינפימר טכנולוגיות.
דיין (60), שכיהן בתפקידים בכירים במשך שנים רבות בחברות בתעשיית הפלסטיק ובין היתר עמד בראשות חברת כתר ישראל, צפוי להיכנס לתפקיד בתחילת חודש יוני. דיין צפוי ליהנות בתפקידו באינפימר ממשכורת חודשית של 80 אלף שקל לצד הטבות נוספות, וכן מענק שנתי של עד 6 משכורות חודשיות, על בסיס עמידה ביעדי החברה.
עוד יהיה זכאי דיין במסגרת תפקידו למענק חד-פעמי במקרה בו תתבצע הצעת רכש מלאה למניות אינפימר, או למניות אינפימר טכנולוגיות, וכן הוא יקבל חבילת אופציות, שבמימושן המלא, בתקופה של 5 שנים, יהוו כ-5% מהון החברה. בעלי מניות אינפימר יתכנסו בתקופה הקרובה לאשר את תנאי העסקתו. פעילותה של אינפימר, מתרכזת בייצור חומר תרמופלסטי המשמש כחומר גלם לתעשיית הפלסטיק, שמקורו באשפה עירונית.
יובל תמיר, המחזיק באינפימר יחד עם בת זוגו טל תמיר, התפרסם בעבר כמי שהוביל את מאבק לוחמי השייטת שצללו בנחל הקישון וחלו במחלת הסרטן, וקיבל את אות "אביר איכות השלטון", ואת "מגן השרה לאיכות הסביבה" על כך. בינתיים, החברה שבשליטתו לא מייצרת הכנסות משמעותיות, והפסדיה הצטברו לכ-18 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות (2015-2017). לדוחותיה מצורפת הערת "עסק חי" בה הפנו רואי החשבון את תשומת לב המשקיעים לכך שתחום פעילותה של אינפימר חשוף לסיכונים משמעותיים וציינו בין היתר כי החברה מתכננת לגייס כספים באמצעות ביצוע הקצאות פרטיות למשקיעים או גיוס בבורסה, וכי השגת מקורות מימון אלה "אינם בשליטתה של החברה ואין וודאות באשר ליכולתה להשיגם בעתיד הנראה לעין".
בטבע שלו: ג'רמי לוין יוביל מאבק בהתמכרות למשככי כאבים בארה"ב
ד"ר ג'רמי לוין, בעבר מנכ"ל חברת התרופות טבע והיום מנכ"ל חברת הביוטק Ovid, יעמוד בראש הפעילות של ארגון חברות הביוטק האמריקאיות BIO לטיפול במשבר ההתמכרות לתרופות אופיטיות (משככות כאבים) בארה"ב.
זו אינה הפעם הראשונה בשנים האחרונות שבה לוין מעורב בפעילות ציבורית בארה"ב. בעבד הוביל את בכירי הביוטק למחאה נגד מדיניות הנשיא דונלד טראמפ לגבי אמצעי מניעה, גירוש מהגרים ומניעת כניסת מדענים מוסלמים למדינה. הציבור בארה"ב מוטרד מרמות ההתמכרות לאופיאטים - והמספרים מגבים את הדאגה. משפחת האופיאטים כוללת סמים כהרואין אך גם משככי כאבים חזקים כמו קודאין ואוקסיקונטין. הרופאים האמריקאים רושמים יותר משאר העולם במשככי כאבים בהסוג האופיאטי, וכך עלולה להיווצר אצל חלק מהמטופלים התרגלות וצורך במינונים הולכים וגדלים. לפעמים כשהטיפול מופסק או כשיש ניסיון למנן אותו לטובת המטופל, המכורים מחפשים אותם באופן לא חוקי. על-פי הנתונים שמוסר לוין, 63 אלף איש מתים בשנה בשל שימוש לרעה באופיאטים.
לדבריו, המחקר והפיתוח בתחום אינם בהיקף שתואם את חומרת הבעיה. כך למשל, ההשקעה במחקר לפיתוח טיפול לא-אופיאטי בכאב כרוני היום היא 1/17 מההשקעה בסרטן, למרות שכאב כרוני פוגם בחיים לא פחות. הקבוצה בראשות לוין תפעל לגבש מדיניות ציבורית שתכלול גם תמריצים לחידושים מדעיים שיעזרו במלחמה בתופעה, על-ידי שיפור משככי הכאבים החלופיים, הוספת הגנות מניעת שימוש לרעה לתרופות עצמן, תמיכה בגמילה ועוד.
האלמנט הרוחני שמפגיש משפט עם טכנולוגיה: מי הגיעו לוועידה הבינלאומית לקניין רוחני?
השבוע נפתחה הוועידה הבינלאומית השלישית לקניין רוחני של ארגון AIPPI (ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו לפתח ולקדם את תחום הקניין הרוחני) במלון דיויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב.
בנוכחים כ-60 מרצים בינלאומיים מעולם המשפט.
השופט בדימוס אשר גרוניס, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, שיתף את הנוכחים בסיפור מתקופת ההתמחות שלו לפני 50 שנה. "כאשר התמחיתי אצל ד"ר אמנון גולדברג ועו"ד אברהם לוין, הם ייצגו חברת תרופות מוכרת בעניין תביעת הפרת פטנט בישראל. הם השיגו לחברה צו מניעה זמני ולאחר מכן, ההגנה ביקשה מבית המשפט לשנות את הצו. התבקשתי על ידי גולדברג ולוין, לחפש תקדימים - האם בית המשפט יכול לשנות צו מניעה שהוא הוציא? ואכן מצאתי מספר תקדימים כאלו. כאשר הגענו לדיון, השופט שאל את ההגנה אם יש תקדימים, והעו"ד שמטעם ההגנה היה חסר מילים, ולא היה מוכן. לאחר מכן, מר לוין נעמד ואמר 'כן כבודו, יש לנו מספר תקדימים אבל מסיבות שונות איני חושב שצריך לשנות את הצו הזה'. ואכן בקשת ההגנה נדחתה".
אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, הציג את עולם הסטארט-אפים ואמר כי "שנת 2017 היתה שנת שיא. סה"כ היו אקזיטים בשווי של 24 מיליארד דולר וגיוס הכספים לסטארט-אפים עמד על 5.2 מיליארד דולרים. ישראל במקום ראשון בעולם מבחינת גיוסים, אם מודדים לפי גודל האוכלוסייה". במושב הפתיחה של הכנס הוענקה לעו"ד טל בנד, ראש קבוצת הקניין הרוחני במשרד ש. הורוביץ ושות', מדלית הוקרה מטעם הארגון הבינלאומי, על פועלו כנשיא הקבוצה הישראלית משך 12 שנה ועל תרומתו לארגון הבינלאומי. את האות הגיש ג'אראד מיון, גזבר הארגון הבינלאומי, שהגיע מצרפת, יחד עם ד"ר אילן כהן, היו"ר המשותף של הכנס ושותף בכיר בקבוצת ריינהולד כהן. עוד השתתפו: זוכי פרס נובל פרופ' עדה יונת ופרופ' אהרון צ'חנובר; השופטת בדימוס רנה משל גרוניס; מריאנה קרפובה, ראש רשות הפטנטים האוסטרית; עופר גרוסקופף, שופט ביהמ"ש העליון; עו"ד נחמן כהן צדק ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, נשיא AIPPI ישראל; פרופ' עמרי ידלין, נשיא מכללת ספיר; ואחרים.
