דולר-שקל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
מדוע הגופים המוסדיים, שמנהלים את כספי הציבור בקופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים, מגדרים את ההשקעות מעבר לים? הם עושים זאת מכמה סיבות שבראשן התפיסה שהם לא משקיעי מט"ח - תחום תנודתי מאוד שקשה במיוחד לחזות אותו, כשמנגד הצרכים של הלקוחות שלהם (החוסכים) ושלהם (מדידת התשואות שהמוסדיים משיגים) נמדדים בשקלים. על כן, ובצל מדיניות הריבית השונה של הבנקים המרכזיים בישראל ובארה"ב, ובמידה פחותה גם באירופה, הם פועלים לגדר בעיקר את הרכיב המט"חי האדיר שבידם כדי להפחית תנודתיות בהשקעות מעבר לים.
בשנים האחרונות עלויות הגידור ממשיכות לעלות בעיקר בגלל פערי הריביות בין ארה"ב לישראל, כשרוב החשיפה למט"ח היא לדולר האמריקני, כשביחס לאירו דווקא הגידור מכניס למוסדיים כסף. הגידור נעשה באמצעות רכישת חוזים עתידיים (פורוורדים) מהבנקים - זרים ומקומיים, לרוב לתקופות לא ארוכות במיוחד. את הגידור רוכשים המוסדיים לרוב לפי מדיניות סדורה, ששונה מגוף לגוף. לרוב הגידור נעשה על כל המטבעות במקשה אחת.
לצד זאת ישנם מקרים של תזרים מזומנים במט"ח מדויק שהמוסדי מצפה לו, ושהוא מגדר את הפוזיציה המט"חית בגינו באופן פרטני, באמצעות SWAP. הגידור הפרטני של תזרים מסוים נעשה לתקופות ארוכות יותר של שנה עד שלוש שנים. במרבית המקרים, בגלל שהפורטפוליו בחו"ל של המוסדיים הגדולים גדול מאוד, הם יוצרים גידור כללי על הפוזיציה.
בעבר הייתה תפיסה של גידור בעיקר של רכיבי אג"ח, שנחשבו לחלק סולידי בתיק ההשקעות שהפך לתנודתי בגלל השינויים בשערי המטבעות. בפוזיציות שאינן אג"ח התפיסה שונה.
יחד עם זאת, אין גידור מוחלט של המט"ח בחיסכון הפנסיוני של הציבור, וחלקים גדולים מהפוזיציה המוסדית לא מגודרים. לא רק זאת, שיעור הגידור המוסדי היה בעבר בשיעור גבוה אף יותר. מאיפה נובע השינוי?
פעם, כשפער הריביות עם הדולר היה הפוך, המוסדיים היו מקבלים כסף על הגידור והרוויחו מנטרול התנודתיות. אבל, עם השנים הריבית בארה"ב עקפה את הריבית פה, והעלות של הגידור עלתה בשיעור ניכר מה גם שהשקל התחזק כך שנראה שיש גם פחות צורך בגידור (התחזקות הדולר יוצרת תשואה שקלית חיובית). אגב, גידור קיים לא רק על המטבע כי אם גם על מדדים, כדרך להיחשף לשוק מסוים במהירות רבה יחסית.
על פניו עלויות הגידור האדירות הן הפסד של החוסך בישראל, אבל הסתכלות שכזו שגויה מיסודה. מדוע? המוסדיים רואים את הגידור כחלק מהעלות ולכן מסתכלים על התשואה בחו"ל ובמט"ח גם בשקלול העלות הכוללת, כשחלופות ההשקעה בישראל, בטח ברכיב האג"חי, נמוכות לרוב (בטח בדירוגי השקעה נאותים) מהתשואות באג"חים שאינם יותר מסוכנים מהחלופה המקומית אך שמניבים תשואה גבוהה בהרבה מזו שיש פה, כולל העלויות הכלליות בגין גידור. זה גם מעיד על ליקוי אפשרי בתמחור הסיכון בשוק האג"חים בישראל, שבהכללה נסחר בתשואות נמוכות למדי.
בכל אופן, התיק בחו"ל של כל אחד מהמוסדיים הגדולים מאוד מגוון - יש להם השקעות באג"ח בחו"ל, במניות בחו"ל, בנדל"ן בחו"ל, בקרנות השקעה ובעוד אפיקים. כמו כן, התיק החו"לי של המוסדיים צפוי להמשיך ולגדול בשיעורים ניכרים, כשכבר עתה נכנסים למוסדיים מדי שנה עשרות רבות של מיליארדי שקלים, שחלק הארי מהם זורם לחו"ל (בעיקר משום שהמשק המקומי פשוט "קטן עליהם").
בשל הצמיחה האדירה הזו, וגם בגלל שער השקל-דולר ופערי הריביות הנוכחיים - והפוטנציאל העתידי שלהם, סביר שהמוסדיים יגדרו בעתיד הנראה יותר מבחינה אבסולוטית אבל פחות ביחס להיקף התיק.